השנה, תשע"ב, חג הפסח חל בשבת. זהו אינו דבר נדיר ושכיחותו 30% בממוצע, כלומר אחת לשלוש או לארבע שנים. אולם מנפלאות הלוח העברי שלעיתים יש פערים ארוכים בים שני פסחים שחלים בשבת והפער המקסימלי הינו של 14 שנה כפי שקורה בשנה זו שכן חג הפסח הקודם שחל בשבת היה רק בשנת תשנ"ח 1998! פער כזה ארוך הוא נדיר והפעם הקודמת שהיה פער של 14 שנה היה בין השנים תקי"א-תקכ"ה 1751-1765 בתקופתו של הגאון מוילנא!
כדי להגיע לשכיחות של 30% בשנים הקרובות פסח יכול באופן תכוף ביותר בשבתות בשנים תשע"ה תשע"ו וכן בשנים תשע"ח תשע"ט.
מספר עניינים המיוחדים לפסח שחל בשבת
לאחר תפילת העמידה אומרים ויכולו אך לא ברכת מעין שבע
ענינה של ברכת מעין שבע לפי רש"י:
הרמב"ם נותן הסבר דומה במשנה תורה (הלכות תפילה, פרק ט)
שלום עליכם ואשת חיל נהוג לומר לפני קידוש ואיש איש יעשה כמנהג אבותיו ואם אינו זוכר מנהג אבותיו יאמר גם שלום עליכם וגם אשת חיל משום שלום בית שראוי לברך גם המלאכים, ובפרט שנאמר אחר כך לא על ידי מלאך ועל ידי שמברכם מפייס דעת המלאכים, ובודאי צריך כל אדם גם לברך אשתו שטרחה ועמלה כל כך רבות לפני החג
כמובן כל דיני שבת חלים כמו בשבת רגילה ויש להיזהר לעשות מלאכות מה שמותר לעשותם ביום טוב קודם שבת כדוגמת צליית הזרוע לקערת הסדר, ומי שמקפיד לא לפתוח קופסאות ואריזות יפתח את כל מה שצריך בערב שבת. בנוסח ההגדה עצמה אין שינוי, אבל בקידוש ובברכת המזון מוסיפים כמובן את עניני שבת (כמו בכל יום טוב שחל בשבת).
הקפדות מיוחדות
מי מלח - להכין מראש, אם לא הכינו מראש להכין רק את הכמות הקטנה שצריך ולא יותר ממנה
הוספת יין לחרוסת - אסור מדין לישה. להכין מראש או לחילופין להוסיף בשינוי חרוסת ליין ולנער לא דרך לישה
שביעי של פסח חל ביום שישי ולכן מערב חג יש להכין עירוב תבשילין
שמיני של פסח הוא יו"ט שני של גלויות בחוץ לארץ ולכן במשך כחודש יהיה פער בקריאת התורה. הפער ייסגר כאשר פרשות בהר בחוקותי יהיו נפרדות בארץ ישראל אך מחוברות בחוץ לארץ. בשנים מעוברות בהן פסח שבת (כמו תשע"ו) הפער ייסגר רק בחיבור מטות-מסעי בחוץ לארץ בסוף חומש במדבר!
בקריאת פרקי אבות מנהגים שונים. בחוץ לארץ בוודאי מתחילים רק בשבת שלאחר שמיני של פסח אבל בארץ ישראל יש נוהגים להתחיל כבר באיסרו חג ואז או לקרוא בשבת שלאחר מכן שוב את פרק א' או לקרוא פעמיים את פרק ו' לפני שבועות.
לדף הראשי של פסח
כדי להגיע לשכיחות של 30% בשנים הקרובות פסח יכול באופן תכוף ביותר בשבתות בשנים תשע"ה תשע"ו וכן בשנים תשע"ח תשע"ט.
מספר עניינים המיוחדים לפסח שחל בשבת
לאחר תפילת העמידה אומרים ויכולו אך לא ברכת מעין שבע
ענינה של ברכת מעין שבע לפי רש"י:
"משום סכנת מזיקין, שלא היו בתי כנסת שלהם בישוב, וכל שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן, ובגמרן מלאכתן מתפללין ערבית בביתן, ולא היו באין בבית הכנסת. אבל לילי שבת באין בבית הכנסת, וחשו שיש שאין ממהרין לבוא, ושוהין לאחר תפילה, לכך האריכו תפילת הציבור"
הרמב"ם נותן הסבר דומה במשנה תורה (הלכות תפילה, פרק ט)
"ולמה תיקנו חכמים זה - מפני שרוב העם באין להתפלל ערבית בלילי שבת, ויהיה שם מי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו; ויישאר לבדו בבית הכנסת, ויבוא לידי סכנה. לפיכך חוזר שליח ציבור ומתפלל, כדי שיתעכבו כל העם עד שישלים תפילתו המתאחר, וייצא עימהן."מאחר ובפסח ממילא אומרים הלל לאחר תפילת העמידה בערב אין חשש שישארו אנשים לבד, ובפרט שבפסח לא חוששים מהמזיקים.
שלום עליכם ואשת חיל נהוג לומר לפני קידוש ואיש איש יעשה כמנהג אבותיו ואם אינו זוכר מנהג אבותיו יאמר גם שלום עליכם וגם אשת חיל משום שלום בית שראוי לברך גם המלאכים, ובפרט שנאמר אחר כך לא על ידי מלאך ועל ידי שמברכם מפייס דעת המלאכים, ובודאי צריך כל אדם גם לברך אשתו שטרחה ועמלה כל כך רבות לפני החג
כמובן כל דיני שבת חלים כמו בשבת רגילה ויש להיזהר לעשות מלאכות מה שמותר לעשותם ביום טוב קודם שבת כדוגמת צליית הזרוע לקערת הסדר, ומי שמקפיד לא לפתוח קופסאות ואריזות יפתח את כל מה שצריך בערב שבת. בנוסח ההגדה עצמה אין שינוי, אבל בקידוש ובברכת המזון מוסיפים כמובן את עניני שבת (כמו בכל יום טוב שחל בשבת).
הקפדות מיוחדות
מי מלח - להכין מראש, אם לא הכינו מראש להכין רק את הכמות הקטנה שצריך ולא יותר ממנה
הוספת יין לחרוסת - אסור מדין לישה. להכין מראש או לחילופין להוסיף בשינוי חרוסת ליין ולנער לא דרך לישה
שביעי של פסח חל ביום שישי ולכן מערב חג יש להכין עירוב תבשילין
שמיני של פסח הוא יו"ט שני של גלויות בחוץ לארץ ולכן במשך כחודש יהיה פער בקריאת התורה. הפער ייסגר כאשר פרשות בהר בחוקותי יהיו נפרדות בארץ ישראל אך מחוברות בחוץ לארץ. בשנים מעוברות בהן פסח שבת (כמו תשע"ו) הפער ייסגר רק בחיבור מטות-מסעי בחוץ לארץ בסוף חומש במדבר!
בקריאת פרקי אבות מנהגים שונים. בחוץ לארץ בוודאי מתחילים רק בשבת שלאחר שמיני של פסח אבל בארץ ישראל יש נוהגים להתחיל כבר באיסרו חג ואז או לקרוא בשבת שלאחר מכן שוב את פרק א' או לקרוא פעמיים את פרק ו' לפני שבועות.
לדף הראשי של פסח
אי אפשר שלא להזכיר את המקרה שהתרחש בערב פסח שחל בשבת לפני כ-2000 ולימד את כולנו שיעור במנהיגות ראויה (הלל ובני בתירא)
השבמחקhttp://agadastories.org.il/node/344
סנדי
נכון. סיפור חשוב, אבל זה לא המקרה שלנו השנה (תשע"ה) בו חג המצות חל בשבת (כלומר ט"ו בניסן). פסח המקראי שאינו נוהג כיום הוא בי"ד בניסן ובו הקריבו את קורבן הפסח ואת הקורבן אכלו בלילה כשכבר היה ט"ו. בימינו זה יגול לקרות כי לעיתים לא מאד קרובות פסח חל ביום ראשון (כלומר ליל הסדר במוצאי שבת) ויש כמה סיבוכים בכך (למשל לאכול המוציא חמץ בשבת וכו')...
השבמחקמדוע בשנים מעורבות הפער בין ארץ ישראל לחוץ לארץ נסגר רק בפרשות מטות מסעי?
השבמחקהתשובה (המשוערת) נמצאת במאמר הבא
מחקhttps://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/04/parasha-difference.html
בכל אופן מבחינת בני חוץ לארץ אין בעייה בלוח, כך שלהם אין מה "לתקן"