המאמר הבא נכתב על ידי גיסי מוקי זוהר ומביא רעיון מענין על שבט בנימין.
לפני
מספר שבועות השמיעה לי אשתי פרשנות מתוך
ספר שופטים ששמעה במסגרת מיזם 929
, מפי דר' רוני
מגידוב . פרק ג' בספר שופטים עוסק בסיפורו של אהוד בן גרא משבט בנימין
ששפט את ישראל ועל יחודו כלוחם ומושיע
לישראל. אהוד
מפורסם כ "איטר
יד ימינו" ובזכות
תכונה זו הערים על שומרי עגלון מלך מואב
והכניס חרב פיפיות לפגישה בארבע עיניים עם המלך,
הרג את המלך ופתח במלחמה
ששחררה את בני ישראל משעבוד מואב .
במפרשים
נאמר כי הכוונה בביטוי "איטר
יד ימינו" היא
לאדם שמאלי שיד ימינו איטרת ז"א
סגורה, כך נראה
פשט הסיפור וכך למדנו לחשוב .
בהסבר
המובא ע"י
דר' מגידוב היא
מביאה אסמכתא מהמשך התנ"ך
ששופך אור נוסף על אהוד בן גרא ועל שבט
בנימין בכלל. בספר
תהילים (ס"ט טז) מופיע השורש א.ט.ר
בפסוק "אל-תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל-תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל-תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ:"
הפרוש לשורש א.ט.ר
הוא סגר, מכאן
טוענת ד"ר
מגידוב כי "איטר
יד ימינו" הוא
מי שסגרו את יד ימינו בגיל צעיר (
גיל ינקות )
כדי שיאמן את יד שמאל
שלו ויתרגל להשתמש בשני ידיו באופן שווה
(היכולת
להיות דומיננטי בשתי הידיים מקנה יתרון
בסביבה של לוחמים) .
כהוכחה ציטטה דר' מגידוב פסוק מספר דברי הימים(דברי הימים א' י"ב א-ב ) ובו מסופר על בני בנימין : "וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֶל-דָּוִיד לְצִיקְלָג עוֹד עָצוּר מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ וְהֵמָּה בַּגִּבּוֹרִים עֹזְרֵי המִּלְחָמָה: נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן". מהפסוק
ברור שיש בבני בנימין חיילים מימניים
ומשמאלים ז"א
חיילים בעלי יכולת להשתמש בשתי הידיים
באופן שווה .
רעיון
זה יכול להסביר כיצד הצליח אהוד להערים
על שומרי המלך עגלון , השומרים
בדקו אותו כמו שבודקים אדם ימיני ולא לקחו
בחשבון את היותו בעל שתי ידיים ימניות .
(ניתן להבחין כי בשפה
המקובלת גם כיום יש תאור מקביל אך הפוך
"בעל 2
ידיים שמאליות"
הוא אדם לא מוצלח
בעניינים טכניים).
הפרשנות
של ד"ר מגידוב
גרמה להתרגשות אצל אשתי שהיא פיזיותרפיסטיתהתפתחותית כיוון שקשירת היד ה"טובה"
היא פרקטיקה ידועה
בקרב הפיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק
בטיפול בילדים עם שיתוק /חולשה
בפלג גוף אחד, כתוצאה
משיתוק מוחין שקורה סביב הלידה.
בשיטה זו קושרים בכפפה
את היד החזקה על מנת לחייב את הילדים
להשתמש ביד החלשה שלהם ולאמן אותה.
עד
כאן הלימוד מכאן לקחתי לעצמי דרור לשוב
ולעיין מחדש בתנ"ך
אודות האזכורים של שבט בנימין מתוך
אינטואיציה כי ייתכן ויש קשר בין שם השבט
בנימין לבין אותה יכולת מופלאה של בני שבט זה.
בתהליך
של הלימוד כתבתי טקסט בסגנון מדרשי.
זהו אינו מדרש חז"ל
אלא טקסט שעושה שימוש בקצרנות החזלית
ובטכניקה של שזירת פסוקים ממקורות שונים
בכדי ליצור רצף סיפורי.
הסיפור
נועד לבחון האם שם השבט בנימין
קשור לתכונה של השבט כאנשים בעלי "שתי
ידיים ימניות". כמו
כן מנסה הסיפור להעלות השערה מדוע השתרש
מנהג זה של קשירת היד דווקא אצל בני בנימין
.
כהקדמה נעיר כי אחד הביטוים המקובלים בתנ"ך
לאיש משבט בנימין הוא איש ימיני.
בלועזית קרוי אדם בעל
יכולת שימוש בשתי הידיים אמבידקסטרי,
(אמבי = דו
,דקסטר =
ימין) כבר
מכאן נראית אפשרות שהשם (בנ=
אמצע ימין =
ימין) הוא
למעשה התיאור התנכ"י
לשבט של אנשים בעלי 2 ידיים
ימניות .
אמנם
ע"פ המסורת
בני ישראל נקראו בשמם ע"י
האמהות אבל במקרה של בנימין יש שוני.
השוני הזה מאפשר לנו
לצייר תמונה ולהשלים את שלא נכתב במפורש
..
בבראשית
מסופר כי רחל נותנת את השם בן אוני לבן
הנולד זאת על שם הקושי בלידה שאכן תגרום
למותה , אולם
הפסוק ממשיך ומספר כי אביו קרא לו
בנימין . לא
נאמר לנו מתי יעקב משנה את השם של הילד
לבנימין, אבל
ברור שיעקב רואה משהו אחר בילד הזה ומחליט
לשנות את השם שמעניקה לו רחל .
הסיפור הראשון אם כן
בא למלא את החלל ולנסות להסביר מדוע החליף
יעקב את שמו של הילד מבן אוני לבנימין .
ואביו קרא לו בנימין , מה ראה אותו צדיק ? בלידתו היתה ימינו שמוטה , קשר את שמאלו כדי שיהא מתרגל בימינו . בבוקר היה קושרו ולערב מתיר. שנאמר ונפשו קשורה בנפשו.פעם אחת ראה סבו קושר לעצמו עם שחר , אמר לו , בני קשירה זו למה ? אמר לו, כך מורני אבא לחזק ימיני , הביט יצחק וראה שעתידים בניו להישבע בימינם שנאמר תשכח ימיני . מיום זה היו קושרים יחדיו .
הסבר:
בסיפור
נפגמת יד ימינו של הבן עקב קשיי הלידה ,
בלשון של הפיזיותרפיסטים
ההתפתחותיים הוא נולד "המי"
(המיפרזיס-
חולשה בחצי גוף).
היות
שהילד שנותר ללא אם לאחר מות רחל ,
יעקב האב הוא זה שמטפל
בבנו ,הטיפול
שיעקב מכיר הוא על-ידי
קשירת היד החזקה בכדי לגרות לעודד את
התפתחות היד החלשה .
האמת
שליעקב יש ניסיון בתהליך של השפעה על
מהלכים פיזיולוגיים באמצעות גירוי.
בפרק שקדם לסיפור לידת
בנימין מסופר כיצד יעקב מצליח לעודד ילודה
של עיזים וכבשים מזן מסויים. ככול
הנראה עקב הבנתו את הקשרים הגנטיים עולה
בידי יעקב להשביח את העדרים של לבן בכיוון
שמתאים לו. בימינו
נכנה זאת ברירה לא טבעית , הפיקחות
הטמונה ביעקב עם הידע המעשי שצבר כרועה
צאן יכולה לשמש אותו בכדי לטפח גם את בנו
בצעיר.
יעקב
מבצע את פעולת הקשירה בכל יום ויום,
הפעולה הזו וההשגחה
המיוחדת מולידה גם קשר נפשי עמוק עם הבן
הצעיר. בחרתי
להשתמש בפסוק ונפשו קשורה
בנפשו משום שהוא מחבר את המלה
קשר ונפש (הציטוט
הנו מדברי יהודה אחיו של בנימין,
בשעה שיוסף כלא את
בנימין במצריים, יהודה
מבקש לשחרר את בנימין על ידי תאור הכאב
ושברון הלב של יעקב אם בנימין לא ישוב
ליעקב אביו).
השם
בנימין אם כן נובע מהתיקון שביצע יעקב
כדי שהבן יוכל להשתמש ביד ימין ולכן קרא
שמו בנימין.
חלקו השני של הסיפור מוביל למקום אחר. ע"פ
המסורת יעקב נפרד מיצחק אביו למשך 22 שנה וגם לאחר שנפגשו התורה אינה מספרת לנו
על החיים שלהם בצוותא לאחר מכן. המדרש
שכתבתי מפגיש את יצחק בתפילת הבוקר ביחד
עם בנימין. כאן
בנימין ממשיך את הטיפול של יעקב באופן
עצמאי כמין הרגל של יום יום או כשלב של
התבגרות ולקיחת אחריות על עצמו .
יצחק
הסבא שלרוב לא היה מצוי בעניינים של היום
יום שואל את בנימין מדוע הוא קושר את היד.
התשובה של בנימין "זה
הטיפול שאבי יעקב הורה לי כדי לחזק את יד
ימין" . התשובה
של בנימין מעוררת את הסב יצחק ,
יתכן שהזיכרון של יצחק
על הטיפול שהעניק לו האבא שלו – אברהם
אל מול האהבה והשקעה של יעקב בבנימין
גורמים לו להתגלות.
יצחק
כידוע עיוור כבר הרבה שנים, אבל
האהבה והיחס האבהי של יעקב לבנימין פוקחים
את עיניו והוא רואה את הטיפול של יעקב
בבנימין כדגם לקשר שבין האב= האל-
לבנים= בני
ישראל .
הקשירה
של בנימין והתפילה של יצחק אולי היא
שמולידה את קשירת התפילין על היד.
התפילין שמבטאים את
הקשר הרגשי של ישראל לאב שבשמים.
.
מעניין
כי ההלכה בעניין הנחת תפילין של יד מורה
כי יש להניח את התפילין על היד הלא דומיננטית
זאת משום שבעבר נהוג היה להיות עם התפילין
לאורך כל היום ובזמן עשית מלאכה על היד
הדומיננטית להיות משוחררת .
ולסיום
הפסוק אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני
מבטא את הקשר החזק של עם ישראל לירושלים
זו תהיה השבועה של גולי בבל כי לא ישכחו
את ירושלים גם אם החיים בבבל טובים .
מעניין כי חלק המקדש בירושלים
נפל בנחלתו של שבט בנימין
.
מעניין. מעורר מחשבה. ומחכים.תודה!!!
השבמחקהשימוש ביד שמאל לאדם ימיני מעורר את ההמיספרה הימנית במוח,ובכך מגביר את הכח הקוגניטיבי והמנטאלי.
כמה גלום בתורת ישראל. תענוג.