פרשת שמות

פרשת שמות

פרשת השבוע, פרשת שמות היא הפרשה הפותחת את חומש שמות ועיקרה תיאור שיעבוד בני ישראל במצרים, בלידתו של משה רבנו, גידולו בבית פרעה ובריחתו למדבר וההתגלות האלוקית בסנה שהחלה את המהלך של יציאת מצרים. תקציר מפורט של הפרשה מופיע לאחר ההפניות המאמרים.

מאמרים לפרשת שמות 

משה והסנה - ההתגלות של ה' למשה בסנה היא אירוע דרמטי המגולל בתוכו את כל סיפור יציאת מצרים.

על הצפנות, צפנים וקודים בפרשת שמות ובתורה - בסדרת מדע בפרשה.

הפטרת פרשת שמות (אשכנז ותימן) - עיון בהפטרות הפרשה לפי מנהגי אשכנז (ישעיהו) ותימן (יחזקאל).

הפטרת פרשת שמות (ספרד) - עיון בהפטרה לפי מנהג ספרד (ירמיהו).

דברי תורה לפרשת שמות -  דברי תורה של יואב לפרשה ומאמר אורח מאת ד"ר אמיר שוורץ .

פרשת שמות לילדים - דבר תורה מעובד לילדים ותקציר של הפרשה.

למה דווקא הסנה - דבר תורה לנוער לפרשת שמות העוסק בשאלה למה דווקא נבחר הסנה כאמצעי ההתגלות בעקבות פרשנים ומדרשים.

בין משה לשמואל - המאמר סוקר את הדמיון בין הנביאים הגדולים משה ושמואל החל מרגע לידתם ומביא מקבילות רבות ביניהם.

חידות לפרשת שמות

תפזורת לפרשת שמות

 סטטיסטיקה לפרשת שמות - סטטיסטיקות שונות על פרשת שמות

תקציר פרשת שמות

פרשת שמות נפתחת בחזרה על שמות בני ישראל היורדים למצרים. 

פרק א'

ברשימה המופיעה בתחילת הפרק נמנים רק בני יעקב עצמם (ללא נכדים) תוך חזרה על המספר המכונן של שבעים נפש.

לאחר שיוסף ואחיו מתים ובני ישראל מתרבים מתחלפת המלוכה במצרים. במצרים שושלות המלוכה התחלפו לעתים קרובות והאפשרות של מלך חדש שבאמת לא הכיר את יוסף כלל היא הגיונית  (מובאת גם דעה שנתחדשו הגזרות של מלך שהכיר אבל "החליט" לשכוח את יוסף).

המצרים מוטרדים שמא עם ישראל יצטרף בשעת מלחמה לאחד מאויבי מצרים. לצורך דיכוים מחליטים למסות אותם ולהפכם לעבדים. השעבוד רק הולך ומחריף והעבודה נהיית קשה יותר ויותר, עד שבסוף פרעה מצווה את המיילדות (בכתוב מופיעות רק שתיים מהן אבל יש להניח שהן פרט המייצג את הכלל) להמית את הבנים. לאחר שגם תכנית זו לא מצליחה פרעה גוזר גזירה כללית לכל עמו שכל בן הנולד יש להשליכו ליאור.

פרק ב' 

בדיוק בתקופה סוערת זו נולד משה רבנו. לאחר הלידה אמו מחביאה אותו בביתה אולם כאשר היא אינה יכולה להחביאו יותר היא מכינה לו תיבת גומא מוגנת ממים ומשאירה אותו על שפת היאור ומשאירה את אחות הילד לראות מה יקרה.

שימו לב, בניגוד לשירי הילדים התיבה לא מונחת ביאור עצמו אלא מוחבאת על שפת היאור. המדרשים אומרים כי יוכבד, אם משה, ילדה לפני זמנה ולאחר שלושה חודשים פחדה מחיפושים בביתה. נראה כי התיבה הוחבאה בצורה שתאפשר לה לקחת את משה בחזרה. ליאור מגיעה בת פרעה. בת פרעה רוחצת ביאור ורואה את מה שנערותיה ההולכות על יד היאור לא יכולות לראות. את התיבה מוחבאת בתוך קני הסוף. בת פרעה לוקחת את התיבה ורואה מיד שמדובר בילד עברי (ומבינה מיד שלפי ציווי אביה על הילד הזה לסיים את חייו בתוך היאור) אך היא מרחמת עליו. אחותו של הילד מגלה תושייה ומציעה להביא מינקת לילד וכמובן מביאה את אמה. אם הילד מניקה אותו במשך זמן מה (בביתה) ולאחר מכן מוסרת את הילד לידי בת פרעה.

מדוע אם משה לא השאירה אותו אצלה? ייתכן וגם שעבר זמן מה מהלידה משה עדיין לא היה מוגן והיה יכול להיתפס על ידי חיילי פרעה, אבל כאשר הילד הוא של בת פרעה, הוא מוגן וגורלו בטוח. בת פרעה מכנה את הילד משה.

משה גדל ויוצא אל אחיו ורואה אותם סובלים. משה רואה איש מצרי מכה איש עברי וכתגובה הורג משה את המצרי. הדבר מגיע לידיעת פרעה ופרעה מבין שהצרה ממנה חשש מתרחשת ממש בתוך ביתו. קשה להאמין שפרעה היה מוטרד מהרג המצרי (שהרי חיי אדם לא נחשבו יותר מדי בממלכת מצרים של אז) אלא מכך שהנסיך העברי, הורג איש מצרי בשביל להציל איש עברי אחר.

משה בורח למדין ושוב נתקל במקרה של חוסר צדק, הרועים הגברים מגרשים את בנות יתרו מהבאר. משה נחלץ לעזרתן ומשקה את צאנן. משה מגיע לבית יתרו , נושא את ציפורה בתו לאשה ואף נולד לו בן הנקרא בשם גרשם. במקביל מסופר כי מלך מצרים מת ובני ישראל נאנחים ואלוקים שומע את נאקתם וזוכר את בריתו. יש לשים לב כי עד מקום זה בפרשת שמות לא נזכר שם ה' כלל. נזכר רק שם אלוקות.

פרק ג' 

משה משמש כרועה צאן (מקצועם של כל אבות האומה) ומגיע לאזור שיתברר כי הוא הר האלוקים ורואה שם מחזה מוזר של שיח סנה שבוער ואינו מפסיק לבעור (למרות שסנה הוא שיח שנאכל במהירות). כשמשה מתקרב הוא שומע את קול אלוקים מדבר אליו ומספר לו שהוא האלוקים של אברהם יצחק ויעקב וכי עליו מוטלת השליחות של הוצאת בני ישראל ממצרים והבאתם אל ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש. זוהי הופעתו הראשונה של הביטוי הידוע בתורה.

משה מנסה להתחמק מהשליחות ללא הצלחה. האלוקים מגלה למשה את שמו, שם ה' ומוסר עליו לדבר אל בני ישראל תוך שימוש בשם זה וכמובן את מילות הצופן "פקד פקדתי". בהמשך ה' מגלה למשה את התכנית, את העובדה שמצרים ופרעה יקבלו מכות, את הצורך לשאול כלים ממצרים על מנת לצאת בעושר ונותן למשה שלושה אותות להראות לבני ישראל (פרק ד').

עוד מוסיף ה' שמשה לא יהיה לבד ואהרון אחיו יעזור לו בשליחות. משה חוזר למצרים ומדבר אל בני ישראל ומראה להם את האותות ונראה שיש הצלחה. בני ישראל מאמינים כי הגאולה מתקרבת.

פרק ה' 

בפרק זהב באים משה ואהרון לפרעה שכלל אינו מתרגש ולא מוכן לשמוע מכלום. פרעה אינו יודע מי זה ה' ואין לו שום כוונה לשלח את בני ישראל. להפך, פרעה אפילו מקשה את הגזרות שלו וגורם למירמור רב אצל בני ישראל כלפי משה ואהרון. הפרשה מסתיימת ונראה שהמצב רק נהייה גרוע יותר, ה' מרגיע את משה ואומר לו שהתכנית רק החלה ובסופו של דבר פרעה לא רק שישלח את בני ישראל אלא יגרש אותם מארצו.

אומנות בפרשת שמות

משה ואהרון לפני פרעה - בנג'מין ווסט - מוזיאון אוניברסיטות בוב ג'ונס

 הטקסט המלא של פרשת שמות מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת ויחי
הפרשות הבאות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח

פרשת ויחי

פרשת ויחי

פרשת ויחי היא הפרשה השתיים עשרה והאחרונה בספר בראשית ובה מסופר על מחלת יעקב, ברכת יעקב ליוסף ובניו, ברכות יעקב לבניו, מות יעקב ומסע קבורתו למערת המכפלה, בקשת הסליחה של האחים מיוסף, ופטירתו של יוסף. 

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויחי

פרשת ויחי הברכות והתולדות - המאמר סוקר את המשך השושלת של יעקב דרך בניו ונכדיו ליצירת עם ישראל ומתעכבת קצת על היחסים בין יוסף לאחיו לאחר האיחוד.

האם יעקב ידע שהאחים מכרו את יוסף?

ברכת הבנים - עיון בברכת יעקב לאפרים ולמנשה

הפטרת פרשת ויחי - עיון בהפטרת פרשת ויחי בספר מלכים.

חניטה ומומיות - תיאור קצר של תהליך החניטה וארונות הקבורה המצריים, המוזכרים בפרשת ויחי

דבר תורה לפרשת ויחי - דבר תורה קצר לפרשת ויחי על הביטוי "לו ישטמנו יוסף"

פרשת ויחי לילדים - תקציר פרשת ויחי מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר על פרשת ויחי

פרשת ויחי וסיכום ספר בראשית - המאמר מנסה לעשות מעין סיכום של ספר בראשית כולו ומטרתו לפי הפרשנים כפי שהביאו בתחילת הפירוש לחומש.

חידות לפרשת ויחי - חידות ציורים ועוד לפרשת ויחי

תפזורת לפרשת ויחי

סטטיסטיקה לפרשת ויחי - מספר הפסוקים, מילים אותיות פרשיות ועוד בפרשת ויחי.

דברי תורה של יואב

תקציר פרשת ויחי

פרשת ויחי , הפרשה האחרונה בחומש בראשית מסיימת את סיפורי האבות. בפרשת ויחי דווקא מסופר על מותם של יעקב ויוסף, ואולם שם הפרשה מצביע על חיים. מכאן אפשר ללמוד כי צדיקים, אף במיתתם קרויים חיים. הכוונה היא שמעשיו של הצדיק ופועלו ממשיכים להשפיע גם לאחר מותו.

בתחילת הפרשה יעקב מרגיש שימיו קרובים למות והוא קורא ליוסף ומשביע אותו, בדיוק באותו נוסח בו סבו אברהם השביע את עבדו, לא להיקבר במצרים. יוסף מסכים אולם יעקב דורש ממנו להישבע ויוסף נשבע.

יעקב אכן הרגיש שהוא הולך למות ומיד לאחר מכן הוא נהיה חולה. יעקב הוא האדם הראשון שמתואר עליו בתורה כי הוא חולה והוא גם האדם הראשון שמרגיש שהוא הולך למות (נתעלם כמובן מאמירתו של עשו: "הנה אנוכי הולך למות..." שנאמרה בגיל צעיר). יעקב מתחזק כאשר יוסף בא לבקרו, ומכאן חשיבותה הגדולה של מצוות ביקור חולים, ומברך את יוסף. יעקב מתנצל בפני יוסף על קבורתה של רחל אמו בדרך ולא במערת המכפלה. לאחר מכן יעקב רוצה לברך את בני יוסף, נכדיו, מנשה ואפרים. יעקב כיצחק אביו כבר לא יכול לראות וכאשר הוא מברך את הבנים הוא משכל את ידיו כך שיד ימין מונחת על ראש הצעיר אפרים ויד שמאל על ראש הבכור, מנשה.

ברכת הבנים

עוד בטרם יוסף מספיק לעשות משהו, יעקב מברך את הבנים בברכה הידועה (בעיקר חלקה השני) עד היום (מ"ח טו):

"וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה:  הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"

שימו לב שלמרות שהברכה מכוונת לנערים הרי היא ברכה ליוסף אבי הנערים. יוסף, המודע לכך שהעדפת הבן הצעיר יכולה לגרום לבעיות רציניות, מנסה לתקן את אביו. התורה מדגישה כי השינוי של יעקב היה רע בעיניו. אולם כאשר הוא מנסה להזיז את ידי יעקב (ושוב, זאת כבר לאחר הברכה), יעקב מסרב ומסביר כי האח הקטן יגדל מהבכור. הברכה הפרטית נהייתה ברכתו האוניברסלית של עם ישראל כאשר כל אב מברך את בניו בנוסח הבא (פסוק כ):

"ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" ולבנות "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה"

ולאחריה את פסוקי ברכת כוהנים: "יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

ברכות יעקב ומיתת יעקב

יעקב קורא לכל בניו ומבקש לגלות להם את העתיד (אחרית הימים), ופותח בברכות לבניו. חלק מהדברים הם אכן ברכות, לראובן שמעון ולוי נראים הדברים יותר כקללות, ואילו בשבטים אחרים אכן נראה שיש מהברכות מעין נבואה לעתיד (מלכות ליהודה וכו'). סדר הבנים דומה לסדר המתואר בפרשת ויצא בשינויים קלים. ראובן עדיין מופיע ראשון (למרות היותו מודח מהבכורה). זבולון מקדים את יששכר, ובני זלפה, גד ואשר נכנסים בין בני בלהה. לאחר הברכות יעקב חוזר ומצווה את בניו לקבור אותו במערת המכפלה ומת.

לווית יעקב ומות יוסף

כמקובל באותה תקופה לאנשים מכובדים, יעקב עובר טקס חניטה ובינתיים יוסף מבקש רשות מפרעה לצאת למסע הלוויה. העניין כנראה לא פשוט ועם בני יעקב נשלחים רכב רב וחיילים וכבר הזכרנו שכנראה פרעה חשש שבני יעקב ינצלו את ההזדמנות לחבור לכוח חיצוני ולהשתלט על ארץ מצרים.

אחי יוסף חוששים שאחרי מות יעקב, יוסף יתנקם בהם. כל עוד יעקב בחיים יוסף לא עשה כלום. האחים מספרים ליוסף כי אביו אמר להם להגיד ליוסף שעליו לסלוח להם והם מוכנים להיות לו לעבדים. יוסף בוכה על שחשדו בו, וגם על כך שהם נאלצים לשקר,  ומבטיח לאחים שהוא סולח להם ומזכיר להם (כמו שהזכיר להם בהתגלות אליהם) שהכול מאלוקים.

סיום הפרשה וחומש בראשית כולו מתארים את מות יוסף. יוסף יודע שאחיו לא יוכלו לצאת ממצרים לקבור אותו וכי במותו הוא יצטרך להישאר בארץ מצרים. יוסף גם יודע שיבוא יום ובני ישראל יגאלו ומשאיר להם מילות צופן: "פקד יפקד" אותן מילים בדיוק אותן אומר ה' למשה מאות שנים אחר כך (שמות ג' טז): "פקד פקדתי". המדרשים אף אומרים שאת מילות הקוד האלו זכרה לא אחרת משרח בת אשר וכאשר באו זקני ישראל להגיד לה שמשה משתמש באותן מילים בלבד, אישרה להם שרח כי אכן הגאולה מתקרבת. יוסף מת בן מאה ועשר שנים, ונקבר בארון בארץ מצרים.

חזק חזק ונתחזק

הטקסט המלא של פרשת ויחי מאתר מכון ממרא (מז כ"ח - נ כו)

מסע הלוויה של יעקב Gerard Hoet

אומנות בפרשת ויחי

ג'ררד הוט הוא צייר הולנדי ואנו מתעניינים בעיקר באוסף ציורי התנ"ך שלו כפי שהופיעו בספר Figures de la bible שיצא בשנת 1728 בהאג. בספר מופיעים הציורים בלבד וכיתוב רלוונטי בשש שפות שונות כאשר הראשונה בהן היא עברית! לא ידוע מי חיבר את הכיתוב העברי לספר. באוספי התנ"ך של ביזל, אוניברסיטת אוקלוהומה ניתן למצוא גירסה דיגיטלית מלאה של הספר. גם בספריה הלאומית בירושלים יש עותק של הספר אולם הוא מסווג כנדיר ואינו נגיש לציבור הרחב.

הפרשות הבאות

פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח

פרשת ויגש

פרשת ויגש

פרשת ויגש היא הפרשה האחת עשרה בספר בראשית ומתארת את נאומו של יהודה, התגלותו של יוסף לאחיו ואת ירידת משפחת יעקב למצרים.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויגש

עוד יוסף חי ושרח בת אשר - המאמר בוחן את פרקי התגלות יוסף לאחיו ואת הבשורה ליעקב, על ידי עיון בפסוקים ובמפרשים. כמו כן המאמר דן בשאלה, למה יוסף לא עלה עם אחיו לבקר את אביו ובמקורות מהפסוקים למדרשים אודות שרח בת אשר.

לדמותו של יוסף - מאמר המציג את השינויים שחלו ביוסף מהיותו נער ועד היותו שליט מצרים בפרשות וישב מקץ ויגש.

פרשת ויגש לילדים - תקציר פרשת ויגש מעובד במיוחד לילדים בתופסת דבר תורה קצר לפרשת ויגש.

דבר תורה לפרשת ויגש - דברי תורה קצרים לפרשת ויגש.

הפטרת פרשת ויגש - עיון בהפטרת פרשת ויגש בספר יחזקאל.

בלהה וזלפה - סקירת הפסוקים העוסקים בבלהה וזלפה תוך כדי ביאור המעבר מהתיחסות אליהן כשפחות לנשים במעמד מלא.

רכישת אדמות מצרים בידי יוסף ושימור זרעים - על רכישת אדמות מצרים בידי יוסף, ועל שמירת הזרעים שביצע יוסף ומאגרים זרעים בימינו.

חידות לפרשת ויגש - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ויגש לילדים ולמבוגרים.

תפזורת לפרשת ויגש

סטטיסטיקה לפרשת ויגש - מספר הפרשיות מילים ופסוקים בפרשה והערות סטטיסטיות שונות.

פרשת ויגש ותמלוגי הגז - על הקשר הכלכלי בין הגז בים לבין קניית אדמת מצרים על ידי יוסף.

דברי תורה של יואב על הפרשה בנושא למה פרעה שמח שמשפחת יעקב הגיעה למצרים.

תקציר פרשת ויגש 

יהודה מתעמת עם יוסף

מתחילה במקום בה נפסקה פרשת מקץ. בנימין מואשם בגנבה ויוסף דורש את הישארותו כעבד במצרים. בנקודה זו מתגלה המנהיגות של יהודה (כבר בפרשת מקץ ראינו שתפקיד המנהיג עובר אליו) והוא פותח באחד המונולוגים המרגשים במקרא. יהודה מבקש את רשות הדיבור ומספר את ההיסטוריה של משפחת יוסף ומה שאמר להם יעקב אביהם שבן אחד כבר מת לו. יהודה מסיים בכך שאינו יכול לחזור אל אביו מאחר והוא אחראי לביטחונו של בנימין ולכן הוא מציע את עצמו בתור עבד ליוסף.

המונולוג של יהודה מוזר, מפני מה יהודה חשב כלל שרגשנות זו תעניין את יוסף, שליטה של מצרים (שכבר הראה לאחים שהתנהגותו מוזרה ולא צפויה). יהודה גם לא מדייק בעובדות. יהודה אומר (מ"ד מט): "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב אוֹ-אָח", אולם האחים סיפרו זאת מיוזמתם ליוסף. מילא שהאחים משנים מפני השלום כאשר הם מדברים עם יעקב (שלא יכעס עליהם) אבל יוסף יודע בדיוק מי אמר מה. אלא שכנראה יהודה מנהל מונולוג או דו שיח עם עצמו ובתודעתו בכל הזמן הזה הוא רואה מולו את יוסף. רק עכשיו מבין יהודה את הטעות הגדולה והאסון שהמיטו על יעקב אביהם.

יוסף מתגלה לאחים

אפשר לדמיין (כפי שעושה המדרש) את יוסף עונה לו שעכשיו הוא חושב על אביו ועל בנימין אבל איפה היה כאשר מכרו את האח החסר ולמה אז הוא לא כל כך חשש לחייו של אביו, אולם לי נראה שהשיחה הזו מתרחשת רק במוחו של יהודה וגורמת לו לתגובות רגשיות חזקות. יוסף רואה זאת ומבין שיש שינוי, שהאחים סוף סוף מתחרטים על מעשיהם וגם לא מוכנים לחזור עליהם והוא אינו יכול יותר להתאפק, מוציא את כל האנשים מהחדר ומתגלה אליהם (מ"ה ג): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף...".

האחים בהלם ויוסף מבקש מהם להתקרב ואומר להם שהוא סולח להם על המכירה (ולמה יוסף מוציא את כל הקהל ועוד מבקש מהאחים שיתקרבו? כדי שלא ישמעו מחוץ לדלת! גם בשעה זו יוסף לא רוצה לבייש את אחיו!). האחים חוזרים ליעקב עמוסים כל טוב ומבשרים ליעקב את הבשורה הטובה. יעקב ומשפחתו מתכוננים לעבור למצרים, לפחות עד סוף שנות הרעב, אולם יעקב מתיירא לרדת ולעזוב את ארץ ישראל.

פגישה ואיחוד מרגשים

ה' נגלה בחלום אל יעקב ואומר שלא ירא מלרדת מצרימה מאחר ושם יהפוך לגוי גדול וכבר ברור מכאן ליעקב שהוא לא יחזור לאחר שנות הרעב, אלא שתתחיל אותה גזרה שנאמרה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. לאחר מכן התורה מונה את משפחת יעקב בשמותיהם ומסכמת שמשפחת יעקב מונה שבעים נפש (כולל יוסף ובניו שכבר נמצאים במצרים).

דווקא במפגש המרגש בין יעקב ליוסף התורה חוסכת במילים והמפגש מתואר בסך הכל בשני פסוקים. יעקב רק אומר שעכשיו הוא יכול למות בשלווה (מ"ו ל): "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי"  ואילו יוסף לא אומר כלום אלא רק בוכה. השתיקה של יוסף תמוהה, וכי לא רצו להשלים פערים, אלא שיוסף נמנע מכל מצב בו אביו יכול לשאול אותו: "אז מה קרה ואיפה היית?" והוא ייאלץ לספר לו את האמת על המכירה. יעקב לא ידע עד יומו האחרון מה באמת קרה (ויעקב גם היה מספיק חכם כדי לא לשאול).

קניית אדמות מצרים

בסיום פרשת ויגש, מסופר כיצד יוסף קנה את כל אדמות מצרים. האנשים מכרו את כל מה שהיה להם בשביל התבואה. בתחילה נתנו את כספם ואחר כך את בהמתם אחר כך את אדמתם ולבסוף היו מוכנים למכור גם את עצמם לעבדים. יוסף שהיה עבד בעצמו לא מוכן לקנות אותם כעבדים.


עיון בפסוקים יראה לנו שאמנם יוסף קנה את כל האדמות אולם העם לא היה משועבד לפרעה אלא עבדו כאריסים כאשר הם מקבלים 80% מהתבואה והשאר לפרעה. תנאי אריסות אלו הם מצוינים (בדרך כלל היחס היה הפוך) וגם האנשים לא היו משועבדים במעמד המקביל למעמד הצמיתים בימי הביניים שהיו כמעט עבדים לכל דבר, ולכן כנראה הייתה אהדה רבה מאד ליוסף על שאפשר להם לעבוד בתנאים טובים כאלו. שוב אנו רואים את רגישותו של יוסף ואת השינוי שחל בו מילדותו.

אומנות בפרשת ויגש

כמובטח נביא את השלישית בסדרת איורי המים של הצייר האנגלי ויליאם בלייק (William Blake) המתאר את יוסף המתגלה לאחים. זהו נושא נפוץ מאד ויש עליו עשרות תמונות.  התמונות הקודמות מופיעות בפרשת מקץ

אני יוסף - ויליאם בלייק - 1784 - מוזיאון פיצוויליאם קמברידג

הפרשות הבאות
פרשת ויחי
פרשת שמות 
פרשת וארא

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית בספר בראשית ועיקרה: פטירתה וקבורתה של שרה אמנו, מציאת אישה ליצחק ופטירתו של אברהם אבינו.

מאמרים ודברי תורה לפרשת חיי שרה

המאמר חיי שרה - אומנות המשא ומתן - מתאר את המשאים והמתנים השונים בפרשתנו (ובפרשות הקודמות) ועל כללי ניהול משא ומתן מוצלח שאנו לומדים מאברהם אבינו ומעבדו.

המבחן של אליעזר - מדוע מבחנו של עבד אברהם (המיוחס לאליעזר) לנערות השואבות היה מבחן טוב וראוי בדרך למציאת אשה ליצחק.

חיי שרה - ההתיחסות של התורה לשרה מצומצמת. במאמר נעסוק בכל הפסוקים המתייחסים לשרה וננסה לסכם את "חיי שרה".

הפטרת פרשת חיי שרה - הסבר הפטרת פרשת חיי שרה והקשר שלה לפרשה.

דברי תורה לפרשת חיי שרה - דברי התורה של יואב לפרשה

פרשת חיי שרה לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מיוחד לילדים לפרשת חיי שרה

מדע בפרשה - מספרים גדולים - נצא מפסוק אחד בפרשת חיי שרה לדיון קצר במספרים ובמספרים גדולים בתורה ובמתימטיקה.

חידות לפרשת חיי שרה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת חיי שרה

תפזורת לפרשת חיי שרה

סטטיסטיקה לפרשת חיי שרה - פרשיות פסוקים מילים ועוד.

תקציר פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה פותחת בציון עובדת פטירת שרה אמנו. שרה היא האישה הראשונה שהתורה מספרת באופן מפורש על פטירתה. שרה נפטרה בגיל 127 שנה.

פרק כ"ג

מתאר את קניית מערת המכפלה והשדה אשר סביבה על ידי אברהם לאחוזה הקבר לשרה. תיאור המשא ומתן במאמר אומנות המשא והמתן. שימו לב לכך שיצחק אינו מצוין כלל בפרק זה.

פרק כ"ד 

הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, מתואר מעשה השידוכין של יצחק. לאחר מות שרה, אברהם דואג להשיא את בנו יצחק. אברהם אינו מעוניין שיצחק יתחתן עם אחת מבנות הארץ, אלא צריך להביא לו אשה מהמשפחה.

אברהם שולח את עבדו, ומשביעו בשבועה, להביא אשה ליצחק מבית אביו. אברהם שולח את העבד עם רכוש גדול והעבד מגיע לחרן. שמו של עבד אברהם לא מפורש כלל בתורה, אולם ההנחה המקובלת היא כי מדובר באליעזר אותו פגשנו כבר בפרקים הקודמים וכך נכנה אותו גם אנו.

אליעזר מבקש מה' שיגלה לו מי הנערה הראויה ונותן סימן: הנערה שהוא יבקש ממנה מעט מים והיא תציע להשקות גם את הגמלים, היא האוחזת במידת החסד והכנסת האורחים, ומתאימה להיות כלה ליצחק.

לרוב, התורה וההלכה הם נגד תנאים וניסיונות מעין אלו (מקרה טרגי הוא הוא סיפור בת יפתח, בו יפתח התחייב להקריב לקרבן את הראשון שיצא לקראתו, שהייתה לבסוף ביתו). אולם כאן התנאי מצליח ואליעזר מוצא את רבקה.

יש לשים לב שכבר בתחילת התנאי  באה בקשה ותפילה מה' שיצליח דרכו ואולי בקשה זו עשתה את ההבדל. מעשה השידוכין אינו פשוט וגם הוא מצריך משא ומתן ממושך, אולם בסופו של דבר, כבר למחרת בבוקר, רבקה יוצאת עם אליעזר בחזרה לארץ ישראל.

אליעזר ורבקה פוגשים את יצחק שחוזר מבאר לחי ראי. זוהי הבאר הראשונה שהתגלתה להגר כאשר ברחה מפני שרה כשהייתה בהריון עם ישמעאל. יצחק מביא את רבקה לאוהל אמו ופעולה זו מבססת את הנישואין.

פרק כ"ה 

מתאר את מותו של אברהם אבינו. אברהם נושא אישה נוספת והפרשנים מעירים כי הוא נשא שוב את הגר ומוליד צאצאים נוספים. צאצאים אלו נועדו לפריה ורבייה, ואין להם חלק ונחלה בארץ ישראל כלל. הם מקבלים מאברהם מתנות ומשולחים לארצות המזרח.

אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש שנה ונקבר גם הוא במערת המכפלה. יצחק וישמעאל קוברים אותו יחדיו, והפרשנים מעירים כי ישמעאל חזר בתשובה ונתן ליצחק להיות הראשון.

סיום הפרשה מפרט את תולדות ישמעאל ומאשר את ההבטחה שנתן ה' לאברהם בפרשת לך לך (פרק י"ז פסוק כ) על כך שלישמעאל יהיו שנים עשר צאצאים.

שאלות לחשיבה

1) מדוע יצחק אינו מוזכר כלל בפרק כ"ג? האם יצחק לא היה נוכח בקבורתה של אמו?
2) מדוע יצחק יושב בבאר לחי ראי, ולא עם אברהם?

אומנות בפרשה

גם בפרשה זו נושאים רבים. הנושא של אליעזר ורבקה ליד הבאר מופיע רבות, ונביא כמה דוגמאות
בדוגמה הראשונה של ניקולא פוסן משנת 1640, רואים בבירור את המבטים המזלזלים של שאר הנערות או את ההתעלמות המוחלטת שלהן מן האורח. הנושא תופס שתי תמונות אצל פוסן.

אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1648 מוזיאון הלובר

אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1659 מוזיאון פיצווילאים קמברידג'

גם הציור של מוריליו מראה את רבקה המציעה מים לאליעזר בניגוד לנערות אחרות השואבות מים לעצמן בלבד. רבקה והנערות מצוירות ברוח התקופה בעוד דמותו של אליעזר יותר אותנטית ושימו לב לגמלים ברקע.

אליעזר ורבקה - מוריליו 1652, מוזיאון הפרדו, מדריד

ציור נוסף של האומן פרנץ פרנקן Francken Franz II השני באותו מוזיאון, אינו מוצג לקהל. כדאי לעיין בתמונה ברזולוציה מלאה, היא כוללת פרטים עדינים מאד.

אליעזר ורבקה - פרקן פרנץ - מוזיאון הפרדו

ועוד ציור של קסטלו ולריו Castello Valerio, גם משנת 1640 מציג את אותו נושא בדיוק. כל הנערות מסיבות מבטן מהאורח ורק רבקה עוזרת לו (הגמל ברקע)

אליעזר ורבקה - קסטלו ולריו - 1640- מוזיאן הרמיטז' סנט-פטרסבורג

הפרשות הבאות
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח