דבר התורה של יואב על הביטוי - "והיית לנו לעינים"
בין הנושאים הרבים בפרשה מסופר על דו שיח שהתנהל בין משה ליתרו, הדו שיח מדבר על כך שיתרו רוצה לעזוב את העם ואילו משה מבקש ומנסה לשכנע אותו להישאר. באמצע הדו שיח משה כמעט מתחנן ליתרו שיישאר, הוא אומר לו כך:
"וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"
אני רוצה להתייחס למילים "והיית לנו לעינים". מהי בעצם המשמעות של הביטוי "והיית לנו לעינים"?
אם תגידו שעינים זה להוליך במדבר ,להוביל ולהראות לנו את הדרך, ובשביל זה משה צריך את יתרו המכיר את המדבר.
תרוץ זה יידחה בקלות כי הרי יש לעם ישראל את עמוד הענן שמנחה אותם בדרך אז הם לא צריכים את יתרו וזה לא באמת סיבה שהוא יישאר.
רש"י מסביר: לשון עבר כלומר רש"י מסביר את המילה עיניים כמושג של עצה טובה ובינה, ולכן כמו שהיית לנו לעינים בעבר, בעצה עם השרי אלפים, כך גם תעזור לנו ותאיר את עינינו בעתיד כמו שעשית בעבר ולכן אנחנו צריכים אותך.
החזקוני אומר דבר אחר: הוא אומר שיתרו יהיה לעינים – לדוגמה לאחרים, שגרים אחרים יסתכלו עליו ויגידו שכדאי וטוב להתגייר.
פירוש דעת הזקנים מציע פירוש דומה ואומר: שיתרו ישמש לדוגמה בכך שיגידו שהוא עזב את העם שלו ועבר לעם ישראל בשביל הניסים והטובות שעשה ה' לעם ישראל, וכך יהיה קידוש השם בעולם.
אני רוצה להציע פירוש אחר שאומר שיתרו היה בן אדם מאוד מרכזי וחשוב בעם ישראל.
הוכחה לכך היא שבפרשת יתרו, כשיתרו מגיע לאכול עם משה גם אהרון וגם זקני ישראל מצטרפים אליו זה אומר שהם מכבדים אותו ובטח אחרי זה שהוא נתן את העצה למשה, בטוח שכל העם העריץ אותו.
ועוד רש"י מבאר למה קראו ליתרו חובב לפי שהיה חביב על ישראל, וזאת עוד ראייה לכך שיתרו היה חשוב וחביב בעם ישראל.
וכשמשה אומר "והיית לנו לעינים" הוא אולי אומר שכמו שהעינים הם אבר חשוב מאד אצל האדם כך גם יתרו מאוד חשוב בעם ישראל, וזאת תהיה מכה לעם ישראל אם יתרו יפרוש.
ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה : מי בתורה נקרא נזיר?
והתשובה היא: יוסף בברכות יעקב ובברכת משה לשבטים אפרים ומנשה.
בשניהם מופיע אותו הנוסח: "לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו"
והחידה השבועית השבוע היא: איפה מוזכרים בני ישראל חמש פעמים בפסוק אחד?
לדף הראשי של פרשת בהעלותך
בין הנושאים הרבים בפרשה מסופר על דו שיח שהתנהל בין משה ליתרו, הדו שיח מדבר על כך שיתרו רוצה לעזוב את העם ואילו משה מבקש ומנסה לשכנע אותו להישאר. באמצע הדו שיח משה כמעט מתחנן ליתרו שיישאר, הוא אומר לו כך:
"וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"
אני רוצה להתייחס למילים "והיית לנו לעינים". מהי בעצם המשמעות של הביטוי "והיית לנו לעינים"?
אם תגידו שעינים זה להוליך במדבר ,להוביל ולהראות לנו את הדרך, ובשביל זה משה צריך את יתרו המכיר את המדבר.
תרוץ זה יידחה בקלות כי הרי יש לעם ישראל את עמוד הענן שמנחה אותם בדרך אז הם לא צריכים את יתרו וזה לא באמת סיבה שהוא יישאר.
רש"י מסביר: לשון עבר כלומר רש"י מסביר את המילה עיניים כמושג של עצה טובה ובינה, ולכן כמו שהיית לנו לעינים בעבר, בעצה עם השרי אלפים, כך גם תעזור לנו ותאיר את עינינו בעתיד כמו שעשית בעבר ולכן אנחנו צריכים אותך.
החזקוני אומר דבר אחר: הוא אומר שיתרו יהיה לעינים – לדוגמה לאחרים, שגרים אחרים יסתכלו עליו ויגידו שכדאי וטוב להתגייר.
פירוש דעת הזקנים מציע פירוש דומה ואומר: שיתרו ישמש לדוגמה בכך שיגידו שהוא עזב את העם שלו ועבר לעם ישראל בשביל הניסים והטובות שעשה ה' לעם ישראל, וכך יהיה קידוש השם בעולם.
אני רוצה להציע פירוש אחר שאומר שיתרו היה בן אדם מאוד מרכזי וחשוב בעם ישראל.
הוכחה לכך היא שבפרשת יתרו, כשיתרו מגיע לאכול עם משה גם אהרון וגם זקני ישראל מצטרפים אליו זה אומר שהם מכבדים אותו ובטח אחרי זה שהוא נתן את העצה למשה, בטוח שכל העם העריץ אותו.
ועוד רש"י מבאר למה קראו ליתרו חובב לפי שהיה חביב על ישראל, וזאת עוד ראייה לכך שיתרו היה חשוב וחביב בעם ישראל.
וכשמשה אומר "והיית לנו לעינים" הוא אולי אומר שכמו שהעינים הם אבר חשוב מאד אצל האדם כך גם יתרו מאוד חשוב בעם ישראל, וזאת תהיה מכה לעם ישראל אם יתרו יפרוש.
ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה : מי בתורה נקרא נזיר?
והתשובה היא: יוסף בברכות יעקב ובברכת משה לשבטים אפרים ומנשה.
בשניהם מופיע אותו הנוסח: "לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו"
והחידה השבועית השבוע היא: איפה מוזכרים בני ישראל חמש פעמים בפסוק אחד?
לדף הראשי של פרשת בהעלותך
בעקבות הערה של אחד הצופים שהרעיון של יואב מכוון לדברי התרגום יונתן, הנה נוסח התרגום, יותר נכון הפירוש, לפסוק זה: "וַאֲמַר לָא כְדוּן תִּשְׁבּוֹק יָתָנָא אֲרוּם בְּגִין כֵּן דִידַעְתְּ כַּד הֲוֵינָן שְׁרַן בְּמַדְבְּרָא לְמִידַן וְאַלִיפַת לָנָא עֵיסַק דִינָא וַהֲוָיַת חָבִיב עֲלָן כְּבָבַת עֵינָנָא". יתרו חביב על עם ישראל כבבת עינם - דבר חשוב ויקר להם.
השבמחק