פרשת השבוע

אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות

חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה - הברכות ההלכות והמזמורים שנוהגים לומר בהדלקת נרות חנוכה.

שבת חנוכה ופרשת מקץ - שבת חנוכה היא בדרך כלל בפרשת מקץ. מספר רמזים לחנוכה בפרשה.

הפטרת שבת חנוכה - שבת חנוכה היא כמעט תמיד בפרשת מקץ ויש לה הפטרה מיוחדת בספר זכריה.

אסטרונומיה וחנוכה - על המקורות האסטרונומיים של חג החנוכה וחגים אחרים בתקופה.

יוצרות לחנוכה - פיוטי היוצרות לחנוכה שהיו מקובלים בנוסח אשכנז אולם כיום כמעט ולא נאמרים כלל.

חידות לחנוכה - שאלות הלכתיות. חידות תרתי משמע וחידות ציורים לחנוכה.

תפזורת לחנוכה - שתי תפזורות לחנוכה

מדע בחנוכה - ניסויים מדעיים מרתקים שאפשר לעשות עם הילדים בחנוכה.

הלכות חנוכה - כל הלכות חנוכה בשיר של הרב קוק

באר מרים - חנוכה - סקירה על הספר חנוכה בסדרת באר מרים. מבחר מאמרים של רבני ישיבת הר עציון.

חנוכה הלכה ממקורה - ספר מפורט העוסק בהלכות החג מאת הרב רימון

אודות חנוכה

חג החנוכה נחוג מכ"ה בכסלו למשך שמונה ימים. מועד סיומו אינו קבוע מאחר וחודש כסלו לעתים מלא (חודש של שלושים יום) ולעתים חסר (חודש של עשרים ותשעה ימים).

מקור החג

החג מציין את ניצחון היהודים על היוונים בימי בית שני, ניצחון זה הוביל למדינה יהודית עצמאית במשך עשרות שנים עד השתלטות הרומאים על האזור. במלחמה זו היו שני נסים. הנס הראשון היה הניצחון הצבאי של מעטים מול רבים והנס שני היה מציאתו של פך שמן אחד כשר להדלקת הנרות, כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש. השמן המועט באותו פך הספיק לשמונה ימים, עד שהכינו שמן טרי וטהור חדש.

יוונים? לא בדיוק.

בכל המקורות מוזכרת המלחמה ביוונים, אולם האמת ההיסטורית סבוכה יותר ונתאר אותה בקיצור נמרץ (היסטוריה זו בקושי נלמדת ויש להצר על כך). הישוב היהודי בימי בית שני היה תמיד תחת שלטון חסות. עליית עזרא ונחמיה הייתה תחת חסות השלטון הפרסי, ולאחר מכן השתלט אלכסנדר מוקדון על האזור כולו ועל אזורים נרחבים ועצומים נוספים. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, פרצו מלחמות היורשים (דיאודוכים) והממלכה האדירה חולקה לארבע ממלכות. השתיים הרלוונטיות אלינו הן מלכות סלאוקוס הראשון שרובה הייתה בסוריה ומשם מזרחה עד הודו בערך ומלכות תלמי שהייתה במצרים. ארץ ישראל כרגיל הייתה באמצע והייתה נתונה למלחמות שליטה בין שני מלכים אלו ושושולתיהם. בתקופת החשמונאים השלטון היה סלואקי ובעם ישראל החל גל עצום של התייוונות, אימוץ מנהגי היוונים ותרבותם ולא עלינו גם עבודה זרה בבית המקדש, בידי מנלאוס שהתמנה לכוהן גדול. אנטיוכוס היה השליט הסלואקי ובאותו זמן לא היה קשור לשליט שמלך ביוון עצמה. אבל התיאור הרלוונטי אינו בהכרח תיאור גיאוגרפי, אלא תרבותי/דתי ולכן למרות שהסלואקים אינם יוונים במוצאם הגיאוגרפי, הרי שהתרבות ההלניסטית היא זו ששרתה בארץ וכנגדה הייתה המלחמה. עוד נציין שהמלחמה כללה גם מלחמת אזרחים קשה בין החשמונאים לבין היהודים שהתייונו. ההיסטוריה עצובה מאד.

מצוות החג

המצווה העיקרית בחג החנוכה היא הדלקת נרות החנוכה בחנוכייה מיוחדת. מעיקר הדין ניתן להדליק בכל יום נר אחד בלבד, אולם המנהג הנפוץ הוא לעשות כמהדרין מן המהדרין אשר מדליקים בכל יום מספר הולך ועלה של נרות מנר אחד ביום הראשון ועד שמונה ימים ביום האחרון. בנוסף, בתים רבים נוהגים להדליק חנוכייה עבור כל אחד מבני הבית.

מצוות הדלקת הנרות נועדה לשם פרסום הנס שהיה ולכן רבים מדלקים את החנוכייה ליד חלון הפונה לרחוב, בחדר המדרגות, או אפילו בחוץ לגמרי. כמובן יש להיזהר מאד מאפשרות של שריפה ומומלץ לשים את החנוכייה בתוך כלוב זכוכית במקרה שיש חשש אין להשאיר נרות דולקים בשום מקום ללא השגחה!

בהדלקת הנרות מברכים את הברכות הבאות

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

ובלילה הראשון מוסיפים

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

לאחר הדלקת הנרות שרים את השיר "הנרות הללו שאנו מדליקין" ואת השיר הידוע "מעוז צור ישועתי"
הרחבה על סדר הדלקת נרות חנוכה

בתלמוד מבואר (עבודה זרה ח' עמוד א) שחג החנוכה חל תמיד בשיא החורף והדלקת הנרות מסמלת, גם, את ריבוי האור בעולם (ואכן הימים מתחילים להתארך. להבדיל - מסיבה דומה מאד מציינים הנוצרים את יום אידם בתקופה זו, ולעתים קרובות יוצא יום זה בתוך החנוכה).

"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים"

תוספות בתפילה

בכל אחד מימי החנוכה אומרים את ההלל (שלם! זוהי הפעם היחידה שבראש חודש קוראים הלל שלם), ומוסיפים תפילת על היסים בכל תפילות העמידה ובברכת המזון.

מנהגי חנוכה

לחג מנהגים רבים והנה כמה מהם:

הסביבון

משחק בסביבון, מעין משחק הימורים, כאשר לכל אות ערך מסוים. האותיות על הסביבון הן נגה"פ ראשית תיבות נס גדול היה פה. האגדות מספרות שכאשר היוונים באו לבתי הספר של היהודים הם ראו את הילדים משחקים בסביבונים, אולם כנראה מקורו של המנהג במשחקי הימורים ומזל עתיקים.

דמי חנוכה

שוב מנהג שמקורו לא לגמרי ברור, אולם כנראה שכבר אי אפשר לבטלו, יש הנותנים דמי חנוכה במטבעות שוקולד, ויש הנותנים גם וגם, והמהדרים הרוצים לשמח את ילדיהם נוהגים גם וגם.

אכילת לביבות וסופגניות

מעבר לכך שמאכלים אלו הם עתירי שמן, אין קשר ישיר לחנוכה, אולם הסופגנייה נהייתה המאכל הלאומי של חנוכה ועברה בשנים האחרונות שדרוגים רבים ומרובים. צירכו במתינות, ולא תצטערו על מאות קלוריות מיותרות.

מסיבות חנוכה

מנהג הגננות הוא לאסוף את כל הורי הזאטוטים ולהציג בפניהם את כשרונותיה של הגננת בחנוכה. גם חג, גם הילדים כבר כמה חודשים בגן, אכן סיבה למסיבה.

הדלקת נרות חנוכה

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לחנוכה ממכלת קיי

יוצרות לחנוכה

מעט על פיוטים

טענה שגורה אך שגויה, היא כי פיוטים שייכים בעיקר לעדות המזרח. הפיוטים משותפים לכל הם היהודי וגם לבני אשכנז עשרות ומאות פיוטים. מקורם של פיוטים רבים הוא בפייטני ארץ ישראל שפעלו לפני למעלה מאלף שנה. רוב הפיוט הוא אם כן ארץ ישראלי, גם לאחר מכן הפיוטים הגיעו לכל הנוסחים והנה בפיוט לחנוכה אפשר למצוא מאורה של רבי שלמה בן גבירול מגדולי משוררי ספרד. אמירת הפיוט לחנוכה שרדה רק במסורת אשכנז.

כיום בציבור הדתי לאומי כמעט ולא אומרים פיוטים אלו כלל וחלקם אפילו לא נדפסים בסידורים ובמחזורים הרגילים (והרבה פעמים נדפסים בסוף ולא על סדר התפילה)/

יוצרות הוא שם כללי לפיוטים בברכות של קריאת שמע והם מחולקים לפיוטים שונים ששמם מורה על המיקום המדויק שאומרים אותם (יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, עזרה וכו'). הנה היוצרות לחנוכה.

כוחי לא עמד לי לנקד את הפיוט ומי שימצא שגיאות מוזמן לתקן.

היצירה המרכזית מבוססת על מגילת יהודית ואנטיוכוס ומספרת את סיפורה של יהודית ושל חנה ושבעת בניה.

יוצר לשבת ראשונה של חנוכה

ע"פ א-ב כפול תשעה וחתום בו יוסף בר שלמה

אודך כי אנפת בי ותשב, אזנך הטית שועי לקשוב, איבתי כקש בעלעולת לנשוב. אבינה ואזכרה ימי קדם, אשר קראוני כנכתם אודם, אותותם אגידה ולא ארדם. אשיחה צרות ונקמת אנטיוכוס, אבח חסידי ומשיחי נכס, אוילי עמי כהקריצוני להרכס.

יען ועד סוסי פלדות במו רוכבים שנוסי לפידות מופת הראות בתוך עיר נכבדות. קדוש.

באו אכן פריצים ללשן, בחורי אף המלך לעשן, בעד להכרית שרוצי גושן. בערה חמתו ויתא בפתע. בלה בשרי וחיתי שתע, ביערים חובאתי כבהמות להתע. בכלותו להשמיד עם ולרפוס, ביאר לשר צבאו פיפוס, ברית להעבירי ופסלו לתפוש.

גזר במי חזיר יפגל, גם מושך ערלה לעגל, זויתו להשאיר והממאן מלסגל, גואלו בפת בוג ובאליל חיה, גברו בתומם שת לשאיה, גדע וכילה נוצרי תושיה. גיברות שתים בניהן מלו, גלל כן בשדיהן נתלו, גורים ואימותם ממגדל הפילו.

דימו לטנף בזבחיהם אלעשר, דתו שמר ועוד נאזר, דח ויבז דברי האכזר. דבב דאבתי על נשך, דרוש אדרוש מבשר קודשך, דום כמו האמנתי ואנטשך. דילף בן תשעים שנה אנוכי, דחול אלהי במירמה תמליכי, דבריך כלה זנחתים מלהכפי.

הלזה יאחז צדיק דרכו. הבחור יוסיף אומץ ברכו, הישיש בשורו נהרג בערכו. העל אלה לא תפקוד, הצפיר והשיער בחרונך ליקוד, הראש והרגל הזקן והקדקד. הבט וזכור את כל התלאה, ההשיגה עדת צולעה ונחלאה, הלעולמים תיזנח לרבת חלאה.

ואביעה עוד מקררה שבעה, ותיקים אחים תמימי דעה וקלם באש בשוא נתעה. ועל לא אכלו מזבחו, וידבקו בעשה תבל בכוחו ושספם נבל באכשריות רוחו. ומחבת נחושת באור ריתח, ויפשח הראשון נתח נתח, ועור ראשו חשף בתותח.

זמם להרוג ששת אחיו, זד יהיר בעברת טוחיו, זבחם ככבש אלוף בחוחיו. זמם אפתה השביעי קטנם. זהב אעשריך אליו נם. זמנתיך לי למשתה קונם. זרז העלם הטוב לבחר, זעק הרגני נא למה תאחר, זנחתי להשתחוות לאל אחר.

חם ויחר מושל רשע, חיזק מכותיו בלי פשע, חוסן הילד ולסובלם שעשע. חזתה הורתם משפטי בניה, חמטה נפשה על ניניה, חלפה ותשב רוחה לקונה. חמסי אם גבר לכעור, חסידים אלו והריגתם זכור, חנו כרוי יבלתך וכור.

טפש עוד מדון מגרה, טפטופי אשר לא ימרה, טימוסי יוני החי יקרא. טיכס זוכר שמו יהודי. טבוח וקרוץ כמו גדי. טרייה וביקורת להכביד בשלדי. טוהר טבילות מקוה מהם החדיל. טשו קדושים מנשיהם להבדיל. טורחם סקרת נס להגדיל.

יחיד ונישא שוכן שמים, ימן לכולם מקוואות מים, יען חסידיו מיחדיון פעמיים. יסף ידו לתעב המון, ידידות בית לאיש בזימון, ישכבנה אז תחילה ההגמון. יתד זאת נתקעה לגודש, ירחים ארבים וארבעה חודש, יהודה הסיעה כהן הקודש.

כנתמלא ספק ושדי חנן, כינס חשמונאי לבת יוחנן, כינסום לחופה במשתה להתרונן. כל עדיה פתחה הכלה, כוס מזגה לקרואי הלולה, כבשו פניהם מהביט צילה. כבד שצף האח לעומה. כבירים קוראים פה להנעימה. כנגדם איך עמדת כקדשה ערומה.

למו השיבה נות יפה-פיה, לי איך תיסרוני ברמיה, לערל וטמא שפתיים תשגילוני הלילה עריה. לבשה רוח אז יהודה, לבו מלאו גבורה ענודה, לחש ויקנא קינאה כבד. ליקט הדס ומיני בשמים, להכין כמו בגיל והינומים, להתעות עול כחוקו משלימים.

מרחוק בשקפם מזמרים ומחנגים, מלל אלה השרים המנהיגים, מעתה יכנסו בנימוסי ערוגים. משרתי ומחנהו חוצה הניב, מתתיהו ואחיו פנימה הכניס, מכבי יהודה גבורה השניס. מאסת כל עץ הדקיר המזנה, מעכו לנימרים רדף המחנה, מחצם וכילם ויגד לאליפורני

נסע ויאסוף המונו להקמיל, נח קרוב מצין מיל, נע לבביב כעיר וכרמיל. נדבו העם לשוב למחוללם, נאנחים בצום ובכי כולם, נחמדים מפז הגו בפילפולם. נבא למלך הגמונו אכיור, נדיב יועץ דוכס ואפיפיור, נצרו חוקם ויציתוך ככיור.

שוטן כהאזין עליו הגעיר, שח לוהקיעו כבודו להבעיר, סמוך מבוא שער העיר. סחף מחר קריה כאגחיל, סיפי בראש זה אתחיל, סנגרון משנאי תמור השחיל. סיככתני בלילה היא יהודית. סודה ברוך וטעמה עידית, שוחה לעמה וליון לפידית.

עיר ויושביה בכושר בחזותה. עלצה ותולך עמה שיפחתה, על ה' השליכה יהבתה. עמדה בראש מחנות האויב, עליצותיו להפג וחיליו לדיב, על ראשו גמול לחייב. עדי יופיה הגידו למלך, עלמה שאין כמוה בפלך, ערבה עליו ולהביאה הילך.

פץ מה דרכך השמיעני, פצתה ממשפחת נביאים אני, פותרים עליך מלכי וקציני. פתע פתאום בבא מחר, פגוזיך יתצו העיר כפחר, פסעתי לבשרך לבל תאחר. פורה בדרכך כמו חמתך, פקוד וזכור אתא מתך, פרחי משפחתי ישרתוך בביתך.

ציפצף כל שאלתך אמלא, צביוני אם תעשי, מלכלה צאצאי בית אביך אעלה. צרחה לו אינני טהורה, צו להעיבר קול וגזרה, צורו מהגיע בעלמה המיטהרה. צהל כסוס מיוזן וכרכר, צבאיו במשתה שמנים הישכר, צוארו לצוד שתה וישכר.

קיפחתו אז שנת תרדמה, קראו לו הנערה לפגמה, קדקדו השכיב וכישן נדמה. קמו חיש ופנו לדרכם, קלו רגל מעל מלכם, קידמו וירוצו לאוהלי סוכם. קרואה יראת ה'ומשכלת, קצצה גולגלתו כראש שיבלת, קחתו והביאתו להיטיב תוחלת.

ראוהו ולא האמינו לה, רצו לאיש אשר בקיצפו תלה, רחש הור ראשו באלה. רמש ההוא גדלו שמחות, רחקו וינוסו יגון ואנחות, רודף ומתנקם כהרף להימחות. רקדו וחרו כל הלילה, רנן הנעימו לנורא עלילה, רחפם ופקדם בפסוח וחמלה.

שחר כהקרין והבוקר אור, שאגו בקול חזק ונאור. שמע ישראל ה' לבאור. שודדים כשמעם המולת ההמון, שקדו להקיץ המלך וליכמון, שזפוהו מת משוכב בארמון. שאונם נכנע ותברח רוחם, שחחו וגרו בפחד איבחם, שוביהם רדפום והיכום לפלחם.

תמום והרגום תלי תלים, תודות והלל סחו סגולים, תוקף הנס קבעו משכילים. תיממו הלל לגמור שמונה, תוכן נרות להעלות ברננה, תמד בכל שנה ושנה. תואמו היום שבת וחנוכה, תפואר מענינים מענוגה ורכה, תעידך נצח כי לה' המלוכה.

יחידך וידידך סלה פקדוך, בל נדמית שיגבוך לבדוך, משבי הדרירם והכל יודוך, קדוש.

אופן

כבוד אור יזריח, במקדש קודש, גיה נרות נחזה, דולקים בקודש, השב כוהנים למחלקותם, וישרתוך בקודש, זרוייך יקובצו חזות, חנוכת מקדש קודש, טכס מצות נרות שבעה, יערכו בקודש, כוהנים קדושים, לבושי בגדי קודש, מנורת זהב כולה נרותיה שבעה בקודש, שרד מכורבלים, עת תשיב בקודש, פאר מגבעות, ציץ נזר הקודש, קרב לתבואות, ראשית קודש, שובה ברחמים לעיר הקודש, תתפאר ותתקדש בפי שרפי קודש
והחיות ...

מאורה (רבי שלמה אבן גבירול)

שני זיתים נכרתים, בגן נעול יצהירו. לראש קהתים ואפרתים שתי עטרות יכתירו ועל מנורה הטהורה כמו נרות יזהירו, הן במחנה אל מול פני המנורה יאירו.

לבן אפרת ציץ נברת אשר היה כציץ נובל, לבן המשח, אשר הושח, כמו אוניה בלי חובל, זכור מראה אשר רה זכריהו בעיר בבל. כמו זכרתם והושעתם אזי על יד זרובבל זכור שרעם להושיעם וגם קרא שנת יובל., ושים אותם מקום אבותם היות מושלים בכל תבל.

ומעל יד איש צייד טבעתם יסירו. ממלכה ממושכה לעיר ציון תשיבנו ובת כבודה ברב עבודה, לבית אימה תביאנה, והגבירה והצפירה בראש דוד תשימנה, ומצנפת מעולפת בראש אהרון תקימנה והתמיד אזי תעמיד והמנחה תרימנה, והמרקח אשר לוקח ולא ראיתיו עד הנה.

והנרות במנורות בני אהרון יבעירו, הנכאה והצמאה אשר תמיד לך תיליל, סמוך ידה בבן דודה הנקרא שמו חכליל, ותכניס לגן בושם, וחופתם בהוד תכליל, ותוליכם ותמליכם בהר ציון והגליל, וחק ישר אזי יושר עלי נבל וגם חליל, ועם אוהבי שמך ועוזבי חזון שקר ושא ואליל. ואום פרוכים יהו ברוכים כל רואיהם יכירו. הן במחנה על מול פני המנורה יאירו.

אור חדש....

מאורה זו זכתה להלחנה ומושרת על ידי החזן דניאל כל-טוב (וגם קול טוב!)

זולת

מבוסס לפי א-ב וחתום: "שלמה הקטן ברבי יהודה חזק"

אין צור חלף, תבנית כל גולף, לכושל חיול חולף, למכשת חית שולף.
בער שקד לסלף, עם דת אילף, מעט פרחי תלף, גיבור מרוד אלף
גומצי שיחות כר , שלוש עשרה כרכר, ראות ברכות סקר, בעינוי נפש נקר
דבר שם יקר, כל מזכיר יודקר, ואז לרוב הופקר, מדוד כפור בעיקר
הערים סוד בלייעל, להוגי חן יעל, מסוך סף רעל, חיימו המרר והרעל
ועוד הוסיף מעל, לאל מודד שעל, ביטל עוד מהעל, קורבן תמיד מועל.
זרע קודש החרץ, חכמו קלי מרץ, גיזור אצבע קרץ, כותב כתובת פרץ.
חיבול טומאת שרץ, גן העול השרץ, שיתוק איסוף הפרץ, זימה ספק ארץ.
טשו חרגולי ילק, זמורי הבקק והבלק, כנץ על ציפור דולק, גוזלי בתר והמלק.
יקדו כהבהבי עלק, חרחר ריב וחלק, עקור מתן חלק, חג ומנורה דולק.
כנויים שפני סלע, הומרו לתניני בלע, לבאי שן ומתלע, תבואת קודש ילע.
לאיד הכינו צלע, נטוש מדני גלע, בשר קודש קלע, מעם משול תולע.
מידת חמס גמלו, כן גמול הגמלו, כסוף יאור קמלו, כראש שיבולת נימלו.
נטיון רעות ניכלו, בל יוכלו שוכלו, כקש יבש אוכלו, כלו בעשן כלו.
סוד שם להללה, תמור רשע מתחולל, יומם הפך לליל, בכן יוגמר הלל.
עז בכן יתמלל, מפי יונק ועולל, למשבית צר ומתעולל, כל הנשמה תהלל.
פולגו לשבעה חלוצים, וקבעו שמונה מליצים, נגד שקודת ניצים ותקפת שנת קיצים.
ציערו כעקרבי עקצים, וצוערו כגמולי שקצים , לוהטו כעצי קצצים, דועכו כאש קוצים.
קהלים נסדו מדני, בשנים עשר עידני, רב ריבם אד-וני, על חושבי אובדני.
שפוט כן דיני, אין עוד זולתך אדו-ני, תאבד כן זידוני, כל אויביך אדו-ני.
שמור לפי מילים, הט הקשב קובלים, טרוד נוף בהולים, יחיל רוזני בעלים. יציאת יום הילולים, וקרע דין הוללים, חזות קרוא כמהללים, מי כמוכה באלים
עזרת...

לדף הראשי של חנוכה

הפטרת פרשת בהעלותך וחנוכה

ההפטרה לשבת בהעלותך זהה להפטרת שבת חנוכה והיא בספר זכריה ב' י"ד ועד פרק ד' פסוק ז'. בשל אורך המאמר חילקתי אותו לפסקאות.

נזמין אתכם גם לעיין בספרי החדש "הפטרה לעניין" המכיל פירושים לכל ההפטרות ומתאים מאד גם כמתנה.

לרכישת הספר "הפטרה לעניין"

הקדמה
ראינו כבר מספר סוגי הפטרות. יש הפטרות סיפוריות (כגון ההפטרה הרגילה לשבת מקץ שלרוב נדחית מפני הפטרה זו), ויש הפטרות שהן נבואות שהנביא מנבא ולרוב הן דברי תוכחה. גם בזכריה כבר עסקנו מעט בהפטרת סוכות, אולם הפטרת חנוכה ושבת בהעלותך שייכת לסוג אחר, נבואות שהן חזיונות של הנביא. אלו הפטרות קשות יותר שכן המראות הם מראות נשגבים שאנו מתקשים לדמיין. הדוגמה הידועה ביותר היא מעשה מרכבה המופיע בפתיחת ספר יחזקאל ומהווה את הפטרת חג השבועות.
הפטרה זו היא אחת מהקשות ביותר שיש ולצערי בסוף הקריאה תישארו כנראה עם הרבה שאלות. ננסה לצעוד בה לפי מיטב כוחנו ומיעוט הבנתנו. נעיר כי הגמרא במסכת סנהדרין דף צג. דורשת פסוקים רבים ומביאה מדרשים שונים על חלקים גדולים מהפטרה זו אולם אנו ננסה לצעוד בדרך הפשט.

רקע להפטרה
שתי בעיות עומדות לפנינו, קודם כל עלינו לזכור שלהפטרה זו שני כובעים. ובעוד הקשר המיידי גם לחנוכה וגם לפרשת בהעלותך הוא המנורה המוזכרת בסוף ההפטרה, יהיה עלינו להתאמץ מעט על מנתלגלות קשרים עמוקים יותר. קושי שני נובע מהצואת חלקי נבואה וחזיונות ממקומם והצגתם כיחידה נפרדת. נזכיר כי זכריה הינו מאחרוני הנביאים והוא פעל בימי שיבת ציון ותחילת תקופת בית שני.
בתחילת הפטרתו מצטווה זכריה להוכיח את העם ולהזכיר להם כי אבותיהם גלו בגלל חטאיהם ושאל להם לחזור על חטאים אלו. הפטרתנו מתחילה לאחר מספר חזיונות של זכריה בהם ראה ארבע קרנות, ארבעה חרשים ואיש עם חבל מידה, ועוד קודם לכן הדסים ואיש רוכב על סוסים. בתוך כל המראות האלו זכריה רואה את מלאך ה' שואל ישירות את ה' עד מתי הוא לא ירחם על ירושלים, המלאך שומע דברי ניחומים מה' והמלאך גם מצווה את זכריה לומר אותם.

פתיחת ההפטרה
פתיחת ההפטרה הינה חלק מאותם דברי ניחומים

יד רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם-ה': טו וְנִלְווּ- גוֹיִם רַבִּים אֶל-ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי-ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ: טז וְנָחַל ה' אֶת-יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָם: יז הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה' כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ:
כבר כאן אפשר לראות דמיון מסוים להפטרת סוכות העוסקת בכך שכל הגויים והעמים יבואו לבית המקדש, גם הביטוי ביום ההוא מופיע בשתי ההפטרות.

ההפטרה ממשיכה בתיאור החיזיון של זכריה
א וַיַּרְאֵנִי אֶת-יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה' וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל-יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ:

מי הראה לזכריה? אין אנחנו יודעים, אולם מקריאת תחילת הספר מופיעה דמות "המלאך דובר בי" ויש להניח שאותו מלאך הראה לזכריה חיזיון מופלא זה. גם את יהושע הכהן הגדול אנו לא מכירים, אך נראה שהוא עומד למשפט בבית דין של מעלה. אמנם יהושע עומד לפני מלאך ה' ולא לפני ה' עצמו שהוא שופט כל הארץ. אין לנו כל מושג על חטאו של יהושע. האם התרשלו הכהנים במלאכת הקרבת הקורבנות (יש נבואות בספר חגי הרומזות על כך), או בהשלמת בניית המקדש?

ב וַיֹּאמֶר ה' אֶל-הַשָּׂטָן יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ:

אנו אפילו לא שומעים את טענות השטן. בתורה המלה שטן מופיעה רק במעשה בילעם. מלאך ה' עומד בדרכו. המלאך עצמו אינו "השטן" אלא שטן הוא סוג של הפרעה וזה היה תפקידו של אותו מלאך באותו רגע. בצורה דומה אנו מוצאים שימוש במילה זו אצל דוד המלך. המילה "השטן" הנראית כאילו היא מתייחסת למלאך ספציפי שזה כל תפקידו, בדומה למה שאנחנו מכירים בדמיוננו מופיעה אך ורק בספר זכריה ובספר איוב. זהו שינוי פרדיגמה בכל מה שקשור למלאכים. בתורה המלאכים הם שליחים המבצעים הוראות בלבד ואילו בנביאי בית שני ובכתובים (גם בספר דניאל התייחסות נרחבת למלאכים), אלו הם ישויות בעלי עצמאות כלשהי (להארכה בנושא זה ראו בספר בראשית הייתה משמעות של גבי ברזילי).
הגערה הראשונה בשטן ברורה, אבל הגערה השנייה אינה ברורה. במי גוערים? האם שוב בשטן? מי הוא זה שבחר בירושלים? לכאורה אם נביט שוב בתחילת ההפטרה למעלה (פסוק ט"ז) הרי שה' הוא הבוחר בירושלים. אי אפשר לפרש שה' גוער בעצמו ונראה להסביר שה' גוער בכל מי שבוחר להרע לירושלים, העיר שהיא בחירתו של ה' בעצמו.
המילים אוד מוצל מאש יכולות להתייחס ליהושע עצמו, לירושלים עצמה או לכל דלת העם שעלתה בימי שיבת ציון. אלו הניצולים מאש הגלות והחורבן שעלו בחזרה לארץ ישראל להקים מחדש את הארץ את העיר ואת בית המקדש. המדרש מקשר בין יהושע לבין חנניה מישאל ועזריה והצלתם הניסית מכבשן האש המתוארת בספר דניאל.

ג וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ:

המדרשים אומרים שהבגדים הצואים הם עצמם החטא ומכוונים בכך שיהושע נשא נשים נוכריות (בעיה נפוצה באותו זמן עליה אפשר לקרוא בספרי עזרא ונחמיה). לעיוננו נעיר שלא מאד הגיוני שהכהן הגדול ילבש בגדים צואים ולא את הבגדים המיוחדים לעבודת המקדש ושאולי הדבר הראה על עבודה שאינה כשורה.

ד וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת:
למי מתייחסת המילה ויען? הדיבור האחרון היה של ה' אולם ההתיחסות בפדוק הקודם הינה שיהושע עומד לפני המלאך. בהתאם לכך שלמלאכים יש עצמאות מסוימת אנו רואים עתה גם היררכיה בין המלאכים.

ה וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל-רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ- הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל-רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ ה' עֹמֵד:
שימו לב, המילה ואומר הינה בגוף ראשון! האם הנביא מעז להתערב במה שקורה בעולמות העליונים? ככה זה נראה. שהמלאך מצווה להסיר את הבדים ולשים מחלצות. זכריה מתערב ואומר לשים גם צניף. מלאכים אחרים, שמים קודם כל את הצניף ורק אחר כך את הבגדים. האם ציווי זכריה חזק מציווי המלאך? אין לי תשובה ונראה שגם מלאך ה' עומד, כאילו מחכה לבאות.

ו וַיָּעַד מַלְאַךְ ה' בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
תזכרו שאנו בתוך חיזיון. סביר להניח שיהושע כלל לא מודע למה שקורה בהיכלות ה'. האם זכריה צריך להגיד לו את מה שראה?

ז כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם-בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם-אַתָּה תָּדִין אֶת-בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת-חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה:
יהושע מצטווה כמובן ללכת בדרך ה' ולשמור את משמרת ה' ובפרט לשמור על עבדות בית ה' וחצרו (בית המקדש). מהם המהלכים ומיהם העומדים האלה? נראה שזהו אחד מתפקידיו של הכוהן הגדול שמאפשר לו לעלות לעולמות העליונים ולפעול שם. דבר זה אפשרי ביום אחד בלבד בשנה - ביום הכיפורים - ביום בו נכנס הכהן לבדו להקריב קטורת בקודש הקודשים. בגמרא מופיעים מספר מקרים בהם עלה הכהן הגדול למרום. המקרה הידוע ביותר מופיע בפיוט "אלה אזכרה" הנאמר בקהילות אשכנז ביום הכיפורים. המלכות גזרה גזרה על חכמי ישראל וחכמים שלחו את הכהן הגדול לעלות למרום ולברר את מהות הגזרה:

"יצאו מלפניו וחלו את פני רבי ישמעאל כהן גדול שיזכיר השם הגדול ויעלה לרקיע ויחקור אם נגזרה גזרה מאת השם יתברך וטהר רבי ישמעאל את עצמו בטבילה ובקדושין ונתעטף בטלית ובתפלין והזכיר השם המפורש בפירושו. מיד נשאו הרוח והביאו למעלה עד הרקיע הששי ופגע בו גבריאל המלאך"

אם הכהן הגדול נוהג כשורה יהיו לו יכולות מופלאות אלו.

ח שְׁמַע-נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי-אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי-הִנְנִי מֵבִיא אֶת-עַבְדִּי צֶמַח:
זכרו כי זכריה רואה את יהושע ואת מה שנמסר לו בחיזיון ונראה שהוא צריך להעביר לו את תוכנו במציאות.

ט כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל-אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת-עֲוֹן הָאָרֶץ-הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד:
אתם שואלים מהי האבן, מהם העיניים? גם אני שואל. גם לפי המדרשים אולם אפילו בפשט נראה כי המדובר באבן המיועדת לבניין המקדש וכשהמקדש יבנה יתום עוון הארץ, העוון שגרם לפני עשרות שנים להחרבת המקדש ולגלות עם ישראל מארצו.

י בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל-תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל-תַּחַת תְּאֵנָה:
באותו יום ישוב עם ישראל לחיות במצב האידאלי של איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מצב שהיה בימי שלמה, לאחר בניין בית המקדש הראשון.

חיזיון המנורה
א וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ:
פסוק זה מזכיר לו את סרטו של כריסטופר נולן - התחלה Inception (סרט מעולה אם לא ראיתם) . יש בסרט מספר רבדים של מציאות וחלום אחד בתוך השני. וגם כאן נראה שזכירה היה במצב דמוי שינה (טראנס מסוג כלשהו) אבל גם כשהמלאך העיר אותו הוא במצב אחר של חיזיון ובוודאי לא במציאות רגילה.

ב וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה (וָיאֹמַר) [וָאֹמַר] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת- זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ:ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ:
זכריה רואה את מנורת המקדש עם שני עלי זיתים

ד וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה אֵלֶּה אֲדֹ-נִי:
שאלה זו מופיעה הרבה בחזיונות זכריה. כמעט על כל חזיון זכריה שואל מה הוא ראה

ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹ-נִי:
רק שבמקרה זה המלאך מעט מתפלא שזכריה אינו יודע. נראה כי בוודאי זכריה יודע שמדובר במנורת המקדש אולם מהי המשמעות מאחורי אותה מנורה ואיך היא באה לידי ביטוי במנורה עם שני עלי הזית? זוהי אכן שאלה קשה וגם בחזיונות הקודמים הפירוש לא ברור. נזכור שבמקרים דומים הנביא רק מתאר את מה שהוא רואה והפירוש מתבצע על ידי ה' או המלאך (לדוגמא, פרק א' בירמיהו עליו נעמוד בהרחבה בהפטרת פרשת מטות)

ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר-ה' אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם-בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת:
למרות שהחיזיון הוא של זכריה, לתוכנו יש נמען אחר ועל זכריה להעביר את המסר אליו. זרובבל היה ראש הגולה ומנהיג השבים מבבל והוא זה שקיבל את המינוי מכורש לבנות את בית המקדש. והמסר הוא מסר שהפך למטבע לשון. לא בחיל ולא בכח, אבל איך הוא קשור דווקא למנורה (פירוש ענפי הזיתים מופיע בהמשך ספר זכריה ומחוץ לתיחום ההפטרה)? אין על זה תשובה ברורה ועלו הצעות שונות אולם כולן דחוקות למדי. אתם מוזמנים להעלות הצעות נוספות.

ז מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ:
חלקו הראשון של פסוק זה ברור, אולם לא ברור למי הוא פונה. מיהו אותו הר הגדול לפני זרובבל? אנו יודעים שהיו קשיים מרובים בבנים בית המקדש, אבל לא ידוע למי מתייחס זכריה. בכל מקרה אותו הר גדול יהפוך למישור לפי זרובבל.
חלקו השני של הפסוק אניגמטי. מי יוציא את האבן הראשה? ההר הגדול? זרובבל? אבן הראשה היא בראש קשת אבנים והיא זו המחזיקה את כל הקשת במקומה. הוצאת אבן הראשה ממוטטת את כל המבנה. נראה שההר הגדול נמשל לקשת אבנים וזרובבל מוציא רק אבן אחת ובכך גורם להתמוטטות ההר הגדול. תשואות בוודאי יהיו, אבל הן צריכות להיות לזרובבל, וגם הלשון לה קשה מעט. אפשרות אחרת היא שחלקו השני של הפסוק מדבר על בניית המקדש ועל סיום הבנייה עם אבן הראשה (אמנם לא ידוע שהיו קשתות במקדש, אבל לצורך הדימוי). זרובבל יניח את אבן הראשה במקומה (ואז הביטוי והוציא קשה מעט) ובוודאי התשואות מגיעות לאבן שסיימה את הבניין.
שימו לב שכבר פגשנו אבן אחת בהפטרה (פסוק ט' בפרק ג') וזו אבן עם שבע עיניים. המספר שבע חוזר על עצמו, אולי האבן היא אותה אבן? אבל במקום אחד היא לפני זרובבל ובשני לפני יהושע. אולי יש כאן רמיזה על השותפות שצריכה להיות בין הכהונה להנהגה. מצד אחד הפרדת רשויות. הכהונה משבט לוי, המלוכה משבט יהודה (וזה דווקא בניגוד למצב של חנוכה בו בית חשמונאי היו גם בכהונה וגם במלוכה) ומצד שני, שיתוף פעולה מלא באחריות לבניין המקדש.

ההפטרה אמנם מסתיימת אבל מומלץ להמשיך ולקרוא בזכריה מפרק ד' ועד סוף פרק ו.

סיכום
הקשר לחנוכה ברור, לא רק בניין בית המקדש, והחזרת השכינה לישראל (תחילת ההפטרה) והמנורה הדולקת, עיקרו של חנוכה, אלא גם הנס השני של חנוכה, נס הניצחון של מעטים מול רבים, חלשים מול חזקים. לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי. כל ענייני חנוכה מקופלים בהפטרה זו ולא מפתיע שהיא נבחרה.
גם פרשת בהעלותך כוללת את שכינת ה' המתבטאת בארון הברית הנוסע לפני המחנה הצבאי מסמל שלמרות המחנה הצבאי כוחו של עם ישראל הוא באמונתו.

בול סמל המדינה - מנורה דולקת וענפי זית

לדף הראשי של חנוכה
לדף הראשי של פרשת בהעלותך

הדלקת נרות חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה

המנהג המקובל הוא להדליק מספר נרות כמספר היום בחג מנר אחד ביום הראשון עד לשמונה נרות ביום האחרון. את הנרות מדליקים מנר אחר (השמש).

בכל ערב מברכים לפני הדלקת הנרות בסדר הבא (ייתכנו הבדלים מנהגים קטנים בנוסח):

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

בלילה הראשון מוסיפים ברכה שלישית:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה.

את החנוכייה ממלאים בנרות מימין לשמאל, בכל יום עוד נר, אולם את ההדלקה עצמה מקובל להתחיל מהנר השמאלי ביותר, המייצג את הנר החדש של אותו יום. זה מנהג האשכנזים וייתכנו גם מנהגים אחרים וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

ישנם שני מזמורים שנהוג לשיר לאחר הדלקת הנרות. המזמור הראשון הוא "הנרות הללו", מזמור קדום שמקורו כבר במסכת סופרים (ובתוספות המקובלות כיום):

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין

עַל הַיְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת ועל המלחמות

אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בימים ההם, בזמן הזה

עַל יְדֵי כּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים

וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

הַנֵּרוֹת הַאֵלוּ קֹדֶשׁ

וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן

אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד

כְּדֵי לְהוֹדוֹת ולהלל לִשְׁמֶךָ הגדול

וְעַל נִסֶּיךָ ועַל נִפְלְאוֹתֶיךָ

וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ

הטקסט לקוח מאתר פיוט, שם תוכלו גם להאזין ללחנים הידועים של הפיוט.

לאחר מזמור זה שרים את המזמור המאוחר יותר: "מעוז צור ישועתי"

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי		לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי		וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ		מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר		חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי		בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי		בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה		הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ		יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי		וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי		כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי		כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל		לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ		אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ		וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ		וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו		עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי		אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי		וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים		נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה		קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ		וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ		מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה		וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן		הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

במקומות רבים נהוג לא לשיר את הבית האחרון. האזינו ללחנים וקראו עוד על המזמור באתר פיוט. הלחן הידוע מקורו בשיר עם גרמני וגם ורדי השתמש באטיוד קטן ממנו באופרה דון קרלוס.

סדר הדלקה מעוצב להורדה:

תפילה יפה לחנוכה מתוך ליקוטי תפילות (ס')

וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה כָּרָאוּי, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל חֲנוּכָּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ, וְלוֹמַר הַלֵּל שָׁלֵם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָבַעְתָּ לָנוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁהֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא תָּמִיד, שֶׁהוּא הוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבִפְרָט בִּימֵי הַחֲנוּכָּה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, וּלְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְבָרֶכְךָ סֶלָה בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת . לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

לדף הראשי של חנוכה

תשובות לחידון חנוכה

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם לפתור את החידות עצמן, גשו קודם לדף החידות לחנוכה, נסו לפתור את החידות לבד. כך הנאתכם רק תגדל. אם ניסתים ובכל זאת אתם צריכים חילוץ, הנה התשובות לחידת הציורים לחנוכה

סופגניה וסביבון וסמל מכבי - לא באמת צריך הסברים
שלט החנייה ומתחתו המספר 25 מרמז על שם החג - חנו בכ"ה. המכבים חנו (פסקו הקרבות) בכ"ה בכסלו
הפירמידה מורכבת מהנרות אותם מדליקים. שניים ביום הראשון ותשעה ביום האחרון (כולל השמש)
ניסים משעל - על הניסים
הפרח הוא דם המכבים
סמל אגף המודיעין - עירם של המכבים
יין וגבינה - רומזים על סיפורה של יהודית הנקשר גם הוא לחנוכה
הדג האחד מול כולם מבטא את הביטוי - יחיד מול רבים
היסטוריון ידוע - יוסף בן מתתיהו
הסמל הירוק הוא סימלה של העיר מודיעין
62492 הוא המיקוד (פוקוס) של רחוב שמעון התרסי, אחד מן האחים החשמונאים
מטבעות הכסף מרמזים על דמי החנוכה
מד לחץ דם - שוב מרמז על דם המכבים

תשובות לחידות הלכות חנוכה (בקצרה ולעיון בלבד)

מנו לפחות שלוש משמעויות לשם חנוכה? חנוכת המזבח, חנו בכ"ה בכסלו, נוטריקון - ח' נרות והלכה כבית הלל.
מה משמעות הדין המקורי של נר חנוכה = נר איש וביתו? - מדליקים נר אחד בלבד לכל בני הבית בכל אחד מימי חנוכה.
מה ההבדל בין שיטת המהדרין ולבין שיטת המהדרין מן המהדרין? מהדרין - נר אחד בכל יום לכל אחד מבני הבית. מהדרין מן המהדרין - מספר נרות משתנה.
כמה נרות מדליקים בסך הכל בחנוכה (כולל השמש)? - הדלקה מלאה היא של 44 נרות (2+3+4+5+6+7+8+9)
מתי מדליקים את הנרות? - משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, ובימינו אפשר גם מאוחר יותר
האם עדיף להדליק בתוך הבית או מחוץ לבית? - במקום שאנשים עוברים עדיף מחוץ לבית לשם פרסום הנס.
כמה זמן צריכים הנרות לדלוק? - משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים, כחצי שעה לפחות.
מהן שיטות בית הלל ובית שמאי ביחס למספר הנרות בכל יום? לפי בית הלל מספר הנרות עולה בכל יום ולפי בית שמאי יורד.
מה פירוש הביטוי "מעלין בקודש ולא מורידין"? - מוסיפין קדושה ולא מורידים ולכן מספר הנרות צריך לעלות.
מה תפקידו של השמש? - מדלקים איתו את הנרות כדי שלא להשתמש בנר חנוכה, וכמו כן שיהיה אפשר להנות מאורו ולא מאור נרות החנוכה.
מה מדליקים קודם בערב שבת? את נרות השבת או את נר החנוכה? ובמוצאי שבת? - בבית מדליקים קודם חנוכיה ואז נרות שבת. במוצאי שבת, בבית הכנסת קודם מדליקים נרות חנוכה ואז מבדילים, בבית קודם מבדילים ואז מדליקים נרות חנוכה.
מהי קריאת התורה בחנוכה בכל יום מימי החג? - קוראים את קורבנות הנשיאים בפרשת נשא. ביום הראשון מתחילים מויהי כלות, ויש כאלו שמתחילים מברכת ככנים. ביום האחרון קוראים את הנשיא של היום השמיני ועד הסוף וממשיכים כמה פסוקים על מעשה המנורה בפרשת בהעלותך.
כמה ספרי תורה מוציאים בשבת חנוכה שחלה להיות בשבת ומה קוראים בכל אחד מהם? - מוציאים שלושה ספרים. בראשון קוראים פרשת השבוע אבל מחברים את שישי ושביעי. קריאת שביעי היא הקריאה לראש חודש בפרשת פינחס. לאחריה אומרים חצי קדיש. המפטיר הוא נשיא היום בפרשת נשא.
מהם שני הניסים שאירעו בחנוכה? נס ניצחון במלחמה על היוונים, ונס פך השמן.
מה מוסיפים לתפילת העמידה ולברכת המזון? - אמרית על הניסים

חידות תרתי משמע לחנוכה

חוסר סבלנות בדיג - חנוכה (נו בתוך המילה חכה)
קצה גן עדן - סופגניה (סוף גן ...)
אש במילת שאלה -
בין חיל לשלום (מודיעין - חיל מודיעין ומודיעין שלום...)
קריאה למה אייל (מי לה' אלי)
שם חם ואני בעסק (חשמונאים)

יש באתר עוד המון חומר על חנוכה
בקרו בדף הראשי של חנוכה

סבתא אפתה עוגה
תשובה - מדליקים נר אחד בצורה רגילה ונר שני משני הצדדים שלו . כאשר הנר שדולק משני הצדדים נכבה, עברה רק חצי שעה. כעת מדליקים את הנר הראשון גם בצד השני שלו והוא יבער בקצב מהיר יותר ולכן יכלה תוך רבע שעה. בסך הכל שלושת רבעי שעה

החשמונאים וכדי השמן המזויפים
החשמונאים יאספו מכל כד כמות שונה של שמן מהכד הראשון ליטר, מהשני שני ליטר מהשלישי שלושה ליטר וכך הלאה. לפי השוני במשקל יהיה אפשר לדעת כמה ליטרים של שמן הם מזויפים ומשם את הכד של השמן הטהור.

יהודה המכבי והצבא היווני
רק אחד. יהודה המכבי - כל השאר ירדו מירושלים וברחו.

חידות לחנוכה

דף החידות לחנוכה, כולל חידות מילוליות וחידות ציורים לחג החנוכה ובנוסף הפניות לחידונים נוספים ברחבי הרשת. חג שמח ופתרון מהנה (קישור לחלק מהתשובות מופיע בסוף). מכירים חידות נוספות? הוסיפו בתגובות!

חידות לחנוכה

שאלות בהלכות חנוכה

מנו לפחות שלוש משמעויות לשם חנוכה?
מה משמעות הדין המקורי של נר חנוכה = נר איש וביתו?
מה ההבדל בין שיטת המהדרין ולבין שיטת המהדרין מן המהדרין?
כמה נרות מדליקים בסך הכל בחנוכה (כולל השמש)?
מתי מדליקים את הנרות?
האם עדיף להדליק בתוך הבית או מחוץ לבית?
כמה זמן צריכים הנרות לדלוק?
מהן שיטות בית הלל ובית שמאי ביחס למספר הנרות בכל יום?
מה פירוש הביטוי "מעלין בקודש ולא מורידין"?
מה תפקידו של השמש?
מה מדליקים קודם בערב שבת? את נרות השבת או את נר החנוכה? ובמוצאי שבת?
מהי קריאת התורה בחנוכה בכל יום מימי החג?
כמה ספרי תורה מוציאים בשבת חנוכה שחלה להיות בשבת ומה קוראים בכל אחד מהם?
מהם שני הניסים שאירעו בחנוכה?
מה מוסיפים לתפילת העמידה ולברכת המזון?

חידות תרתי משמע לחנוכה

חוסר סבלנות בדיג
קצה גן עדן
אש במילת שאלה
בין חיל לשלום
קריאה למה אייל
שם חם ואני בעסק

חידון א ב לחנוכה

דף חידות המבוסס על אותיות הא' ב' שהכינה אחיינתי יהל:

חידות לחנוכה

והתשובות: אנטיוכוס, בית המקדש, גזרות, דביר קודשך, ה', נר שישי-ו' חנוכה, חנה, שמן זית זך כתית למאור, טהורים - טמאים, יהודה יוחנן ויונתן, כ"ה כסלו, לימוד תורה, מתיתיהו, נס, סופגניות, 'על הניסים', פך שמן, צור, קידוש, רשעים,שבת, מילה, נרות ,תורה

תפזורות לחנוכה - תפזורת מילים ותפזורת בה יש למצוא את המילה חנוכה כמה שיותר פעמים

חידות מתמטיות

מספר חידות מתימטיות מוכרות שהולבשו לכבוד חנוכה...

סבתא אפתה עוגה
סבתא מכינה עוגה לחנוכה, יש לאפות את העוגה במשך 45 דקות בדיוק. לסבתא יש רק שני נרות שכל אחד מהם דולק שעה בדיוק. איך אפשר למדוד באמצעות שני נרות אלו את הזמן הדרוש לאפיית העוגה?

החשמונאים וכדי השמן המזויפים
מתתיהו ובניו נכנסו למקדש ומצאו עשרה כדי שמן, אולם רק אחד מהם מכיל שמן זית טהור וזך וכל האחרים מכילים שמן זית מעורבב עם שמני סויה, קנולה ושאריות השמן מסירי טיגון הסופגניות. השמן המזויף שוקל מעט יותר משמן זית טהור (שמשקלו 916 גרם לליטר לעומת המזויף ששוקל 946 גרם לליטר). במקדש נשאר משקל מדויק מאד, אולם הוא מסוגל לבצע שקילה אחת בלבד בטרם יתפרק... איך ימצאו החשמונאים את הכד הנכון וממנו ידליקו את המנורה, בשקילה אחת בלבד?

יהודה המכבי והצבא היווני
יהודה המכבי עלה לבית המקדש. בדרך ראה מולו את היוונים בורחים. הוא ראה שמונה מפקדי גדודים. לכל מפקד גדוד יש שמונה מפקדי פלוגות. לכל מפקד פלוגה יש שמונה מפקדי מחלקה ובכל מחלקה יש שמונה חיילים יוונים. כמה חיילים עלו לירושלים בסך הכל?

חידות מתימטיות נוספות באתר אלף אפס
תשובות לחידות ציורים
הדף הראשי של חנוכה

פרשת מקץ - שבת חנוכה

פרשת מקץ, תהיה ברוב השנים (למעלה מ-90%) בשבת חנוכה. אין בפרשת מקץ ענינים הקשורים לחנוכה אבל פטור בלי כלום אי אפשר ולכן ניסו מחברים שונים למצוא (או יותר נכון לחבר) רמזים שונים על פסוקים בפרשה כמעין פרפראות.

לדוגמא, הרב רחמים מלמד הכהן בספר המדרשים שלו "כסא רחמים" חיבר נוטריקונים לפסוק הראשון של הפרשה (למעט הנוטריקון למילה שנתים הקדום יותר ומיוחס למאה ה-15).
הנוטריקונים עוסקים כמובן בעניני חג החנוכה ולמרות היותם מאולצים קצת, הרי שהם מבחינת פרפראות לתורה.

"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר"
יהי - 25 בגימטריה, רמז לכ"ה
מקץ - מכסלו קמו צרים
שנתים - שמאל נר תדליק ימין מזוזה (רמז זה קדום יותר ומיוחס גם לר' יהושע בועז לבית ברוך ממגורשי ספרד בסוף המאה ה- ט"ו)
ימים - ימנע מבכי ימנע מהספד
ופרעה חלם - ופרשו רבותינו עליהם השלום ח' לילות מדליקין
והנה עמד - ובצאת הכוכבים נדלקין הנרות עד מניעת דרכים
על היאר - עד ליל השמיני ישרפו אור רובם.

רמז נוסף נמצא בפרק מ"ג טז: "וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת-בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת-הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" - אותיות חנוכה בשינוי סדר.

ועוד רמזים כיד הדמיון הטובה.

שבת חנוכה יכולה להיות גם בשבת פרשת וישב. בשביל שזה יקרה, דרוש שחנוכה יתחיל כמה שיותר מוקדם (כלומר שחנוכה ייגמר לפני שתגיע שבת פרשת מקץ). מצב זה ייתכן רק בצירוף שני תנאים. ראש השנה חל בשבת (ולכן קריאת התורה של פרשת בראשית חלה ביום המאוחר ביותר בחודש תשרי). השנה היא חסרה ולכן עובר יום אחד פחות מראש השנה ועד חנוכה. צירוף של שני תנאים אלו יגרום לכך שזאת חנוכה (ג' טבת) יהיה ביום שישי ופרשת מקץ תהיה יום לאחר מכן בתאריך ד' בטבת. מצב זה אפשרי בשתי שנים (אחת פשוטה והשניה מעוברת): זחא וזחג, וקורה פעם בעשר שנים בממוצע. בפועל שנים אלו מתרחשות בהפרש של 20 שנה ואז שוב בהפרש קצר יותר. השנה האחרונה בה שבת חנוכה הייתה בפרשת וישב היתה שנת תשס"א (ולפניה שנת תשנ"ז). השנה הבאה בה שבת חנוכה תהיה בפרשת וישב היא רק בשנת תשפ"א ולאחריה בשנת תשפ"ד.

תקציר פרשת מקץ ומאמרים נוספים לפרשת מקץ

לדף הראשי של חנוכה

הלכות חנוכה

תפזורת לחנוכה

בעמוד תמצאו שלוש תפזורת לחנוכה. בתפזורת הראשונה מסתתרות ארבעים מילים (ומונחים) מהחג, ניתן להיעזר ברשימת המילים. ניתן להוריד ולשמור את התפזורת ולהדפיסה. הקובץ ברזולוציה גבוהה.

תפזורת לחנוכה

רשימת המילים:

חנוכה, נרות, שמש, אור, נס, גדול, היה, פה, מכבים, רומאים, בית המקדש, כד קטן, חנוכיה, מנורה, שמן, סופגניות, סביבון, לביבה, טבת, כסלו, ראש חודש, על הנסים, אגוזים, יהודה, שמונה ימים, שמן זית, כהן גדול, חשמונאים, מתתיהו, יוחנן, יונתן, אלעזר, שמעון, חג האורים, פיל, אנטיוכוס, אמאוס, בית חורון, מודיעין, חנה ושבעת בניה.

עברו כמה שנים וגם ישי עשה תפזורת. תהנו.


תפזורת לחנוכה

בתפזורת הבאה יש למצוא כמה שיותר פעמים את המילה חנוכה. יש יותר מ-25!

תפזורת לחנוכה

ועוד תפזורת דומה, הפעם עם המילה שמן, שמופיעה יותר מארבעים פעמים!

תפזורת לחנוכה

עוד חידות לחנוכה

לדף הראשי של חנוכה

הלכות חנוכה בשיר של הרב קוק

הרב קוק חיבר בצעירותו שיר המקפל בתוכו את כל הלכות חנוכה. השיר התפרסם בשנת תרמ"ג (1883), כאשר הרב היה בן שמונה עשרה בלבד. לפי השערתו של הרב נריה, השיר חובר בהשראת הפיוט של ר' יוסף הקטן המתאר את הלכות הפסח וממנו אנו מכירים בעיקר את בית האחרון: "חסל סדר פסח" הנאמר בסוף ליל הסדר.
לדף הראשי של חנוכה

הנה השיר במלואו ולצידו (מוטה לצד שמאל) ההלכות השונות הנמצאות בו.

זכר חסדים ופלאי א-לוה, בשנות קדם הביט מגבוה,

לתת עז להחליף כח, לעם ממשך מגזע קדוש פורח,

חובה עלינו לעד להזכירה חסד א-ל במעשה ואמירה.

דברי פתיחה לחג החנוכה ומטרת המצווה להזכרת חסד ה' ולפרסום הנס שנעשה.

בעשרים וחמשה לכסלו החדש יום אדיר ברב טוהר וקודש,

שמונת ימים בו יבאו, להודות ולהלל יקבעו,

להדליק נרות כברקים מזהירים, ומדי יום יוסיפו המהדרים הבחירים,

גם כל נפשות בית ידליקו בגילה איש נרותיו ויסלדו בחילה.

הפרטים הבסיסיים על החג, תאריך החג, אורכו, מצוות הדלקת הנרות, ודיני המהדרין (הוספת נר בכל יום) והמהדרין מן המהדרין (הדלקת חנוכיה עבור כל אחד מבני הבית).

ושלש יברכו עת ידליקו בברכת זמן רצון יפיקו,
ובכל הלילות אך שתים ברכות מצות וזכר נסים יחד נערכות,
לבד אם שכח או שגה בהלכה ולא ברך בראשון לזמן הברכה
אז מפי חכמים הדת נתונה בכל לילה שיזכר לברך זמן באמונה.

הברכות על ההדלקה. שלוש ברכות בלילה הראשון ושתי ברכות בשאר הלילות, אלא אם לא ברך שהחיינו בלילה הראשון ואז מברך בפעם הראשונה שמדליק

ואם להדליק נרות פס כחהו ישא ברכה עת תחזינה עינהו

וברכת זמן ונסים יודה לא-ל בראותו נרות מצוה בבתי ישראל.

מי שלא יכול להדליק נרות, יברך רק שעשה ניסים ושהחיינו (בלילה הראשון) כאשר הוא רואה נרות אחרים שהודלקו.

ועובר אורח בארץ נכריה אם בבית זבולו אשתו הליכות צופיה,

וכדת היא נרות עורכת גם בעד בעלה אשר הרחיק ללכת,

אז חובה עוד אין עליהו להדליק נר במלון מגרהו.

מצוות הדלקת הנרות היא בבית. מי שאינו בביתו אולם אשתו או בני ביתו האחרים מדליקים עליו פטור. בתי השיר הבאים מפרטים עוד את דיני נוסעים שאינם נמצאים בביתם ויש בהם פרטים רבים.

ואם הגבר האורח יבא בגפו, לקחת חלק בנרות הבית יפרש כפו.

אורח שאינו בביתו והוא יחיד, ראוי שישלם לבעל הבית תמורת חלק בנרות ואז יוכל להדליק עם בעל הבית.

והאיש אשר אין לו מקום קבוע, הנה יאכל פתו ולשכב הנה ינוע,

במקום אשר יאכל מאכלו, שמה להדליק שפרה גורלו.

ומי שאין לו מקום קבוע כלל וגם לא אכסנייה, ואוכל וישן במקומות אחרים, ידליק היכן שאוכל.

והדת על הכל מחכמים נתנה כי אף לנשים היא למנה,

כי אף להן זאת יאתה, כי מידי אשת חיל יד ד' נגלתה.

מצוות חנוכה חלה גם על נשים, שאף הן היו באותו הנס. ואשה יכולה להדליק נרות ולהציא בכך את בעלה.

ואף איש נדכא עור עינים לפעלת צדק זאת יתן ידים,

ואם אין לאל ידו לערך המערכה, יעזרהו רעהו והוא יברך כהלכה.

אך אם עמדו תהי עזרתו בעדו תעשה היא מצותו,

כי במצוה זאת חכמים אמרו להוציא הגברים חובתם הנשים יגברו.

איש עיוור יכול להדליק הנרות שכן בכך הוא מפרסם את הנס, ואפשר לעזור לו בהכנת הנרות ואם הוא נשוי עדיף שאשתו תדליק בשבילו ויוצא ידי חובה בהדלקתה.

אף תוכל אשה למלאות יד שליח, אך מצוה לאיש יראת ד' הריח.

אפשר למנות שליח להדלקה אולם עדיף להדליק בעצמך ולא על ידי שליח.

כי מצוה רבה היא בערכה נהדרה מיין קדוש והבדלה היא יקרה.

רק נר שבת ממנה יכבד בעינינו כי גדול היום וקדוש לאדוננו.

עני אשר אין לו כסף לצרכיו צריך לקנות נר חנוכה לפני שהוא קונה יין לקידוש ולהבדלה, אולם נרות שבת חשובים יותר מנרות חנוכה.

אשרי ירא ד' בזמנה יקדימנה, כבא השמש ומהר יעשנה,

אך אם אנה לידו דבר מפריע ימהר עונתה שעה ורביע.

ורב שמן במנורה אז יציקו, לזמן כחצי שעה בלילה עוד ידליקו.

יש להדליק את הנרות מיד בשקיעה אולם ניתן להדליקם לאחר פלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני השקיעה) ולשים שמן רב בחנוכיה שידלקו לפחות עד צאת הכוכבים.

אך יזהר ולא יחבק ידים עד עת בשוק כלו רגלים

אך לעת זאת ליעקב עת צרה אשר רק בביתו יתהדר במצוה היקרה

אז זמן המצוה נתאחר ויכול לעשותה עד עלות השחר,

אם בכל ביתו עוד גלויי עינים וחבלי שינה עוד לא סגרו להם עפעפים,

ומדת השמן בלבבו ישער אם חצי השעה תהי לבער.

וגם לאחר בשעת ההדלקה לא מומלץ, ויש להדליק את הנרות עד שתכלה רגל מן השוק, כלומר כשאנשים עוד מצויים ברחוב ויש פרסום הנס, אולם אם התאחר מאד יכול להדליק עד עלות השחר ובלבד שיהיה מישהו ער במשך מחצית השעה שלאחר ההדלקה בכדי שיהיה פרסום הנס.

ובפתח הבית יערך נרהו במזוזת שמאל למען המצוות יסובבוהו.

אם בלא מזוזה פתחו כמחתרת אז משמאל הימין נבחרת.

המדליקים בפתח הבית ישימו החנוכיה מצד שמאל ויהיו סובבים במצוות. מזוזה מימין וחנוכיה משמאל. ואם אין מזוזה (מאחר והפתח לא מחייב זאת) יש להניח את החנוכיה בצד ימין.

אם על יד רחובות ביתו נפתחת בפתח ההוא ידליק הנר המשמחת.

ואם סביב לה יקיף החצר אף אז מפתחה לא יבצר.

ואם משני עברים לביתו דלתים בשתיהן ידליק למנע מראה עינים.

יש להדליק את החנוכיה במקום הפונה לרשות הרבים כדי לפרסם הנס. מי שיש לו חצר ידליק בפתח החצר. מי שיש לחצרו שני פתחים יניח חנוכיה בכל אחד מהם.

אף בעת להעמיד הדת בת יעקב יראה ובקיום המצוות בחדר שם נחבאה

זאת המצוה לא נשבתה, כי בפנים הבית תקח עמדתה

להזכיר בני הבית לעורר לבותם להלל לד' ולפארו במקהלותם.

אז אך במקום אחד יעמיד על כנם, אף אם הפתחים יגדלו במנינם.

בתקופת השמד בה אי אפשר היה להדליק נרות בחוץ, אין להשבית המצווה ויש להדליק נרות בפנים.

ואם במקום גבוה בעליה יהי נוהו, אז יערוך בחלון נרהו

ואף הדר בבית ומעונתה שפלה להדליק בחלון המצוה גדלה,

בעת אשר כדת בפתחהו להדליק שמה לא תמצא ידהו.

מי שגר בקומה גבוהה או נמוכה ממפלס הרחוב, יניח הנרות בחלון.

אך אם בפתח הבית יציב לה יד הזהיר במצוה ואת קדושים רד

ישפילנה למטה מטפחים עשרה ואז לשם מצוה תהי נכרה,

ואם יותר מזה הגביה נרהו לא עשה כאשר יאתה מצות קונהו,

אך יותר מהנה תשמר נפש תמה מלהגביה למעלה מעשרים אמה.

אם מדליקים בפתח הבית יש להדליק בצורה נמוכה שיהיה ברור שאין הנרות מיועדים לתאורה, אולם כמובן שלא על הרצפה. ומי שמניח בגובה, לא ידליק מעל גובה עשרים אמה, שאנשים לא רואים הנרות בגובה זה כלל.

ולא יתן במקום אשר ישימו הכל את נרות הבית אשר בחול.

יש לייחד לנרות מקום מיוחד ששונה מהמקום בו מדליקים נרות ביום יום.

בפנת הימין כמשפט התורה ידליק את הנרות במנורה

להתחיל בשמאל לימין להפנות כמשפט הכהנים מקריבי קרבנות.

ומטרת המצוה אך ההדלקה ובהנחה בלבד מצוה נעתקה,

ואף אם אחזה בידו בעת הדלקתו אין בידו ידי חובתו.

ואם לפני זמנה היתה בוערת יכבה אשה וידליקה לשם המצוה הנהדרת.

יש להדליק את הנרות מצד ימין של החנוכיה. מתחילים בנר השמאלי, הנר החדש של אותו יום והולכים ימינה, כדרך שהדליקו את הנרות במנורת המקדש. המצווה היא בהדלקה ולא ניתן להניח נר שדלק במקום אחר אלא יש לכבותו ולהדליקו מחדש.

וישמר מאד להזהר בכבודה ולא ישתמש מאומה מאור יקודה

אף דבר מצוה וחפצי שמים, ואף ברחוק מקום מלא עינים,

אף מנר הראשון להדליק הנותרים אשר אך להדר אינם מותרים.

ואם כבר בערה מדתה הקצובה מני אז כנר חול היא חשובה.

ואם טרם זמן זה כבתה אז אסורה היא ואוסרת תערובתה,

והשמן ידרש להתירו ששים כפלים, ויזהר בלי לערבו בידים.

ואם כבו הנרות אחרי ההדלקה, להדליק עוד פעם אין להזקיקה.

הנרות הם לראותם בלבד ואין להשתמש באורם (ולכן מוסיפים נר אחד, השמש, שאין בו קדושה). אולם לאחר זמן של מחצית השעה ניתן להשתמש באורם. נר שכבה באמצע, אין להשתמש בו לשום צורך אחר אולם גם אין צורך להדליקו שוב.

כקביעת שבת הדלקת הנר מסכמת זולת אם חשב באמת

ובצדקה כי אינו מקבל שבת בהדלקה.

בערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת. ויש להקפיד שהנר יכול לדלוק זמן רב יותר ולחפות חצי שעה לאחר השקיעה.

נר אשר יש לה פיות מהרבה עברים אנשים כמספרם בה נפטרים,

ואם בעגילה שם פתילות בתוך הקערה אף מצות אחת מהן נעדרה,

רק אם כלי עליה כפה אז כל פתילה למצוה יפה.

וחרס ישן מחרסי אדמה לא לכבוד המצוה הרמה.

ואם בבלי דעתו עליו הדליקו בלי ברכה חכמים חקר העמיקו.

נרות של חרס שיש להם כמה פיות, יש הלכות שונות אם נחשבים כנר אחד או כמה נרות.

ובמוצאי שבת הבדלה או הבערה מי להקדים עוד לא נחקרה.

רק לא עליו יברך על הנר בהבדלה, כי אך למצוה ולא להנאה נגבלה.

במוצאי שבת יש דעות שונות איזה נר מדליקים קודם וההלכה הנוהגת היא שהמדליקים בבית כנסת מדליקים קודם נר חנוכה ואחר כך עושים הבדלה ואילו בבית עושים הבדלה ואחר כך מדליקים נרות חנוכה.

שמן זית למצוה נבחרת, כי אורה צלולה ומהדרת.

אף נרות חלב או שעוה יצלחו והם יהדרו אם יארכו.

השמנים והחומרים הכשרים לנר חנוכה ומצווה מן המובחר בשמן זית שראוי למאכל.

בהודות לד' והלל יגמרו כל שמונת ימים אשר נבחרו

ולהזכיר בתפלה ובברכת הסעודה חסד ד' לבית יהודה.

ואם שכח איננה נחזרת אף שאינה יפה ומהדרת.

בתפלה בברכת הודאה ובברכת המזון בהארץ נקבעה,

ולהרבות בסעודה ושתית יין בהם מצוה אין.

רק דברי תורה ישימו להם פדות מכלל סעודת רשות.

הפסקה עוסקת בהזכרת על הניסים בתפילה ובברכת ההמזון (ואם שכח לא צריך לחזור).

ויקראו בתורה פרשה קבועה בחנכת משכן המקדש היא ידועה

שלשה אנשים במנין והכהן יכפיל הענין,

וביום השבת בנביא יפטירו, הנרות אשר חזה זכריהו יזכירו,

ואם שבת שני בו יארע בנרות שלמה במפטיר יקרא,

וקריאת ראש החדש תמיד קודמת אך כבוד היום בחנכה נחתמת.

קריאת התורה בחנוכה. קוראים בכל יום את קורבנות הנשיאים של אותו יום (ביום הראשון קוראים גם את ההקדמה) ביום השמיני קוראים עד סוף קורבנות הנשיאים ועניין המנורה בפרשת נשא. בשבת מפטירים בזכריה ואם בחנוכה יש שתי שבתות, מפטרים גם בחנוכת המקדש של שלמה. בראש חודש חנוכה מוציאים שני ספרי תורה. קודם קוראים את קריאת ראש חודש (שלושה עולים) והעולה הרביעי קורא בספר השני את קורבן הנשיא של אותו יום, שכן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אולם בראש חודש חנוכה שחל להיות בשבת (ואז מוציאים שלושה ספרי תורה), ההפטרה היא בחנוכה ולא בהפטרת ראש חודש.

לדף הראשי של חנוכה