בית אל

הקריאה בשם

לאחר חלום הסולם המפורסם, יעקב מחליט לקרוא למקום שחלם בו את החלום - "בית אל" (כ"ח, יט) : "וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר לָרִאשֹׁנָה". את הסיבה לכך מפרטת התורה כמה פסוקים קודם לכן (יז) "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה-נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". כבר אצל אברהם ויצחק ראינו שהם קוראים למקומות מסוימים בשמות, למשל באר לחי רואי  - למקום שהמלאך נראה בו אל הגר, או הבארות להן נתן יצחק שמות, וכמובן העיר באר שבע, שבשמה קראו לה שניהם, ובכל זאת יש כאן תופעה יוצאת דופן: התגלויות רבות היו לאבות ושום מקום לא זכה לכינוי המיוחד בית-אל.

ההתגלות וחשיבות המקום

לצורך הבנת חשיבות ההתגלות, שבעטייה ניתן השם המיוחד כל כך למקום, ניזכר במקומות האחרים בספר בראשית שבית-אל מופיעה בהם. פעם ראשונה נזכר המקום אצל אברהם אבינו, כאשר הוא מגיע לארץ (י"ב, ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'". נראה כי  שם המקום היה בית אל כבר בימי אברהם והוא אכן מתאים לקריאה בשם ה'. אך גם אם המקום קיבל את שמו רק לאחר מכן, אין לתמוה על כך - שכן בזמן כתיבת הסיפור בימי משה, היה ברור וידוע שמדובר באותו מקום (ראו המאמר והכנעני אז בארץ המפרט בעיות דומות).

לאחר חלום הסולם מופיעה בית אל שוב בדברי יעקב לנשותיו - לאה ורחל. נזכיר את ההקשר. יעקב נמצא כבר למעלה מעשרים שנה בחרן ואינו מראה סימנים שהוא מתכוון לחזור לארץ ישראל. יעקב עושה עסקה עם לבן ומגדיל את עדרו בעזרת חוכמתו בתורת הגנטיקה. לבן כבר אינו מחייך אל יעקב כמו פעם ויעקב מבין שצריך לעזוב. וכך הוא אומר לרחל ולאה (ל"א, יא-יג) כאשר הוא מבקש את רשותן לעזוב:

"וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹקים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי: יב וַיֹּאמֶר שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל-הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל-אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ: יג אָנֹכִי הָאֵל בֵּית-אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ"

נעיר כי קודם כול מדבר אליו המלאך, אולי כפנייה לקבלת תשומת לבו (כמעין מזכירת האלוף שמתקשרת לסגן אלוף כדי לוודא שהאלוף לא ימתין על הקו). לאחר שהוא משיב למלאך "הנני" מופיעה בפסוק הבא תיבת "ויאמר" נוספת. עכשיו כבר מדבר איתו אלוקים, אולם כדי לתזכר את יעקב במה בדיוק מדובר, מופיע במפורש הכינוי:"האל בית אל".

כינוי זה הוא קשה, הרי יש אלוהים אחד בלבד ולא אלוהים של מקום מסוים. נראה לי שיעקב בחר להדגיש עובדה זו באוזני רחל וללאה, שגדלו בבית לבן, וטרם הסתגלו לעקרון אחדות האל (כפי שמוכח בהמשך מגניבת התרפים ומאלהי הנכר שהוטמנו). השימוש בתיבת "אל" בתוספת מקום יבהיר ללאה ולרחל את חשיבות הנושא בעבור יעקב, וגם יזכיר להן את הסיפור שסיפר להן לפני עשרים שנה. אכן שתיהן עונות כאחד שהן ילכו איתו לארץ ישראל.

החזרה לבית אל

המשך עלילות בית-אל משתרע ועובר לפרשת וישלח. יעקב חוזר לארץ ישראל, פוגש את עשיו ונפרד ממנו, אבל אינו מגיע לבית-אל. היא רוכש קרקע ליד שכם ומשתקע שם, ורק לאחר מעשה דינה האומלל הוא נדרש שוב ובפירוש על ידי ה' ללכת לבית אל (ל"ה, א-טו).

א וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ: ב וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכֲכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: ג וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית-אֵל וְאֶעֱשֶׂה-שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי: ד וַיִּתְּנוּ אֶל-יַעֲקֹב אֵת כָּל-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת-הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם-שְׁכֶם: ה וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקים עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב: ו וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית-אֵל הוּא וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-עִמּוֹ: ז וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית-אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹקים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו:
ח וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת: ט וַיֵּרָא אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ: י וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹקים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: יא וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹקים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ: יב וְאֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ: יג וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹקים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ: יד וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן: טו וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹקים בֵּית-אֵל"

מדוע יעקב אינו ממשיך ישירות לבית אל? לא ידוע. יש הרואים במעשה דינה עונש על כך שלא המשיך לבית אל ולא קיים את נדרו. מהפסוקים שהבאנו למעלה ניתן לראות שאולי יעקב חושש להגיע לבית אל. מה יכולות להיות הסיבות לכך? סיבה מפורשת, אמנם קשה לעיכול, היא שיש אצל יעקב עבודה זרה: התרפים שרחל גנבה (ואולי כבר נודע ליעקב על קיומם) והנזמים שלא היו רק תכשיטים אלא תכשיטים המיועדים לעבודה זרה. אולם גם כך קשה לפרש, שכן ייתכן שכל אותם נזמים הם שלל משכם ההרוסה והבזוזה; וגם אם לא, הרי יעקב היה יכול לצוות על כל ביתו להסירם עוד קודם לכן ולא לחכות לציווי מפורש לעשות כן. בכל מקרה, כאשר הוא נדרש ללכת לבית-אל ברור לו שלתרפים אלה אין מקום ועליו לטומנם (ואת התשובה מדוע לא השמידם קודם לכן נשאיר למאמר אחר).

הסיבה השנייה יכולה להיות שיעקב חשש ממה שאכן קרה מיד לאחר ההליכה לבית אל: רחל ההרה מתה בלידתה. מותה הטרגי של רחל הוא בחלקו באשמת יעקב. יעקב יודע שאין לשאת שתי אחיות (ולפחות לפי המדרשים, מותה המוקדם של רחל היה גם עקב כך). יעקב טען בפני לבן כי "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח-לָךְ וְלֹא-יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם". מובן שלא בגלל דברי יעקב נגזר על רחל עונש כל כך חמור, וודאי שלידה בזמנים הקודמים הייתה אירוע מסוכן (ובפרט אצל אישה שהיו לה קשיים בהריונות) - אולם יעקב חושש מכך, ומקווה שהטמנת אלוהי הנכר תציל אותם.

אולי יעקב מרגיש שהבטחת ה' לא קוימה במלואה וזו הסיבה שהוא נמנע מלחזור לבית-אל. אצל לבן רימו אותו. הוא עבד שבע שנים והתחתן עם אישה אחרת, בין שתי הנשים היו בעיות שהתגלגלו לדור הבא בדמות בעיות בין הילדים - ובא מעשה דינה על כל אלה. רמז לכך רואים בזה שיעקב קורא שוב את המקום אל בית אל (פסוק ז), וזאת לא על כל הטובה שעשו לו, אלא משום ששם נגלה אליו אלוקים בברחו מפני אחיו (וייתכן שכל פסוק ז' מדבר על העבר ולא על ההווה).

בית אל - הבית המיוחד לאל

אולם בית-אל אכן משמעותית בחיי יעקב. בתחילת פרשת ויצא מצבו הנפשי רעוע ביותר. יצחק לא קילל אותו לאחר גניבת הברכות, אבל המעשה לא עבר ללא תוצאות. עשו זועם ורוצה להורגו, רבקה משלחת אותו, המדרשים מוסיפים כי אליפז בן עשו רדף אחריו  ולקח את כל רכושו. הוא לבד. הוא עוזב את ארץ ישראל, הולך לדודו שהוא טיפוס שלילי במיוחד, ואינו יודע מתי יחזור. העיר לי ידידי אלון מנור, כי ייתכן שאת האבן שהוא לקח לשים מראשותיו (בתחילת פרשת ויצא, לפני שנרדם וחלם את החלום) הוא לקח כמזכרת מארץ ישראל; משהו שיהיה איתו ויישאר איתו בחוץ לארץ. במצב נפשי זה מתגלה אליו אלוקים בחלום כפול. גם חלום סימבולי עם הסולם וגם אמירה והבטחה של אלוקים לשמירה עליו. אמירה זו מחזקת את חשיבות המקום ליעקב ולכן המקום זוכה לשמו המיוחד. בדומה לכך, לאחר עקידת יצחק קורא אברהם למקום "ה' יראה". אכן, ה' נראה לאברהם במקומות רבים, אולם שם, בהר המוריה, הייתה החוויה חזקה ביותר.

והנה לאחר חזרתו לבית אל מתגלה אליו ה' שוב באותו מקום, ושוב בחלום הכולל שני מסרים. במסר הראשון ה' חוזר על שינוי השם מיעקב לישראל (אי"ה נדון בנושא זה בפרשת וישלח), ובמסר השני הוא חוזר על הבטחת ירושת הארץ. גם יעקב, שחזר במצב משפחתי בעייתי - בנים מסוכסכים, בת שנאנסה, וחששות כבדים לגורל רחל (שיתאמתו) - מקבל עוד חיזוקים ובעקבותיהם הוא קורא שוב למקום בית-אל. אולם הפעם, בארץ ישראל, לאחר הטמנת אלוהי הנכר והנזמים, יעקב יודע והתורה מדגישה (פסוק טו) כי אין זה יותר אל בית אל, אל מקומי אלא האלוקים האחד.

חלום יעקב - בול דואר ישראלי

חלום יעקב - חוסה דה ריברה - 1639 - פרדו מדריד

בית אל שימשה תמיד מקום פולחן חשוב. לאחר חורבן המשכן בשילה אנו מוצאים כי אנשים הלכו לבית-אל כדי לעבוד את אלוהים (שמואל א' פרק י ג): "וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלהִים בֵּית-אֵל אֶחָד נֹשֵֹא שְׁלשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵֹא שְׁלשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵֹא נֵבֶל-יָיִן", ולאחר פיצול הממלכה הקים ירבעם, לך ישראל מקדש בבית אל כתחליף לבית המקדש בירושלים.

הצעה לזיהוי האתר בית אל המקראי באתר משקפת
לדף הראשי של פרשת ויצא