בפרשת תצווה מופיעות 12 האבנים היקרות שיש לשבץ בחושן של הכהן הגדול, אבן אחת עבור כל שבט האבנים הן: אודם, פיטדה, ברקת, ספור נופך, יהלום, לשם, שבו, אחלמה, תרשיש, שוהם, ישפה. קיימות הצעות מרובות לזיהוי האבנים המקראיות לפי תיאורים שונים שיש במקרא ואפשרויות היסטוריות של עיבוד האבן, אולם יש לקחת את ההצעות האלו בעירבון מוגבל.
אבני חן הן אבנים סלעיים או מינרליים, בעלי צורה וצבע יפים בעיני בני האדם. מטבען אבני החן יכולות להיות יקרות מאד, כאשר שער האבן בעיקר תלוי ביופיה, גודלה ונדירותה והשתנה תדירות במהלך הזמנים בהתאם לחוקי השוק. אבני החן מורכבות מיסודות רבים בתרכובות שונות, למשל אבן הברקת היא Be3Al2(SiO3)6::Cr וכוללת את היסודות הבאים: בריליום, אלומינים, סיליקון, חמצן וכרום בקשרים כימיים מורכבים. שימו לב לנוכחות היסודות המתכתיים, הם אלו שבהתרכבות עם החמצן נותנים לאבן את צבעיה המיוחדים. שינויים קלים בריכוזי החומרים, יגרמו להבדלי גוונים בין אותן אבני החן. אבן החן הבודדת המורכבת מיסוד אחד בלבד היא היהלום המורכב מהיסוד פחמן בלבד. מסיבה זו יהלומים נקיים הם שקופים לגמרי, קיימים יהלומים "שהזדהמו" בחומצות מתכתיות והם אכן בעלי גוונים שונים. עוד אבן חן יוצאת דופן היא העינבר. היא לא בדיוק אבן, אלא שרף עצים שהתקשה והתאבן תחת לחץ, ההרכב הכימי של העינבר מכיל רק בעיקר מימן, חמצן ופחמן בלבד. לעיתים בגוש הענבר נתן למצוא חרקים ולהפיק מהם DNA. בסרט הידוע פארק היורה, נעשה שימוש ברעיון זה והדינוזאורים שוחזר מ-DNA שנמצא ביתוש (שעקץ דינוזאור) בגוש עינבר. יצירה נוספת בעינבר היא חדר העינבר, חדר שלם המכוסה כולו עינבר שהיה בארמון יקטרינה ליד סנט פטרסבורג. החדר נבזז על ידי הצבא הנאצי ועקבותיו נעלמו, החדר שוחזר בשנים האחרונות...
אבני חן. מקור ויקיפדיה. ראו בדף התמונה לזיהוי האבנים
הענף המדעי העוסק בנושא הוא הגמולוגיה, והוא ענף המתמחה באבני חן, גם מהבחינה המדעית, תכולתן, הרכבן ודרכי יצירתן וגם מהבחינה העיסקית, הערכת השווי של האבנים, אפשרויות החיתוך והעיבוד שלהן ועוד. עסקאות מסחריות באבני חן דורשות לרוב תעודות ממכונים גמולוגיים מוסמכים שיעידו ויאשרו על האותנטיות של האבן ועל איכותה. לצערנו, קיימות מספר מדינות בעולם, ביבשת אפריקה במיוחד, בהן מתבצעות עבודות כרייה בעבודות כפייה ולמימון מלחמות וטרור, יהלומים אלו מכונים "יהלומי דמים" והמסחר בהן אסור, אולם כמובן שמבריחים ימצאו דרכים להכניס גם אותן לשוק. כמו כן, כיום קיימות שיטות ליצירת אבני חן בצורה מבוקרת במעבדה, באמצעות שיטות של גידול גבישים. איכותן קרובה לאיכות של אבני חן טבעיות ונדרשת מומחיות להבדיל ביניהן, שכן ממראה החיצוני, אדם רגיל לא יראה שום הבדל. מחירן כמובן זול בהרבה.
את אבני החן אוספים בכרייה ממעמקי האדמה, בדומה למתכות, לעיתים, במבט חיצוני האבן נראית ככל אבן רגילה ויש לקלף שכבות חיצוניות שלה ולהגיע לאבן הפנימית היפה והמבריקה. ככל שהמכרות מוצו, יש להעמיק אותם יותר ויותר והדבר יצר מכרות ענקיים. חלק מהמכרות הם מכרות פתוחים, חופרים בור ולאט לאט מגדילים אותו (כמו חיריה, רק למטה במקום למעלה). הנה שתי דוגמאות, מכרה רוסי בסיביר - מכרה מירני
מכרה מיר (מירני) ברוסיה. מקור: ויקיפדיה
ומכרה דייאביק על אי לא מיושב ושומם בקנדה . מומלץ לקרוא מעט על המכרה באתר האינטרנט שלהם ובמיוחד על הגישה הסביבתית של המכרה...
הספר באר יעקב (מאת ר' יעקב יעקב) הוא אחד מספרים רבים היוצאים במגזר החרדי בהוצאות פרטיות. אפשרויות הדפוס כיום מאפשרות לכל החפץ בכך להוצא ספר יפה, כרוך ומכובד בהוצאה לא מרובה. בספר רעיונות ופירושים על פרשות השבוע, אחת לאחת.
המחבר, בוחר לו בכל פרשה נושא אחד מתוך הנושאים המרכזיים בפרשה, מביא את הפסוקים מהתורה, שואל שאלות, לעיתים מקשה על הכתוב ממקומות אחרים בתורה, ולפעמים מביא עוד נושאים שלכאורה אין ביניהם קשר. לאחר הבאת השאלות עובר המחבר בין הפרשנים השונים שהתייחסו לנושאים, מפרש ומסביר את דבריהם ומקשר בין הנושאים שהעלה קודם בצורה בהירה וברורה. כל מאמר לא ארוך, עמודים ספורים, כאשר מאמרים ודרשות לחגים משובצים בין הפרשות (במקום המשוער של הפרשה בשנה רגילה שאינה מעוברת), בשונה מספרים אחרם שמאמרי המועדים מקובצים בסוף הספר.
להדגמת דרך כתיבתו של המחבר נביא את פירושו מתוך דבר התורה לפרשת משפטים בנושא הבדל הנהגת בני ישראל ישירות על ידי ה', לבין הנהגה על ידי מלאך (בספר מופיעות שאלות נוספות ודיון ארוך בהרבה), והקושי למה בספר משפטים, עוד לפני חטא העגל, מופיעה הנהגה זו כדבר חיובי, כאשר לאחר חטא העגל הנהגה זו היא פחותה:
המלבי"ם כתב שישנם שני סוגים של מלאכים: יש מלאך שהוא שליח שאדוניו איתו, ויש שליח שאין אדוניו איתו. מלאך שאדוניו איתו, הכוונה שאת עיקר הפעולה ה' עושה בעצמו, אך גם הפעולות שה' עושה בעצמו, נעשים ע"י שלוחיו המלאכים. באופן כזה הפעולה אינה נקראת על שם המלאך אלא רק על שם ה' המתלבש במלאך, ואז נקרא המלאך: "מלאך ה'" או "מלאך האלקים" כי שמו בקרבו (כמו שמצינו בחלום יעקב: "ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וכו'... שא נא עיניך וכו'... אנכי האל בית אל"). ויש מלאך שה' שולח לעשות שליחות מסויימת, ואין ה' בקרבו. על מסע בני ישראל במדבר נאמר: "וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה", ונאמר: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל", נמצא שעמוד הענן והאש נקראו בשם מלאך האלקים שהיה הולך לפניהם לשומרם ולהאיר להם, והוא היה מלאך שאדוניו איתו. מלאך כזה שלח להם עתה באומרו: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ", שהוא מלאך אשר ה' שוכן בקרבו, ובאמצעותו ישמור אותך בדרך ויביאך אל המקום אשר הוכן. אבל אחר חטא העגל רצה ה' לשלוח מלאך שאין אדוניו איתו, רק שימסור בידו הכוח לעשות נסים ולשדד הטבע לצרכם. באומרו שם: "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ", הכוונה כי יש הבדל בין הממרה פי המלך בפניו, שזה נקרא מורד במלכות ועונשו כבד מאוד, ובין העובר על מצות המלך שלא בפניו שזה רק חטא פרטי וניתן למחילה. לכן אמר שאם יהיה שליח שאדוניו איתו (כמו שבפרשתנו), אם יחטאו יחשב זה כמורד במלכות שמים בפניו ויתחייבו כליה, לכן אמר: "לא אעלה בקרבך", אלא שימסור הכוח למלאך לשומרם ולהביאם אל הארץ. לכן גם לא ציווה שישמעו בקולו, כי המלאך הזה נשלח רק לשומרם ולהביאם אל הארץ ואינו קשור למעשיהם כלל, לכן בני ישראל התאבלו ומשה התפלל על זה. אבל אצלנו מדובר במלאך כזה שה' שוכן בו (ויש בו יתרון נוסף על מלאך האלקים שהלך לפניהם עד הנה בעמוד אש וענן, כי הוא יוסיף שמירה יתרה בזמן שהם הולכים ומתקרבים אל ארץ אויביהם וצריך לכבוש האויבים ולגרשם).
והמחבר ממשיך וקושר נושאים אלו לסוף פרשת משפטים ולעליית משה להר המתוארת שם. הרוצים לעיין בשאר המאמר וביתר הספר מוזמנים לעשות זאת באתר הספר, שכן המחבר, העלה את כל ספרו לרשת, לטובת הציבור וזיכוי הרבים. את הספר המודפס, בכריכה קשה, ניתן להשיג ישירות אצל המחבר, מר יעקב יעקב בטלפון 03-6190018
לקריאת הספר באר יעקב באתר האינטרנט של תורת אמת
באתר תורת אמת ניתן להוריד חינם, תוכנה למחשב הכוללת מאגר מקורות תנ"ךתלמוד ומפרשים ועוד מבחר עצום של ספרים. אני משתמש רבות בתוכנה זו וממליץ להוריד אותה
עשרת הדברות הן המצוות שניתנו לבני ישראל במעמד הר סיני. עשרת הדברות מופיעות בתורה בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן המתארת את המאורע מפרספקטיבת זמן של ארבעים שנה.
התוכנית פרשים בלילה, הינה תוכנית רדיו ברשת קול הנגב, רדיו המנוהל על ידי סטודנטים ממכללת ספיר. עורכי ומגישי התוכנית הם אדם מגן, בת-אל גבאי ואתי בן חמו. התוכנית מהנה מאד ועוסקת בפרשת השבוע מזוויות שונות ובראייה המתאימה לקהל דתי וחילוני כאחד. לשמחתי הרבה יוצא לי לעלות לשידור בתוכנית מפעם לפעם ולשוחח שיחה קצרה ומהנה על פרשת השבוע.
בפרשת יתרו דיברתי על הנושאים הבאים
האם עשרת הדברות חשובות יותר משאר המצוות?
מה בכל זאת שונה בעשרת הדברות?
למה לא אומרים את עשרת הדברות כחלק מהתפילה היומית?
האזנה נעימה!! הרחבות לכל הנושאים והערות חשובות נוספות בהמשך המאמר
עשרת הדיברות אינן המצוות הראשונות שבני ישראל נצטוו בהם, כבר במצרים הצטוו בני על קידוש החודש (המצווה הראשונה בפרשת בא), על הדינים המיוחדים לפסח במצרים, על חלק מהדינים לפסח הנוהגים מדי שנה, מצוות תפילין, ובכורות. בפרשת המן הצטוו בני ישראל ציווי ראשון מתוך רבים על מצוות השבת. אולם לאחר כחודשיים במדבר בני ישראל מגיעים להר-סיני למעמד מאד מיוחד אליו מתכוננים במשך מספר ימים לשמיעת עשרת המצוות ישירות מאלוקים. מצוות עשרת הדברות ידועות מאד ואלו הן כלשון התורה (שמות כ'):
לפני שנדון בתוכן עצמן חשוב שנדע קודם כל מהן עשרת הדברות. התורה לא מכנה אותן בשם זה וגם מספרן מופיע רק בחומש דברים. שם הן מכונות עשרת הדברים. אלו פשוט דברים שבקב"ה אמר וכל אחד מהם בצורה נפרדת. לעשרת הדברות יש שתי חלוקות לפסוקים. החלוקה שהבאתי למעלה וחלוקה שונה (המכונה הטעם העליון וגם שאר הטעמים שם) בהם כל דיברה היא פסוק אחד (גם הדברות הארוכות וגם הדברות הקצרות וכך יש בחלוקה זו פסוקים ובהם שני מילים בלבד). בניגוד למה שמקובל, גם לפי הטעם העליו וגם לפי חלוקת הפרשיות (מסורת חלוקה של התורה לתתי-פרקים קדומה מאד), הדיבר הראשון הוא מפסוק ב' עד פסוק ז' וכולל גם את אנוכי ה' וגם את לא יהיה לך אלוקים על פני. הדביר לא תחמוד מופיע כשני דיברות נפרדים (ובו יש הבדלים גדולים בין הגירסה ביתרו לגירסה בפרשת ואתחנן). חלוקה זו שהיא יותר נכונה נשמרה דווקא במסורת הנוצרית (כפי שבא לידי ביטוי למשל ביצירתו של הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי - הדקאלוג). הסיבות למה כמעט בכל מקום מחלקים את הדביר הראשון לשניים ומאחדים את שתי דיברות לא תחמוד לאחד אינו ברור לי ואולי נובע מהרגע שהחלו לחלק את הדברות באופן גרפי על שני לוחות הברית (ראו מאמר נפרד על לוחות הברית שגם שם הצורה בה הם מופיעים כיום באופן גרפי שגויה), היה נראה לא אסתטי להכניס את לא תרצח לצד ימין ולרשום פעמיים לא תחמוד בצד שמאל.
האם אלו המצוות החשובות ביותר? בודאי שהן המצוות שנאמרו בצורה המיוחדת ביותר, ישירות מפי האל. בני ישראל פחדו מאד מהאירוע המתואר ככזה עם קולות וברקים ובקשתם הייתה שאת שאר המצוות יקבלו לא בצורה ישירה אלא מפי משה, אולם האם זה הופך את המצוות לחשובות ביותר? לא בטוח. מבחינת שכר על המצוות, רוב המצוות שכרן לא ידוע, וחז"ל אומרים שאין לזלזל גם במצוות קלות מאחר ואנו לא יודעים מהו השכר של כל מצווה. בעשרת הדברות מופיע שכר על מצוות כיבוד הורים, מצווה קשה, מורכבת ומסובכת שיש לקיימה במשך שנים רבות. שכר זהה של אריכות ימים מופיע גם במצוות שילוח הקן, מצווה קלה מאד בא כאשר רוצים לקחת ביצים של ציפור, יש לדאוג לשלח קודם את הציפור מהקן (בהערת אגב, נעיר שעדיף בהחלט להתגבר על הרצון ולהניח לציפור ולביצים במקומם). איך ייתכן שלשתי מצוות כל כך שונות אותו שכר? גם מבחינת העונש, אמנם שלושת העניינים שעליהם ש למסור את הנפש ולא לעבור עליהם (עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות) כלולים בעשרת הדברות, אבל לא כל המצוות שם עונשן חמור כל כך.
האם הן כוללות את כל המצוות כמעין ראשי פרקים? נעשו ניסיונות להראות שכן, אולם זה מאולץ למדי, מצוות רבות לא מופיעות כלל - אין שום התייחסות לחגים, לקורבנות, לדיני טומאה וטהרה, לדינים הנוגעים ליחס לעניים - נושאים שהתורה משופעת בהם. אז למה בכל זאת עשרת הדברות? ייתכן ומדובר במצוות שונות מאד מהמצוות בדתות אחרות ושמהוות את החידוש הגדול ביהדות. אמונה באל אחד - לא נשמע כדבר הזה בעולם העתיק מרובה האלילים. מנוחה בשבת - מה פתאום לנוח, ומילא אם אתה נח, אבל שגם העבד ובעלי החיים ינוחו? חוסר היגיון מוחלט. מצוות הנוגעות לעניינים בין אדם לחברו - למה שלאל יהיה בכלל איכפת מה קורה ביני לבין מישהו אחר? מצוות שהן במחשבה בלבד - לא תחמוד - איסור על מחשבה שאין בה אפילו מעשה (ואכן זהו איסור קשה ביותר לעמוד בו, מי מאיתנו לא חמד או רצה פעם משהו של האחר?). למה עשרת הדברות אינן חלק מהתפילה? חכמים קבעו לומר את עשרת הדברות כל יום במקדש כחלק מהטקס היומי. משחרב בית המקדש תיקנו דווקא לא לומר אותם בתפילה כל יום, ולא מפני שלא ראוי, אלא שלא יטעו אנשים לחשוב שרק מצוות אלו הן מן השמים. בכך ניסו אול להפחית מעט מחשיבותם, אבל להעלות את חשיבות יתר המצוות. ייתכן שמגמה זו באה כנגד הנצרות, שרוממה מצוות אלו ודחתה מצוות אחרות, וחכמים על מנת להבדיל את היהדות מהנצרות תיקנו שיש להתייחס לכל המצוות בצורה שווה, התייחסות המקובלת עד ימינו.
עדיין יש בבירור משהו מיוחד בעשרת הדברות ולו רק בזכות המעמד בו הן ניתנו. ברוב בתי הכנסת מקובל לעמוד בשעת קריאת התורה (ויש כאלו המקפידים לעמוד בכל קריאת התורה, מדי שבוע) זכר למעמד הר סיני
מה אין בעשרת הדברים? נקודה שלא שמים לב אליה היא שבעשרת הדברות לא מופיע כלל הנושא של אחדות האל. זהו נושא כל כך מהותי ביהדות שהיעדרו זועק לשמים. נדייק בקראית הפסוק הראשון: אנכי ה' אלוקיך. האלוקים של עם ישראל, אבל לא של עמים אחרים. לכל עם האלוקים שלו. ולנו יש את ה'. הוא אפילו אלוקים יחסית חזק אחרי שניצח את פרעה עם כל אלוהיו ומאחר והוציא אותנו ממצרים אז אנחנו עבדים שלו. ככה היה מקובל מאז ומעולם. המשך הדיבר רק מחזק טענה זו: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. הנה יש אלוהים אחרים אבל הם מיועדים לעמים אחרים ולא לעם ישראל. אפילו במצוות השבת שבה נאמר כי ה' ברא את השמים ואת הארץ אפשר עדיין לחשוב כי יש עוד אלוהים שאולי לא בראו את הארץ אבל הצטרפו אחר כך לשלוט על מה שקורה שם. שוב אפשר להבין מכך את מעלתו וגדלותו של ה' אבל לא את יחידיותו.יחידות זו של ה' נלמדת רק מספר דברים במקומות רבים למשל (ד' לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" ושוב מעט אחר כך (פס' לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד"
