אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

יעל משאלי - סבתא של שבת

ספרה של יעל משאלי "סבתא של שבת" (הוצאת דביר) הוא כבר ספרה השלישי לילדים. משאלי, אם לשבעה וסבתא לשתי נכדות, מנצלת את מעמדה הסבתאי הטרי יחסית לכתיבת סיפורים מעולמם של הילדים והסבתות הדתיים. כבר הסיפור הראשון מראה שהספר מתאים לתקופתינו. הסבתות של ימינו (ומשאלי ביניהן) צעירות ומלאות חיים ועיסוקיהן מרובים עד שממש קשה למצוא איתן זמן פנוי. בדיוק כך נפתח הספר:
"כל השבוע סבתא עסוקה.
בימים ראשון ושלישי היא עובדת.
בשני ורביעי היא לומדת.
ובשעות אחר הצהרים ובערב (לפעמים)
היא הולכת עם סבא לתיאטרון,
או ביקור חולים,
לשיעור תורה (או תולדות האומנות)
או פילטיס או לחברים"
הספר מורכב משירים, סיפורים קצרים של עמוד או שניים וסיפורים ארוכים מעט יותר. חלק מהסיפורים מוצאים הד במקורות הקודמים (עיבוד מודרני לסיפור כיבוד הורים המפורסם של דימא בן-נתינא שויתר על הכנסה כספית מרובה מתוך שמירה על כיבוד הורים) וחלקם מתייחסים לבעיות החיים המודרניות והאקטואליות כמו הסיפור על אורי (בחולם) הרוצה אופניים כמתנה ליום הולדת, אולם מתנה זו יקרה מדי עבור משפחתה. הספר שובה לב. האיורים של יערה בוכמן-נוטה מקסימים והילד בכיתה ב' גמר את הספר במהירות (ובמיוחד נהנה למצוא סיפור עם השם שלו כשם הגיבור).
אולם ספרה של יעל משאלי אינו מיועד רק לילדים, אלא גם להורים הקוראים אותם ומי שעוקב אחר כתיבתה של משאלי באינטרנט ישים לב לבירור לסאבטקט המלווה את הסיפורים. בסיפורים מסוימים משאלי פותרת את הדילמה בעצמה אולם סיפורים אחרים מהווים אפשרות להורים לפתח נושאים לשיחה עם ילדיהם. סיפורים על ילדים מאומצים, ועל ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים לעודד את ההורים לשוחח על נושאים אלו עם ילדיהם. דוגמה נוספת היא הסיפור ילדים אחרים, שעוסק במתח הקיים בעולמו של הילד הדתי, כאשר הוא מגלה מתישהו שלא כולם דתיים, שיש גם ילדים חילוניים וכי לכאורה, הרבה יותר כיף להם מכל מיני סיבות שונות.
 ברשות הוצאת דביר אני מביא כאן צילום של הסיפור בשלמותו (מומלץ ללחוץ על התמונה ולראות בגודל מקסימלי)
סבתא של שבת - יעל משאלי
סבתא של שבת - יעל משאלי


הסיפור קצר מאד וקלוע מאד. האיור מציב את הבעיה הברורה. ילד ואבא ההולכים בשבת בבוקר לבית הכנסת מול ילד אחר ואבא ההולכים לשפת הים. הסיפור מסתיים בכך שהילד הדתי קצת מקנא. ההורים צריכים להתמודד עם קנאה זו. לא להדחיק אותה ולהגיד שהיא לא קיימת, שלא צריך לקנא ועוד תשובות מסוג זה. בעייה זו קשורה במקצת לנושא הדתל"שים, שעוסקים בו רבות לאחרונה ואולי מהווה מעין טענה שדווקא התעלמות מבעיות ומשאלות של ילדים בגיל הצעיר מהווה את אחד הגורמים להתרחקות מהדת בגילאים מבוגרים יותר. משאלי לא פותרת את הדילמה. ההורה לא עונה בסיפור זה כלל (וגם לא בסיפור דומה - בשבת לא) אולם מתוך הסבטקסט, ברור שיעל משאלי דווקא רוצה שההורה הקורא את הספר לילדו, דווקא כן יתייחס. התייחסות נכונה של ההורים לסיפור זה ולאחרים, הבנת הילד, הכרה בקנאה שלו מול ילדים אחרים ואולי להודות שאף אנו כמבוגרים, מקנאים מפעם לפעם יכולה לעזור ולהתמודד עם המצב אולם נושאים אלו כבר אינם יכולים להיכנס בהגדרה של ספר ילדים ועיסוק בהם דורש ספרים אחרים.

סבתא של שבת - יעל משאלי


סבתא של שבת
יעל משאלי
איורים: יערה בוכמן-נוטה
הוצאת דביר
96 עמודים

תפזורת לפורים

מבחר תפזורות לפורים. התפזורת הראשונה הינה תפזורת שמות. כמעט כל השמות מהמגילה מופיעים בה. צריך כמובן למצוא כמה שיותר. ניתן לחלק כחידון לקבוצות עם או בלי רשימת השמות (רשימת השמות בכוונה אינה מופיעה בדף אלא בנפרד). בהצלחה

תפזורת לפורים
תפזורת לפורים

רשימת השמות המלאה:
אבגתא,  אביחיל,  אדליא,  אדמתא,  אחשורוש,  אספתא,  אסתר,  ארידי,  ארידתא,  אריסי,  בגתא,  בגתן,  בזתא,  דלפון, הגי, הדסה, המדתא, התך, ויזתא, ושתי, זתר, חרבונא, יאיר, יהודה, יכניה כרכס, כרשנא, מהומן, ממוכן, מרדכי ,מרס ,נבוכדנצר, פורתא, פרמשתא, פרשנדתא, קיש, שמעי, שתר, תרש, תרשיש.

תפזורת נוספות לפורים עם מילים מהמגילה ומילים הקשורות לחג
תפזורת פורים
תפזורת פורים


תשובות לחידון פרשת וארא

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת וארא. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....

מתחילים
  • כל הצד השמאלי התחתון יוחד למכות המופיעות בפרשה: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.
  • בין 4 ל-5 מכוון לצומת מורשה (לפי מספרי הכבישים) ולפסוק ח בפרק ו': "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'"
  • תמונת האסיר מרמזת על אחד מבני קורח (ו' כד): "וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי" בפסוק ט"ו מופיע השם שאול (שאול מופז): "וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן-הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן". פרי הזית הנוטף שמן הינו סימלה של חברת יצהר, מבני קהת.
  • המצבט הנועד למעגלים חשמליים ידוע יותר בכינוי תנין, ורומז למופת התנין שביצע אהרון.
  • קידמת הספינה הינה חרטום וברבים חרטומים.
  • הלב ליד תמונת פרעה מרמז לביטוי "לב פרעה" המופיע רבות בפרשות אלו
  • למה הם מלוכלכים? בפרק ט, ל"ב התשובה: "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה"
  • התנור מרמז על מכת צפרדע ז' כח: וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל-מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ"
  • שלוש תמונות של אהרון הפה ומשה מרמזות על כך שאהרון משמש פה למשה
  • ילד שמתפרע - משתולל ובהחלפת אות (ט' יז): "עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם"
  • הביטוי בלי סבלנות מרמז לביטוי (ו' ט): " וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" 


תשובות לחידות עזרא מרום

1. א. שתיהן נקראות ע"ש בעלי חיים   ב.שתיהן ילדו 2 בנים  ג. שתיהן פגשו את בעליהן ליד הבאר   ב. הבעלים שלהן רעו את צאן אביהן
2. הבטוי המשותף= מורשה: "ונתתי לכם אותה מורשה"   "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב ".
3. עמרם התחתן עם יוכבד דודתו.
4. אלישבע בת עמינדב.
5. " שמעתי את נאקת בני ישראל". נאקה= נקבת הגמל וגם ביטוי לאנחה.
6 . 7 מכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.
7. אש וברד ירדו ביחד, והמים לא כיבו את האש.
8. ."הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה"?(ו',12)
9.  חברון
10. "ויקח אהרון את אלישבע...אחות נחשון לו לאישה".
11. כולן הוטלו ע"י אהרון.
12. א.בקומץ אחת החזיק משה מלוא חופניים.
      ב.האבק התפשט על כל ארץ מצרים למרות כמותו המועטה
13.  מורכבת מ 2 מילים : צפר = בוקר  דע=יודע. כלומר יודעת מתי מגיע הבוקר ומקרקרת רק בלילה !
14. "ובני קרח אסיר ואלקנה"  (ו,24).
15. המפתח לפתרון היא המילה שמי.  השם המבוקש= משה.
16. א. קהת      ב. הבנים= נדב ואביהו, אלעזר ואיתמר
17.  כדי שהמצרים לא יהנו מהעורות שלהם.
 18. במכת הברד                                                          
 19. במכת הדבר נאמר: "בשדה,בסוסים, בחמורים,בגמלים,בבקר "                         
 20.עמרם התחתן עם יוכבד דודתו    ב. שמעון התחתן עם דינה אחותו ( לפי המדרש )

תשובות לחידון בא

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת בא. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....


  • ירח חדש - מצוות קידוש החודש המופיעה בפרשתינו (י"ב ב): "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
  • תמונת רנטגן מראה עצם שבורה וסימן ה-X רומז על האיסור לשבור עצם בקורבן הפסח.
  • תמונה של השמש בשעת ליקוי חמה - רמז למכת חושך.
  • פניית פרסה אסורה - משה אומר לפרעה שאפילו פרסה אחת (ממקנה בני ישראל) לא תישאר במצרים (י' כו): "וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת-ה' אֱלֹקינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע מַה-נַּעֲבֹד אֶת-ה'עַד-בֹּאֵנוּ שָׁמָּה".
  • פרשות הפוכות לפרשה - יש הרבה: לך לך, בשלח, שלח וכו'.
  • חמישה מטבעות - רמז למצוות פדיון הבן בחמש מטבעות כסף (י"ג ב): "קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא".
  • תמונת הצעקה של אדוארד מונק - "ותהי צעקה גדולה בכך ארץ מצרים..."
  • המנגל רומז למצוות קורבן הפסח שהוא צלי על האש ולא מבושל (י"ב ח): "וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"
  • משחק שולה המוקשים מרמז על דברי החרטומים לפרעה: (י' ז): "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"
  • ארבה רמז למכת הארבה
  • CDXXX - מייצג את המספר 430 בספרות רומיות . משך הזמן בו ישבו בני ישראל בארץ מצרים. מתחתיו אותו מספר בשיטת הספירה הבבלית העתיקה (מבוססת על בסיס 60).
  • תפילין - מצוות תפילין המופיעה בסוף הפרשה (י"ג ט): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם"
  • הכלב עם הלשון מרמז לפסוק (י"א ז): "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד-בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל"
  • קופסאות השימורים מכוונת לכינוי הלילה (י"ב מב): "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לה' שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"
  • 12 צלצולים מרמז לשעת חצות, השעה בה בחלה מכת הבכורות.


תשובות לחידות עזרא מרום

1. 10 המכות ניתנו במשך שנה אחת. כל מכה נמשכה חודש (לפי המדרש הגדול)
2.  א.הארבה          ב.עם ישראל בברכות בלעם.
3. א. אהרון: דם, צפרדע, כינים.      ב. משה: ברד,ארבה,חושך.      ג.משה ואהרון ביחד:  מכת  שחין.
4. צפרדע, ערוב וארבה.
5.רש"י מצטט את יואל פרק ב' ,25: ארבה,ילק,חסיל,גזם.     
6. אדומה=דם    ב. ירוקה= ארבה   וגם צפרדע   ג. שחורה= חשך
7. א.משה במכת החושך    ב.אברהם (בראשית ט"ו,5 )
8. א.כדי שלא יראו המצרים במות הרשעים מישראל.
    ב.כדי שבני ישראל יוכלו לחפש ולראות את הכלים של מצרים.
9. א. איש ראשי תיבות: אדם ירא שמים.  ב "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי". "ויהי איש אחד מהרמתיים צופים ושמו אלקנה."
10. א.ערוב, דבר ובכורות.  ב.שלושתן  גרמו גם  למות הבהמות בנוסף לאנשים.
11.ברש"י על הפסוק: החודש הזה לכם ראש חודשים.
12 א.נגע     ב. נא.
13. מרש"י על הפס': "ושמרתם את המצות" (י"ב, 17)
14.ארבה (י, 17)
15.א. הארבה: "לפניו לא היה ואחריו לא יהיה".
    ב.במכת בכורות: "והיתה צעקה גדולה..אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" (י"א, 6).

לדף הראשי של פרשת בא

חידות לפרשת ויגש

דפי החידות לפרשת ויגש כוללים חידות ציורים וחידות מילוליות הקשורות כולן לנושאים שונים בפרשת ויגש . לחידות שתי גרסאות. דף חידות כללי לכל המשפחה ודף מיוחד הכולל את החידות הקלות יותר ומיועד לילדים.
מומלץ להדפיס את הדפים ולפתור במשותף סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בשבת או בבית הכנסת.
למתקשים, ניתן להיעזר גם בדף התשובות , אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

חידות לפרשת ויגש
חידות לפרשת ויגש


בהצלחה


ילדים יהנו גם מתפזורת לפרשת ויגש

לדף הראשי של פרשת ויגש

תשובות לחידון שמות

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת שמות. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....


מתחילים
  • ערימות הקש, של ואן גוך, מרמזות על התבן אותו צריכים לאסוף בני ישראל בפרק ה' (למשל בפסוק יב: "וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן"). נושא זה של ערימות הקש נפוץ מאד באומנות סוף המאה ה-19. 
  • השוטרים מרמזים על שוטרי בני ישראל (ה' ו): "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת-שֹׁטְרָיו לֵאמֹר"
  • עדר הצאן מרמז על משה רבנו (ג' א): "וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹקים חֹרֵבָה"
  • מדבר מהבטן - הכוונה לפיתום אחת משתי ערי המסכנות שבנו בני ישראל
  • הסמל הירוק הוא סימלה של חברת "דור-אלון" ומרמז לפסוק ג' טו: "וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹקים אֶל-משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹקי אַבְרָהָם אֱלֹקי יִצְחָק וֵאלֹקי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר"
  • הבאר מרמזת על מקום מפגש משה עם בנות יתרו ב' טו: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-משֶׁה וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר"
  • האגרוף מסמל את היד הקשה על פרעה
  • חכמים שיעיים הם מולות ומרמז לפסוק ד' כו: "וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"
  • הילטון או פלאז'ה מרמזים לפרשייה במלון ד' כד: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהֹוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ"
  • הגומא מרמז על התיבה בה הוחבא משה ב' ג: "וְלֹא-יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר"
  • החלב והדבש מרמזים לביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" המופיע בפרשה
  • פתית השלג מרמז על אחד מהאותו למשה ד' ו: "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"
  • זכוכית מגדלת מרמזת על דברי משה ג' ג: "וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה"
  • משה סנה - ראש המפקדה הארצית של ההנגה וחבר כנסת. ידוע כיום בעיקר בגלל הפקקים הרבים ברחוב הנושא את שמו בתל אביב.

שתי חידות נוספות היו בדף:
  1. היכן התיאור קודם לעמים והיכן הפוך. הכוונה לפסוקים ח' ו-יז בפרק ג' בהם מופיעים רשימת עמי כנען וגם התיאור "ארץ זבת חלב ודבש". בפסוק ח: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" התיאור קודם לעמים ובפסוק י"ז "וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" ההיפך.
  2. המסטיק בפרשה מרמז למילה עלמה בה מתוארת אחות משה ב' ח: "וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת-אֵם הַיָּלֶד"
תשובות לחידות עזרא מרום


1.   ." שמות" ראשי תיבות של:   א. שבת מילה ותפילין שכולם נקראו בשם :אות.
       ב. ואלה שמות= ר"ת : וחייב אדם לקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום
2. כדי להראות שהתורה הינה תורת חסד כפי שבת פרעה עשתה " כי מן המים משיתיהו".
3. כולם ברחו :לוט ואשתו,  הגר מפני שרה, יעקב מעשו ולבן, ומשה מהנחש.
4. דתן ואבירם שירדו מנכסיהם ועני חשוב כמת  (רש"י).
5. רבקה ורחל.
6. המשותף לשתיהן: רעו צאן  אביהן, נישאו לבעלים שנמלטו ממולדתם,כל אחת  ילדה 2 בנים, בעליהן רעו את צאן אביהן,שתיהן נקראו בשמות בעלי חיים.
7. א. חיות    ב.רהטים     ג. צור
8. שפרה= יוכבד שמשפרת את התינוק, פועה= מרים  שפועה ומדברת לתינוק
9 . אמתה= א. שפחתה   ב. ידה
10. יוכבד:"ותרא אותו כי טוב"  ב. חוה:"ותרא האשה כי טוב העץ
11.  130 שנה !.
12 . שובבים= ר"ת של 6 פרשות השבוע : שמות ,וארא,בא, בשלח, יתרו, משפטים
     תקופה זו מסוגלת לחזרה בתשובה. ע"פ הפסוק: שובו בנים שובבים  !  (ירמיהו ג',14)    בשבועות אלו  יש  הנוהגים לצום בכל יום חמישי.  
13.  יעקב, דוד, עמוס הנביא
14. נלמדת ההלכה: "הנפרד מחברו יאמר לך לשלום ולא לך בשלום " כי         
       לך בשלום אומרים לאדם מת !  ( סוף מסכת ברכות )
15. .אצל אחי יוסף בקשר לגביע הכסף

תפזורת לפרשת ויגש

בתפזורת לפרשת ויגש הוטמנו 14 מילים מפרשת ויגש. ניתן לחפש את המילים ישר בתפזורת, ניתן לענות על השאלות ולילדים הקטנים יותר אפשר גם לתת את רשימת המילים עצמם. פתרון מוצלח!

תפזורת לפרשת ויגש
תפזורת לפרשת ויגש

חידות לפרשת ויגש

מאמרים נוספים לפרשת ויגש


יהודה ובנימין

הקשר העמוק בין שבט יהודה לשבט בנימין מתחיל בפרשת מקץ. בפרשה זו, האחרים נדרשים לקחת איתם את בנימין למצרים, על מנת שיוסף יאמין להם שהם אינם מרגלים (כך לפחות האחים חושבים, ליוסף היו תוכניות אחרות) וגם ישחרר את שמעון שבינתיים משמש כמעין בן ערובה.

יעקב אינו מעונין לשלוח את בנימין ומילותיו הן מילות צער (מ"ב לו): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה". שני בנים כבר חסרים ויעקב לא מוכן לסכן את בנימין.

ראובן מציע (כנראה האחים רצו לשוב מיד למצרים ולגמור עם העניין): "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל-אָבִיו לֵאמֹר אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" וכצפוי יעקב לא מקבל הצעה זו.

כמובן שראובן לא התכוון להרוג את בניו, אלא מה שרצה לומר שהוא ישמור על בנימין כאילו הוא שומר על שני הבנים שלו (ובכך להראות את החשיבות של בנימין), אולם צורת הדיבור שלו אינה ראויה והניסוח גרוע מאד.

לאחר מכן התורה מדגישה כי הרעב כבד בארץ ויעקב מבקש מבניו לרדת שוב למצרים. כאן מתחילה להתגלות מנהיגותו של יהודה, שמזכיר ליעקב (שבוודאי הדחיק את הנושא) שאין שום אפשרות לרדת ללא בנימין ובסופו של דבר מציע יהודה (מ"ג ט) את ההצעה הבאה: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם-לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל-הַיָּמִים" ויעקב משתכנע.

מדוע יעקב השתכנע מדבריו של יהודה? ניתן לומר שלאחר זמן כבר לא הייתה שום ברירה וכפי שיהודה אמר או שניקח את בנימין או שנמות כולנו אולם דיוק במילותיו של יהודה יראה לנו כי עצם המילים אותם בחר יהודה שיכנע את יעקב.

יהודה משתמש באותן מילים בדיוק בהן השתמש יעקב כשלושים שנה קודם לכן כשתיאר את מסירותו ואחריותו לצאן לבן בפרשת ויצא (ל"א לח-לט): "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי: טְרֵפָה לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה".

כאשר יעקב שומע את יהודה הוא נזכר בו עצמו ומבין שאחריות כמו שיהודה מוכן לקחת על בנימין היא בדרגה הגבוהה ביותר שיש, ולמעשה דרגה הזהה לחלוטין לדרגת האחריות אותה מרגיש יעקב עצמו כלפי בנימין.

שימוש במילים אלו משכנע סופית את יעקב. יהודה אכן עומד בהתחייבותו בפרש ויגש הוא לא מהסס לפתוח בנאום תקיף כלפי יוסף (למרות שיהודה בעמדת נחיתות עצומה) ובסופו של דבר מציע את עצמו כעבד במקום בנימין כמחויבות לאחריותו.

לדף הראשי לפרשת מקץ

חידות לחנוכה

חידות לחנוכה

דף החידות לחנוכה, כולל חידות מילוליות וחידות ציורים לחג החנוכה ובנוסף הפניות לחידונים נוספים ברחבי הרשת. חג שמח ופתרון מהנה (קישור לחלק מהתשובות מופיע בסוף). מכירים חידות נוספות? הוסיפו בתגובות!

חידות לחנוכה
חידות לחנוכה

שאלות בהלכות חנוכה

  1. מנו לפחות שלוש משמעויות לשם חנוכה?
  2. מה משמעות הדין המקורי של נר חנוכה = נר איש וביתו?
  3. מה ההבדל בין שיטת המהדרין ולבין שיטת המהדרין מן המהדרין?
  4. כמה נרות מדליקים בסך הכל בחנוכה (כולל השמש)?
  5. מתי מדליקים את הנרות?
  6. האם עדיף להדליק בתוך הבית או מחוץ לבית?
  7. כמה זמן צריכים הנרות לדלוק?
  8. מהן שיטות בית הלל ובית שמאי ביחס למספר הנרות בכל יום?
  9. מה פירוש הביטוי "מעלין בקודש ולא מורידין"?
  10. מה תפקידו של השמש?
  11. מה מדליקים קודם בערב שבת? את נרות השבת או את נר החנוכה? ובמוצאי שבת?
  12. מהי קריאת התורה בחנוכה בכל יום מימי החג?
  13. כמה ספרי תורה מוציאים בשבת חנוכה שחלה להיות בשבת ומה קוראים בכל אחד מהם?
  14. מהם שני הניסים שאירעו בחנוכה?
  15. מה מוסיפים לתפילת העמידה ולברכת המזון?


חידות תרתי משמע לחנוכה

  1. חוסר סבלנות בדיג
  2. קצה גן עדן
  3. אש במילת שאלה
  4. בין חיל לשלום
  5. קריאה למה אייל
  6. שם חם ואני בעסק

חידון א ב לחנוכה

דף חידות המבוסס על אותיות הא' ב' שהכינה אחיינתי יהל:
חידות לחנוכה
חידות לחנוכה
והתשובות: אנטיוכוס, בית המקדש, גזרות, דביר קודשך, ה', נר שישי-ו' חנוכה, חנה, שמן זית זך כתית למאור, טהורים - טמאים, יהודה יוחנן ויונתן, כ"ה כסלו, לימוד  תורה,  מתיתיהו, נס, סופגניות, 'על הניסים', פך שמן, צור, קידוש, רשעים,שבת, מילה, נרות ,תורה


תפזורות לחנוכה - תפזורת מילים ותפזורת בה יש למצוא את המילה חנוכה כמה שיותר פעמים


חידות מתמטיות

מספר חידות מתימטיות מוכרות שהולבשו לכבוד חנוכה...

סבתא אפתה עוגה
סבתא מכינה עוגה לחנוכה, יש לאפות את העוגה במשך 45 דקות בדיוק. לסבתא יש רק שני נרות שכל אחד מהם דולק שעה בדיוק. איך אפשר למדוד באמצעות שני נרות אלו את הזמן הדרוש לאפיית העוגה?

החשמונאים וכדי השמן המזויפים
מתתיהו ובניו נכנסו למקדש ומצאו עשרה כדי שמן, אולם רק אחד מהם מכיל שמן זית טהור וזך וכל האחרים מכילים שמן זית מעורבב עם שמני סויה, קנולה ושאריות השמן מסירי טיגון הסופגניות. השמן המזויף שוקל מעט יותר משמן זית טהור (שמשקלו 916 גרם לליטר לעומת המזויף ששוקל 946 גרם לליטר). במקדש נשאר משקל מדויק מאד, אולם הוא מסוגל לבצע שקילה אחת בלבד בטרם יתפרק... איך ימצאו החשמונאים את הכד הנכון וממנו ידליקו את המנורה, בשקילה אחת בלבד?

יהודה המכבי והצבא היווני
יהודה המכבי עלה לבית המקדש. בדרך ראה מולו את היוונים בורחים. הוא ראה שמונה מפקדי גדודים. לכל מפקד גדוד יש שמונה מפקדי פלוגות. לכל מפקד פלוגה יש שמונה מפקדי מחלקה ובכל מחלקה יש שמונה חיילים יוונים. כמה חיילים עלו לירושלים בסך הכל?

חידות מתימטיות נוספות באתר אלף אפס
תשובות לחידות ציורים
הדף הראשי של חנוכה

חידות לפרשת מקץ

דפי החידות לפרשת מקץ כוללים חידות ציורים וחידות מילוליות הקשורות כולן לנושאים שונים בפרשת מקץ. לחידות שתי גרסאות. דף חידות כללי לכל המשפחה ודף מיוחד הכולל את החידות הקלות יותר ומיועד לילדים.
מומלץ להדפיס את הדפים ולפתור במשותף סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בשבת או בבית הכנסת.
למתקשים, ניתן להיעזר גם בדף התשובות , אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

בהצלחה
חידות לפרשת מקץ
חידות לפרשת מקץ


דף החידות לילדים
חידות לפרשת מקץ
חידות לפרשת מקץ


לדף הראשי של פרשת מקץ

פרשת מקץ - שבת חנוכה

פרשת מקץ, תהיה ברוב השנים (למעלה מ-90%) בשבת חנוכה. אין בפרשת מקץ ענינים הקשורים לחנוכה אבל פטור בלי כלום אי אפשר ולכן ניסו מחברים שונים למצוא (או יותר נכון לחבר) רמזים שונים על פסוקים בפרשה כמעין פרפראות.

לדוגמא, הרב רחמים מלמד הכהן בספר המדרשים שלו "כסא רחמים" חיבר נוטריקונים לפסוק הראשון של הפרשה (למעט הנוטריקון למילה שנתים הקדום יותר  ומיוחס למאה ה-15).
הנוטריקונים עוסקים כמובן בעניני חג החנוכה ולמרות היותם מאולצים קצת, הרי שהם מבחינת פרפראות לתורה.

"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר"
יהי - 25 בגימטריה, רמז לכ"ה
מקץ - מכסלו קמו צרים
שנתים - שמאל נר תדליק ימין מזוזה (רמז זה קדום יותר ומיוחס גם לר' יהושע בועז לבית ברוך ממגורשי ספרד בסוף המאה ה- ט"ו)
ימים - ימנע מבכי ימנע מהספד
ופרעה חלם - ופרשו רבותינו עליהם השלום ח' לילות מדליקין
והנה עמד - ובצאת הכוכבים נדלקין הנרות עד מניעת דרכים
על היאר - עד ליל השמיני ישרפו אור רובם.

רמז נוסף נמצא בפרק מ"ג טז: "וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת-בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת-הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" - אותיות חנוכה בשינוי סדר.

ועוד רמזים כיד הדמיון הטובה.

שבת חנוכה יכולה להיות גם בשבת פרשת וישב. בשביל שזה יקרה, דרוש שחנוכה יתחיל כמה שיותר מוקדם (כלומר שחנוכה ייגמר לפני שתגיע שבת פרשת מקץ). מצב זה ייתכן רק בצירוף שני תנאים. ראש השנה חל בשבת (ולכן קריאת התורה של פרשת בראשית חלה ביום המאוחר ביותר בחודש תשרי). השנה היא חסרה ולכן עובר יום אחד פחות מראש השנה ועד חנוכה. צירוף של שני תנאים אלו יגרום לכך שזאת חנוכה (ג' טבת) יהיה ביום שישי ופרשת מקץ תהיה יום לאחר מכן בתאריך ד' בטבת. מצב זה אפשרי בשתי שנים (אחת פשוטה והשניה מעוברת): זחא וזחג, וקורה פעם בעשר שנים בממוצע. בפועל שנים אלו מתרחשות בהפרש של 20 שנה ואז שוב בהפרש קצר יותר. השנה האחרונה בה שבת חנוכה הייתה בפרשת וישב היתה שנת תשס"א (ולפניה שנת תשנ"ז). השנה הבאה בה שבת חנוכה תהיה בפרשת וישב היא רק בשנת תשפ"א ולאחריה בשנת תשפ"ד.

תקציר פרשת מקץ ומאמרים נוספים לפרשת מקץ

לדף הראשי של חנוכה

הלכות חנוכה

פרשת וישב - דמותו של יוסף

פרשת וישב עוסקת בעיקר ביוסף. ננסה להבין מה התורה מספרת לנו על יוסף. כידוע יוסף מכונה, יוסף הצדיק, אולם אנו נראה כי כדי להגיע למעמדו זה עשה יוסף דרך ארוכה וקשה ביותר.

הדבר הראשון שאנו יודעים על יוסף מופיע בפסוק ב'. יוסף בן 17 הוא רועה צאן כמו כל משפחתו והוא נמצא בעיקר עם בני השפחות, ומביא את דיבתם רעה אל אביהם. התמונה היא של בן צעיר, שאינו מקבל מקום במשפחתו. אחיו הגדולים בני לאה מתנכרים לו והוא גם אינו מתחבר ליתר האחים. שימו לב שפסוק זה מופיע עוד בטרם שמענו על יחס מועדף כלשהו של יעקב כלפי יוסף ומסקנתינו היא כי גם בהתנהגותו של יוסף עצמו היו פגמים שגרמו לאחים לשנוא אותו.

בפסוק הבא, אנו מופתעים לשמוע כי הוצאת הדיבה, שבודאי אינה עניין חיובי, לא זוכה להתייחסות כלל, להיפך, יעקב ששכל את אשתו רחל, מעביר את כל האהבה שלו כלפיה, ליוסף, על חשבון שאר בניו (שכבר היו גדולים). יוסף מכונה בן זקונים, למרות שבנימין צעיר ממנו בשנים רבות.

האחים רואים אתהיחס המועדף אל יוסף, ללא קשר למעשיו או לדבריו של יוסף ומפתחים רגש שינאה חזק כלפי יוסף עד כדי כך שלא יכולים לדבר איתו אפילו ברכת שלום פשוטה.

כנראה שיוסף, לא קורא את המציאות מסביבו כלל ואפילו לא מבין מה האחים מרגישים כלפיו, אטימות זו באה לידי ביטוי בכך שהוא מספר להם את חלומו, שכמובן לא יכול לגרום לשום תוצאה אחרת מלבד שנאה נוספת. גם את החלום השני הוא מספר להם, ופה הוא לא זוכה לתגובה. יש שתיקה רועמת והתעלמות של האחים. יוסף מספר את החלום לאביו, שוב לא ברור לשם מה ואביו גוער בו. היינו מצפים אולי שגערה זו קצת תאזן את הסיפור אבל כנראה שפעלה פעולה הפוכה. האחים מקנאים בו (לא שונאים אותו יותר אלא מקנאים, וכנראה גם הם מתחילים להאמין שיש משהו בדברי החלומות).

יעקב כמוהו כיוסף, כלל לא מבחן בשנאה זו. יעקב שולח את יוסף לראות מה שלום האחרים, הנמצאים הרחק בשכם, ויוסף הולך בשמחה. יוסף כלל אינו מבין לאיזו צרה הוא עומד להיכנס ומבחינתו האחווה עדיין קיימת שכן הוא עונה בפירוש "את אחי אנכי מבקש" לאיש ששואל אותו מה הוא מחפש.

האחים רואים את יוסף מרחוק ורוצים להורגו. הטעם לרצון זה הוא שבכך יבטלו את חלומותיו. שוב ראייה לכך שהאחים האמינו כבר בנכונות החלום. ראובן כבכור מתערב ומציע רק לזרוק אותו לבור מתוך מחשבה שהוא יציל אותו אחר כך. בדרך כלל לבן הבכור יש מילה אחרונה על יתר אחיו, לא ברור למה ראובן לא יכול היה לבטל את כל התוכנית ופשוט להגיד להם שלא בא בחשבון. כנראה גם מעמדו של ראובן התערער לאחר פרשת בלהה בצורה שהאחים לא ראו בו יותר דמות סמכותית. האחים מפשיטים מיוסף את הכותונת, כנראה להוציא באופן מיידי את הזעם שלהם עליו ומשליכים אותו לבור. לאחר מכן האחים יושבים לאכול כאילו לא קרה כלום. פעולה המראה עד כמה יחסם ליוסף היה מנוכר.

יהודה מציע למכור את יוסף, אבל שימו לב שהצעתו היא למכור את יוסף במקום להורגו. האם ייתכן כי האחים עדיין רצו להרוג את יוסף, או להשאירו בבור עד שיגווע? מאחר וגם יהודה לא יכול לשים סוף פסוק לסיפור ולשחרר באופן מיידי את יוסף, הרי שאנו מבינים (כפי שהבינו רוב הפרשנים) כי אותם אחים שהגו את המזימה הם שמעון ולוי, שאפילו ראובן ויהודה (אמנם לחוד) לא מסוגלים להם. יוסף נמכר (והפסוקים בתורה תמוהים מאד מאחר וצורת העיסקה לא ברורה ומעורבים שם האחים וסוחרים מדינים מצרים ישמעאלים ומדנים). ראובן שלא היה עם האחים (ולא ברור לאן הלך) חוזר ורואה שיוסף אינו בבור וקורע את בגדיו. ראובן חוזר לאחיו (כלומר גם האחים התרחקו מהבור) וכלל לא ברור אם הם מספרים לו כי מכרו את יוסף. כדי לטשטש את עקבותיהם הם מכתימים את כותנת יוסף בדם ושולחים אל אביהם. שימו לב לפסוקים לב-לו. יוסף אינו מוזכר בהם בשמו אלא בתיאור "בן", ובפסוק האחרון כדי לסמל את הפיכתו לעבד, שבימים ההם מעמדו היה כמעמדו של חפץ דומם, הוא מופיע חסר כינוי במשפט "והמדנים מכרו אותו".

יוסף שמגיע למצרים נמכר לעבד ומאז מצבו רק משתפר. התורה מספרת לנו כי ה' עם יוסף, וכי הוא מצליח וכי בעליו המצרי נהנה מאד מהצלחה זו של יוסף. גם מבחינה חיצונית יוסף מתואר כיפה תואר ויפה מראה, תיאור הזהה לתיאורה של רחל אמו. יופיו של יוסף מעורר עליו את תאוותה של אשת פוטיפר. יוסף מסרב וממאן ולפי פשט התורה עומד בכך בגבורה וטעמו לסירוב הוא גם כי אינו יכול לפגוע באמון של פוטיפר וגם אין הוא יכול לחטוא כלפי אלקים. בכך יוסף כבר מגלה רגישות יתר לסביבה שבה הוא נמצא. לעומת חוסר הרגישות למצוקות ולרגשות של אחיו, יוסף מבין בדיוק איפה הוא נמצא ומה הוא אינו יכול לעשות.

יוסף גם לא מנסה כלל להתגונן כאשר מאשימים אותו (או מפני שחשב שלא יאמינו לו, אולם מאחר ופוטיפר סמך עליו כל כך אפשר להניח שהוא מאמין לו יותר מלאשתו, וייתכן כי הוא העדיף להיות בכלא ולא לעמוד בנסיונות הפיתוי היומיומיים ואולי הבין כי מיצה את תפקידו בבית פוטיפר ומשם לא יוכל להתקדם).שימו לב שלא כתוב שפוטיפר כעס על יוסף אלא בצורה סתמית: "ויחר אפו". ייתכן לפרש כי פוטיפר האמין שאכן יוסף חף מפשע אולם לאחר ההצגה של אשתו לא הייתה לו הרבה ברירה והוא כעס על כך שהוא מאבד את העבד המוצלח שהיה לו. יוסף מועבר לבית האסורים וגם שם הוא מצליח ומקודם בדרגות.

יוסף מתמנה לשרת שני שרים בכירים בממלכה שהושלכו לבית הכלא. יוסף ער לרגשות שלהם ורואה אותם עצובים ומנסה להתעניין מה הבעייה. יוסף מציע את עזרתו בפתירת החלומות, אולם את הפתרון הוא משייך לא לעצמו כדרך חרטומי מצרים אלא לאלוקים. יוסף פותר את החלומות (וכפי שציינתי בתקציר הפרשה, הפתרון הוא הגיוני ואינו דורש ניחושים מיוחדים). יוסף מנצל את המצב ומבקש משר המשקים שיעזור לו להשתחרר. לכאורה פעולה זו נראית לנו הגיונית, יש הזדמנות אז תנצל אותה. שר האופים מבקש לפתור גם את חלומו, ויוסף, עונה לו בשורה נוראית. צורת התשובה של יוסף, אינה נעימה ואולי מראה כי עדיין יוסף אינו רגיש מספיק לזולתו. יוסף מבקש משר המשקים שיזכרו במילים (מ' טו): "כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר".

נראה מדברים אלו שיוסף רוצה חנינה ואת היכולת לחזור לארצו (הרחבה בנושא מדוע נענש יוסף).
ההזדמנות הבאה של יוסף מגיעה אחר שנתיים והיא כבר בפרשת מקץ. יוסף מגיע לעמוד לפני פרעה ועליו לפתור את החלום. שוב יוסף מודיע ישירות לפני פרעה כי לו אין כוחות אולם האלוקים יענה את שלום פרעה. יוסף מדגיש בפתרון את העובדה שהמסר הוא מסר אלוקי. יוסף מבין שיש לו הזדמנות ואפילו משיא עצות לפרעה (בחוצפה מסוימת, אולם יוסף מבין שזו ההזדמנות וחייבים לנצל אותה). העצה התקבלה ויוסף מוצא את עצמו ממונה על מצרים.

בנקודה זו מתחילה השאלה הקשה מדוע יוסף לא עושה מאמצים לחזור לארצו, לברר מה שלום אביו וכו'. פשט הכתוב סותם שאלה זו ורבו הדרשות בנושא. המידע היחידי הידוע לנו הוא הסיבות לשמות בניו של יוסף (מ"א נא-נב): "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹוהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי: וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". יוסף עדיין זוכר את ארצו ואת בית אביו אולם נראה שזה בתור זכרון ולא בתור שאיפה לחזור לשם, למרות שמצרים היא ארץ עוני, נראה שיוסף מבין שהוא צריך להישאר שם ואינו יכול כלל לחזור לארצו.

כאשר אחי יוסף באים אליו יוסף מתנכר להם, עדיין רואים אנחנו יחס של נקמה, נאמר גם בפירוש כי יוסף זוכר את החלומות ואולי הוא כבר מבין שהחלום הראשון התגשם (האחים כולם השתחוו לו), יוסף בעורמה מוציא מהם את העובדה (שהוא כבר יודע) שיש להם עוד אח ודורש להביאו. דרישה זו מטרתה היא להביא אליו את בנימין. מבחינת יוסף, בנימין הוא ילד בסיכון, ואין לדעת מה יעשו לו האחים כאשר הוא יגדל. האחים מבינים שנפלו לצרה וגם יודעים לקשר אותה היטב לאותה מכירה מלפני שנים רבות, כפי שמוכיחים הפסוקים:

  • ל"ז יט: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא"
  • מב" כא: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת"

שימו לב למילותיו של ראובן בפסוק כב: "וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל-תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם-דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ".

כאן יש הפתעה ראשונה ליוסף. ראובן חושב שיוסף מת! האחים כלל לא גילו לו שמכרו את יוסף. יוסף פתאום מבין שאולי לא כל האחים בדיוק ידעו מה קורה, וסדק ההתנכרות שלו נפגם. יוסף מבין מהר מאד כי כנראה שמעון ולוי מסוכנים כדהם ביחד (ובודאי מעשה שכם זכור לו), מפריד ביניהם ואוסר את שמעון.

יוסף אינו לוקח את הכסף אותו הביאו האחים לקנות אוכל, אלא טומן את הכסף בחזרה בשקיהם של האחים ללא ידיעתם, אולי כדי לראות איך יתנהגו בפעם הבאה, אולי כדי לרמוז להם על המכירה שהם ביצעו ואולי כדי לתת להם רמז שהוא יוסף. בפעם הבאה שהאחים יורדים עם בנימין, הם כבר זוכים לכבוד כמו אחמ"ים. מביאים אותם לבית יוסף, הם מתרחצים ואוכלים שם ומקבלים מתנות גדולות מאד. האחים תמהים ואין להם מושג מה פשר ההתנהגות הזו.

יוסף טומן את גביעו בשקו של בנימין. יוסף מתכנן להאשים את בנימין בגניבה, ולפי משפט הימים, הגנב נהפך לעבד. בדרך זו יוסף משוכנע שהאחים יחזרו לארצם ובנימין יישאר אצלו (שהרי האחים בודאי ישמחוו לפהיטר ממנו כמו שנפטרו מיוסף) אולם כל האחים חוזרים מצרימה ובפרשת ויגש יש הפתעות נוספות.

יהודה מתחנן על נפשו להישאר במצרים כעבד של יוסף ורק שבנימין יוכל לחזור. ייתכן שבנימין לא בסיכון, כמו כן שומע יוסף לראשונה כי גם יעקב כלל לא יודע מה קרה לו וכי הוא חושב שחיה רעה אכלתהו.

לא ברור מה יוסף חשב, ייתכן וחשב כי אביו יעקב שותף בנושא המכירה (הרי הוא לא ידע שהאחים רצו להרוג אותו), ייתכן כי רצה לחכות שכל חלומותיו יתגשמו, אולם הנאום של יהודה והגילויים החדשים בעקבותיו שליעקב אין מושג מה קרה והאחים מוכנים להקריב את עצמם תמורת בנימין ממוטטים את כל המחשבות האלו ולא משאירות ליוסף ברירה אלא להתגלות לאחיו. יוסף ממהר לסלוח לאחיו ולעודד אותם כי הכל מאת אלוקים. יוסף חוזר על אותם מילים שנים רבות אחר כך כשיעקב כבר מת והאחים מבקשים ממנו שוב סליחה מפורשת. יוסף אינו מראה כעס כלשהו כלפי האחים וכנראה המחילה שלו הייתה גמורה.

מצאנו שיוסף התגלגל מנער הרואה את עצמו במרכז, לשליט על ארץ הרגיש למצוקות הזולת, העומד בנסיונות פיתוי, והעושה את כל מעשיו בשם אלוקים. דרך ארוכה עשה יוסף מהיותו נער ועד היותו יוסף הצדיק.

האחים מביאים את כותונת יוסף ליעקב. דיאגו רודריגז ולאסקז 1630 מנזר אסקוריאל מדריד. שימו לב לפריט הלא שגרתי בתמונה. הכלב. הכלב נראה כנובח כלפי האחים ובכך מגלה את חשדו כלפיה. עוד על תמונה זו עם פרשנות מקיפה במאמרה של יעל מאלי

מאמרים נוספים לפרשת וישב

תפזורת לפרשת וישב

בתפזורת הבאה מסתתרות מילים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות את המילים בתוך התפזורת, ניתן להיעזר בשאלות למציאת המילים וניתן גם להשתמש ברשימת המילים, הכל בהתאם לגיל הפותרים. בהצלחה

עוד חידות לפרשת וישב
הדף הראשי של פרשת וישב


תפזורת לפרשת וישב
תפזורת לפרשת וישב

חידות לפרשת וישב

החידון לפרשת וישב כולל חידות מילוליות וחידות ציורים המתקשרות לנושאים שונים בפרשת וישב. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות למבוגרים ולילדים. בנוסף מופיעה גירסה מיוחדת לילדים  ובה רק החידות הקלות יותר בתוספת רמזים למיקום בחלק מהחידות. מומלץ לפתור לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. רצוי להדפיס את החידות ולפתור במשותף סביב שולחן השבת. במקרה הצורך ניתן למצוא פתרונות לחידות (לחלק מהחידות יותר מפתרון אפשרי אחד)  בדף התשובות. בהצלחה


חידות לפרשת וישב
חידות לפרשת וישב

והדף לילדים

חידות לפרשת וישב
חידות לפרשת וישב

בהצלחה!
מאמרים נוספים לפרשת וישב

תשובות לחידון ויגש

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת ויגש. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....






עוד קצת....






ועוד קצת....






מתחילים
  • המראות מרמזים לחלום של יעקב (מ"ו ב): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי"
  • בין בנימינה לזכרון מרמז על שוני מבני גד (מ"ו טז): "וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי"
  • בעל חיים צעיר ומצורע מרמזים על בכר ונעמן מבני בנימין (מ"ו כא): "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ"
  • אחד או חמישה מרמז על חושים בן דן (בן אחד וחמישה חושים) (מ"ו כג): "וּבְנֵי-דָן חֻשִׁים", זהו אחד מארבעה עשרה הפסוקים בתורה בני שלוש מילים
  • זה הכל בשבילך מרמז על חבר בן בריעה (מ"ו יז): "וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל"
  • פרע את חובו מרמז על שילם מבני נפתלי (מ"ו כד): "וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם"
  • החליפות והשמלות מרמזות על המתנות של יוסף (מ"ה כב): "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת"
  • הרמקול מרמז על הקול שנשמע בבית פרעה (מ"ה טז): "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו"
  • הקשר מרמז על הביטוי "ונפשו קשורה בנפשו"(מ"ד ל)
  • סמל בזק, האות B מרמז לפסוק הפותח את הפרשה: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"
  • הפינצטה (ובעברית מלקטת) מרמזת על יוסף (מ"ז יד): "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר-הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה"
  • שמעון או מרכבה מרמז לביטוי "ויאסור" המופיע בפרשה (מ"ו כט): "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת-יִשְׂרָאֵל אָבִיו גּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל-צַוָּארָיו עוֹד" ובפרשת מקץ ביחס לשמעון.
  • האיש החורש מרמז על דברי יוסף (מ"ה ו): "כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר"
  • קיפי מרמז לדברי יוסף (מ"ה יב): "וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי-פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם" (אמנם חסר דגש אבל לא נורא).

תפזורת לפרשת וישלח

בתפזורת הבאה מופיעות מילים שונות מפרשת וישלח. ניתן לחפש ישר את המילים או להיעזר בשאלות. רשימת המילים מופיעה במהופך.

לחידות נוספות לפרשת וישלח

בהצלחה


תפזורת לפרשת וישלח
תפזורת לפרשת וישלח



תשובות לחידון מקץ

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת מקץ. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....






עוד קצת....






ועוד קצת....






מתחילים
  • יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל מרמז לפסוק ל"ג בפרק מ"א: "וְעַתָּה יֵרֵא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
  • הריסון פורד וקלי מקגיליס הם השחקנים הראשים בסרט העד ומרמזים לפסוק ג' בפרק מ"ג: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא-תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם"
  • אילן היוחסין הוא הקידוד העברי לקוד מורס. צורת האילן מדגימה את יעילות הקוד. אותיות שכיחות בשפה מקבלות קוד קצר ביותר. קוד המורס שימש עשרות רבות של שנים כדרך להעברת הודעות, אולם לאחרונה בעקבות החידושים הדיגיטליים נזנח כליל. קוד המורס מרמז על כינויו של יוסף "צפנת פענח".
  • הגביע מרמז לגביעו של יוסף שהוחבא באמתחת בנימין (מ"ד ב)
  • זה יהיה בצרפתית מרמזל על הביטוי ca va ובעברית "שבע" - (מ"א כט): "הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
  • חודש הפוך מרמז לדברי יהודה (מ"ג י): "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי-עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם" לולא הפוך יוצא אלול.
  • יוסף והמן מרמז על הביטוי ויתאפק (מ"ג לא): "וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם" המופיע גם במגילת אסתר ביחס להמן.
  • החצי במפת מצרים מרמז לביטוי (מ"ב א): "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ"
  • האיקס על האצבע מרמז לדברי פרעה (מ"א מד): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
  • התכשיט על הצוואר הוא רביד (מ"א מב): "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ"
  • חלק מהסדר הכוונה למילה מגיד המופיעה בדברי פרעה (מ"א כד): "וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי"
  • נכד של נכד - הביטוי העברי לצאצא הוא חימש, מילה המופיעה בפרשה (מ"א לד): "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע"
  • תיבת האוצר היא המטמון (מ"ג כג): "וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל-תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת-שִׁמְעוֹן"
  • המפתח (KEY) האות N (אין) והמספר חמישים מרמזים לביטוי (מ"א מט): "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר"
  • עץ או חיים מרמז לביטוי קורות (מ"ב כט): "וַיָּבֹאוּ אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל-הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר"
  • הבוטנים הם חלק מהשי אותו שולח יעקב ליוסף (מ"ג יא): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"
  • האיש הרוחץ פנים מרמז על יוסף (מ"ג לא): "וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם"

תפזורת לחנוכה

בעמוד תמצאו שלוש תפזורת לחנוכה. בתפזורת הראשונה מסתתרות ארבעים מילים (ומונחים) מהחג, ניתן להיעזר ברשימת המילים. ניתן להוריד ולשמור את התפזורת ולהדפיסה. הקובץ ברזולוציה גבוהה.
תפזורת לחנוכה
תפזורת לחנוכה

רשימת המילים:
חנוכה, נרות, שמש, אור, נס, גדול, היה, פה, מכבים, רומאים, בית המקדש, כד קטן, חנוכיה, מנורה, שמן, סופגניות, סביבון, לביבה, טבת, כסלו, ראש חודש, על הנסים, אגוזים, יהודה, שמונה ימים, שמן זית, כהן גדול, חשמונאים, מתתיהו, יוחנן, יונתן, אלעזר, שמעון, חג האורים, פיל, אנטיוכוס,  אמאוס, בית חורון, מודיעין, חנה ושבעת בניה.
עברו כמה שנים וגם ישי עשה תפזורת. תהנו.
תפזורת לחנוכה
תפזורת לחנוכה


בתפזורת הבאה יש למצוא כמה שיותר פעמים את המילה חנוכה. יש יותר מ-25!
תפזורת לחנוכה
תפזורת לחנוכה
ועוד תפזורת דומה, הפעם עם המילה שמן, שמופיעה יותר מארבעים פעמים!
תפזורת לחנוכה
תפזורת לחנוכה



עוד חידות לחנוכה

לדף הראשי של חנוכה

לוחות הברית

לוחות הברית - בסוף פרשת משפטים אנו מתוודעים לראשונה ללוחות האבן עליהם כתובים דברי הברית (פרק כ"ד יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". יותר מאוחר בחומש דברים משה מכנה את הלוחות בשם "לוחות הברית" (מקור 6 למטה). במאמר זה נעיין במספר נושאים הקשורים ללוחות הברית.

המקורות בתורה:

פרט למקור שציינו בפרשת משפטים, מופיעים גם המקורות הבאים המתייחסים ללוחות:
1)    ספר שמות פרק לא יח - "וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים"

2)    ספר שמות פרק לב טו-טז: - "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת"

3)    ספר שמות פרק לד א: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" ובפסוק ד' שם: "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם משֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים"

בפסוקים ה-כה מופיעות י"ג מידות, אזהרות על עבודה זרה ומצוות השבת והרגלים (בצורה דומה למה שמופיע בפרשת משפטים) ולאחר מכן חוזרים לנושא הלוחות בפסקום כז-כח: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים"


המקורות הבאים מופעים בחומש דברים
4) ספר דברים פרק ד יג :"וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים"

5) דברים פרק ט ט'-יז:
"בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר-כָּרַת ה' עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי: וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת-שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל: וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן ה' אֵלַי אֶת-שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית: וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן-הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹקיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶתְכֶם: וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם"
6) בדברים פרק י  פסוקים א-ה:
"בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי: וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'"

בתנ"ך מופיעים עוד מספר מקורות במלכים ודברי הימים (פסוק זהה)
7) מלכים א' ח ט: "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לחות הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"


מי כתב את הלוחות?
ברור מהכתובים כי את הלוחות הראשונים כתב ה' בעצמו. הלוחות הם ניסיים ולפי המשנה באבות הוכנו כבר מבריאת העולם (פרק ה' משנה ו): "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות , ואלו הן , פי הארץ , ופי הבאר , ופי האתון , והקשת , והמן , והמטה , והשמיר , והכתב , והמכתב , והלוחות . ויש אומרים , אף המזיקין , וקבורתו של משה , ואילו של אברהם אבינו . ויש אומרים , אף צבת בצבת עשויה". ניסים אחרים שהיו בלוחות הם שהאותיות נראו היטב משני צדדי הלוחות ושהאותיות היו חוקקות לכל עובי הלוחות והאותיות מם סופית וסמך, שהן חלולות, עמדו ולא נפלו.
בלוחות השניים המקורות ברורים פחות. מפורש בכתובים שהלוחות לא היו ניסיים, אלא נחצבו על ידי משה ועלו עמו ההרה, אולם לגבי הכתיבה עצמה ניתן לפרש לפי מקור 3 (שמות ל"ד כ"ה) כי המילה ויכתב מוסבת על משה או על ה'. בחומש דברים במקור מספר 6 המילה ויכתב חייבת להיות מוסבת על ה' (מאחר ובכל שאר הפיסקה משה מדבר בגוף ראשון).


מה כתוב על הלוחות?
בלוחות הראשונים לא ידוע לנו כלל מה כתוב בהם (רק ידוע שהלוחות הם לוחות אלוקיים וגם המכתב הוא אלוקי) אולם תוכנו לא מפורש. בלוחות השניים מפורש שיכתבו אליהם אותם הדברים שהיו בלוחות הראשונים ושאלו הם עשרת הדברים. שימו לב שהביטוי עשרת הדברות אינו מופיע בתורה (הוא מופיע בתלמוד הבבלי). דיבְּר הוא זכר ולא נקבה ואכן אנו אומרים הדיבר הראשון, הדיבר השני וכו' (האת ב' דגושה) ובכל מקרה התורה מציינת עשרת הדברים (ב' רפה ואינה דגושה) ולכן אולי היה צריך לומר הדבר הראשון, הדבר השני וכו'... לאחרונה ראיתי שכותבי מאמרים החלו לחזור לביטוי המקראי "עשרת הדברים".

הגמרא בירושלמי (שקלים י"ד) מביאה עניינים נוספים בכתיבת הלוחות:
"כיצד היו הלוחות כתובים ר' חנינה (בן אחיה ר' יהודה) בן גמליאל אומר חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה הה''ד "ויכתבם על שני לוחות אבנים" חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה ורבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה הה''ד "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה ר''ש בן יוחאי אומר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה דכתיב "ויכתבם על שני לוחות אבנים" עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה דכתיב "מזה ומזה הם כתובים" "
אנו מכירים היום בעיקר את הדעה הראשונה, שהדברים חולקו לשתי מחציות. חמישה דברים בכל צד, אולם דעת רבנן (שהם הרוב) סוברת כי הלוחות היו עותקים מושלמים. מאחר והלוחות נועדו לכריתת ברית, הרי שכל לוח הכיל את כל הברית, ולמעשה אלו היו שני עותקים. עותק אחד לבני ישראל ועותק אחד של ה' (שאכן נשמר בארון שבמשכן ובמקדש מבלי שראתה אותו עין אדם יותר). דעות אחרות מכפילות עוד פעמיים את מספר הפעמים שהדברות היו כתובות.


במאמר מוסגר נציין שהחלוקה המקובלת של הדברות המחלקת בין "אנכי ה'", ובין "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" לשני דיברים, ייתכן ואינה נכונה. צורת הכתיבה בתורה, כוללת את הפסוקים האלו בתוך פרשיה אחת ודווקא הדיבר האחרון של לא תחמוד, מופיע פעמיים בשתי פרשיות שונות ונראה כשני דיברים שונים.  בגירסת עשרת הדברים בפרשת ואתחנן הציווים שונים והם לא תחמוד, ולא תתאווה ומשם נראה שאכן אלו שני דיברים שונים. הבדלים אלו מתבטאים בשתי הכתיבות של עשרת הדרים בתורה, המכונות הטעם העליון והטעם התחתון (השטעמים השונים אינם העיקר אלא הם נובעים מהחלוקה השונה של הפסוקים).

כמו כן יש דעה שעל הלוחות הראשונים היה כתוב נוסח הדברים המופיע בפרשת ויתרו ובלוחות השניים שנשתמרו היה כתוב נוסח הדברים בפרשת ואתחנן ולכן לעיתים נמצא את הכיתוב "שמור את" ליום השבת (הדיבר הרביעי) ולא "זכור את". מאחר ורוב הלוחות מפרידים את הדיבר הראשון לשניים, לא ניתן לבדוק תאוריה זו לגבי הדיבר של "לא תתאווה" וגם תוספת האותיות ו' לפני הדיברים הקצרים לא מופיעה. הרחבה בנושאים אלו ראו במאמר על לוחות הברית בבתי הכנסת בגרמניה מאת פרופ' מאיר שוורץ.

צורת הלוחות
צורת הלוחות אינה מפורטת במקרא כלל ואנו נדרשים לגמרא העוסקת בנושא זה במספר מקומות ובסופו של דבר יש שתי דעות:

בבלי מסכת בבא בתרא יד א, (וכן בירושלמי מסכת שקלים כה א, ובמדרש רבה במדבר פרשה ד פסקה כ): "והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון". הלוחות הם בצורת ריבוע שארוכו 6 טפחים (אמה), ועובין שלושה טפחים. חיבור הלוחות אחד לשני יוצר קוביה מושלמת שאורך צלעה 6 טפחים. לעומת זאת בירושלמי מסכת סוטה (לו א) ובמדרש תנחומא (כי תשא פרק לז) נאמר כי אורכן היה ששה טפחים ורחבן רק שלשה, מה שמקנה להם צורה מלבנית.
ייתכן שהצורה קשורה גם למה שהיה כתוב על הלוחות האם על כל לוח היו כתובים חמישה או עשרה דיברים.
בשתי הדעות צורת הלוחות הינה רבועה ולמרות זאת אנו רגילים לראות את הלוחות עם קצה מעוגל.

הקצה המעוגל של הלוחות הגיע כנראה מהאומנות הנוצרית. לא נראה שיש עניין תיאולוגי בהוספת הקימור, אלא יותר ענין ארכיטקטוני (הלוחות מזכירים את החלונות בבתי התפילה) או אומנותי ליצור צורה המושכת יותר את העין. גם בבתי כנסת רבים מופיעה צורה מעוגלת של הלוחות למרות שבשנים האחרונות יש חזרה יותר ויותר ללוחות מלבניים (אך לא ללוחות רבועיים, אלא אם נניח שמה שמוצג בתור שני לוחות הוא בעצם לוח אחד בלבד)


לוחות הברית מבית הכנסת בעיר לער (Leer)
בית הכנסת הגדול בעיר לער (צפון גרמניה סמוך לגבול עם הולנד), נשרף כמו מאות בתי כנסת אחרים בגרמניה בליל הבדולח ט"ו בחשוון התרצ"ט (9 לנובמבר 1938). את חזית בית הכנסת עיטרו שני לוחות שיש כבדים עליהם היו חקוקים עשרת הדברות (בצד שמאל למעלה בתמונה)
בית הכנסת בעיר לער בגרמניה. נבנה בשנת 1885 נשרף בשנת  1938
בית הכנסת נשרף כליל ושומרים נאצים (בתמונה נראים בבירור שלושה שומרים בפתח בית הכנסת) מנעו  את אפשרות כיבויו.
בית הכנסת בעיר לער בגרמניה בליל השריפה

בית הכנסת בעיר לער למחרת ליל הבדולח. הנאצים מונעים אפשרות כניסה לבית הכנסת
יחיאל הירשברג שהיה אז ילד בן 12 חזה בשריפת בבית הכנסת ומתאר את המאורע: "לעולם לא אשכח את היום הנורא בו נשרף בית הכנסת. גדלתי בעיירה לער, בה היו 300 יהודים. אבי היה מנהל בית הספר וראש הקהל. בלילה ההוא גררו את משפחתנו, תוך כדי מהלומות, לרחבה שלפני בית הכנסת כדי שנחזה בשריפתו. הנאצים איימו עלינו שאם נסב פנינו מהמראה, הם ישליכו אותנו לאש. פרצתי בבכי, כשראיתי כיצד בית הכנסת נשרף. ואז זעקה אמי: 'יחיאל, אל תבכה! אפשר לשרוף בית כנסת אבל לעולם הם לא יוכלו לשרוף את האמונה! היה גאה באמונתך, ואל תבכה' לאחר מכן ריכזו את כולנו בבית השחיטה המקומי, לקחו את הגברים ואת הנשים למחנות ריכוז. הורי ניספו באושוויץ, אני ואחי הצלחנו להגיע לארץ בחנוכה 1939".

בשנת 1982 סיירו יחיאל ויהודית הירשברג בעיר לער עם משלחת של 60 יהודים נוספים שהוזמנו על ידי "החברה לשיתוף פעולה בין נוצרים ליהודים" באחד הערבים אמר הכומר אודו גרונוולד, ראש הארגון, ליחיאל שיש לו הפתעה עבורם. הכומר אודו סיפר על אשה שהתוודתה לפני מספר שנים כי בעלה לקח לוח שיש מבית הכנסת של היהודים לגינתו. הכומר אסף אליו את לוח השיש וגילה לתדהמתו כי על צדו השני של הלוח חקוקה המחצית הראשונה של עשרת הדברות. אותו גרמני לקח את הלוח, ציפה אותו בזפת, הפכו לצידו השני, והניחו בגינתו. מאז המתין הלוח אצל הכומר. יחיאל זיהה מייד את הלוח וביקש מהכומר לתת לו אותו על מנת שיוצב מחדש בבית הכנסת "איחוד שיבת ציון" בית הכנסת של יוצאי גרמניה בתל-אביב, בו התפללתי בילדותי. הלוח הוצב בטקס מרגש, הזכור לי במעורפל מילדותי, בהשתתפות הכומר ושגריר גרמניה בישראל בשנת 1984 והוא מוצב בבית הכנסת (רחוב בן יהודה 86 בתל-אביב) עד היום. למרות שלוח השיש נוקה, הזפת חדרה לתוך האבן ומראה לוח השיש הוא שחור. גורלו של צד שמאל של לוחות הברית אינו ידוע.


תודתי ליחיאל וליהודית הירשברג שנתנו לי את הרשות להשתמש בחומרים המצויים אצלם.

לדף הראשי של פרשת משפטים

יחיאל הירשברג ליד לוח השיש שהוצב מחדש בבית הכנסת איחוד שיבת ציון
לוחות הברית באומנות
לוחות הברית משמשים כפריט עיצובי בבתי כנסת רבים. לעיתים מחוץ למבנה ולעיתים בתוך המבנה ובעיקר מעל ארון הקודש, או רקומים על הפרוכת המכסה את פתח ארון הקודש או כלוח כסף המונח על ספר התורה.

לוחות הברית
לוחות הברית בבית כנסת בטבריה


לוחות הברית
לוחות הברית
לוחות הברית
לוחות הברית - לוח כסף המונח על ספר תורה


בעיר בת ים (בסימטה היוצאת מרחוב אנה פרנק) מוצב פסל מעניין של הפסל אבנר בר חמא, המציג את לוחות הברית ומוטיבים יהודים נוספים

פסל לוחות הברית בבת ים של אבנר בר חמא
פסל לוחות הברית בבת ים של אבנר בר חמא

חידות לפרשת וישלח

בחידות לפרשת וישלח, חידות ציורים וחידות מילוליות הקשורות לנושאים שנוים בפרשה. החידות מתאימות לכל גיל, אולם קיימת גריסה מיוחדת לילדים הכוללת רק את החידות הקלות ובצירוף המקורות מהפרשה. מומלץ להדפיס ולפתור ביחד סביב שולחן השבת. במוצאי שבת ניתן להיעזר בדף התשובות.
חידות לפרשת וישלח
חידות לפרשת וישלח

חידות לפרשת וישלח
חידות לפרשת וישלח

חידות נוספות לפרשת וישלח:

מהו האבר הבא בסדרה?
70 40 40 40 6 40 70 40 200 40 ...


חידה שנייה:
מהו המאכל האהוב בפרשה?
(הפתרונות בתחתית העמוד)


מאמרים נוספים לפרשת וישלח

יעקב חוזר לארץ כנען
יעקב חוזר לארץ כנען - לוקה גיאורדונו (~1680)
 תשובות
החידה הראשונה הובילה לפסוק בפרק ל"ב טו: "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים". כל המילים מסתיימות באות מם. המספרים מייצגים את הגימטריה של האות הראשונה והאחרונה של כל מילה. הרצף ימשיך 40 40 6 40 7 40...

בתורה קיים פסוק נוסף בו כל המילים מסתיימת באות מם, במדבר כ"ט לג: "וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם".
האם יש קשר? בעל הטורים עונה שכן. מספר החיות שהביא יעקב לעשו מסתכם ב-550. בעל הטורים סופר את קורבנות המוספים על פני שנה שלמה ומגיע לאותו מספר. האם החישוב מדויק? מספר המוספים תלוי בסוג השנה ובמספר השבתות וראשי חודשים שיש בשנה. המספר יכול להיות קצת יותר או קצת פחות ואולי ממוצע שלו הוא בסביבות 550... שימו לב שהפסוק מופיעה ביום האחרון של סוכות - הושענא רבא, ושלצורך הענין שכל המילים יסתיימו במ' המילם כמשפטם שונה משאר ימי סוכות בהם כתוב כמשפט.
הפסוק לא יכול להיות במוסף של שמיני עצרת (הסוגר את כל פרשת המוספים) מאחר ושם מקריבים פר ואיל אחד בלבד (ולא רבים)...
להבדלים נוספים עיינו במאמר על קריאת התורה של סוכות.

בשאלה השנייה שאלנו מה המאכל האהוב בפרשה. עם כל האלופים המוזכרים בפרשה ברור שהמאכל האהוב הוא הפלאפל...

מאמרים נוספים לפרשת וישלח

ותצא דינה

הספר ותצא דינה של חיים חיון עוסק בפרק אחד בפרשת וישלח הידוע כמעשה דינה. בפרק ל"ד מסופר על דינה שיצאה לראות בבנות הארץ. דינה נחטפת על ידי שכם בן חמור נשיא החוי ונאנסת בעינויים. באופן מפתיע, לאחר האונס, שכם מתאהב בנערה, ורוצה לשאתה לאשה בצורה חוקית ומהוגנת. שכם וחמור באים אל יעקב לדון בתנאים. בני יעקב דורשים מכל אנשי שכם למול את עורלתם ולאחר שלושה ימים שמעון ולוי באים על העיר, מחריבים אותה ומשחררים את דינה. יעקב נוזף בבניו, בניו עונים לו והפרשה נגמרת בשתיקה.
קיצור הדברים בתורה, מעשם החמור של שמעון ולוי, תגובתו הפאסיבית של יעקב גם למעשה החטיפה עצמו וגם למעשה של בניו והסיום הלא ברור של הפרשה גורמים לקשיים בהבנתה. הספר המסכם את עבודת הדוקטורט של המחבר, אוסף את המקורות השונים הדנים בנושא ומציג אותם.
הספר נוקט בשיטת ביקורת המקרא ומנסה לשחזר את מרכיביו. כך פותח חיון את ספרו:
"רבים הם חוקרי המקרא שפתחו את דיונם בפרק ל"ד שבבראשית בהצהרה על הקושי הניצב בפני המבקשים לנתח פרק זה ולהתחקות אחר מרכיביו. היו מי שטענו שזה הפרק הקשה ביותר לניתוח בתורה כולה ואף הצהירו שנדמה שלעולם לא וכל המחקר המקראי לשחזר את מרכיביו".
לאחר מכן חיון עובר לתאר את הקשיים, מציע קריאה בספר ומסכם בעמוד 48 שמרבית הקשיים אין בהם ממש. מכאן ואילך עובר המחבר לדון במקביליות לסיפור בספר בראשית עצמו, בשאר ספרי התורה, הנביאים ובספרות החיצונית וההיסטוריונית של ימי בית שני. כאשר יש מקומות בהם ההקבלה בולטת ובפרט מעשה אמנון ותמר. במעשה זה המופיע בספר שמואל, אמנון התאהב עד כלות באחותו למחצה, תמר, אולם בניגוד לשכם, לאחר שהוא מבצע בה את זממו בצורה המתוארת כאכזרית במיוחד, הוא שונא אותה וזורק אותה. זוהי דוגמה חמורה ולעומתו שכם נראה כמעט כצדיק, שאמנם חטא וכשל בעוון חמור, אולם לפחות מוכן לשלם על מעשיו, בצורה הראויה ולקחת את דינה לאשה. מקורות אחרים הם בעלי דמיון מועט יותר, לפעמים עד כדי מילה או ביטוי המופיעים בהם למשל ההקבלה למעשה עכן (עמודים 87-88) שנראית קלושה למדי, בעיקר לאור העובדה שהמחבר לא מביא, פרט להקבלות, משמעות כלשהי להקבלות אלו היכולות לשפוך אור נוסף על הסיפור.

למצער, עיסוק זה במקורות המהווה את ליבה של תורת חקר המקרא המודרני (המכונה גם ביקורת המקרא) לוקה בחסר, שכן הוא עוסק רק במציאת המקורות השונים ולא בפרשנותם. גם אם נניח שכותב הסיפור הוא מאוחר מאד והוא לקח חומרים מסיפורים אחרים, מה הייתה כוונתו ומה הוא בא ללמדנו ולמה כתב כמו שכתב? על שאלות אלו ביקרות המקרא כלל אינה מתיימרת לענות וחיון עונה עליהן רק באופן חלקי ובצורה המאמצת את הקורא למצוא פרשנויות אלו בחלקי הספר השונים.

לדוגמה, המחבר מציין ובצדק, שמעשה דינה, הוא המשך רביעי של שלושה מעשים בהם אחת מהאמהות נלקחת לבית שליט זר (שרה ופרעה, שרה ואבימלך, רבקה ואבימלך), עומד על ההבדלים בין המקרים (דינה היא היחידה שאכן נלקחת וכבודה מחולל), אולם לא מציע משהו חדש מעבר לציון עובדות אלו. גם ציון המקומות בהם יש צדדים של "מידה כנגד מידה" במעשה מפורטים בהרחבה ומוסברים, אולם לא באים לכדי אמירה מגובשת אחת. במקומות אחרים, המחבר מתייחס לדברי יעקב לשמעון ולוי בפרשת ויחי לפני מותו, כבאים על מעשה שכם, ומתעלם מכך שפרשנים רבים רואים דברים אלו כבאים על מכירת יוסף, בעוד שלמעשה נאלץ יעקב בעקיפין להודות שבניו צדקו (וגם עצם העובדה שזכות המילה האחרונה בסיפור שמורה לשמעון ולוי מראה שמחבר המעשה אולי סובר שהצדק איתם), ובדיון על חומרת העונש לא מזכיר המחבר כלל, את הדין המהווה דגם לעונש (או יותר נכון, מעשה דינה מהווה דגם לדין) של עיר הנידחת, עליו כבר עמדו מספר מפרשים.

לאור זאת, נראה שלספר חסר פרק מסיים האוסף את כל המקומות ומציע פרשנות וקריאה מלאה במעשה. החל מאפיון הדמויות ההיסטוריות, דינה כממשיכה של האמהות, מצבו הפוליטי של יעקב כראש משפחה קטנה וחסרת הגנה (לאחר עזיבתו של עשו על גדודיו לארץ שעיר), מדוע דינה בכלל יצאה, איפה היו כל האחים, מה הפאסיביות של יעקב באה ללמדנו, מדוע ראובן הבכור נעדר מהמעשה (בדומה ובשונה למה שיקרה במעשה בלהה ובמכירת יוסף). כל אלו הן שאלות בגוף המעשה ועליהן הספר היה צריך להציע תשובה, אבל לאמיתו של דבר, הצגת המעשה כמנותק מחיי יעקב אינה אפשרית, ומעשה דינה הוא רק אפיזודה אחת בשאלה העיקרית באמת, עליה ייתכן וצריך לכתוב ספר נוסף, מדוע היו ליעקב אבינו צרות רבות כל כך (נולד שני, גניבת הברכות, בריחה מלבן, נשיאת האשה שלא רצה, בעיות עקרות עם רחל, בעיות ובריחה מלבן, מאבק במלאך, בעיות עם עשו, מעשה שכם, מעשה בלהה, מותה המוקדשם של רחל והשיא במכירת יוסף ובהפיכתו של יעקב למת חי למשך שנים רבות), ומה עלינו ללמוד מכך.





ותצא דינה
קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו
חיים חיון
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
176 עמודים