פרשת ויצא

פרשת ויצא

פרשת השבוע, פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בחומש בראשית ומתארת את קורותיו של יעקב אבינו בבית לבן, נישואיו הולדת הילדים עד החלטתו לחזור לארץ ישראל.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויצא 

תתן אמת ליעקב המאמר - סוקר את מידת האמת כמאפיינת את יעקב אבינו וזאת על רקע מעשה "הרמאות" בנטילת הברכות וכן קורותיו בבית לבן ובהמשך דרכו. המאמר מציג את ההשלכות של מעשה הרמאות אשר למרות היותו נחוץ גרם ליעקב לשלם מחיר כבד.

מדע בפרשה - גנטיקה - האם יעקב אבינו היה מהראשונים שפיענח את עניין התורשה?

הפטרת פרשת ויצא - מאמר על הפטרת פרשת ויצא בספר הושע.

בית אל - על חשיבות האירועים בבית אל, חלומות יעקב בבית אל, ועל שם המקום.

מדוע גנבה רחל את התרפים - מאמר אורח מאת אריאל סטולמן.

פרשת ויצא לילדים - תקציר פרשת ויצא מעובד במיוחד לילדים ודבר תורה קצר.

אומנות בפרשת ויצא - המאמר סוקר גלריה קטנה בפרברי לונדון ובה אוסף קבוע המציג תמונות רבות מתוכן ארבע תמונות הקשורות לפרשת ויצא. המאמר מביא את התמונות ומידע על הגלריה.

משמעות השם גד - הסבר על המשמעויות השונות של השם גד.

חידות לפרשת ויצא - חידות מילוליות וחידות ציורים למבוגרים וילדים על פרשת ויצא

תפזורת לפרשת ויצא

סטטיסטיקה לפרשת ויצא - נתונים מספריים וסטטיסטיים על פרשת ויצא.

דבר תורה קצר לפרשה - מאת יואב (שני דברי תורה שונים)

תקציר הפרשה

פרשת ויצא היא פרשה ארוכה המהווה יחידה אחת בחיי יעקב אבינו, התקופה בה הוא חי מחוץ לארץ ישראל. 

פרק כ"ח  

בפרק מתוארת עזיבתו של יעקב את ארץ ישראל. יעקב מגיע למקום (והפרשנים אומרים שמקום זה הוא הר המוריה, מקום העקידה), שוכב לישון וחולם את חלום סולם יעקב הידוע. בחלומו מתגלה אליו ה' מברך אותו ומבטיח לשמור עליו. 

כאשר יעקב מתעורר הוא זוכר את חלומו, מציב אבן במקום למצבה ונודר נדר לתת מעשרות לה'. 

פרק כ"ט 

יעקב מגיע לחרן לבאר המים ושואל את הרועים על לבן. כאשר רואה יעקב את רחל הוא מזיז לבדו את האבן על פי הבאר. זו עבודה קשה שלרוב צריכים בשבילה את כל הרועים. רועי חרן לא סמכו אחד על השני ולכן שמו אבן גדולה על פי הבאר, מעין מנעול, שרק כולם ביחד יוכלו לפתוח וכך לא יוכל איש בודד לגזול את המים. 

יעקב גר אצל לבן חודש ימים. לאחר חודש שואל לבן את יעקב מה משכורתו ואנו מתוודעים לכך שללבן יש שתי בנות, לאה ורחל. יעקב מבקש להתחתן עם רחל ולבן נוקב מחיר יקר מאד, שבע שנות עבודה תמורת רחל. 

כאשר עוברות שבע השנים, ויעקב מבקש את רחל, עורך לבן משתה גדול, אולם לבן רימה את יעקב ונתן לו את לאה. כאשר יעקב מתרעם, מלגלגל עליו לבן, ויש בכך מידה כנגד מידה על מעשהו של יעקב, שבמקומם לא מקובל לתת את הצעירה לפני הבכירה.

לאחר שבוע יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לשבע שנים נוספות של עבודה (וכדאי לתקן טעות נפוצה, יעקב לא חיכה עוד שבע שנים בשביל להתחתן עם רחל). 

התורה מציינת כי יעקב אהב את רחל יותר מאשר את לאה. מיד אחר כך כתוב "וירא ה' כי שנואה לאה". יעקב בוודאי לא שנא את לאה, אולם כאשר יעקב אהב את רחל יותר, הרגישה לאה כאשה שנואה. לאה יולדת בנים אך רחל עקרה. 

פרק ל'

לאחר שלאה ילדה ארבעה בנים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה, רחל, ביאושה, נותנת את שפחתה - בלהה - לאשה ליעקב (מזכיר במעט את סיפור שרה והגר). בלהה יולדת את דן ונפתלי. בניגוד לשרה ולהגר אנו רואים שהילדים הם כמו ילדי רחל והיא קוראת להם בשמות ורואה בהם ילדים שלה. מקרה השפחה שקמה תחת גבירתה לא קרה הפעם. 

לאה רואה שהיא עצרה מלדת ואף היא נותנת את שפחתה -  זלפה - ליעקב וגם זלפה יולדת שני בנים, גד ואשר (שוב, לאה נותנת לילדים את השמות). לאחר מכן ובעקבות עסקה מפוקפקת בה רחל קונה מלאה דודאים (אולי סגולה נגד עקרות?) תמורת הזכות שיעקב יישן באוהלה, לאה הרה שוב ויולדת עוד שני בנים, יששכר וזבולון. לאחר מכן היא יולדת בת ושמה דינה.  

סוף סוף אלוקים זוכר את רחל ושומע אליה (ומכאן שרחל התפללה אל ה' שייתן לה בנים) ורחל יולדת את יוסף. לאחר שיוסף נולד וליעקב יש בנים מכל נשותיו, רוצה יעקב לחזור לביתו. יעקב מציע ללבן עסקה בה יעקב ימשיך לרעות את צאן לבן אולם הכבשים והעזים בעלי הצבעים המוזרים שיולדו יהיו שייכים ליעקב. ליעקב נעשה נס וכל העזים אכן ילדו וולדות נקודים עקודים וטלואים. ניתן לומר שיעקב היה בין הראשונים שהבין גנטיקה מהי, ושגם הורים שאינם נראים בעלי תכונה מסוימת יכולים להוריש תכונה זו לצאצאיהם (גן שאינו דומיננטי). 

פרק ל"א

עדרו של יעקב הלך וגדל.  יעקב שומע את דברי בני לבן המאשימים את יעקב בגניבת עדרם ומרגיש ביחס שונה מצד לבן.  הוא זוכה שוב להתגלות של ה' שאומר לו לחזור לארצו. 

יעקב מתייעץ עם נשותיו, מספר להן את כל הסיפור ומבקש את רשותן לחזור, מפני הנימוס. שתיהן כאחת עונות לו שאין להן חלק ונחלה בבית אביהן ושהוא מתייחס אליהן כנוכריות ועל יעקב לעשות ככל אשר הורה לו אלוקים. יעקב ומשפחתו בורחים, ורחל גונבת את התרפים - כלי עבודה זרהֿ - של לבן. 

לבן, שהדבר נודע לו לאחר שלושה ימים, רודף אחריהם עד שהוא משיג אותם. לבן משחק את עצמו כנפגע מעזיבתו של יעקב (ל"א כו-כט), אולם מהר מאד עובר לאיומים ומדגיש שאינו פוגע ביעקב ובמשפחתו (בנותיו ונכדיו של לבן!) רק בגלל התגלות של מלאך אלוקים שהייתה לו! 

בסופו של דבר מגיע לבן לעיקר ושואל את יעקב מדוע גנב את אלוקיו. יעקב שאינו יודע שרחל לקחתם אומר כי מי שגנב את התרפים לא יחיה (ואולי בכך גוזר את דינה של רחל למיתה בלידתה בפרשת וישלח) אולם לבן לא מוצא את התרפים. 

לאחר מכן בפסוקים לו-מג מוציא יעקב את כל אשר בלבו על לבן ועל היחס הרע שזכה לו במשך השנים הרבות. לבן ממשיך בהצטדקויותיו ומציע ליעקב לכרות ברית ביניהם. השנים מלקטים גל אבנים וכורתים ברית. הפרשה מסתיימת כאשר יעקב ממשיך לכיוון ארץ ישראל ופוגש במלאכי אלוקים וקורא למקום מחנים. הפרשה מתחיל בחלום על מלאכים ומסתיימת במפגש עם המלאכים.

חלום יעקב - ארנט דה חלדר - גלריית  Dulwich לונדון

הטקסט המלא של פרשת ויצא מכון ממרא

הפרשות הבאות
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ