דבר תורה לפרשת שלח

דבר התורה של יואב לפרשת שלח עוסק במקושש:

בפסוק שפותח את פרשיית המקושש עצים בשבת כתוב כך: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת".

על פסוק זה יש שאלה?  מדוע הזכירה התורה את זה שבני ישראל היו במדבר? הרי אנחנו יודעים את זה כי לפני שנייה ה' העניש אותם להישאר במדבר 40 שנה אז למה זה רשום? ושאלה נוספת מה בעצם היה החטא של המקושש? 

החזקוני אומר שבגלל שעל המצוות שהוזכרו בפסוקים הקודמים רשום "וכי תבואו אל הארץ" אז היית חושב שמצוות שבת גם חלה רק בארץ ולכן הוצרך לרשום "במדבר" כדי שתבין שמצוות שבת היא גם במדבר וגם בארץ ישראל.

לפי דעתי התירוץ של החזקוני לא פותר את הבעיה, מכיוון שברור שצריך לשמור שבת  גם במדבר, כי כשמצווים על השבת לא מוזכר שום דבר על ארץ ישראל. 

 

הכלי יקר נעזר במסכת שבת ואומר שהחטא של המקושש היה, שהוא העביר את העצים ארבע אמות ברשות הרבים ולכן הוא חייב מיתה. אבל אם לא היו ישראל במדבר לא היה נחשב לו לחטא שהרי סתם מדבר לא נחשב רשות הרבים שאין הרבה אנשים הולכים שם מדי יום. ולכן הוצרך להזכיר שבני ישראל במדבר כדי שתבין שהמדבר באותה תקופה היה נחשב רשות הרבים, כי כל בני ישראל היו שם, ובגלל זה מה שהמקושש עשה נחשב לעבירה. 

האברבנל אומר שמכיוון שלא היו במחנה עצים הוא לא יכל לאסוף אותם במקומו. והמילה לקושש משמעותה לאסוף, ללקט והמקושש יצא ללקט עצים ויצא מתחום שבת וזה החטא שלו. ולכן כתוב שזה היה במדבר שתבין שאין עצים והוא לא כרת עצים אלא אסף אותם ויצא מתחום שבת. 

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: באיזה פסוק מופיע הביטוי "בני ישראל" חמש פעמים? 

והתשובה היא בפרק ח' פסוק י"ט: "וָאֶתְּנָה אֶת-הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֹּדֶשׁ".

והחידה השבועית השבוע היא: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא? שימו לב בתורה המילה נכתבת הוא, אבל נקראת היא.

לדף הראשי לפרשת שלח