פרשת האזינו

מאמרים לפרשת האזינו

פרשת האזינו - עוד צורה לגאולה - המאמר סוקר את שירת האזינו ואת הגאולה הרמוזה בה. גאולה שונה מהגאולה המתוארת בפרשת ניצבים.

הפטרת פרשת תשובה - כאשר פרשת האזינו נקראת לפני יום הכיפורים.

הפטרת פרשת האזינו - כאשר פרשת האזינו נקראת ביום יום הכיפורים לסוכות.

פרשת האזינו - סטטיסטיקה בפרשה

תקציר פרשת האזינו

פרשת השבוע, פרשת האזינו, כתובה בפרק אחד בתורה (וגם בחלוקה היהודית היא פרק אחד) וכתובה בצורה של שירה (בדומה לשירת הים). שירת האזינו כתובה בצורה המכונה "אריח על גבי אריח", כל משפט מחולק לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח.

שירת האזינו נקראת בנעימה קצת שונה, וגם ההפסקות בפרשה לעליות השונות חולקו בצורה היוצרת נוטריקון "הזיו לך".

תוכן השירה, לעומת זאת, קשה ואפילו קשה מאד. מטרתה של השיה כפי המובאר בפרשת וילך היא להיות עדות לצרות שיפקדו את בני ישראל בעתיד.

השירה נפתחת בצורה חגיגית אך כבר בפסוק ה' מביעים תרעומת על בני ישראל שסרו מן הדרךף עוברת לתאר את ההיסטוריה (פסוקים ז'-יד) ובפרט את הדאגה של ה' לעם ישראל.

הבעיות מתחילות בפסוק ט"ו בביטוי שנהיה מזמן למטבע לשון "וישמן ישורון ויבעט...", ברגע שנהיה טוב מדי שכחו בני ישראל אל ה' ובפסוק י"ט העונש לא מאחר לבוא.

במהלך השירה משתנה דמות המספר ממשה רבנו לה' כמה פעמים, חשוב לשים לב גם לשינויים אלו. החלק הקשה ביותר מופיע בפסוק כ"ו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" אולם אפשרות זו לא מתקיימת.

בסיום השירה, מובטחת אפשרות הגאולה של "אפס עצור ועזוב" והכעס עובר להיות כלפי הגויים, שגם הם לא מבינים את דרכי ה' בעולם. השירה מסתיימת בשלטונו המוחלט של ה' בעולמו (ל"ט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" וסיומה של השירה הינו טעון מאד וניתן לקוראו בצורות אופטימיות יותר או פחות "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

לאחר הקראת השירה, משה פונה שוב אל בני ישראל בדרישה לשמור את התורה ולאחר מכן משה מקבל את דבר ה' האחרון והוא מצטווה על מותו. נקודה זה העסיקה את המדרשים, בדומה לאהרון גם משה מצטווה על מותו ונדמה שמלאך המוות, לא היה יכול למשה, אלא משה מרצונו (ונגד רצונו להיכנס לארץ) היה צריך לקבל עליו את הדין.

משה  על פסגת הר נבו - גיימס טיסוט לפני 1903