מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !


קריאת התורה בפסח

קריאת התורה בפסח 

קריאת התורה לפסח מציבה משימה מורכבת בפני הגבאים. שלא כמו בקריאת התורה לסוכות, הקריאה בפסח שונה מדי יום ומצריכה גלגול של ספר התורה הלוך ושוב בחומשים השונים. כמו כן גם בחול המועד, מוציאים שני ספרים ומחלקים בהם את הקריאה. לעומת זאת בשונה מחג הסוכות, קטעי הקריאה בארץ ישראל ובחוץ לארץ זהים. על מנת להקל על הזכרון נקבע הסימן הבא לששת ימי הפסח: "משכו שור קדש כסף פסול שני", כל מילה מזכירה את קטע הקריאה המתאים לאותו יום. כל קטעי הקריאה מזכירים וקשורים ליציאת מצרים. קטעי הקריאה השונים הם:

ט"ו בניסן - חג הפסח. סימנו משכו לפי הפסוק "משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח". הקריאה היא בספר שמות בפרשת בא, מפרק י"ב כא ועד סוף הפרק (פסוק נא). קריאה לא ארוכה המחולקת לחמישה עולים (או לשבעה כאשר פסח חל בשבת). הקריאה כוללת את סיפור יציאת מצרים החל מהקרבת קורבן הפסח ועד היציאה מארץ מצרים.
הפטרת חג הפסח היא בספר יהושע

חול המועד

ט"ז בניסן - א' חול המועד פסח (או שני של פסח בחול - הקריאה זהה רק החלוקה שונה) - קוראים את פרשית המועדות מתוך פרשת אמור בחומש ויקרא מפרק כ"ב כו ועד סוף פרק כ"ג. סימנו שור לפי הפסוק: "שור או כשב או עז כי יוולד...". עיקר הקריאה הוא אמנם פרשיית המועדות , אולם הקריאה מתחיל מספר פסוקים קודם לכן בפרשיה הקודמת מאחר והיא מסתיימת במילים: "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים אני ה'". קריאה זו בדיוק נקראת גם בט"ו בתשרי (חג הסוכות).

י"ז בניסן - ב' חול המועד פסח - הקריאה היא שוב בפרשת בא, מיד בהמשך לקריאה של חג הפסח יומיים קודם לכן. סימן הקריאה קדש לפי הפסוק: "קדש לי כל בכור..." והקריאה מורכבת מפרשיות קדש והיה כי יביאך. שתי פרשיות חשובות המופיעות גם בתפילין. שתי הפרשיות מזכירות את יציאת מצרים.

י"ח בניסן - ג' חול המועד פסח - קריאה התורה היא בפרשת משפטים פרק כ"ב כד עד פרק כ"ג יט. סימנה כסף, לפי הפסוק "אם כסף תלווה את עמי...". אמנם תחילת הקריאה לא קשור ישירות לחג הפסח אבל בסיומה מופיע ציווי על שלושת הרגלים.

י"ט בניסן - ד' חול המועד פסח, הקריאה בתורה היא בפרשת כי תשא בספר שמות, פרק ל"ד א-כו. הקריאה עוסקת בלוחות השניים שמשה קיבל מה' בהר סיני וגם בסיומה מופיעה מצוות שלושת הרגלים. סימן הקריאה הינו פסול לפי הפסוק "ויאמר ה' אל משה פסול לך שני לחת אבנים כראשנים...".

כ' בניסן - ה' חול המועד פסח, הקריאה היא בפרשת בהעלותך בחומש במדבר המספרת על הפסח שחגגו בני ישראל במדבר בפרק ט' א-יד ובגם בחידוש הדין של פסח שני (סימן הקריאה הוא שני). פסח שני מאפשר למי שהיה טמא, או בדרך רחוקה ולא יכל להקריב את קורבן הפסח במועדו, הזדמנות שנייה חודש לאחר מכן.

שביעי של פסח

כ"א בניסן - שביעי של פסח. בחג שני של פסח קוראים את תחילת פרשת בשלח מפרק י"ד ועד פרק ט"ז כז. עיקרה של הקריאה הוא התחרטות פרעה על יציאת מצרים ורדיפתו אחרי בני ישראל, סיפור נס קריעת ים סוף וכמובן שירת הים.
הפטרת שביעי של פסח היא שירת דוד בספר שמואל

כ"ב בניסן - בארץ ישראל כבר אחר הפסח, אולם בחוץ לארץ נוהג יום טוב שני של גלויות, להשלמת עניני פסח, קוראים את פרשיית המועדות המופיעה בפרשת ראה בספר דברים. קריאה זו משותפת ליום טוב שני של פסח שני וליום טוב שני של שבועות, ומאחר והיא יכולה להיות בשבת או ביום רגיל היא מתחילה בפרק י"ד פסוק כ"ב (עשר תעשר) לשבת או בפרק ט"ו יט (כל הבכור) ליום טוב שאינו בשבת, ומסתיימת בפרק ט"ז יז (סוף פרשת ראה).

שבת חול המועד פסח 

בשבת חול המועד פסח לא קוראים את פרשת השבוע, אלא קוראים בפרשת כי-תשא בספר שמות בדומה לקריאה של יום רביעי. הקריאה מתחילה מפרק ל"ג פסוק יב עד פרק ל"ד כו (בשבת עולים שבעה קרואים לתורה ולכן יש צורך בקטע קריאה יותר ארוך). שבת חול המועד דוחה קריאה אחרת. לפי הפירוט הבא:
כאשר פסח חל בשבת או ביום ראשון, אין שבת בימי חול המועד והקריאות הן כמפורט למעלה.
כאשר פסח חל ביום שלישי כמו השנה (תשע"ג), ד' חול המועד חל אכן בשבת, וסדר הקריאה אינו משתנה.
כאשר פסח חל ביום חמישי, יהיה שינוי בסדר הקריאות. בשבת יקראו את הקריאה המיוחדת לשבת, ולאחריה לפי הסדר הרגיל ללא חזרה על קריאה זו.
הפטרת שבת חול המועד פסח, היא חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל

קריאה בספר שני בפסח

בכל ימי הפסח קוראים בשני ספרים. בחג ראשון ושני ובשבת חול המועד הקריאה בספר השני היא קריאת מפטיר (הנוספת לשבעה או חמישה העולים הרגילים). בימי חול המועד, הקריאה אינה מפטיר אלא קריאת רביעי. בימי חול המועד (כמו גם בראשי חודשים) עולים לתורה ארבעה קרואים (על מנת להפריד מימי השבוע הרגילים בהם עולים שלושה בלבד). הגבאים צריכים להקפיד לקרוא את העולה כרביעי ולא כמפטיר וגם את קריאת חצי הקדיש אומרים רק לאחר הקריאה בספר השני. הקריאה, כמו כל הקריאות בספר שני בחוגים ובמועדים היא בפרשת המוספים בפינחס.
ביום הראשון של פסח, הקריאה מתחילה בפרק כ"ח פסוק ט"ז. שלושת הפסוקים הראשונים קשורים אך ורק לחג הראשון ולכן בחול המועד וגם בשביעי של פסח הקריאה מתחילה מפסוק י"ט.

"טז וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לה': יז וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל: יח בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: יט וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם: כ וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ: כא עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים: כב וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם: כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת-אֵלֶּה: כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַה' עַל-עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ: כה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"

4 תגובות:

  1. מה המסר של הפרשה שקוראים בחג הפסח
    מישהו יכול לכתוב תשובה בבקשה

    השבמחק
    תשובות
    1. בחג הראשון קוראים את הכתוב בתורה על פסח מצרים. זה המסר, שצריך לחגוג את החג לדורות לכן גם בשאר ימי החג הקריאה בתורה היא ממקומות בהם מוזכר חג הפסח.

      מחק
  2. השאלה שמתעוררת היא מה משמעות הקריאות האלה. האם חיפשו חז"ל מקומות בתורה שבהם יש רמז לחג המצות ולכן בחרו בקטעים אלה, או שמא יש כאן סדר מחושב וסיבה לכל קריאה בכל יום של חול המועד? לפי הסוגיה במסכת מגילה נראה שיש חשיבות לסדר הקריאות.להלן הצעה להסבר של פרופ' עלימרצבך -
    www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/marzbach.doc

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי. אבל אם נבחן לעומק. הקריאה ליום הראשון והשביעי ברורות לגמרי.
      גם את היום השני ושבת חול המועד די ברור למה. גם היום השישי - לסיים בפסח שני, די ברור
      כלומר יכולת המשחק היא בין היום השלישי לרביעי ושם הקריאה היא בסך הכל לפי הסדר שהדברים מופיעים בתורה.

      מחק