אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
פרק ל"ג
פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים (בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאים במקרא) מוזכרים. אמנם רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ... ויחנו ב..." אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף. המידע המענין ביותר הוא תאריך פטירתו של אהרון הכהן, יחידי הוא אהרון בכל המקרא שנכתב תאריך פטירתו, א' באב, ופרשת מסעי נקראת תמיד בסמוך לתאריך זה. גם גילו של אהרון מפורט אולם את הגיל אנו יכולים לחשב שכן גילו בעת יציאת מצרים כבר הוזכר בספר שמות. בהמשך הפרשה מופיע ציווי על הורשת והריסת העבודה הזרה של ערי ארץ ישראל. נושא זה יתפוס מקום מרכזי בנאומיו של משה בחומש דברים.
פרק ל"ד
בפרק ל"ד, התורה מפרטת את גבולות ארץ ישראל, רשימה זו של גבולות ומקומות מהווה מקור לפרשנויות ומחקרים מרובים. חלק מן המקורות מזוהים בצורה ודאית (ים כנרת וים המלח) חלקם מוכרים עוד מספר בראשית וחלקם מוכרים לנו מימינו אך אין לדעת איפה היו בעבר (מעלה עקרבים). לאחר פירוט הגבולות, התורה מפרטת בשמות את נשיאי השבטים, שיובילו את בני ישראל לנחלת הארץ.
פרק ל"ה
פרק ל"ה פותח בציווי על נתינת ערים ללווים בכל ארץ ישראל שהרי לשבט לוי אין נחלה משל עצמו. לאחר מכן התורה עוסקת בנושא הלא סימפטי של רוצח ורוצח בשגגה. התורה מצווה להקצות ערי מקלט לרוצחים בשגגה (שלא ניתן לחייבם בדיני נפשות בבית דין), על מנת שגואל הדם לא יוכל לפגוע בהם. הרעיון העומד בכך שגם מי שחטא בהריגה ולא ברצח, ידע שעליו לגלות למקום מרוחק. אמנם התורה מודעת לכך שהאיש הרג נפש בשגגה, אך הוא עדיין מכונה רוצח ואחריותו ללקיחת החיים קיימת. כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט, לגואל הדם אסור לפגוע בו (אחרת ייחשב גואל הדם בעצמו לרוצח). לרוצח מותר לצאת מעיר המקלט רק לאחר מות הכהן הגדול. עיר המקלט אינה נותנת הגנה באופן אוטומטי, רוצח במזיד הנמלט לעיר מקלט מוצא משם בעל כורחו.
פרק ל"ו
בסיום החומש כולו אנו חוזרים לנושא שהתורה עסקה בו בפרשת פינחס. בנות צלפחד ביקשו לקבל את נחלת אביהן (ולעשות שם לאביהן שלא יישכח). שבט מנשה מודאגים מהאפשרות שבנות צלפחד ינשאו עם בני שבטים אחרים ושתוך דור אחד הנחלה תעבור ליורשי בעליהן ולמעשה לנחלת שבט אחר. משה לפי ה', מדגיש כי בנות צלפחד תהיינה לנשים למי שהן בוחרות, אך החתנים צריכים להיות בני שבט מנשה. בנות צלפחד אכן עושות כך וכולן נישאות (וכנראה זהו המקרה הראשון בתורה בו הכלה בוחרת את החתן). סיום ספר במדבר מסתיים בצורה דומה מאד לספר ויקרא :"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו" אך בועד ספר ויקרא מסתיים במדבר סיני, בחומש במדבר בני ישראל כבר הגיעו לפתחה של ארץ ישראל חזק חזק ונתחזק
צרעת ואנטישמיות - המאמר מביא את דבריו של הרש"ר הירש כנגד טענות אנטישמיות הקושרות בין הצרעת ליהודים ובנוסף מביא את סיפור ביקור המצורעים של ר' אריה לוין.
תחילת הפרשה עוסקת בדיני טהרת המצורע. לאחר שהצרעת נרפאה והכהן ראה את המצורע ואת הנגע והכריז שהנגע טהור, המצורע צריך לעבור תהליך שלם על מנת שחזרתו לחברה תתאפשר. התהליך כולל גם גילוח כל השער ודומה במידת מה לקורבן היולדת. נראה שתהליך טהרת המצורע הוא מעין לידה מחדש שהרי המצורע חשוב כמת.
המשך הפרק עוסק בנושא של צרעת הבתים. אותם נגעים שהופיעו בעור ובבגד יכולים להופיע גם בקירות הבית. אבנים נגועות יש להחליף באבנים אחרות, ולעיתים יש צורך להרוס את כל הבית. הפרשנים מפרשים את צרעת הבתים בשני אופנים לחיוב ולשלילה. באופן החיובי, עם הכניסה לארץ, צרעת בבתים תסמן מקומות בקירות בהם החביאו הכנענים אוצרות, ונתיצת האבנים תוביל לגילויים.
באופן השלילי, צרעת בתים באה כנגד צרות עין. אדם מבקש חפץ מחברו ונענה בשלילה שאין לו את החפץ להשאיל. לאחר שהצרעת פושטת בבית ובטרם הכהן יטמא את הבית, יש להוציא את כל החפצים החוצה על מנת שלא יטמאו. והנה כל המבקשים מאותו אדם חפצים בהשאלה יראו שלאותו אדם יש את החפצים ואבוי לבושה.
לאחר סיום פרשת הנגעים התורה עוסקת במספר טומאות נוספות הנובעות מהגוף. טומאות חריגות של זב וזבה וטומאות טבעיות הנגרמות מאורח החיים הרגיל. הטומאה אינה תמיד שלילית, אלא נובעת ממצבים מסוימים באורח חיים תקין לחלוטין.
ארבעת מצורעי שומרון (הפטרת פרשת מצורע) מחפשים מזון במחנה ארם. צ'רלס יוזף סטנילנד Staniland
להלן לוח שבתות השנה כולל מחשבון תאריכים עברי לועזי וזמני הדלקת הנרות לשנת תשפ"ב (2021-2022). מי שחוגג בר מצווה, בת מצוה, חתונה השנה, צריך לראות מהי השבת החלה לאחר תאריך הולדתו העברי! חתנים לעומת זאת נוהגים לעלות לתורה בשבת לפני או אחרי תאריך החתונה ואפשר לראות איזו שבת זו גם לפי תאריך עברי וגם לפי תאריך לועזי מאחר והנתון חשוב לשנה זו. בנוסף תמצאו לכל שבת מאמרים ודברי תורה.
אם הינכם רוצים להתכונן וללמוד על ההפטרה המתאימה אני ממליץ לכם לעיין בספרי "הפטרה לעניין" המכיל פירושים על כל ההפטרות והוא מתאים מאד לנערי בר מצווה וכמתנה לבר מצווה.
אם תאריך הלידה העברי ידוע, אפשר למצוא בלוח למטה את השבת הראשונה שלאחר תאריך זה (או לפני לשבת חתן). אם התאריך לא ידוע אפשר להשתמש במחשבוני התאריך בהמשך.
על מנת לחשב תאריך של שבת בר או בת מצווה הקישו בשורה של תאריך לועזי את תאריך הלידה הלועזי כולל השנה הלועזית. שימו לב שבמקרה של לידה בערב לאחר השקיעה תאריך העברי מתקדם ביום לעומת הלועזי.
לאחר הכנסת התאריך, בשדה התחתון של התאריך העברי יופיע תאריך הלידה העברי בשנת הלידה. שנו בו את השנה לשנה הנוכחית (ושימו לה שיש לכתוב ה'תשפ"ב עם הגרש והגרשיים) ויופיע תאריך לועזי אותו תוכלו לבדוק בלוח בהמשך. כמובן שתוכלו לבדוק גם ישירות לפי התאריך העברי.
דגשים נוספים יש לתת לתאריכים שכוללים את חודש אדר שיכול להיות מעובר או לא. הכלל אומר שאם שנת הלידה אינה מעוברת ושנת בר הבת מצווה מעוברת, התאריך הקובע יהיה באדר השני. אם שתי השנים זהות, אין בעייה ואם בשנת היעד יש רק אדר אחד, גם אז אין בעייה.
בעייה נוספת היא תאריכים שלא תמיד קיימים בכל שנה ( ל' מרחשוון ו-ל' כסלו). בתאריכים אלו מומלץ לברר בצורה פרטנית מתי יש לציין את האירוע.
מחשבון תאריכים עברי לועזי
מחשבוני התאריך נכתבו על ידי ארז דניאל והשימוש בהתאם לרישיון קוד פתוח.
תאריך לועזי - שנה: חודש: יום:
תאריך עברי - שנה: חודש: יום:
דוגמה: יש לי בר מצווה השנה ונולדתי בתאריך 6 ליולי 2009. אני ממלא תאריך זה בשורה תאריך לועזי והתאריך בשורת תאריך עברי משתנה ל: ט"ז בתמוז התשס"ט. אפשר לחפש תאריך זה ישירות בטבלה ולראות ששבת בר המצווה תהיה בפרשת פנחס. אפשר לשנות את השנה במחשבון לשנת התשפ"ב ולהגיע לתאריך לועזי של יום בר המצווה שהוא 15 ליולי 2022
