מאמרים לראש השנה
סדר ראש השנה - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.הפטרות לראש השנה - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו
נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.
באר מרים - ראש השנה - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.
רעיונות לראש השנה - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.
חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.
תפזורת לראש השנה
אודות ראש השנה
ראש השנה נחגג בא' ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).
ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומיד למחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.
בסעודות החג מקובל לערוך מעין סדר ברכות (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכירתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.
בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.
בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.
תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.
בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.
קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה