מבקשי פניך
הציבור הדתי לא יכול להתעלם מהוצאתו של הספר מבקשי פניך לאור. פרסומות בעיתונות הדתית ובעלוני השבת, התייחסות מרשימה בתוכניות רדיו (אצל ידידיה וסיון רהב מאיר דקה 38:40) ועוד. באופן נדיר זכה הספר להזמנות מרובות עוד טרם צאתו לאור עד כדי כך שמנכ"ל הוצאת הספרים התייחס אליו, להבדיל, בדומה להוצאת ספר חדש מסדרת "הארי פוטר".מה מייחד כל כך את הספר והאם הצלחתו היא תוצאה של פירסום או של איכויות. התשובה כנראה מורכבת ונמצאת באמצע. שם הספר לקוח מהפסוק "זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה" (תהילים כ"ד ו) ונתבונן מיהם שני הדורשים של הדור הדורשים בספר זה.
הרב אהרון ליכטנשטיין, המרואיין בספר על ידי סבתו (ואולי מרואיין אינה המילה המתאימה שכן מדובר בדיאלוג ולא בראיון), הינו ראש ישיבת הר עציון שבגוש עציון, לישיבה ותיקה זו אלפי בוגרים והם נמנים מראש על קהל הקונים של הספר. הרב סבתו, מייסד ישיבת ההסדר במעלה אדומים, כבר מוכבר בציבור כסופר מחונן. בקרב בוגרי הישיבה ובקרב אלו הזוכים לשמוע את שיעוריו של הרב סבתו (זכיתי לשמוע מספר שיעורים מפיו) הדבר ברור כבר משמיעה אולם הציבור שאינו בן הישיבה נחשף לרב בעיקר מספריו הכלליים, שאינם חיבורים תורניים, ובראשם הספר"תיאום כוונות" המספר בגוף ראשון ובשפה שמאז עגנון לא נכתבה, על חוויותיו הקשות כטנקיסט במלחמת יום הכיפורים (הספר עובד לסרט שאינו מגיע לדרגתו של הספר, במיוחד מאחר והוא אינו מצליח להעביר את שפתו העשירה של הרב סבתו). הספר זכה בפרס ספיר ונהייה לרב מכר. גם ספריו האחרים של הרב, מומלצים לקריאה.
לקורא החילוני, המכיר את הרב סבתו אך אינו מכיר את הרב ליכטנשטיין, עיון בפרסומות ובתמונות יספק סקרנות מסוימת, שכן שני הרבנים אינם מגדלים זקן. לא הייתי מתייחס כלל לנושא זה, לולא חברתינו, השקועה כל כך בסטיגמות, מייחסת לו חשיבות ואחת ההתניות שיש לנו (גם לאנשים דתיים) מקשרת את הזקן לרבנות. זוהי דוגמה למורכבות שעוד נדבר בה בהמשך. עניין נוסף העולה בבירור מהתמונה (וגם מהשמות) הוא שהרב ליכטנשטיין הינו אשכנזי והרב סבתו ממה שמכונה עדות המזרח (הרב סבתו עלה מקהיר ומוצאו חלבי מסוריה).שוב, צירוף זה מפעיל מספר התניות באופן אוטומטי.
המפגש בין שני אישים אלו, שלכאורה שונים מאד זה מזה ברקעם הוא היוצר את העניין בספר.
על העניין שמראש יש בספר מוסיפות עניין גם הפרסומות "ספר ההגות החשוב ביותר מאז הרב סולובייצ'יק". לא יודע. רק קיבלתי את הספר ולצערי, אף בהגותו של הרב סולובייצ'יק איני בקיא מספיק, וגם לא ביתר ההגות שהתפרסמה מאז (של לייבוביץ למשל) אולם הכרזה כזו יוצרת עניין וציפיה. הרב ליכטנשטיין הינו חתנו של הרב סולובייצ'יק (נשוי לביתו טובה) ולמד ישירות מפי הרב וחלק מהשקפותיו עוצבו בדרכו של הרב, אולם הרב ליכטנשטיין, עלה לישראל, הקים ישיבה בארץ ישראל (ביחד עם הרב יהודה עמיטל זצ"ל), נאלץ להתמודד עם שאלות קשות של היחס למדינה, לצבא ולאדם החילוני ובודאי עיצב לו השקפת עולם מרתקת ומיוחדת משלו. את ההשקפה הזו הרב סבתו מוציא לאור ומשלבה בהשקפתו הוא. על זה בנוי הספר וכל זה בלשונו המיוחדת של הרב שזכתה לכינוי "שפה עגנונית-סבתואית" שרבים מהכותבים הצעירים הדתיים מנסים לחקותה ונכשלים.
נוסיף לכל הנ"ל את מועד יציאתו של הספר, חודש אלול, ערב ראש השנה (ולמעונינים כדאי מאד לקרוא את אני לדודי של הרב סבתו בחודש זה), מועד בו רבים רוכשים ספרים חדשים וגופים רבים רוכשים ספרים בכמויות גדולות כמתנה לעובדיהם ונקבל נוסחת מכירות מוצלחת במיוחד לספר שיכול וצריך לעניין כמעט כל איש במדינת ישראל, חילוני ודתי כאחד. חיזוק לכך יגלה המעיין בנספח המתאר בקצרה רבה אישים המוזכרים בשיחות. כבר בעמוד הראשון (עמוד 283) מוזכרים משורר רומאי ושלושה תיאלוגים נוצריים. אישים אלו שבדרך כלל אינם מוזכרים בספרות תורנית, רק מראים עד כמה רחבה מניפת הדעת של הרב ליכטנשטיין (אשר תואר הד"ר שלו מאוניבריסטת הווארד הוא בספרות דווקא). משפט שדליתי מהפתיחה לספר מתמצת את הסיבה העיקרית ליחודו של הרב והספר (עמוד 15) "ארבע שנים למדתי בהרווארד, אמר לי הרב, ואילו שאלת אותי, מה למדתי שם? הייתי משיב: למדתי, שהעולם מורכב והאדם מורכב". על מורכבות זו, כבר כתבתי בעבר (עיינו בסקירת הספר ראשית חכמה). כבר כשמקבלים את הספר ליד רואים שמדובר במשהו מיוחד. לספר יש עטיפה (כמקובל באלבומים ופחות בספרי קריאה ועיון) וגם סימנייה יפה המוכרת מסידורים.
הספר מורכב משבעה עשר פרקים העוסקים כל אחד בנושא אחר. כל פרק פותח במספר ציטוטים מתוך הפרק, מעין טעימה של הדברים, בנוי במתכונת של דו שיח, של שאלות ותשובות ומסיים בציטוט כתבים של הרב (מודפסים על רקע כהה). בפרק "דברי חכמים כדורבנות על התחדשות ההלכה בימינו". הפרק קצר אך בבחינת מעט המחזיק את המרובה. הרב עונה לשאלה שיש שינוי ותמיד היה, שיש המעונינים בשינויים מהירים הרבה יותר בתחומים הנוגעים אליהם ודווקא תחומים אחרים התפתחו רבות. הרב שולל מהפכות מהירות וחדות. הרב גם מקשה על השאלה האם יש שינוי או לא ואיך מודדים את קצב השינוי. למרות קוצרו של הפרק, עולה ממנו תפיסת המורכבת. אי אפשר לענות שאין שינוי או שיש שינוי, אלא השאלה הרבה יותר עמוקה מכך. זוהי מהות המורכבות ומי שיתעמק היטב בספר יבין את קו המחשבה ואת אישיותו של הרב ליכטנשטיין ואת התמודדתו עם המורכבות.
ככל שאני קורא בספר יותר אני מגלה שאני צריך לקרוא אותו יותר ויותר לאט. זה לא ספר קריאה, אולי אפילו לא ספר עיון. זהו ספר לימוד. לא לקרוא מהר מדי. פרק אחד בכל פעם, ואז לחשוב, לעצור ושוב לחשוב...
יחודו של הספר אינו בכך שהוא אומר לנו מה הרב ליכטנשטיין חושב, אלא מראה לנו גם, במידה ונתעמק בו מספיק ונקרא בין השיטין, איך הרב ליכטנשטיין חושב. בימינו כאשר רבים (בין אם הם רבנים ובין אם לא) משוכנעים למעלה מכל ספק בדרכם ומושכים אחריהם רבות אחרים. ובעוד רבים אחרים ויתרו מזמן על יכולת מחשבה עצמאית ונוהים אחרי מישהו כריזמטי מספיק ומאמצים בחום את דעתו (ושוב יהיה זה אדמו"ר דתי, או אדמ"ור חילוני) וכאשר בבתי הספר (דתיים וחילוניים) מלמדים בעיקר מה לחשוב ולא איך לחשוב, התעמקות בספר יכולה לסייע לקורא לא לקבל תשובה על כל שאלה, אלא בעיקר להבין ואולי גם להפנים את הדרך בא הרב ליכטנשטיין עונה לעצמו על השאלות, כדי שמכך יוכל גם הוא לענות בעצמו לשאלותיו שלו.
ספר מומלץ
 |
| מבקשי פניך -חיים סבתו שיחות עם הרב אהרון ליכטנשטיין |
מבקשי פניך
שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין
חיים סבתו
הוצאת ידיעות אחרונות
תשע"א 2011
296 עמודים
תודה על ההמלצה. אני חושבת שסיבה נוספת שהספר מעורר סקרנות היא שהרב ליכטינשטיין כל כך ממעט להתראיין ולהופיע בתקשורת הפופולרית, ולכן הדמות שלו אפופת מסתורין כלשהו...
השבמחקגדי להזכירך יש לי יום הולדת בראש השנה נראה שיש מתנה
השבמחקתוכלי להשאיל ממני את הספר תמורת פקדון...
השבמחק