פרשת עקב מציגה דגם החוזר על עצמו בתורה של שילוב בין מידות הדין והרחמים.
בפרשת ואתחנן עמדנו על כך ששמע ישראל, ועשרת הדברות מייצגות את מידת הדין. כל מידותיו של האל בדיבר הראשון הן מידות של דין: "אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי". גם ההמשך של "עושה חסד לאלפים לאוהבי" הוא מידה של דין, שכן אוהבי ה' זוכים בדין לחסד.
בנוסף, פרשיית שמע ישראל, מציגה את הרעיון של אחדות האל. רעיון זה של אחדות האל הינו חידוש עצום של היהדות. גם חוקרים מודרניים של ביקורת המקרא, מתקשים להתמודד עם איחוד מידות זה, ומפרשים כל פסוק בתורה שבא ממקור אחר. אנו כמובן דוחים טענות אלו, ומסוגלים לראות את התורה כמקשה אחת, מורכבת הרבה יותר, ומייצגת מידות סותרות של אל אחד.
הדגם של הופעת מידת הדין בהתחלה ולאחריה הופעתה של מידת הדין משולבת במידת הרחמים מופיע בפרשות ואתחנן ועקב בצורה ניכרת. פרשת עקב מציגה את מידת הרחמים במספר מימדים. הבולט שבהם הוא תיאור חטא העגל שלכאורה היה צריך להביא לכליית העם (עקב המידות של אל קנא) אבל החטא מביא איתו גם את מידות הרחמים והסליחה. דגם זה חוזר גם בפרשת כי-תשא, המתארת (במנותק ממעמד סיני) את חטא העגל, את הסליחה ואת י"ג המידות המערבות דין ורחמים ביחד.
גם סיפור בריאת העולם בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית מציג דגם זהה. בעוד הפרק הראשון מציג את מידת הרחמים (שם אלוקות), הפרק השני מערב בין מידות הדין והרחמים. שילוב המידות הוא גם הגורם להבדל התיאורים בין הפרקים (למעונינים להרחיב רצוי לעיין בספרו של הרב מרדכי ברויאר - פרקי בראשית, בו הוא מעמיק בנושאים אלו).
פרשת עקב כוללת עוד מבחר סתירות מדומות כאלו בפסוקים סמוכים. עיינו בדוגמה הבאה בפרק ח':
פרשת עקב מלאה בצירופים כאלו. לעיתים פסוק אחר פסוק ולעיתים במרחק ולעיתים באותו פסוק ממש (פרק י"א):
ביום קשה זה של מידת הדין, המאמר מוקדש לעילוי נשמותיהם של חיילי צה"ל שנפלו באסון המסוק ברומניה ובתקווה שנזכה לימים של מידת הרחמים. יהי זכרם ברוך.
ט"ז מנחם-אב תש"ע
מאמרים נוספים לפרשת עקב
בפרשת ואתחנן עמדנו על כך ששמע ישראל, ועשרת הדברות מייצגות את מידת הדין. כל מידותיו של האל בדיבר הראשון הן מידות של דין: "אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי". גם ההמשך של "עושה חסד לאלפים לאוהבי" הוא מידה של דין, שכן אוהבי ה' זוכים בדין לחסד.
בנוסף, פרשיית שמע ישראל, מציגה את הרעיון של אחדות האל. רעיון זה של אחדות האל הינו חידוש עצום של היהדות. גם חוקרים מודרניים של ביקורת המקרא, מתקשים להתמודד עם איחוד מידות זה, ומפרשים כל פסוק בתורה שבא ממקור אחר. אנו כמובן דוחים טענות אלו, ומסוגלים לראות את התורה כמקשה אחת, מורכבת הרבה יותר, ומייצגת מידות סותרות של אל אחד.
הדגם של הופעת מידת הדין בהתחלה ולאחריה הופעתה של מידת הדין משולבת במידת הרחמים מופיע בפרשות ואתחנן ועקב בצורה ניכרת. פרשת עקב מציגה את מידת הרחמים במספר מימדים. הבולט שבהם הוא תיאור חטא העגל שלכאורה היה צריך להביא לכליית העם (עקב המידות של אל קנא) אבל החטא מביא איתו גם את מידות הרחמים והסליחה. דגם זה חוזר גם בפרשת כי-תשא, המתארת (במנותק ממעמד סיני) את חטא העגל, את הסליחה ואת י"ג המידות המערבות דין ורחמים ביחד.
גם סיפור בריאת העולם בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית מציג דגם זהה. בעוד הפרק הראשון מציג את מידת הרחמים (שם אלוקות), הפרק השני מערב בין מידות הדין והרחמים. שילוב המידות הוא גם הגורם להבדל התיאורים בין הפרקים (למעונינים להרחיב רצוי לעיין בספרו של הרב מרדכי ברויאר - פרקי בראשית, בו הוא מעמיק בנושאים אלו).
פרשת עקב כוללת עוד מבחר סתירות מדומות כאלו בפסוקים סמוכים. עיינו בדוגמה הבאה בפרק ח':
"הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין-מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ: הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ"הביטויים הם ביטויים של רחמים, למעט המילה עַנֹּתְךָ שהיא מידה של דין. שורש "ע.נ.ה" מופיע עוד קודם לכן בתחילת הפרק, וגם שם בשילוב של מידות:
ובפסוק ד' מתוארים חסדים שהם בודאי במידת הרחמים וכנגד דרכו הטבעית של העולם. הפתרון אולי מונח בפסוק ה: "וְיָדַעְתָּ עִם-לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ ה' אֱלֹקיךָ מְיַסְּרֶךָּ", גם כאשר מדובר בייסורים אלו ייסורים של מידת הרחמים ולא של מידת הדין.
"וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְה' יִחְיֶה הָאָדָם: שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה"
פרשת עקב מלאה בצירופים כאלו. לעיתים פסוק אחר פסוק ולעיתים במרחק ולעיתים באותו פסוק ממש (פרק י"א):
"אֶרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"האם פסוק זה הוא מידת הדין או מידת הרחמים? חישבו על כך לרגע ועיינו גם בפסוק הקודם. הפסוק נראה כמידה של רחמים, ה' תמיד מתבונן בארץ אבל זו גם מידת הדין. למטר השמים תשתה מים. השילוב בין המידות בא מיד לאחר מכן בפרשת "והיה אם שמוע" הפרשה השנייה בקריאת שמע ושמה מוסבר שפסוק זה הוא בתנאי ומותנה במעשים של עם ישראל ויכול בפסוק אחד ובמאמר אחד לשלב בין מידת הדין למידת הרחמים, בין הטוב לבין הרע, בין הברכה לבין הקללה (כפי שיודגם בפרשות ראה וכי תבוא), והדברים נתונים בבחירתו החופשית של האדם שגם אותה יש לכוון כפי הנאמר בקריאת שמע: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך".
ביום קשה זה של מידת הדין, המאמר מוקדש לעילוי נשמותיהם של חיילי צה"ל שנפלו באסון המסוק ברומניה ובתקווה שנזכה לימים של מידת הרחמים. יהי זכרם ברוך.
ט"ז מנחם-אב תש"ע
מאמרים נוספים לפרשת עקב
 | ||
| שבעת המינים" אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ | מקור:ויקיפדיה |
