אלול
אלול - החודש האחרון בשנה. לחודש אלול ראשי תיבות רבים. "אני לדודי ודודי לי" - פסוק זה משיר השירים הינו אולי הנוטריקון הידוע ביותר, אולם בתנ"ך קיימים עוד למעלה מחמישים צירופים שונים (חלקם בין שני פסוקים) של מילים היוצרות את ראשי תבות אלול. הימצאות הצירופים השונים היא ענין סטטיסטי ויש צורך לבצע חישוב האם מציאת 57 פסוקים (למעשה יותר, כי יש כאלו שאינם בפסוק אחד) עם ראשי תיבות אלול חורגת מהסטטיסטיקה (למשל לחודש כסלו מצאתי רק צירוף אחד ולתשרי לא מצאתי כלל אולם תוכנת החיפוש שלי אינה מושלמת). בין הצירופים ניתן למצוא כמה שמתקשרים לחודש אלול בצורה מצוינת, כמה שצריכים למצוא הסבר מאולץ קצת, כמה שאולי הם דווקא ההיפך מחודש אלול וכמה שהם חסרי משמעות כלל.הצירוף הידוע ביותר הובא בכותרת, צירוף מוכר אחר הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים" ממגילת אסתר. להלן מספר צירופים אחרים, ידועים ופחות ידועים, קשורים יותר או פחות. לא הבאתי את כולם. מי שמכיר עוד מוזמן להוסיף.
ראשי תיבות אלול
- דברים ל' ו: "וּמָל ה' אֱלֹקיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" - פסוק ידוע ביותר מתוך פרשת התשובה בניצבים, מהות חודש אלול.
- בראשית כ' ט: "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי" - מתקשר יפה, חודש אלול כמכפר על החטאים.
- בראשית ל"א א:יִּשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמר לָקַח יַעֲקב אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל- הַכָּבד הַזֶּה. - במבט ראשון לא מתקשר אולם אפשר להגיד שהכל מאת אבינו שבשמים.
- בראשית ל"ב יח-יט: ... "ולמי אלה לפניך: ואמרת לעבדך... " - אין קשר, אבל דוגמה לצירוף לא ידוע.
- בראשית מא מג: "וַיַּרְכֵּב אתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אתוֹ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".
- שמות י' א: "וַיּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בּא אֶל-פַּרְעה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" - פסוק דומה מאד לפסוק בפרשת ניצבים אולם במשמעות ההפוכה בדיוק.
- שמות כ"א יג: "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" - הקשר אינו בולט אולם ניתן לומר שהכוונה היא לכפרה על עברות שבשוגג.
- שמות פרק-לב-יג "זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם".
- בויקרא מופיע פעמים הצירוף: "אחד לחטאת ואחד לעולה" ואילו בחומש במדבר מופיע: "אחד לעולה ואחד לחטאת" - חטאת לכפרה על מצוות לא תעשה ועולה לכפרה על ביטול מצוות עשה.
- במדבר ל"ו ב-ג בסיפור פרשת בנות צלופחד :...אָחִינוּ לִבְנֹתָיו: וְהָיוּ לְאֶחָד" - בני שבט מנשה חוששים מאיבוד נחלתם אולם האין זו השאיפה שעם ישראל יהיה אחד???
- יהושע ה' יג-יד: "...הלנו אתה אם לצרינו ויאמר לא...." - שוב, הקשר לא מובהק, אולם כמובן ניתן לפרש שה' אינו לצרינו ויסלח לנו על חטאינו.
- שופטים ב' א-ב: "...וָאֹמַר לֹא-אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם: וְאַתֶּם לֹא-תִכְרְתוּ בְרִית לְיֹשְׁבֵי הָאָרֶץ..." - הכתוב בא לגנות את בני ישראל, וגם הצירוף עצמו נראה במשמעות הפוכה לחודש אלול, או לחילופין שלמרות שאנו לא עם ה', ה' איתנו לעולם (הנה דוגמה שאפשר למצוא משהו חיובי כמעט בכל דבר).
- שמואל א' ט' כז: "...אמור לנער ויעבור לפנינו..." - אני משאיר לקוראים למצוא או להמציא הסבר.
- שמואל א' כ"ד ו-ז: "...אשר לשאול: ויאמר לאנשיו..." - שוב דוגמה לצירוף מקרי למדי.
- מלכים א כ"א ז: "... אכול לחם ויטב לבך..." - פסוק זה אינו מתאים לאלול כלל, ומהווה ניגוד מוחלט אליו. בכוונה לא הבאתי את הציטוט המלא אבל אם תלכו למקור תראו שגם ההקשר שלילי ביותר.
- ירמיהו י"ב טו: "וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁיבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ".
- ירמיהו ל"א לג: "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת-ה' כִּי-כוּלָּם- יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם נְאֻם-ה' כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד".
- יחזקאל מד טו:" וְהַכּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדנָי אלוקים". - כל מילה נוספת מיותרת, מפתיע שצירוף זה אינו מוכר יותר.
- מיכה ו טז: "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי וְכל מַעֲשֵׂה בֵית-אַחְאָב וַתֵּלְכוּ בְּמעֲצוֹתָם לְמַעַן- תִּתִּי אתְךָ לְשַׁמָּה וְישְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ" - אין מה לעשות. מידת הדין באויר עומדת וצריך גם את זה לזכור באלול.
- איוב י טו: "אִם-רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא-אֶשָּׂא ראשִׁי שְׂבַע קָלוֹן וּרְאֵה עָנְיִי" .
- קהלת ט ב: "הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֵא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא" - כנראה שזו לא הייתה הכוונה המקורית של קוהלת אבל אנו נפרש שהסליחה היא אף לרשעים.
- דברי הימים א כט יג: "וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ".
- דברי הימים ב א ז: "בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמה וַיּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ" - אולי בסוף הפסוק ניתן ןמצוא את הקשר. במילים עצמם אין קשר.
- דברי הימים ב ה יג: "וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְרִים וְלַמְשׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל-אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהדוֹת לַה' וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית ה'".
- בראשית פרק-יט-ה: "ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם".
- בראשית פרק-כ-ט: "ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי".
- בראשית פרק-מא-מג: "וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים".
- ויקרא פרק-יד-יב: "ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני ה'".
- ויקרא פרק-כב-כב: "עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה' ואשה לא תתנו מהם על המזבח לה'".
- במדבר פרק-טו-כה: "וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה לה' וחטאתם לפני ה' על שגגתם".
- דברים פרק-א-כב: "ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן".
- שופטים פרק-ב-יט: "והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה".
- שמואל א פרק-ב-כח: "ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל".
- שמואל א פרק-יח-כא: "ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום".
- שמואל א פרק-כ-מ: "ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר".
- שמואל ב פרק-טו-לו: "הנה שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו".
- ישעיה פרק-סה-יב: "ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם".
- ירמיה פרק-יג-י: "העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל".
- ירמיה פרק-כה-ו: "ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי
במעשה ידיכם ולא ארע לכם" - צירוף זה זהה לצירוץ הקודם. - ירמיה פרק-לד-יז: "לכן כה אמר ה' אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם ה' אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ".
- ירמיה פרק-נא-כו: "ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם ה'".
- יחזקאל פרק-מה-כד: " ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה".
- יחזקאל פרק-מו-יא: "ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה".
- יואל פרק-ד-י: "כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני".
- איוב פרק-יב-ו: "ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו".
- איוב פרק-כט-טז: "אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו".
- איוב פרק-לא-ג: "הלא איד לעול ונכר לפעלי און".
- קהלת פרק-ט-ג: "זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות לבבם בחייהם ואחריו אל המתים".
- דברי הימים ב פרק-א-יב: "החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן".
- דברי הימים ב פרק-יח-ב: "וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד".
הרחבתי את החיפוש לכלול גם סופי תיבות. מבחינה סטטיסטית אין הרבה הבדל ובפרט שאותיות אלול שכיחות בשפה העברית גם בסוף מילה. הנה ההופעות שהתוכנה מצאה:
שמות פרק-יב-ל: "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת". לא נראה שלצירוף זה יש משמעות כלשהי.
סופי תיבות אלול
למה להסתפק בראשי תיבות אם יש גם אפשרות לסופי תיבות. הנה עוד כמה:- במדבר פרק-ל-ג : "איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה".
- יהושע פרק-כ-ו: "וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם".
- שמואל ב פרק-יב-כ: "ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית ה' וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל".
- מלכים א פרק-טו-כג: "ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו".
- מלכים א פרק-טז-ז: "וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר ה' היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו".
- מלכים ב פרק-ד-יח: "ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים".
- מלכים ב פרק-כה-א: "ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב".
- ישעיה פרק-טז-יב: "והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל".
- ירמיה פרק-נב-ד: "ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב".
וקיימות מספר תוצאות נוספות הנחתכות בין שני פסוקים (שמות י"ב מג-מד): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל-בֶּן-נֵכָר לֹא-יֹאכַל בּוֹ:וְכָל-עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת-כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ"
או ויקרא י"ח כג-כד, וייתכן שבתנ"ך יש עוד.
מאפיני חודש אלול
חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות מנהג בני ספרד להתחיל פיוטי סליחות כבר מראש חודש, ואילו בני אשכנז רק בשבוע שלפני ראש השנה (ותמיד מתחילים במוצאי שבת). לפי מנהג אשכנז מספר ימי הסליחות לפני ראש השנה משתנה ותלוי ביום בוחל ראש השנה.ימי הסליחות המועטים ביותר כאשר ר"ה חל ביום ה' ומירב הימים כאשר ראש השנה חל ביום ג'.
לאחר תפילת שחרית תוקעים תקיעה קצרה בשופר (תקיעה, שברים תרועה, תקיעה) לעורר לב העם לתשובה. מוסיפים מזמור כ"ז בתהלים "לדוד, ה' אורי וישעי..." מזמור זה עוסק באמונה ב' גם בשעות צרה.
בחודש אלול מקובל לומר כי המלך בשדה, וכוונת הדבר כי כל אחד יכול לגשת אל המלך ולומר לו את אשר ברצונו. בראש השנה וביום הכיפורים, המלך בארמונו, והרבה יותר קשה לגשת ולהגיע אל המלך.
 |
| חודש אלול |