פרשת יתרו לילדים

תקציר פרשת יתרו לילדים

פרק י"ח – ביקור יתרו במחנה בני ישראל

יתרו חותן משה, שומע על הניסים שקרו לבני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. יתרו בא למקום חנייתם של בני ישראל, בתחתית הר האלוקים, עם ציפורה אשת משה ועם שני בני משה. התורה מפרטת את שמות בניו של משה גרשם – מאחר והוא היה גר בארץ נוכריה -  במדין, ואליעזר – שאלוקי אביו עזרו והצילו מפרעה.
משה עורך סעודה לכבוד יתרו ומספר לו שוב בדיוק את כל הקורות אותם. מכאן לומדים שלא דומה שמועה ששומעים לשמיעת הסיפור ממישהו שראה בעצמו בדיוק מה קורה. יתרו מתפעל מאד והוא הראשון שמשתמש בביטוי ברוך ה'. 
למחרת רואה יתרו כי משה רבנו עסוק כל היום בשפיטה בין העם. לשאלתו עונה משה כי הוא מלמד את העם את תורת ה' והוא עושה זאת מבוקר ועד ערב. יתרו אומר שמשה עמוס מדי ולא יכול להמשיך ככה לאורך זמן.
יתרו מציע למשה למנות שופטים נוספים. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש. את כל הנושאים הפשוטים הם ישפטו ורק בנושאים הסבוכים שצריכים הכרעה מאת משה, יגיעו אליו. משה מקבל את העצה וממנה את השופטים השונים.

פרק י"ט – ההכנות למתן תורה

בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו. לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.

עשרת הדברות (כ, א-יד)

התורה מפרטת את עשרת הדברות

• אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
• לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
• לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
• זכור את יום השבת לקדשו...
• כבד את אביך ואת אמך...
• לא תרצח.
• לא תנאף.
• לא תגנוב.
• לא תענה ברעך עד שקר.
• לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושור וחמור וכל אשר לרעך

יש דעות שונות בחלוקה של הדברות כאשר לפעמים הדבורת אנוכי ולא יהיה נספרות כדיבר אחד, והדיבר לא תחמוד מחולק לשניים.

התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח)

העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.

הציוויים שלאחר עשרת הדברות (כ, יט-כג)

הקב"ה מזהיר שוב את בני ישראל מפני עבודה זרה. את המזבח שעליו יביאו קורבנות חובה למלא באדמה ואם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונף עליהן ברזל,  כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש (משטח אלכסוני מאורך - רמפה), ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח. הוראות אלו קוימו ובפרט בבית המקדש שכולו נבנה בלי שהונף כלי אבן במקדש.
 

דבר תורה לפרשת יתרו בנושא כיבוד אב ואם

בפרשת יתרו, ה' נותן לעם ישראל את עשרת הדברות, המהווים את עיקרי היהדות. נתמקד במצוות כיבוד הורים (שמות כ' י"ב): "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ". מצוות כיבוד הורים חריגה בעשרת הדברות. היא אינה מצווה בין אדם לה' (כדוגמת שבת או איסור עבודה זרה) והיא שונה גם מיתר מצוות הלא תעשה בין אדם לחברו (שכולן פותחות במילת האיסור לא). היא מוגבלת כלפי שני אנשים: ההורים שלך (למרות שחכמינו הרחיבו את המצווה גם לכיבוד האחים הגדולים, הסבים, הורי בן או בת הזוג ועוד).
בנוסף זוהי אחת המצוות הבודדות ששכרן מפורש, ולא סתם שכר, אלא שכר רב מאד, למען יאריכון ימיך. מצוות כיבוד ההורים היא מהילדות ועד לבגרות. בגיל הילדות ובגיל הנערות לפעמים ההורים מרגיזים, מעצבנים וכלשון הנוער לא מבינים כלום, עדיין חובה לכבדם. גם כאשר ההורים מבוגרים וזקנים, אסור חלילה להתייחס להורים כאל מעמסה (בחברות קדומות בעולם, היחס לזקנים היה גרוע מאד), אלא תמיד לעזור ולכבד אותם. מכאן ברור גם למה כיבוד הורים מוביל לאריכות ימים, הרי גם לך בעתיד יהיו ילדים, ואם ילדים אלו יראו איך כיבדת ודאגת לצרכי ההורים שלך, הרי כאשר הם יגדלו, הם ידאגו לצרכים שלך בעת זיקנה.
בלשון הפסוק כתוב "יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך". ניתן לפרש זאת בשתי דרכים, הראשונה אריכות ימים, והשנייה, עם ישראל כעם יזכה להאריך ימים על ארצו. התורה מלאה באזהרות מפני הגלות, ובמובן הלאומי, מצוות כיבוד הורים, משמעותה זכירת אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה ודרך זאת את קיום התורה שהיא התנאי ההכרחי לישיבת עם ישראל בארצו. אכן כאשר עם ישראל עזב את דרך התורה, בסופו של דבר, חרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות.

כבד את אביך ואת אימך - פיליפ רטנר מוזיאון התנך בצפת

לדף הראשי של פרשת יתרו