פרשתנו היא פרשת תולדות. גם ספר בראשית נקרא ספר התולדות. עשרה סיפורי תולדות נמצאים בו והם באים אחד אחרי השני. ספר תולדות נחתם ומתחיל ספר חדש. למרות זאת, יש חפיפת זמנים בין ספרי התולדות, אלא שהסיפורים כבר שייכים למישהו אחר. נעיין ברצף התולדות בספר.
הסיפור היחידי שאינו מופיע באף ספר תולדות הינו פרק א (או פרשייה א' הכוללת כמובן גם את יום השבת), בריאת העולם. זוהי אקס-טריטוריה ופרק זה לא שייך להיסטוריה האנושית. עשרת סיפורי התולדות מוצגים בטבלה הבאה:
הפתיחות כמעט תמיד זהות למעט השימוש במונח "ספר" לאדם הראשון. כמו כן רואים שסיפורי התולדות אינם זהים באורכם. ששת סיפורי התולדות הראשונים תופסים שתי פרשות בלבד ואילו סיפורי האבות ארוכים מאד וסיפורי עשו וישמעאל קצרים מאד. כפי שאמרנו למרות שספר תולדות מסתיים במוות (של יצחק למשל), הרי שחישובי זמנים מוכיחים כי יצחק היה חי גם בזמן מכירת יוסף (סיפור ששייך כבר לתולדות יעקב). ולכן יש לשים לב היטב כי גם סיפורי יעקב בפרשת תולדות (ועד פרשת וישלח) הם למעשה חלק מסיפורו של יצחק. סיפור שליחותו של יעקב מתחיל בפרשתנו ומסתיים רק כאשר יעקב חוזר לאחר שנים ארוכות אל יצחק אביו. למרות שיצחק ממשיך לחיות, הרי שמבחינת התורה, סיפורו של יצחק מסתיים, התורה כותבת על מותו וקבורתו, ועוברת לתיאור תולדות עשו (בקצרה) ויעקב (עד סוף החומש).
סיפורי התולדות מראים על התפתחות העולם. התפתחות המתאימה לספר בראשית. בריאת העולם בפרק א' אינה בכלל סיפור התולדות. היא מחוץ לסיפור ההיסטוריה האנושי. גם תולדות השמים והארץ רובם במישור המטאפיזי. תולדותיו של אדם, אינם כוללים את קין והבל אלא ישר מתחילים משת. התולדות נגמרים בנקודת מפתח. מקומות בהם מת אדם חשוב או אירוע מאורע גדול, או שחל שינוי משמעותי בעולם. לאחר אדם, הגענו לנח ולהחלטה על השמדת העולם, נח מסמל את החיים שלאחר המבול, תולדות בני נח את ההתפשטות האנושות במרחבי העולם. תולדות שם מחזירים אותנו לשושלת שתיצור את העם היהודי.
חשוב לשים לב שמבין שלושת האבות רק לאברהם אין תולדות. כל סיפור אברהם (מפרשת לך-לך דרך העקדה ועד לנישואיו עם קטורה ובחירת יצחק ליורשו היחידי) נמצא תחת תולדות תרח. דבר זה דורש עיון. הסבר ששמעתי מהרב יואל בן-נון הוא שלאברהם אין ספר תולדות מאחר ותולדותיו של אברהם פתוחים תמיד ויכולים להיות לו תולדות חדשים. הכוונה היא לגרים המצטרפים לעם ישראל. אי חתימת ספר התולדות של אברהם אבינו מאפשרת לגרים להצטרף ולהיקרא בני אברהם ושרה. אפשר גם לומר כי סיפור אברהם מופיע בשושלת תרח. העם היהודי הוא חלק משושלת תרח, אברהם הוא בנו של תרח, שרה היא כנראה בתו של הרן, ורבקה היא נכדתו של נחור. אף לאה ורחל שייכות למשפחה המורחבת של תרח. כמו כן חשוב לשים לב לתולדות ישמעאל ולעשו. אמנם התולדות קצרים אך ניתן לשאול איזה צורך יש בהם בכלל. אפשר לומר מספר סיבות. אברהם קיבל ברכה על ישמעאל והתורה מספרת לנו שאכן ברכה זו התקיימה. עשו ויעקב היו אחים והייתה אולי אפשרות שהעם היהודי יוקם משניהם ביחד, אפשרות שהתבטלה עקב בחירתו של עשו.סיפורם גם חשוב לעתיד, כשאנו ניתקל במצוות הקשורות לעמים אלו.
תולדותיו של עם ישראל כעם נפתחים מיד בפסוק הראשון של ספר שמות, אולם המילה תולדות כבר לא מופיעה. זו ההיסטוריה של אומה ולא של בודדים וככזו המילה תולדות לא שייכת. הביטוי "ואלה תולדות" מופיע רק עוד פעמיים בתנ"ך. בתיאור תולדות הכהונה (במדבר ג') : "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת-משֶׁה בְּהַר סִינָי" - הקטע קצר מאד ולא מחדש לנו שום מידע (אנו יודעים מי הם בנין של אהרון עוד ממקודם), אולם זוהי השלמה התולדות של הכהונה בעם ישראל (ואכן גם משה רבנו שימש ככוהן גדול תקופה קצרה בימי המילואים לפני חנוכת המשכן). הפעם האחרונה בה מופיע הביטוי הינו בסוף מגילת רות, כאשר כהשלמה נוספות מביאים את תולדות המלוכה מפרץ ועד דוד: "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן".
עוד על התולדות בפרשת תולדות
מאמרים נוספים לפרשת תולדות
הסיפור היחידי שאינו מופיע באף ספר תולדות הינו פרק א (או פרשייה א' הכוללת כמובן גם את יום השבת), בריאת העולם. זוהי אקס-טריטוריה ופרק זה לא שייך להיסטוריה האנושית. עשרת סיפורי התולדות מוצגים בטבלה הבאה:
תולדות | התחלה | ענין עיקרי | פסוקי התחלה | פסוקי סיום | |
שמים וארץ | ב' ד | אדם וחווה, קין והבל | אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם | וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה' | |
אדם | ה' א | שרשרת מאדם עד נח | זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקים עָשָׂה אֹתוֹ | וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' | |
נח | ו' ט | המבול ולאחריו | אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת-הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ | וַיְהִי כָּל-יְמֵי-נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת | |
בני נח | י' א | שבעים האומות ומגדל בבל | וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי-נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל | עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ | |
שם | י"א י | משם עד תרח | אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן-מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל | וַיְחִי-תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-אַבְרָם אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן | |
תרח | י"א כז | סיפור אברהם אבינו | וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת-לוֹט | וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי | |
ישמעאל | כ"ה יב | ישמעאל ובניו | וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם | וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו: יח וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו נָפָל | |
יצחק | כ"ה יט | יצחק והברכות. כל סיפור יעקב בחרן עד חזרתו | וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק | וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו | |
עשו | ל"ו א | אלופי עשו | וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם | אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם | |
יעקב | ל"ז א | יוסף ואחיו, הירידה למצרים עד מות יוסף | וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה אֶל-אֲבִיהֶם: | ויָּמָת יוֹסֵף בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם | |
הפתיחות כמעט תמיד זהות למעט השימוש במונח "ספר" לאדם הראשון. כמו כן רואים שסיפורי התולדות אינם זהים באורכם. ששת סיפורי התולדות הראשונים תופסים שתי פרשות בלבד ואילו סיפורי האבות ארוכים מאד וסיפורי עשו וישמעאל קצרים מאד. כפי שאמרנו למרות שספר תולדות מסתיים במוות (של יצחק למשל), הרי שחישובי זמנים מוכיחים כי יצחק היה חי גם בזמן מכירת יוסף (סיפור ששייך כבר לתולדות יעקב). ולכן יש לשים לב היטב כי גם סיפורי יעקב בפרשת תולדות (ועד פרשת וישלח) הם למעשה חלק מסיפורו של יצחק. סיפור שליחותו של יעקב מתחיל בפרשתנו ומסתיים רק כאשר יעקב חוזר לאחר שנים ארוכות אל יצחק אביו. למרות שיצחק ממשיך לחיות, הרי שמבחינת התורה, סיפורו של יצחק מסתיים, התורה כותבת על מותו וקבורתו, ועוברת לתיאור תולדות עשו (בקצרה) ויעקב (עד סוף החומש).
סיפורי התולדות מראים על התפתחות העולם. התפתחות המתאימה לספר בראשית. בריאת העולם בפרק א' אינה בכלל סיפור התולדות. היא מחוץ לסיפור ההיסטוריה האנושי. גם תולדות השמים והארץ רובם במישור המטאפיזי. תולדותיו של אדם, אינם כוללים את קין והבל אלא ישר מתחילים משת. התולדות נגמרים בנקודת מפתח. מקומות בהם מת אדם חשוב או אירוע מאורע גדול, או שחל שינוי משמעותי בעולם. לאחר אדם, הגענו לנח ולהחלטה על השמדת העולם, נח מסמל את החיים שלאחר המבול, תולדות בני נח את ההתפשטות האנושות במרחבי העולם. תולדות שם מחזירים אותנו לשושלת שתיצור את העם היהודי.
חשוב לשים לב שמבין שלושת האבות רק לאברהם אין תולדות. כל סיפור אברהם (מפרשת לך-לך דרך העקדה ועד לנישואיו עם קטורה ובחירת יצחק ליורשו היחידי) נמצא תחת תולדות תרח. דבר זה דורש עיון. הסבר ששמעתי מהרב יואל בן-נון הוא שלאברהם אין ספר תולדות מאחר ותולדותיו של אברהם פתוחים תמיד ויכולים להיות לו תולדות חדשים. הכוונה היא לגרים המצטרפים לעם ישראל. אי חתימת ספר התולדות של אברהם אבינו מאפשרת לגרים להצטרף ולהיקרא בני אברהם ושרה. אפשר גם לומר כי סיפור אברהם מופיע בשושלת תרח. העם היהודי הוא חלק משושלת תרח, אברהם הוא בנו של תרח, שרה היא כנראה בתו של הרן, ורבקה היא נכדתו של נחור. אף לאה ורחל שייכות למשפחה המורחבת של תרח. כמו כן חשוב לשים לב לתולדות ישמעאל ולעשו. אמנם התולדות קצרים אך ניתן לשאול איזה צורך יש בהם בכלל. אפשר לומר מספר סיבות. אברהם קיבל ברכה על ישמעאל והתורה מספרת לנו שאכן ברכה זו התקיימה. עשו ויעקב היו אחים והייתה אולי אפשרות שהעם היהודי יוקם משניהם ביחד, אפשרות שהתבטלה עקב בחירתו של עשו.סיפורם גם חשוב לעתיד, כשאנו ניתקל במצוות הקשורות לעמים אלו.
תולדותיו של עם ישראל כעם נפתחים מיד בפסוק הראשון של ספר שמות, אולם המילה תולדות כבר לא מופיעה. זו ההיסטוריה של אומה ולא של בודדים וככזו המילה תולדות לא שייכת. הביטוי "ואלה תולדות" מופיע רק עוד פעמיים בתנ"ך. בתיאור תולדות הכהונה (במדבר ג') : "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת-משֶׁה בְּהַר סִינָי" - הקטע קצר מאד ולא מחדש לנו שום מידע (אנו יודעים מי הם בנין של אהרון עוד ממקודם), אולם זוהי השלמה התולדות של הכהונה בעם ישראל (ואכן גם משה רבנו שימש ככוהן גדול תקופה קצרה בימי המילואים לפני חנוכת המשכן). הפעם האחרונה בה מופיע הביטוי הינו בסוף מגילת רות, כאשר כהשלמה נוספות מביאים את תולדות המלוכה מפרץ ועד דוד: "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן".
יצחק מברך את יעקב - גוברט פלינק 1638 רייכמוזיאום הולנד |
עוד על התולדות בפרשת תולדות
מאמרים נוספים לפרשת תולדות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה