פרשת משפטים
פרשת משפטים היא הפרשה השישית בחומש שמות. הפרשה עוסקת במצוות רבות: דיני עבד עברי, דיני נזיקין, מצוות השבת ומצוות החגים ועוד מצוות רבות, בסוף הפרשה מתוארת כריתת הברית בין ה' לעם ישראל. מאמרים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך הדף.
הפטרת פרשת משפטים - עיון בהפטרת פרשת משפטים בספר ירמיהו
מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.
חידון לפרשת משפטים - דף חידה לפרשת משפטים הכולל חידות ציורים ומילוליות.
תפזורת לפרשת משפטים
דברי תורה על פתיחת הפרשה בדיני עבד עברי ועוד באותו נושא בפרשת משפטים לילדים - מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בדיני עבד עברי
סדר האירועים בפרשות יתרו ומשפטים - המאמר מנסה לסדר את האירועים שקרו בפרשות יתרו משפטים לפי שיטת רש"י המקדימה את האירועים בפרשת משפטים ולפי השיטה שגורסת כי כל התיאור הוא לפי הסדר בו הוא קרה (המאמר הופיע גם בפרשת יתרו)
מתי נאמרה פרשת משפטים - מאמר זה ממשיך לנתח את ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת משפטים ואת הדגשים המיוחדים של כל פרשה.
נתונים סטטיסטיים על פרשת משפטים - סטטיסטיקות שונות על הפרשה
חמישים ושלוש מצוות מופיעות בפרשה והן מהוות הרחבה משמעותית של עשרת הדברות ושל המצוות הנוספות שניתנו עד כה. המצוות הן רובן מצוות בין אדם לחברו ובדיני ממונות והן נאמרות בקיצור רב ובהשמטת דינים חשובים. מסכתות שלמות בגמרא נתחברו על פסוקים בודדים מפרשה זו, והדבר מדגים היטב את הפער בין התורה שבכתב שהינה תמצית וכוללת רק זיקוק של הדין לבין התורה שבעל פה הכוללת הרחבות ואת הפרטים המלאים ובלעדיה אי אפשר להבין את המצוות. בפרט נכון הדבר לפסוקים כגון: "עין תחת עין..." אשר מהתורה נראים כפשוטם והתורה שבעל פה מוסרת לנו שהחיוב הוא פיצוי כספי ואין להטיל מומים כעונש.
פרשת משפטים פותחת דווקא בנושא של עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, נראה העיסוק בנושא "בזוי" זה מאכזב, אולם עם ישראל שיצא מעבדות לחירות על ידי ה' (הדיבר הראשון) חייב קודם כל לדעת איך להתנהג עם העבדים שלו (אם יהיו) ולמעשה דיני עבד עברי הם כל כך מגבילים עד שנאמר ש"מי שקנה לעצמו עבד, קנה לעצמו אדון", ומעמדו של עבד עברי לא שונה באופן מהותי מממעמדו של פועל שכיר.
בפרשה מספר רב של פרשיות כאשר כל כמה פסוקים מהווים מעין יחידה בפני עצמה. לא נעבור כאן על כל הדינים בפרשה אך נציין שפסקאות הארוכות בסוף הפרשה מציגות לראשונה את שלושת הרגלים (בפרשת בא דובר רק על פסח) ואת השבת כיום מנוחה (בדומה לעשרת הדברות בפרשת ואתחנן). כמו כן כבר מדובר על ההגעה לארץ ישראל ועל אזהרות מרובות מפני עבודה זרה.
בסיום הפרשה אנו חוזרים לתיאור האירועים שקרו מיד לפני או אחרי מעמד הר סיני (וראו המאמרים המורחבים למעלה בשיטות השונות) המתארים את כריתת הברית עצמה בין בני ישראל לבין ה' (הכוללת טקס של בניית מזבחות וקורבנות), ובסיומה של הפרשה משה עולה להר סיני לתקופה הראשונה של ארבעים יום וארבעים לילה.
מיד עם המצאת הדפוס נוצלה ההמצאה החדשה להדפסת כתבי הקודש. מלבד התנ"ך של גוטנברג שהוא ספר הדפוס הראשון הודפסו גם גרסאות שעיקרם היו ציורים של התנ"ך כאשר הטקסט משני לחלוטין, מאחר ורוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב (בודאי לא של לטינית), כונו מהדורות אלו "תנ"ך לעניים" או בשם הלטיני biblia pauperum. גם חלונות הכנסיות המציגים ציורים מהתנ"ך, שימשו לצרכים דידקטיים דומים, ומוכנים בשם זהה. האיור מציג חלק מדף התנ"ך לעניים של אסדין מאמינס, נזיר צרפתי מהשנים שחיברו בשנים 1450-1455 שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס.
הפרשה הקודמת
פרשת יתרו
הפרשות הבאות
פרשת תרומה
פרשת תצווה
פרשת כי תשא
מאמרים ודברי תורה לפרשת משפטים
לוחות הברית - המאמר סוקר מספר היבטים בנושא לוחות הברית וההבדלים בין הלוחות הראשונים לאחרונים. המאמר דן בנושאים מי כתב את הלוחות, מה היה כתוב בהם, צורת הלוחות ועוד. כמו כן מובא במאמר סיפור מרגש על גלגולו של לוח שיש מבית הכנסת בעיר לער בגרמניה שנשרף בליל הבדולח ועד לתל אביב.הפטרת פרשת משפטים - עיון בהפטרת פרשת משפטים בספר ירמיהו
מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.
חידון לפרשת משפטים - דף חידה לפרשת משפטים הכולל חידות ציורים ומילוליות.
תפזורת לפרשת משפטים
דברי תורה על פתיחת הפרשה בדיני עבד עברי ועוד באותו נושא בפרשת משפטים לילדים - מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בדיני עבד עברי
סדר האירועים בפרשות יתרו ומשפטים - המאמר מנסה לסדר את האירועים שקרו בפרשות יתרו משפטים לפי שיטת רש"י המקדימה את האירועים בפרשת משפטים ולפי השיטה שגורסת כי כל התיאור הוא לפי הסדר בו הוא קרה (המאמר הופיע גם בפרשת יתרו)
מתי נאמרה פרשת משפטים - מאמר זה ממשיך לנתח את ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת משפטים ואת הדגשים המיוחדים של כל פרשה.
נתונים סטטיסטיים על פרשת משפטים - סטטיסטיקות שונות על הפרשה
תקציר פרשת משפטים
פרשת משפטים פותחת במילים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..." ו' החיבור מציינת שיש כאן תוספת על המצוות הקודמות ואילו המילה משפטים היא חדשה שכן בפרשת יתרו דובר על חוקי ותורת האלוקים. עיון בפרשת משפטים יראה לנו מיד שבפרשה אכן מדברים על מצוות.חמישים ושלוש מצוות מופיעות בפרשה והן מהוות הרחבה משמעותית של עשרת הדברות ושל המצוות הנוספות שניתנו עד כה. המצוות הן רובן מצוות בין אדם לחברו ובדיני ממונות והן נאמרות בקיצור רב ובהשמטת דינים חשובים. מסכתות שלמות בגמרא נתחברו על פסוקים בודדים מפרשה זו, והדבר מדגים היטב את הפער בין התורה שבכתב שהינה תמצית וכוללת רק זיקוק של הדין לבין התורה שבעל פה הכוללת הרחבות ואת הפרטים המלאים ובלעדיה אי אפשר להבין את המצוות. בפרט נכון הדבר לפסוקים כגון: "עין תחת עין..." אשר מהתורה נראים כפשוטם והתורה שבעל פה מוסרת לנו שהחיוב הוא פיצוי כספי ואין להטיל מומים כעונש.
פרשת משפטים פותחת דווקא בנושא של עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, נראה העיסוק בנושא "בזוי" זה מאכזב, אולם עם ישראל שיצא מעבדות לחירות על ידי ה' (הדיבר הראשון) חייב קודם כל לדעת איך להתנהג עם העבדים שלו (אם יהיו) ולמעשה דיני עבד עברי הם כל כך מגבילים עד שנאמר ש"מי שקנה לעצמו עבד, קנה לעצמו אדון", ומעמדו של עבד עברי לא שונה באופן מהותי מממעמדו של פועל שכיר.
בפרשה מספר רב של פרשיות כאשר כל כמה פסוקים מהווים מעין יחידה בפני עצמה. לא נעבור כאן על כל הדינים בפרשה אך נציין שפסקאות הארוכות בסוף הפרשה מציגות לראשונה את שלושת הרגלים (בפרשת בא דובר רק על פסח) ואת השבת כיום מנוחה (בדומה לעשרת הדברות בפרשת ואתחנן). כמו כן כבר מדובר על ההגעה לארץ ישראל ועל אזהרות מרובות מפני עבודה זרה.
בסיום הפרשה אנו חוזרים לתיאור האירועים שקרו מיד לפני או אחרי מעמד הר סיני (וראו המאמרים המורחבים למעלה בשיטות השונות) המתארים את כריתת הברית עצמה בין בני ישראל לבין ה' (הכוללת טקס של בניית מזבחות וקורבנות), ובסיומה של הפרשה משה עולה להר סיני לתקופה הראשונה של ארבעים יום וארבעים לילה.
אומנות בפרשת משפטים
משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות - איור מתוך ספר "תנך לעניים" של אסדין מאמינס Hesdin of Amiens. הספר נמצא במוזיאון Meermanno בהאג 1450-1455 |
מיד עם המצאת הדפוס נוצלה ההמצאה החדשה להדפסת כתבי הקודש. מלבד התנ"ך של גוטנברג שהוא ספר הדפוס הראשון הודפסו גם גרסאות שעיקרם היו ציורים של התנ"ך כאשר הטקסט משני לחלוטין, מאחר ורוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב (בודאי לא של לטינית), כונו מהדורות אלו "תנ"ך לעניים" או בשם הלטיני biblia pauperum. גם חלונות הכנסיות המציגים ציורים מהתנ"ך, שימשו לצרכים דידקטיים דומים, ומוכנים בשם זהה. האיור מציג חלק מדף התנ"ך לעניים של אסדין מאמינס, נזיר צרפתי מהשנים שחיברו בשנים 1450-1455 שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס.
הפרשה הקודמת
פרשת יתרו
הפרשות הבאות
פרשת תרומה
פרשת תצווה
פרשת כי תשא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה