הלכות פורים

הלכות פורים בקצרה הזמנים והערכים מותאמים לשנת תשע"ב. נכתב על ידי הרב יצחק קראוס, רב קהילת שירה חדשה בגבעת שמואל ומובא באישורו



תענית אסתר:

1. נוהגים להתענות "תענית אסתר" ביום יג באדר. טעם התענית: בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים להלחם ולעמוד על נפשם, והתחננו על נפשם שיעזרם השם. לכן קבלו עליהם כל ישראל להתענות ביום י"ג באדר כדי להתחנן על נפשם שהקב"ה יצילם מאויבינו הקמים עלינו בכל דור. השנה נתפלל ונזעק שהקב"ה יצילנו מיד אויבינו בני בניו של המן הרשע מפרס המכינים כלי משחית להרגנו. 
2. התענית מתחילה מעלות השחר ומסתיימת בצאת הכוכבים בשעה. בריאים ובריאות בגיל מצוות מחוייבים לצום, מעוברות ומניקות, חולים אפילו קלים, זקנים ותשושים ובעלי ברית (בשאלות מעשיות מי ממשתתפי הברית פטורים ועל השלמת התענית, יש להתייעץ עם רב) פטורים מהתענית.

מחצית השקל:

1. כתב הרמ"א: "יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו היום ובאותו הזמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר" גם בני עדות המזרח נוהגים מנהג זה.
2. נהגו לתת מחה"ש בתפילת מנחה של תענית אסתר, גם השנה שהתענית חלה ביום חמישי. מי שלא נתן יתן לפני קריאת המגילה.
3. נשים וקטנים פטורים מעיקר הדין, אולם נהגו ישראל שגם הם יתנו מחצית השקל.
4. כתב הרמ"א: "ויש ליתן ג' חצאי גדולים במדינות אלו במדינות אלו כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו, ובמדינת אויסטרייך יתנו ג' חצאי ווינ"ר שנקראו גם כן מחצית, וכן לכל מדינה ומדינה". מדבריו משמע שיש לתת מטבע הנוהגת באותה מדינה ונקראת "חצי" (לכאורה חצי ש"ח שלנו. ויש נוהגים לתת מטבע של חצי דולר העשוי מכסף). אולם יש הנוהגים ליתן את השווי של מחצית השקל המקורי שהיה בזמן התורה . 

קריאת המגילה:

1. חייב כל אדם, איש ואשה, לשמוע קריאת מגילה ביום ובלילה. מגילה נקראת בליל פורים מצאת הכוכבים ועד עלות השחר, וביום הפורים מהנץ החמה עד שקיעתה.
2. המגילה נקראת גם ביחידות (בברכות ומתוך מגילה כשרה), אולם עדיף לקראה בציבור גדול משום "ברוב עם הדרת מלך".
3. כתב המחבר (אורח חיים סימן תרפט סעיף ו): "מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה", והוסיף ה"משנה ברורה" (ס"ק יח): "ועכשיו בעוונותינו הרבים נהפוך הוא שלבד שאינם שומעים אלא הם מבלבלים שגם הגדולים אינם יכולים לשמוע וכל ביאתם הוא רק להכות את המן ובזה אין האב מקיים מצות חינוך כלל. ובאמת מצד מצות חינוך צריך כל אב להחזיק בניו הקטנים אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו הקריאה וכשיגיע הקורא לזכור שם המן האגגי רשאי הקטן להכותו כמנהגו אבל לא שיהיה זה עיקר הבאת הקטן לבית הכנסת".
4. חייב אדם לשמוע מבעל הקורא כל מילה ומילה מהמגילה. אם לא שמע ויש בידו מגילה כשרה – ישלים, וימשיך לשמוע מבעל הקורא. גם אם אין בידו מגילת קלף, ובידו מגילה מודפסת – ישלים וימשיך לשמוע. כל זאת אם ההשלמה היא מילה או שתיים ולא יותר מכך.
5. לפני קריאת המגילה בערב מברכים שלש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים", "שהחיינו". יכוין בעל הקורא להוציא את השומעים י"ח, ויכוונו השומעים לצאת י"ח.
6. לאחר קריאת המגילה מברכים ברכת "הרב את ריבנו". את הברכות שלפני הקריאה מברכים אפילו ביחיד, ואילו את הברכה שלאחריה - רק בציבור.
7. לפני קריאת המגילה ביום מברכים "על מקרא מגילה" ו"שעשה ניסים", לגבי ברכת "שהחיינו" נחלקו הדעות: דעת הרמב"ם שאין לברך, וכן נוהגים הספרדים, ואילו דעת רבנו תם לברך, וכן נוהגים האשכנזים.
8. בברכת "שהחיינו" של היום יש לכוון גם על שאר מצוות היום: משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודת פורים.
9. נשים הקוראות מגילת אסתר: הרמ"א (תרפט, ב) כותב: "ויש אומרים אם האשה קראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה, שאינה חייבת בקריאה", אולם פוסקים רבים (כולל "אשכנזים") אינם מחלקים, ולמעשה ברוב המקומות נהגו שאשה הקוראת, או שאיש קורא להוציאה ידי חובה - מברכים "על מקרא מגילה".
10. גם כאשר קוראים את המגילה במעמד עשר נשים (וכמובן אף יותר) - מברכים לאחר הקריאה ברכת "הרב את ריבנו".
11. אין לדבר בזמן קריאת המגילה, מתחילת הברכה הראשונה עד סוף ברכת "הרב את ריבנו". בזמן שהקורא מברך - אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו", אלא "אמן" בלבד.

מתנות לאביונים ומשלוח מנות

1. חובה על כל איש ואשה לתת ביום הפורים עצמו, ולא לפני (אא"כ מינה שליח שיתן ביום עצמו) שתי מתנות לשני אביונים. מתנות לאביונים צריכים להמסר בו ביום, בכדי שישמחו בהם עניים. לכן ניתן לתת אוכל לאותו יום, וכן ניתן לתת כסף שינתן לעניים ביום פורים עצמו. מומלץ להעביר כסף ל"אילני חסד" שנותנים מתנות לאביונים בו ביום, ולעניים מוכחים. ניתן לתת גם לגמ"חים שונים בישוב ומחוץ לו, אבל עניי עירך קודמים.
2. חובה על כל איש ואשה לשלוח לפחות שתי מנות (מנה = אוכל מוכן לאכילה מיידית) לאדם אחד. משלוח מנות מצוותו ביום פורים עצמו, ולא לפני. המשלוח חייב להמסר ביום פורים, ניתן לתת קודם לשליח בכדי שימסרנו בו ביום. מכיוון שהמקובל אצלנו הוא ששולחים "מנות משפחתיות", רצוי לכוון שמשלוח מנות אחד לפחות ישלח הבעל, ומשלוח מנות אחד תשלח האשה, וכן שאר בני הבית בגיל מצוות.
3. אָבֵל (אפילו בימי השבעה, והוא הדין בשלושים או בתוך י"ב חדש על הוריו) חייב לשלוח מנות (וישלח את המינימום ההכרחי), אבל אין שולחים לו מנות (כמובן שאפשר לשלוח לבני משפחתו).
4. כתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים." (הלכות מגילה פרק ב הלכה יז).

סעודת פורים:

1. מצוה להרבות בסעודת פורים, ומצותה ביום י"ד ולא בליל י"ד. נהוג לעשותה בשעות אחר הצהריים לאחר תפילת מנחה.
2. נחלקו הפוסקים אם חייבים לאכול פת בסעודה זו (כמו בשבת), ועדיף לקבוע סעודה על פת.
3. "לעשות אותם ימי משתה ושמחה", ידוע מאמר הגמרא: "מחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", נחלקו הפוסקים אם משמעות דברים אלו כפשוטם, כדעת המחבר, והרמ"א פסק: "ויש אומרים דאין צריך שישתכר כל כך אלא ישתה יותר מלימודו". לדעת הרמב"ם ישתה יותר מהרגלו וישן, ומתוך שישן אין מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.

פורים שמח, יצחק קראוס