מאמרים נוספים לראש השנה
"ראש השנה" הוא הכרך הראשון בסדרה "באר מרים" היוצאת לאור בשיתוף פעולה של ישיבת הר עציון והוצאת ידיעות אחרונות, לזכרה של מרים בלאו. הסדרה היא אסופת מאמרים של רבני הישיבה בהווה ובעבר בעריכתו הראשית של הרב יעקב מדן. הדבר הראשון בספר שמשך את תשומת ליבי (או יותר נכון את תשומת ידי) הינו משקלו החריג. דפדוף קל פתר את התעלומה שכן הספר הוא למעשה אלבום חגיגי, כולו נייר כרומו משובח בעיצובה המרהיב של עדי צור. זהו אלבום שתשמחו לקבל מתנה או להביא מתנה למארחיכם בחג (במקום המתנות הרגילות). הספר כולל מאמרים במבחר נושאים הקשורים לראש השנה ובינהם שזורים פרקי מנהגים ומסורות ותמונות חפצי יודאיקה. הספר מחולק לחמישה פרקים: תוקף קדושת היום, מלכויות, זכרונות, שופרות ומקראי קודש, כאשר לכל חלק מוקדם מבוא קצר.
ראשי ישיבת הר עציון, יושבים בתוך עמם, והם ערים למתחים ולקונפליקטים בין דתיים לחילוניים וליחסים בין היהדות המסורתית מחד לבין הישראליות החדשה מאידך. כבר במבוא נותנים העורכים את הדעת להבדל בין ראש השנה כיום חגיגי מלא ציפיה לשנה הבאה (שתהיה יפה וטובה), לעומת התפילות והפיוטים הרציניים ומלאי היראה מאימת הדין. ביטוי חזק לכך במיוחד נמצא בפרק השני (והמרתק במיוחד) של הספר העוסק בפיוט "ונתנה תוקף". לפרק זה בספר לא מצוין כותב אלא שנכתב על ידי המערכת כולה. הפרק עוסק בפיוט ונתנה תוקף, שנהיה בקהילות אשכנז לאחד מרגעי השיא של תפילת מוסף של הימים הנוראים (בנוסף לתקיעות השופר בראש השנה ולסדר העבודה ביום הכיפורים). לאחר הצגת הפיוט, מקורו בסיפור הנורא על רבי אמנון ממגנצא, מבנה חלקיו השונים ומשמעותו עוברים לדון במנגינות הפיוט השונות, ובפרט מעמתים את הלחן המסורתי (שלו שלל גירסאות ווריאציות) עם הלחן הישראלי החדש של יאיר רוזנבלום. את הלחן חיבר רוזנבלום לחברי קיבוץ בית השיטה. קיבוץ קטן זה שכל במלחמת יום הכיפורים 11 מבניו ותחושות האבל וההלם בקיבוץ היו חזקות במיוחד (גם השיר "החיטה צומחת שוב" חובר לזכר נופלי בית השיטה).
גם במאמר עצמו מזכירים הקוראים כי שמיעת הניגונים (בפועל או בזכרון) חיונית להמשך קריאת המאמר ולכן הנה קישורים לשני הביצועים, המרגשים והמרטיטים כל אחד בדרכו שלו.
ביצועו של אשר היינוביץ באתר פיוט (באתר פיוט לחנים נוספים רבים)
מכאן עוברים המחברים לדון בהבדלים בין המנגינות המבטאים את השוני והדגשים בתפיסת הפיוט. מתי השירה איטית ומתי היא מהירה, בהשמטות חלקי הפיוט בלחנו של יאיר רוזבלום המשאירות את ההרגשה של גזר הדין שנחתם למיתה, ואת המהירות שהדברים קרו בשדה הקרב, את התחושות של חוסר האונים ושל אפסות וקטנות האדם. אלו היו התחושות שהשתקפו לאחר המלחמה בארץ כולה ובקיבוץ בית השיטה בפרט, ובפעם הראשונה שהושמע הלחן בטקס בקיבוץ, קמו מיד לאחריו חברי הקיבוץ ועזבו את המקום בדומייה.
אולם בפיוט עוד מילים ובתים ובהם מופיעה האפשרות לתקן את החטא, ולחזור בתשובה "כי לא יחפוץ במת המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". הניגון המסורתי מדגיש אלמנט זה של חזרה בתשובה שהרי זוהי מהותו של יום הכיפורים ולמעשה יום הדין כבר היה בראש השנה וכל שנותר לנו ביום הכיפורים הוא לחזור בתשובה ולקוות למחילה.
מסכמים המחברים:
ראש השנה - באר מרים סדרה לחגים
בעריכת יעקב מדן
הוצאת ידיעות אחרונות
בשיתוף ישיבת אור עציון
תשע"ב 2011
282 עמודים
לתוכן הענינים
לרשימת הכותבים
לדף הראשי של ראש השנה
"ראש השנה" הוא הכרך הראשון בסדרה "באר מרים" היוצאת לאור בשיתוף פעולה של ישיבת הר עציון והוצאת ידיעות אחרונות, לזכרה של מרים בלאו. הסדרה היא אסופת מאמרים של רבני הישיבה בהווה ובעבר בעריכתו הראשית של הרב יעקב מדן. הדבר הראשון בספר שמשך את תשומת ליבי (או יותר נכון את תשומת ידי) הינו משקלו החריג. דפדוף קל פתר את התעלומה שכן הספר הוא למעשה אלבום חגיגי, כולו נייר כרומו משובח בעיצובה המרהיב של עדי צור. זהו אלבום שתשמחו לקבל מתנה או להביא מתנה למארחיכם בחג (במקום המתנות הרגילות). הספר כולל מאמרים במבחר נושאים הקשורים לראש השנה ובינהם שזורים פרקי מנהגים ומסורות ותמונות חפצי יודאיקה. הספר מחולק לחמישה פרקים: תוקף קדושת היום, מלכויות, זכרונות, שופרות ומקראי קודש, כאשר לכל חלק מוקדם מבוא קצר.
ראשי ישיבת הר עציון, יושבים בתוך עמם, והם ערים למתחים ולקונפליקטים בין דתיים לחילוניים וליחסים בין היהדות המסורתית מחד לבין הישראליות החדשה מאידך. כבר במבוא נותנים העורכים את הדעת להבדל בין ראש השנה כיום חגיגי מלא ציפיה לשנה הבאה (שתהיה יפה וטובה), לעומת התפילות והפיוטים הרציניים ומלאי היראה מאימת הדין. ביטוי חזק לכך במיוחד נמצא בפרק השני (והמרתק במיוחד) של הספר העוסק בפיוט "ונתנה תוקף". לפרק זה בספר לא מצוין כותב אלא שנכתב על ידי המערכת כולה. הפרק עוסק בפיוט ונתנה תוקף, שנהיה בקהילות אשכנז לאחד מרגעי השיא של תפילת מוסף של הימים הנוראים (בנוסף לתקיעות השופר בראש השנה ולסדר העבודה ביום הכיפורים). לאחר הצגת הפיוט, מקורו בסיפור הנורא על רבי אמנון ממגנצא, מבנה חלקיו השונים ומשמעותו עוברים לדון במנגינות הפיוט השונות, ובפרט מעמתים את הלחן המסורתי (שלו שלל גירסאות ווריאציות) עם הלחן הישראלי החדש של יאיר רוזנבלום. את הלחן חיבר רוזנבלום לחברי קיבוץ בית השיטה. קיבוץ קטן זה שכל במלחמת יום הכיפורים 11 מבניו ותחושות האבל וההלם בקיבוץ היו חזקות במיוחד (גם השיר "החיטה צומחת שוב" חובר לזכר נופלי בית השיטה).
גם במאמר עצמו מזכירים הקוראים כי שמיעת הניגונים (בפועל או בזכרון) חיונית להמשך קריאת המאמר ולכן הנה קישורים לשני הביצועים, המרגשים והמרטיטים כל אחד בדרכו שלו.
ביצועו של אשר היינוביץ באתר פיוט (באתר פיוט לחנים נוספים רבים)
מכאן עוברים המחברים לדון בהבדלים בין המנגינות המבטאים את השוני והדגשים בתפיסת הפיוט. מתי השירה איטית ומתי היא מהירה, בהשמטות חלקי הפיוט בלחנו של יאיר רוזבלום המשאירות את ההרגשה של גזר הדין שנחתם למיתה, ואת המהירות שהדברים קרו בשדה הקרב, את התחושות של חוסר האונים ושל אפסות וקטנות האדם. אלו היו התחושות שהשתקפו לאחר המלחמה בארץ כולה ובקיבוץ בית השיטה בפרט, ובפעם הראשונה שהושמע הלחן בטקס בקיבוץ, קמו מיד לאחריו חברי הקיבוץ ועזבו את המקום בדומייה.
אולם בפיוט עוד מילים ובתים ובהם מופיעה האפשרות לתקן את החטא, ולחזור בתשובה "כי לא יחפוץ במת המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". הניגון המסורתי מדגיש אלמנט זה של חזרה בתשובה שהרי זוהי מהותו של יום הכיפורים ולמעשה יום הדין כבר היה בראש השנה וכל שנותר לנו ביום הכיפורים הוא לחזור בתשובה ולקוות למחילה.
מסכמים המחברים:
"לחנו של יאיר רוזנבלום פותח בהכרזה נשגבת, מתאר באופן מהיר וקצבי את דינו של הקב"ה, ומסיים בקטע המבטא את אפסות האדם ואת חוסר האונים שלו בעומדו לדין לפני יוצר כול. הניגון המסורתי פותח בתפילה ובתחינה, מלווה את הדין בצלילים של יראה ואימה, מדגיש את יכולתו של האדם לשוב בתשובה, ומסיים בשמחה של זכייה בדין ושל תקווה לעתיד שבו ימלום ה' על כל הארץ. ניגון זה מוביל את המתפלל מיראת הדין להתרוממות הרוח, בועד הלחן המודרני מוליך אותו לדרך ללא מוצא"בפועל, לחנו של רוזנלבום חדר לציבור הדתי והוא מושר במשולב עם הלחנים המסורתיים בבתי כנסת רבים וכן בקהילתנו. כיום, לא ניתן לנתק את יום הכיפורים, על משמעויותיו ההיסטורית מזה אלפי שנים מזכרונות המלחמה בת הקרוב לארבעים שנה, והסינתיזה מתבצעת גם באמצעות לחן משולב של פיוט נורא זה.
ראש השנה - באר מרים סדרה לחגים
בעריכת יעקב מדן
הוצאת ידיעות אחרונות
בשיתוף ישיבת אור עציון
תשע"ב 2011
282 עמודים
לתוכן הענינים
לרשימת הכותבים
לדף הראשי של ראש השנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה