פרשת וארא

פרשת וארא

פרשת השבוע,  היא הפרשה השנייה בספר שמות ועיקרה עוסק בשבע מתוך עשר המכות. תקציר מפורט לאחר רשימת ההפניות למאמרים.

מאמרים לפרשת וארא

על ההתגלות למשה בפרשת וארא והביטוי אני ה' - המאמר סוקר את ההבדלים בין שליחות הסנה הראשונה לבין השליחות המופיעה בתחילת פרשת וארא.

הרחבה על הקשיים בפתיחת פרשת וארא (מאמר זה הינו הרחבה למאמר הקודם ומומלץ לקרוא אותו אחריו).

ושמי ה' לא נודעתי להם - המשך העיון בתחילת פרשת וארא והסבר מהי אותה אי ידיעה של שם ה' שהייתה אצל האבות ותתחדש אצל משה. (מאמר זה הוא הרחבה נוספת לשני המאמרים הקודמים) 

דבר תורה לפרשת וארא - דבר תורה קצר על המכה שלפני מכת הדם - מכת התנין

הפטרת פרשת וארא - עיון בהפטרת פרשת וארא בספר יחזקאל

פרשת וארא לילדים - דבר תורה קצר לפרשת וארא המתאים במיוחד לילדים.

על דו-חיים וצפרדעים - בסדרת מדע בפרשה

תפזורת לפרשת וארא

חידת ציורים לפרשת וארא - חידות ציורים וחידות מילוליות לילדים ולמבוגרים בנושא פרשת וארא

סטטיסטיקה לפרשת וארא - נתונים סטטיסטיים על פרשת וארא

תקציר הפרשה

פרשת וארא ממשיכה מהמקום בו פרשת שמות הפסיקה. משה חוזר לדבר עם ה' (כנראה באותו המקום בו הייתה ההתגלות בסנה) ומתלונן כי הגאולה לא מגיעה. ה' מדגיש כי הוא יוציא את בני ישראל ביד חזקה ושב ומספר למשה את ההיסטוריה של האבות. ה' מחזק את דבריו ואת ההבטחות למשה ושולח אותו - שוב - לדבר אל בני ישראל ואל פרעה. בני ישראל לא יכולים לשמוע אל משה הם עסוקים בעבודה הקשה, משה שוב שואל את ה' איך פרעה ישמע אליו אם אפילו בני ישראל לא שמעו אליו.
כאן עושה הפרשה הפסקה ונותנת לנו פרשייה גניאולוגית שעיקרה להציג את משה ואהרון. אמנם הפרשה מתחילה בשבט ראובן ומונה גם את שמעון, אבל שם מונים רק דור בנים אחד ואילו בשבט לוי מונים כמה דורות, מפרטים את הגילאים של ראשי השושלת (לוי, קהת ועמרם) ומגיעים אפילו עד פינחס נכדו של אהרון.

לאחר תיאור השושלת, מופיעה חזרה על דברים שכבר היו בעבר (מאמר נרחב על הקשיים הנובעים מהחזרות בתחילת פרשת וארא). בסופו של דבר משה ואהרון מקבלים את שליחותם והולכים שוב אל פרעה.
לפני תחילת עשרה המכות ניתנת לפרעה הזדמנות נוספות לחזור בו והפעם מציגים גם אליו אות (האותות הראשונים בפרשת שמות הוצגו לבני ישראל בלבד). הפעם מטה אהרון הופך לתנין (חשוב לשים לב להבדל הזה. מטה משה נהפך לנחש מול בני ישראל ואילו מטהו של אהרון נהפך לתנין מול פרעה, וראו עוד באומנות למטה), חרטומי מצרים עושים גם הם כן ומטה אהרון בולע את מטותיהם אולם פרעה לא מתרשם מאותות אלו כלל.

עשרת המכות

כאן מתחילות עשרת המכות ששבע הראשונות מתוכן הן בפרשת וארא. חשוב לשים לב למספר דברים במכות. מי ביצע את המכה (משה, אהרון או שניהם), האם המכה הייתה לעיני פרעה? האם לוותה באזהרה? מה הייתה תגובת העם, תגובת החרטומים ותגובת פרעה עצמו? כמה זמן לקחה כל מכה? נעלה כאן רק מספר נקודות לדוגמה וקריאה איטית וזהירה מאד של הפרשה מומלצת.

שתי המכות הראשונות בוצעו על ידי אהרון, משה לא יכול היה להכות את היאור שכן היאור שמר והציל אותו (מידת הכרת הטוב). חרטומי מצרים הצליחו במכת דם ובמכת צפרדע (לא חוכמה גדולה, כל המים כבר היו דם וגם הצפרדעים עלו בעצמם מן היאור). במכת כינים הם כושלים ולא מצליחים להפוך חול לכינים. פרעה היה בעל יכולת סבילות גבוהה. כאשר משה מציע לסיים את מכת צפרדע ואפילו נותן לפרעה את האפשרות לבחור מתי המכה תיפסק, עונה פרעה מחר (כנראה חשב שמשה כיוון לזמן שממילא הצפרדעים יפסיקו לעלות).

רק במכת ערוב מתחילה ההפרדה בין עם ישראל למצרים (ראייה חזקה יותר למציאות של השגחה פרטית, מציאות בה פרעה כפר, היכולה לתת מכה מן השמים וגם לקבוע במי המכה תפגע ובמי המכה לא תיפגע). במכת הדבר ההבדל בין מקנה מצרים למקנה ישראל ברור והתורה מדגישה שממקנה בני ישראל לא מת אף אחד (נעסוק בנושא זה שוב בפרשת בא), גם במכת שחין שכמו מכת כינים באה מן העפר לא יכלו החרטומים לעמוד בפני משה (השחין פגע גם בהם) ומכת ברד מסיימת את פרשתנו באפיון חקלאי של מיני הדגן ותאריך צמיחתם (מידע שניתקל בו שוב בספר ויקרא). כמו כן במכת הברד האפשרות ניתנה גם למצרים להכניס את מקנם לדיר ולא להשאירו בשדה ואכן מתואר שהיו גם מצרים שכבר יראו את דבר ה' והגנו על רכושם. כמובן פרעה לאחר כל מכה רואה כי הוא הצליח לעבור אותה בשלום ולא משחרר את בני ישראל כלל, למרות הבטחותיו לשחרר ונכונותו לשחרר חלקים גדולים יותר של העם.

אומנות בפרשה

לשם המחשת הבלבול בין הנחש לתנין הבאתי את התמונה של ניקולא פוסן בה רואים כי מטה אהרון נהפך לנחש ולא כפי הכתוב בפסוקים לתנין. שגיאה זו חוזרת כמעט בכל היצירות בנושא זה. ייתכן והתרגום ללטינית/יוונית ומשם לשפות אירופאיות לא הבחין בין נחש לבין תנין. ייתכן גם וההוראה המיידית לאחר אירוע זה  למשה רבנו היא (שמות ז' ט"ו): "...והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך" פורשה בצורה מוטעית שמדובר באותו מטה (למרות שאנו רואים הבחנה ברורה בין המטה של אהרון לבין מטהו של משה, המכונה גם מטה האלוקים).

מטה אהרון נהפך לנחש - ניקולא פוסן 1647, לובר פריז 

הפרשה הקודמת 
פרשת שמות 
הפרשות הבאות

פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו