פרשת צו

פרשת צו היא הפרשה השנייה בחומש ויקרא. הפרשה ממשיכה בדיני הקורבנות אך הפעם את הדינים לכוהנים ומתארת את ההכנות של הכוהנים לכניסה לתפקידם. תקציר מלא ומאמרים לעיון בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת צו

קורבנות החמץ - ברוב הקורבנות החמץ אסור לחלוטין. ישנם שני קורבנות בהם חמץ הוא חובה וחלק מקיום המצווה. המאמר ינסה להסביר מתי החמץ אסור ומתי הוא הכרחי.

העברת הכהונה ממשה לאהרון - מה מגלים לנו טעמי המקרא על העברת הכהונה ממשה לאהרון

הפטרת פרשת צו - עיון בהפטרת הפרשה בספר ירמיהו

חידון לפרשת צו - חידות ציורים, חידות מילוליות ושאלות על פרשת צו.

דבר תורה לפרשת צו - דברי התורה של יואב לפרשת צו. על חשיבות הכוונה בקורבן, ודברים הקשורים לפסח ומופיעים בפרשה.

תפזורת לפרשת צו

סטטיסטיקה לפרשת צו - נתונים סטטיסטיים על פרשת צו.

פרשת צו לילדים - דבר תורה המתאים במיוחד (אבל לא רק) לילדים על פרשת צו

תקציר פרשת צו

פרשת צו מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון בפרקים ו-ז' הוא המשך ציווי הקורבנות אבל הפעם לא לבני ישראל המביאים את הקורבן אלא לאהרון והכהנים המקבלים את הקורבן.

הפרשה מפרטת את דיני הקורבנות השונים מבחינת הכהנים המקריבים אותם וגם את המנחה שאותה הכהנים עצמם צריכים להביא כול כהן חדש הנכנס לעבודתו מביא מנחה  והכהן הגדול מביא מנחה בכל יום.

חלקה השני של הפרשה מתאר את ימי המילואים של הכהנים. אלה היו שבעה ימים קודם חנוכת המשכן, ועליהם נצטווה משה בפרשת תצווה.

את שאר ענייני הכנת המשכן התורה כבר פירטה בפרשות ויקהל ופקודי אולם משיחת הכהנים מתוארת רק בפרשת צו. בתקופה זו של שבוע המילואים, שימש משה בתפקיד הכהן הגדול, כאשר את כל פעולות המשכן ביצע הוא ואפילו קיבל את חזה התנופה (אחת ממתנות הכהונה) כפי הנאמר בפרק ח' כ"ט: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת-הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ תְנוּפָה לִפְנֵי ה' מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמשֶׁה הָיָה לְמָנָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה".

במאמרנו לפרשת תצווה הדגשנו את בחירת אהרון ובניו לכהונה אולם חלקו של משה לא נגרע והוא זכה לשמש תקופה קצרה בכהונה זו.

משה מושח את אהרון ובניו - תנך הולמן 1890

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא היא הפרשה הפותחת את חומש ויקרא. משה נכנס לאוהל מועד ומקבל את הציוויים בנושא הקורבנות. בפרשה מתוארים קורבן העולה, המנחות וזבח השלמים. תקציר מלא ומאמרים לעיון מופיעים בהמשך הדף.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויקרא

טעמים במצוות הקורבנות לפי הרמב"ם, רמב"ן והרלב"ג.

טעמים נוספים במצוות הקורבנות לפי הרש"ר הירש.

הפטרת פרשת ויקרא - עיון בהפטרה הפרשה בספר ישעיהו.

דברי תורה לפרשת ויקרא  - דברי תורה קצרים לפרשת ויקרא

פרשת ויקרא לילדים - דבר תורה המתאים במיוחד לילדים (אך לא רק) כהקדמה לנושא הקורבנות.

חידון לפרשת ויקרא - חידות ציורים וחידות מילוליות על פרשת ויקרא.

תפזורת לפרשת ויקרא

סטטיסטיקה לפרשת ויקרא - נתונים סטטיסטיים על פרשת ויקרא

תקציר פרשת ויקרא

פרשת ויקרא פותחת חומש אחד ועוסקת בעיקר בדיני הקורבנות השונים. הפרשה פותחת מיד במקום בו הסתיים ספר שמות.

המשכן כבר עומד, והענן שורה על המשכן. בסוף פרשת פקודי מסופר כי: "וְלֹא-יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד...", לכן פתיחת החומש במילה "ויקרא" מציינת גם כי הפעולה נסמכת למה שהיה לפניה (וו החיבור) וגם שמשה הוזמן על ידי ה' להיכנס פנימה.

התורה פותחת בתיאור קורבן עולה (של יחיד) ומציינת את הפעולות השונות בהתאם לסוג הקורבן (בקר צאן או עוף). איכות הקורבן היא זהה והאפשרויות הן בהתאם ליכולתו הכספית של מביא הקורבן.

לעניים התורה מאפשרת אף הבאת מנחה מן הצומח (במקום עולה) שעלותה אפסית (מעט סלת ושמן) ואפילו על מנחה כזאת מתארת התורה את נותנה במילים "ונפש כי תקריב...". אדם כל כך עני הבא להקריב קורבן הרי הוא כאילו מוסר את נפשו על אף עלותה הנמוכה של המנחה.

לאחר קורבן העולה והמנחות התוראה מתארת את קורבן זבח השלמים, קורבן נדבה שאת עיקרו אוכלים מביאי הקרבן (לעומת העולה הנשרפת כליל והמנחה הניתנת לכהן). גם בקרבן שלמים יש חלקים מסוימים שאינם נאכלים (החלב, אותם חלקים אחוריים שאסורים באכילה אף כיום ודורשים ניקור) וחלקים הניתנים לכהן במתנה.

לאחר תיאור קורבנות אלו מתארת התורה את קורבן החטאת, קורבן המיועד לכפר על חטא בשגגה. לפני תיאור חטא היחיד התורה מתארת מצב שבו דווקא גדולי העם חוטאים. הכהן הגדול בעצמו, כל עדת ישראל (הסנהדרין) ואפילו הנשיא.

רק לאחר שהתורה דנה בפרטים אלו כמו גם מדגישה שאף גדולי האומה חוטאים (בשגגה!) ולא יכולים להסתתר מאחורי מעמדם היא דנה בחטאו ובקורבנו של האדם הפשוט (ד' כז): "וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ...".

לסיום מתארת התורה סוג מיוחד של קורבן. קורבן אשם הבא על עבירות מסוימות בלבד, עבירות גזל, עבירות מעילה ועל ספק עבירות חטאת (ועוד כמה מקרים).

וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר - תנך הולמן 1890

פרשת פקודי

 פרשת פקודי

בשנים רבות פרשות אלו נקראות ביחד ורק בשנים מעוברות הן נפרדות (וגם אז לא תמיד).

פרשת פקודי היא הפרשה האחת עשרה והאחרונה בחומש שמות. הפרשה מסכמת את הקמת המשכן,  בנייתו בפועל ואת ההכנות לחנוכת המשכן ומסתיימת בכך שהשכינה שורה על המשכן. תקציר מלא ומאמרים בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת  פקודי

דברי תורה לפרשות ויקהל ופקודי - מדוע משה ביקש להפסיק להביא תרומות למשכן? האם הפרשות חשובות או מיותרות?

צדקה ותרומה - על מצוות הצדקה והתרומה וחשיבותן

פרשת ויקהל פקודי לילדים - דבר תורה קצר המתאים במיוחד, אך לא רק, לילדים. 

פרשת פקודי כמבוא לספר במדבר - פרשת פקודי נראית כחוזרת על עניני המשכן אולם יש בה מספר חידושים מפתיעים המהווים הקדמה ישירה לספר במדבר.

הפטרת פרשת פקודי - על הפטרת פרשת פקודי בספר מלכים

חידון לפרשת פקודי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת פקודי

תפזורת לפרשת פקודי

סטטיסטיקה לפרשת פקודי - נתונים סטטיסטיים על פרשת פקודי

תקציר פרשת פקודי

פרשת פקודי היא הפרשה האחרונה בחומש שמות והיא מסכמת את מלאכת המשכן. כמו פרשת ויקהל נראה שהפרשה חוזרת על העניינים שנאמרו בפרשות תרומה ותצווה אולם בפרשת פקודי מופיעים דגשים מיוחדים. הפרשה נאמרה לאחר איסוף כל החומרים והיא נותנת דין וחשבון על הכמויות המדויקות שנאספו כמו גם תיאור הכנתם של הפריטים האחרונים במשכן. מטרת דין וחשבון זה היא להראות שאכן כמויות הזהב והכסף האדירות שנאספו הלכו אך ורק למטרות המשכן ולא לידיים פרטיות. אמנם אין לחשוד במשה רבנו חלילה, אולם משה והתורה מראים לנו שכל אחד העוסק בצרכי ציבור צריך להציג שקיפות מלאה כדי שכולם יראו בדיוק מה מעשיו. על כך נאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל". העוסקים במלאכות הציבור חייבים להקפיד על רישום נאות ועל שקיפות ולהציג נתונים מדויקים על הכנסותיהם והוצאותיהם לעיני כל דורש וכמה רחוקה דרישה זו ממציאות ימינו ומשיטת הסמוך עלי....

בהכנת כלי המשכן ובבנייתם מופיע מוטיב חוזר בכל הפרשה והוא הסיומת "כאשר צוה ה' את משה". סיומת זו חוזרת כשלושים פעם בפרשה. התורה מדגישה כי כל הקמת המשכן הייתה לפי ציווי ה'. לאחר חטא העגל הדגשה כזו חשובה ומה גם שלמרות שבהכנת הכלים היו מעורבים אנשים רבים ובדרך כלל במלאכה כבירה כל כך כל אחד רוצה לתת חותם אישי מדעתו, כל האומנים וגם משה רבנו עשו רק ובדיוק את מה שה' ציווה.

כאשר המלאכה תמה ומשה סוקר את כל המלאכה שנעשתה, משה מברך את בני ישראל, התורה לא מציינת מהי ברכת משה אולם חכמים מייחסים את פרקים צ' (ובמיוחד מפסוקו האחרון) ופרק צ"א במזמורי תהלים לברכתו של משה. הפרשה נותנת תאריך מדויק להקמת המשכן, ביום הראשון בחודש הראשון. א' בניסן הוא יום הקמת המשכן והתורה מציינת  זאת גם כציווי וגם מספרת בפועל על ההקמה ביום זה. הפרשה מסתיימת בתיאור חזרת השכינה למשכן. אותה שכינה שהסתלקה ממחנה בני ישראל לאחר חטא העגל חוזרת באמצעות העננים למרכז מחנה בני ישראל והיא ממלאת את המשכן.
חזק חזק ונתחזק

הענן שורה על אוהל מועד - יורם רענן 2016

האמן יורם רענן אישר לי להציג את תמונתו באתר. בשריפה הגדולה של נובמבר 2016, נשרף הסטודיו של האמן ולעמלה מ-2000 תמונות הפכו לאפר. מומלץ להיכנס לאתר של האמן להתרשם מעבודתו היפה, בתקווה שיזכה לצייר עוד יצירות רבות.

הפרשות הבאות

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני

פרשת ויקהל

פרשת ויקהל היא הפרשה העשירית בחומש שמות. הפרשה עוסקת בציווי לעם על בניית המשכן, באיסוף כל חומרי המלאכה ויצירת כלי המשכן. תקציר ומאמרי עיון בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת ויקהל

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

חידון לפרשת ויקהל - חידות ציורים ומילוליות לפרשת ויקהל.

דברי תורה לפרשות ויקהל ופקודי - מדוע משה ביקש להפסיק להביא תרומות למשכן? האם הפרשות חשובות או מיותרות?

הפטרת פרשת ויקהל - על הפטרת פרשת ויקהל (ופקודי) בספר מלכים

הפטרת פרשת שקלים (לעתים במקום ההפטרה הרגילה של הפרשה)

תפזורת לפרשת ויקהל

צדקה ותרומה - על מצוות הצדקה והתרומה וחשיבותן

פרשת ויקהל פקודי לילדים - דבר תורה קצר המתאים במיוחד, אך לא רק, לילדים. 

סטטסיטקה לפרשת ויקהל - נתונים סטטיסטיים על פרשת ויקהל


תקציר פרשת ויקהל


  פרשת ויקהל פותחת את שתי פרשיות בניית המשכן (ביחד עם פרשת פקודי שבשנים שאינן מעוברות נקראת ביחד איתה) ויש בה קווי דמיון מרובים לפרשת תרומה, כאשר חלק מהטקסט נראה זהה לחלוטין פרט ממעבר מלשון ציווי בפרשת תרומה ללשון הווה או עבר בפרשת ויקהל.

הפרשה נפתחת בציווי על שמירת השבת. בניית המשכן אינה דוחה את השבת ואכן המלאכות האסורות בשבת הן המלאכות שעסקו בהן בבנית המשכן. תפעול שוטף של המשכן דווקא כן דוחה את השבת. הקרבת קורבנות בשבת היא מצווה.

משה מודיע לבני ישראל מהם חומרי הבנייה של המשכן, התיאור דומה מאד עד זהה לפרשת תרומה. התורה מתארת איך בני ישראל הביאו את התרומות, את תרומת הנשיאים (האבנים היקרות ביותר לאפוד ולחושן. בתורה נכתבה המילה נשיאים בצורה חסרה ללא אותיות י'. רש"י מביא את ר' נתן הדורש זאת לגנאי מאחר והנשיאים היו צריכים להביא ראשונים אך הביאו אחרונים. הנשיאים מתקנים זאת במעמד חנוכת המשכן המתואר בפרשת נשא.

התורה מדגישה כי מלאכת המשכן, גם תרומת החומרים וגם ההקמה עצמה פתוחים לכל. לאנשים ולנשים כאחד, כל איש ואשה חכמי לב יכולים למצוא את מקומם במלאכה. משה ממנה את בצלאל ואהליאב לאחראים על המלאכה ומסתבר שתוך יומיים בלבד (מדייקים מהפסוק "...והם הביאו עליו עוד נדבה בבקר בבקר" נאספו כל החומרים הדרושים והיה צריך להעביר קול במחנה שאין צורך בהבאת תרומות נוספות.

הפרשה מתארת איך נבנה המשכן מבחוץ פנימה. קודם המשכן עצמו, אחר כך היריעות אחר כך הקרשים ולבסוף הכלים, ארון, שולחן, מנורה ומזבח הקטורת. ולאחריו הכלים בחצר (מזבח העולה, הכיור ועמודי החצר). הסדר שונה מפרשת תרומה המתחילה בכלים. רש"י מתייחס לנושא זה דווקא בפרשת פקודי (פירושו לפסוק כ"ב בפרק ל"ח):

"אשר ציווה משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר ציווה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה ציווה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן.
אמר לו בצלאל: מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו.
אמר לו: כך שמעתי מפי הקב"ה. אמר לו משה: בצל אל היית, כי בוודאי כך ציווה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים"

בצלאל בונה את המשכן כדרך העולם, קודם את המבנה ואחר כך את מה שבתוכו וזוכה על כך לשבחים ממשה (שהסדר שהוא נקט היה סדר החשיבות מבפנים החוצה).

הפרשה הקודמת
פרשת כי תשא
הפרשות הבאות
פרשת פקודי
פרשת ויקרא
פרשת צו

פרשת כי תשא

פרשת כי-תשא 

פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית בחומש שמות. הפרשה מסיימת את ענייני המשכן, ומצווה על איסוף מחצית השקל והבשמים לעבודת הקטורת. עיקר הפרשה עוסק באירוע החמור של חטא העגל, המעשה, העונש והחזרה בתשובה. תקציר מפורט ומאמרים לעיון מופיעים בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת כי תשא

עיונים בחטא העגל - המאמר עוקב אחרי דברי הפרשנים ועוסק בנושאים רבים הקשורים לחטא העגל. מה היה עיקר החטא, מה גרם למשה לשבור את הלוחות, מה היה העונש ואיך התבצע התיקון לחטא.

משה רבינו בחטא העגל - על פעולותיו היחודיות של משה שהצילו את עם ישראל

חידון לפרשת כי תשא - חידות לפרשת כי תשא לכל המשפחה

הפטרת פרשת כי-תשא - עיון בהפטרת פרשת כי תשא - אליהו נגד נביאי הבעל בהר הכרמל.

תפזורת לפרשת כי תשא

עגל הזהב - מה היה גודלו וצורתו של עגל הזהב ומה עשו עם השאריות שלו?


דבר תורה של יואב בנושא בקשת הסליחה של משה

דבר התורה של יואב בנושא למה אהרון שיתף פעולה בחטא העגל

 פרשת כי תשא לילדים - דבר תורה קצר המותאם במיוחד לילדים (אך כמובן גם למבוגרים)

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

פרשת כי-תשא ותאריכו המקורי של יום הכיפורים - המאמר עוסק במצוות מחצית השקל המתוארת בתחילת פרשת כי תשא ומנסה לקשר אותה ליום הכיפורים. המאמר מציע אפשרות שונה לתאריכו של יום הכיפורים, אפשרות שהייתה קיימת לפני חטא העגל.

סטטיסטיקה לפרשת כי-תשא - נתונים והערות סטטיסטיים על פרשת כי תשא.

תקציר הפרשה

פרשת כי תשא פותחת במספר עניינים נוספים הקשורים למשכן. הציווי הראשון הוא מצוות מחצית השקל - כספי ציבור שנועדו לתחזוקה שוטפת של המשכן. התורה מדגישה כי כל אחד בעם ישראל חייב לתת את תרומת מחצית השקל וכי גובה התרומה צריך להיות זהה לכולם.

התורה רוצה שכל עם ישראל יהיו שותפים במידה שווה במשכן ובמקדש ולא ליצור מצב בו עשירים תורמים סכומים גבוהים ומרגישים עקב כך כבעלי הבית של המקום על חשבון יתר הציבור. לאחר מכן התורה מתארת את כיור הרחצה בחצר המשכן ואת החומרים הדרושים לרקיחת שמן המשחה ולקטורת הסמים.

לאחר שתמו כל ציווי המשכן ה' מודיע למשה על האנשים המתאימים ביותר לבניית המשכן. בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך ממטה דן ממונים כאחראים הראשיים לבניית המשכן. סופם של כל ציויי המשכן הוא במצוות השבת הפותחת במילים: "...אך את שבתותי תשמרו.." הבאה להדגיש כי מלאכת בניית המשכן אסור לה לגורם לחילול שבת (ואכן, המלאכות האסורות בשבת, הן מלאכות ששימשו בבניית המשכן).

לאחר סיום זה, עוברת התורה לתאר את האירוע המוכר בתור חטא העגל. משה רבינו מקבל מה' את הלוחות והתורה עוברת לתאר את המתרחש בעם ישראל (להרחבה בנושא החטא ראו הפניה למאמר בראש העמוד). העם רואה כי משה לא מגיע ודורש מאהרון לעשות להם אלוקים אחרים, אהרון מבקש מהעם את תכשיטי הזהב שלהם ומייצר מהם עגל מסכה.

אהרון מצליח למשוך זמן עד למחרת בוקר בו קם העם ומעלה עולות בפני העגל. בינתיים בהר סיני ה' אומר למשה לרדת כי שיחת העם ועשו להם עגל. משה עוד לא יודע את גודל הרעה אולם נחרד מתוכניתו של ה' להרוג את עם ישראל ומתפלל על עם ישראל.

מאחר ומשה עוד לא ראה בכלל מה קרה טענתו העיקרית היא מה יאמרו הגויים אם עם ישראל שיצא בכאלו נפלאות ממצרים, יומת במדבר. ה' ניחם על הרעה לעמו, אבל לא רשום שה' סולח על החטא.

משה מתכונן לרדת מההר וכאשר הוא רואה מה קרה הוא משליך מידיו את הלוחות ומשבר אותם, לוקח את העגל וטוחנו דק, וקורא לאנשים שנשארו נאמנים לה'. שבט לוי בא אליו ומשה מצווה עליהם להרוג את העובדים לעגל.

באותו יום נהרגים שלושת אלפים איש, מספר המהווה כחצי אחוז בלבד ממחנה עם ישראל (מה שמראה כמה נזק יכול לעשות מיעוט קטן, כאשר הרוב הדומם נגרר אחריהם).

מאותו רגע מתחיל דיאלוג בין משה לבין ה' על תנאי הסליחה והכפרה לעם. בסופו של דבר משה מצטווה לעלות להר סיני שוב לארבעים יום וארבעים לילה. ה' מלמד את משה גם את שלוש עשרה מידות הרחמים.

ה' מצווה על משה להכין שני לוחות אבנים חדשים עליהם יכתבו שוב את דברי הברית. משה עולה להר סיני שוב לתקופה של ארבעים יום וארבעים לילה ובסוף פרשת כי תשא אנו מקבלים שוב רשימה של מצוות המתחילה בדגש על איסור עבודה זרה (ובמיוחד בכניסה לארץ שם הפיתויים יהיו גדולים הרבה יותר), מצוות החגים, מצוות שבת (פעם שניה בפרשה) וענינים נוספים.

סיום הפרשה מספר על עור פני משה שקרן ונהיה בוהק עד כדי כך שמשה היה צריך לשים מסווה על פניו כאשר דיבר עם בני ישראל. התרגומים תרגמו מילה זו כקרניים ולכן ביצירות אומנות רבות נראה משה עם קרניים בראשו.

משה - מיכאלאנג'לו 1513. שימו לב לקרן על ראש משה, פירוש לא נכון של תרגום הוולגטה

הטקסט המלא של פרשת כי תשא מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת תצווה
הפרשות הבאות
פרשת ויקהל
פרשת פקודי
פרשת ויקרא

פרשת תצווה

פרשת תצווה

פרשת תצווה היא הפרשה השמינית בחומש שמות וממשיכה את ציווי המשכן: הדלקת הנרות, הבגדים המיוחדים של הכוהנים ואת ההקדשה של אהרון ובניו לכוהנים. הפרשה מסיימת בשלוש מצוות שיהיו במשכן - קורבנות התמיד, הדלקת הנרות (שמופיעה גם בתחילת הפרשה) והקרבת הקטורת. מאמרים נוספים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת תצווה

הדלקת הנרות - המאמר עוסק בשתי ההופעות בתורה של פרשת ציווי ההדלקה, בפרשות תצווה ואמור ובהבדלים ובחידושים ביניהם.

דבר התורה של יואב לפרשה והרחבה שלנו במאמר  אהרון הכהן - פרשתנו מציגה לראשונה את מינויו של אהרון לכהן, מה כולל תפקיד זה ומדוע אהרון קיבל את התפקיד.

המצוות החשובות בפרשת תצווה - המאמר עוסק במצוות חשובות וקבועות שאנו מכירים מפרשות אחרות אך מופיעות לראשונה כבר בפרשת תצווה.

הפטרת פרשת תצווה - עיון בהפטרת פרשת תצווה בספר יחזקאל.

הפטרת שבת זכור - אם פרשת תצווה לפני פורים, קוראים הפטרה בספר שמואל על מלחמת שאול בעמלק.

מדע בפרשה - על אבני חן, גמולוגיה ומכרות פתוחים בעולם.

פרשת תצווה לילדים - דבר תורה קצר לפרשת השבוע המותאים לילדים (אבל לא רק).

חידון לפרשת תצווה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשה להנאת כל המשפחה

תפזורת לפרשת תצווה

סטטיסטיקות לפרשת תצווה 

תקציר פרשת תצווה

פרשת תצווה ממשיכה את פרשת תרומה בדיני והלכות המשכן. לאחר שפורטו הלכות כלי המשכן עוברת התורה לתאר את הציוויים הקשורים לעובדים במשכן, אהרון הכהן וארבעת בניו. הפרשה פותחת במצוות העלאת נר התמיד ולאחריו מתארת את הבגדים והמלבושים שיש לעשות לכהנים: חושן ואפוד, מעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט.

לאחר תיאור הבגדים עוברים לתיאור טקס החניכה של הכהנים המלווה בהכנות הנמשכות שבוע שלם ובקרבנות רבים ובשימוש הייחודי בשמן המשחה, שמן שנועד למטרה זו בלבד (משיחתו של כהן גדול).

בפרשה מוזכרות מצוות כהונה חשובות (הרחבה במאמר לעיל) כגון, מצוות קורבנות התמיד, מתנות כהונה, הקטרת הקטורת במשכן ועבודת יום הכיפורים.

הכהן הגדול וכלי המשכן מתוך תנך הולמן 1890

הטקסט המלא של פרשת תצווה מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת תרומה
הפרשות הבאות
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת תרומה

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בחומש שמות והיא הראשונה שעוסקת במשכן. הפרשה עוסקת בבנין המשכן וכליו - הארון המנורה והמזבח וכן מבנה המשכן עצמו. מאמרים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך הדף.

מאמרים ודברי תורה לפרשת תרומה

תוכניות המשכן - המאמר מציג את פרשות המשכן ועוסק בשאלה האם למשה היו תוכניות אדריכליות של המשכן?

פתח דבריך יאיר - רמזים במבנה המנורה לפסוקים הראשונים של כל אחד מחמשת חומשי תורה

הפטרת פרשת תרומה - עיון בהפטרת פרשת תרומה המתארת את בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך

דברי תורה לפרשת תרומה - על הפסוק הראשון "ויקחו לי תרומה"

חידות לפרשת תרומה 

תפזורת לפרשת תרומה

פרשת תרומה לילדים - דבר תורה קצר לפרשת תרומה המתאים במיוחד (אבל לא רק) לילדים.

משכן ומקדש - המאמר דן בשני השמות השונים, בסדר ביניהם ובדגשים המיוחדים של כל שם.

סטטיסטיקה לפרשת תרומה - נתונים סטטיסטיים על פרשת תרומה

תקציר פרשת תרומה

פרשת תרומה היא הראשונה מבין ארבע פרשת המשכן (תרומה תצווה ויקהל ופקודי) ובה מתחילים לעסוק בעניני המשכן. פרשת תרומה עוסקת בכלים ובמבנה לאחר הקדמה על 15 החומרים הדרושים למלאכת המשכן (שמות כ"ה ג-ז):

"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: אַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחשֶׁן"

בהקדמה זו לא מצוינים כלי המשכן אלא אך ורק שניים מכליו של הכוהן הגדול, האפוד והחושן. לאחר מכן הפרשה מתארת את הכלים עצמם לפי הסדר הבא:

• ארון, כולל תיאור הכרובים והכפורת ובתוך הארון תהיה העדות (לוחות הברית)
• שולחן הזהב כלל הזכרת מצוות לחם הפנים
• מנורת הזהב
• המשכן (מחולק למשכן אוהל ומכסה)
• הקרשים למשכן
• הפרוכת המפרידה בין הקודש לבין קודש הקודשים בתוך המשכן
• המזבח (החיצוני)
• חצר המשכן (הקרשים המהווים את חצר המשכן)

סדר הכלים הוא מבפנים החוצה (למעט הפרוכת המוזכרת אחר המשכן מאחר והיא חסרת משמעות כעומדת בפני עצמה), אולם חסר כלי אחד והוא מזבח הזהב המוצב בתוך הקודש ועליו מקטירים את הקטורת. כלי זה מוזכר רק בפרשת תצווה. גם הכלים המוזכרים ברשימת החומרים, שהם מבגדי הכהן הגדול מוזכרים רק בפרשת תצווה.

ענייני פרשת המשכן נמצאים בתחום שמיעוטו בנגלה ורובו בנסתר, עיונים במפרשים השונים ובספרים הרבים שנכתבו על פרשות אלו מנסים למצוא מטרה וייעוד לכל כלי וכלי. אנחנו נישאר עם הייעוד המפורט בפשט ובנגלה. במנורה לאור ולמצוות נר תמיד, השולחן ללחם הפנים, מזבח הזהב עבור הקטרת הקטורת, המזבח החיצוני עבור הקורבנות והארון, בקודש הקודשים, המכיל בתוכו את העדות - לוחות הברית.

המשכן מתוך תנך הולמן Holman 1890

הטקסט המלא של פרשת תרומה מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת משפטים
הפרשות הבאות
פרשת תצווה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל

פרשת משפטים

פרשת משפטים היא הפרשה השישית בחומש שמות. הפרשה עוסקת במצוות רבות: דיני עבד עברי, דיני נזיקין, מצוות השבת ומצוות החגים ועוד מצוות רבות, בסוף הפרשה מתוארת כריתת הברית בין ה' לעם ישראל. מאמרים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך הדף.

מאמרים ודברי תורה לפרשת משפטים

לוחות הברית - המאמר סוקר מספר היבטים בנושא לוחות הברית וההבדלים בין הלוחות הראשונים לאחרונים. המאמר דן בנושאים מי כתב את הלוחות, מה היה כתוב בהם, צורת הלוחות ועוד. כמו כן מובא במאמר סיפור מרגש על גלגולו של לוח שיש מבית הכנסת בעיר לער בגרמניה שנשרף בליל הבדולח ועד לתל אביב.

הפטרת פרשת משפטים - עיון בהפטרת פרשת משפטים בספר ירמיהו

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.

חידון לפרשת משפטים - דף חידה לפרשת משפטים הכולל חידות ציורים ומילוליות.

תפזורת לפרשת משפטים

דברי תורה על פתיחת הפרשה בדיני עבד עברי ועוד באותו נושא בפרשת משפטים לילדים - מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בדיני עבד עברי

סדר האירועים בפרשות יתרו ומשפטים - המאמר מנסה לסדר את האירועים שקרו בפרשות יתרו משפטים לפי שיטת רש"י המקדימה את האירועים בפרשת משפטים ולפי השיטה שגורסת כי כל התיאור הוא לפי הסדר בו הוא קרה (המאמר הופיע גם בפרשת יתרו)

מתי נאמרה פרשת משפטים - מאמר זה ממשיך לנתח את ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת משפטים ואת הדגשים המיוחדים של כל פרשה.

נתונים סטטיסטיים על פרשת משפטים - סטטיסטיקות שונות על הפרשה

תקציר פרשת משפטים

פרשת משפטים פותחת במילים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..." ו' החיבור מציינת שיש כאן תוספת על המצוות הקודמות ואילו המילה משפטים היא חדשה שכן בפרשת יתרו דובר על חוקי ותורת האלוקים. עיון בפרשת משפטים יראה לנו מיד שבפרשה אכן מדברים על מצוות.

חמישים ושלוש מצוות מופיעות בפרשה והן מהוות הרחבה משמעותית של עשרת הדברות ושל המצוות הנוספות שניתנו עד כה. המצוות הן רובן מצוות בין אדם לחברו ובדיני ממונות והן נאמרות בקיצור רב ובהשמטת דינים חשובים. מסכתות שלמות בגמרא נתחברו על פסוקים בודדים מפרשה זו, והדבר מדגים היטב את הפער בין התורה שבכתב שהינה תמצית וכוללת רק זיקוק של הדין לבין התורה שבעל פה הכוללת הרחבות ואת הפרטים המלאים ובלעדיה אי אפשר להבין את המצוות. בפרט נכון הדבר לפסוקים כגון: "עין תחת עין..." אשר מהתורה נראים כפשוטם והתורה שבעל פה מוסרת לנו שהחיוב הוא פיצוי כספי ואין להטיל מומים כעונש.

פרשת משפטים פותחת דווקא בנושא של עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, נראה העיסוק בנושא "בזוי" זה מאכזב, אולם עם ישראל שיצא מעבדות לחירות על ידי ה' (הדיבר הראשון) חייב קודם כל לדעת איך להתנהג עם העבדים שלו (אם יהיו) ולמעשה דיני עבד עברי הם כל כך מגבילים עד שנאמר ש"מי שקנה לעצמו עבד, קנה לעצמו אדון", ומעמדו של עבד עברי לא שונה באופן מהותי מממעמדו של פועל שכיר.

בפרשה מספר רב של פרשיות כאשר כל כמה פסוקים מהווים מעין יחידה בפני עצמה. לא נעבור כאן על כל הדינים בפרשה אך נציין שפסקאות הארוכות בסוף הפרשה מציגות לראשונה את שלושת הרגלים (בפרשת בא דובר רק על פסח) ואת השבת כיום מנוחה (בדומה לעשרת הדברות בפרשת ואתחנן). כמו כן כבר מדובר על ההגעה לארץ ישראל ועל אזהרות מרובות מפני עבודה זרה.

בסיום הפרשה אנו חוזרים לתיאור האירועים שקרו מיד לפני או אחרי מעמד הר סיני (וראו המאמרים המורחבים למעלה בשיטות השונות) המתארים את כריתת הברית עצמה בין בני ישראל לבין ה' (הכוללת טקס של בניית מזבחות וקורבנות), ובסיומה של הפרשה משה עולה להר סיני לתקופה הראשונה של ארבעים יום וארבעים לילה.

אומנות בפרשת משפטים

משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות - איור מתוך ספר "תנך לעניים" של אסדין מאמינס Hesdin of Amiens. הספר נמצא במוזיאון Meermanno בהאג 1450-1455

מיד עם המצאת הדפוס נוצלה ההמצאה החדשה להדפסת כתבי הקודש. מלבד התנ"ך של גוטנברג שהוא ספר הדפוס הראשון הודפסו גם גרסאות  שעיקרם היו ציורים של התנ"ך כאשר הטקסט משני לחלוטין, מאחר ורוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב (בודאי לא של לטינית), כונו מהדורות אלו "תנ"ך לעניים" או בשם הלטיני biblia pauperum. גם חלונות הכנסיות המציגים ציורים מהתנ"ך, שימשו לצרכים דידקטיים דומים, ומוכנים בשם זהה. האיור מציג חלק מדף התנ"ך לעניים של אסדין מאמינס, נזיר צרפתי מהשנים שחיברו בשנים 1450-1455 שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס.

הפרשה הקודמת
פרשת יתרו
הפרשות הבאות
פרשת תרומה
פרשת תצווה
פרשת כי תשא

פרשת יתרו

פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות. יתרו יוצא לפגוש את משה ומייעץ לו כיצד לשפוט את העם. בני ישראל מתכוננים לקבלת התורה ושיא הפרשה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מפורט מופיע בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת יתרו

פרשת יתרו וזמנים מעורפלים בתורה - המאמר מתרכז בערפול לגבי הזמנים והאירועים בפרשת יתרו בפרט ובתורה בכלל ומנסה להציע תשובה, למה תאריכים של אירועים חשובים לרוב נעלמים ולא מופיעים בכתוב.

עיון מורחב באירועים השונים בפרשות יתרו משפטים - במאמר זה נפרט יותר על האירועים השונים בפרשות יתרו ומשפטים (לאור הקשיים בזמנים שלהם) ועל היחס בינהם. המאמר יציג את כל האירועים בפרשות (ויתעלם מפרקי המצוות) ויסביר את השיטות השונות להבנת רצף האירועים.

הפטרת פרשת יתרו - עיון בהפטרת פרשת יתרו בספר ישעיהו

דבר תורה לפרשת יתרו - על הדיבר לא תחמוד

האם עשרת הדברות הן המצוות החשובות ביותר? - שיחה קצרה שלי ברדיו קול הנגב בנושא עשרת הדברות. האזנה נעימה!

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

חידות לפרשת יתרו - דף חידה לפרשת יתרו עם חידות ציורים וחידות מילוליות

פרשת יתרו לילדים - דף עם דבר תורה קצר לילדים בנושא כיבוד הורים ותקציר הפרשה

תפזורת לפרשת יתרו

סטטיסטיקה לפרשת יתרו - נתונים סטטיסטיים על פרשת יתרו

תקציר פרשת יתרו

פגישת משה ויתרו

בפרשת יתרו שני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא פגישתו המחודשת של משה עם משפחתו. יתרו בא למחנה ישראל ומתקבל בכבוד רב על ידי משה. אנו שומעים שעם יתרו באים גם ציפורה אשת משה ושני בניו. יש כאן חידוש שכן בפרשת שמות שמענו על הולדת בן אחד למשה, ורק ברמז כשמשה עזב הוא לקח את בניו (ברבים), אבל לא ידוע מספרם או שמותם של בנים הנוספים. כמו כן לא נאמר בשום מקום שציפורה חזרה למדין לבית אביה.

משה מספר את סיפור יציאת מצרים ליתרו (יתרו אמנם כבר שמע את הקורות ולכן בא, אולם לא דומה שמועה מכלי שני לשמועה מכלי ראשון) שמגיב במילים (פרק י"ח י-יא): "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם:  עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל ה'מִכָּל-הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" יתרו ומשה מקריבים עולה וזבחים.

למחרת רואה יתרו כיצד משה עוסק כל היום בשפיטה בין בני ישראל. יתרו רואה שמשה אינו מסוגל לשפוט את העם לבדו ומציע הצעה פשוטה למנות שופטים נוספים לעם לפי מדרגות (ערכאות) כאשר רק המקרים הקשים ביותר יגיעו למשה רבנו. משה מקבל את ההצעה וממנה את השופטים ויתרו ומשה נפרדים.

מתן תורה ומעמד הר סיני

חלקה השני והמרכזי של פרשת יתרו עוסק במעמד הר סיני, בקבלת התורה ובעשרת הדברות. בני ישראל מגיעים בחודש השלישי אל הר סיני ובמשך הימים הראשונים של החודש מתחילים הציוויים למשה רבנו כאשר משה משמש כשליח בין הקב"ה לבין עם ישראל ועולה ויורד מההר מספר פעמים כאשר בכל פעם יש התקדמות. בפעם הראשונה הקב"ה רק מציע את הברית בה עם ישראל יהיה ממלכת כהנים ועם קדוש, בפעם השניה לאחר שבני ישראל מקבלים את הברית כבר מופיעים ציוויים על ההכנה של שלושה ימים למעמד, וממש לפני המעמד עוד מופיעה אזהרה לבני ישראל לא לעלות להר.

עיקר פרשת יתרו הוא מעמד עשרות הדברות, המבטאות את מהות היהדות (למרות שאין להניח כי מצוות אלו חשובות יותר ממצוות אחרות, הרי הן משמשות כמעין חלון הראווה של היהדות). לאחר המעמד, משה עולה על הר האלוקים לקבל את שאר המצוות ואת פרטי המצוות.

אומנות בפרשת יתרו

תחריט נחושת זה של האמן ההולנדי Luiken Casper מתוך ספרו אישים בתנ"ך (הכולל למעלה מ-250 תחריטים) מציג את יתרו הבא לבקר את משה, כאשר משה ישוב בדין והתור של בני ישראל המחכים ארוך מאד.

יתרו מבקר את משה - Luiken Casper 1712

הטקסט המלא של פרשת יתרו מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת בשלח
הפרשות הבאות
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצווה

פרשת בשלח

פרשת בשלח

פרשת השבוע, פרשת בשלח היא הפרשה הרביעית בספר שמות. הנושאים העיקרים בפרשה הם יציאת בני ישראל ממצרים, קריעת ים סוף, ותחילת המסע במדבר, תלונות, פרשת המן והמלחמה בעמלק. פירוט כל הנושאים מופיע בהמשך הדף.

מאמרים ודברי תורה לפרשת בשלח 

הפטרת פרשת בשלח - שירת הים ושירת דבורה - המאמר מתאר את הדמיון בין סיפור קריעת ים סוף וסיפור מלחמת ברק בסיסרא, שני האירועים שבעקבותיהם באו השירות הגדולות שבתנ"ך.

פרשת בשלח - ארבעים שנה? - המאמר עוסק באזכור המוזר בפרשת בשלח בדבר בני ישראל שאכלו את המן ארבעים שנה. כזכור חטא המרגלים טרם התרחש ולקורא לא ידוע שיש סיבה שבני ישראל יהיו במדבר כל כך הרבה זמן. ציון הזמן תמוה ביותר והפסוק נראה לא בזמנו. המאמר עוסק בקושי זה ומנסה לפתור אותו.

דברי תורה לפרשת בשלח - שברי תורה קצרים לפרשת בשלח.

ניווט ומערכות GPS - במדבר בני ישראל השתמשו בעמוד ענן, אבל מאז השתכללו שיטות הניווט. בסדרת מדע בפרשה, מאמר קצר הסוקר את רשת ה-GPS העולמית.

היכן הייתה חציית ים סוף - המאמר יציג שני מחקרים פיזיקאליים המציעים תשובות שונות לחלוטין לשאלה.

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.

פרשת בשלח לילדים - מדוע מכונה מרים אחות אהרון ולא אחות משה

חידות לפרשת בשלח - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת בשלח.

תפזורת לפרשת בשלח

סטטיסטיקה לפרשת בשלח - נתונים סטטיסטיים על פרשת בשלח.

תקציר פרשת בשלח

רדיפת מצרים וקריעת ים סוף

פרשת בשלח מתארת את קורות בני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים. בני ישראל הולכים דרך המדבר ולא דרך ארץ פלשתים (דרך החוף הקצרה), מתוך חשש שמא יגיעו מהר מדי למצב בו הם צריכים להילחם (מצב אליו אכן הם מגיעים בסוף הפרשה) ויפחדו מהמלחמה ויחזרו מצרימה. משה הוא היחידי שבשעה גדולה זו של יציאת מצרים, טורח לקחת את עצמות יוסף שהשביע את בני ישראל לא לקוברו במצרים. המשנה במסכת סוטה מפרשת שבזכות התעסקות זו של משה, נעשתה לו מידה כנגד מידה, והקב"ה בעצמו עסק בקבורתו.

הנחיית העם במדבר היא ניסית. ביום עמוד הענן מראה להם את הדרך ובלילה הוא מתחלף לעמוד אש. תוכניתו של ה' להענשת פרעה לא הסתיימה. ה' מכוון את בני ישראל למקום בו הם נראים כלכודים ובכך מעורר את פרעה לרדוף אותם. פרעה, אחוז תאוות נקמה, לא מוכן להניח לבני ישראל אפילו שהוא שחרר אותם ואוסף צבא גדול לרדוף אחריהם. בני ישראל חוששים מאד (וכפי שאמרנו למרות מספרם הגדול, 600,000 גברים בגיל צבא, הם אינם מוכנים נפשית למלחמה באדוניהם אך לפני ימים מספר). משה מרגיע את בני ישראל ומבטיח להם הצלה ניסית. כאן אנו מגיעים לנס הגדול של קריעת ים סוף.

עמוד הענן (שבלילה בדרך כלל אינו נמצא), חוצץ בין מחנה ישראל למחנה מצרים, וה' מביא רוח חזקה במיוחד החוצה את הים לשניים (לרוח היה תפקיד חשוב גם במכת הארבה). בני ישראל עוברים בתוך הים ומצרים רודפים אחריהם. כידוע, כאשר בני ישראל מסיימים לעבור, הים שב לאיתנו ומטביע את כל חיל מצרים למרות שמההדגשה בכתובים "...ולא נשאר בהם עד אחד", יש המפרשים שאחד דווקא כן נשאר והוא פרעה לבדו (כמו בסיום הסרט נסיך מצרים).

שירת הים המן ומלחמת עמלק

לאחר מכן באה השירה הגדולה והנפלאה: שירת הים, שמשה מתחיל וכל בני ישראל עונים אחריו. גם מרים הנביאה והנשים שרות שירה משלהן. מאותו שלב מתחיל מסע הנדודים במדבר, ומתחילים גם הקשיים והתלונות, תלונות על מים (במרה) ותלונות על מזון במדבר סין (חודש לאחר יציאת מצרים). ה' עושה נס ומוריד מזון שמימי. שלו בערב ומן בבוקר. הציווי המפורש הוא לאסוף מן ליום אחד בלבד ולא לשמור אותו (וזאת כדאי לחזק את הנס) מי שאסף יותר גילה שהמן הבאיש והעלה תולעים. בפרשתינו נזכרת השבת לראשונה. ביום השישי לקטו כמות כפולה, שלא הבאישה ונשמרה לשבת. אנשים שיצאו ללקוט בשבת לא מצאו כלום (וגם קיבלו על הראש ממשה רבנו). לסיום פרשת המן מוזכר כי בני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה.

בני ישראל ממשיכים בדרכם לרפידים וגם שם אין מים לשתות, משה וזקני ישראל הולכים לחורב (מקומו של הר סיני) וה' עושה שם נס ומשה מכה בסלע ויוצאים ממנו מים. בינתיים ברפידים, עמלק תוקף את ישראל (כנראה רוב הגברים הלכו להביא מים, ובמחנה נשארו הנשים הילדים והזקנים). משה ממנה את יהושע לצאת למלחמה בעמלק מחר (למה מחר? כנראה גם יהושע לא היה בדיוק באזור). המלחמה לא הייתה קלה ונזקקה התערבות אלוקית. משה אהרון וחור, שלושת זקני העם, עלו לראש הגבעה ומשה הרים ידיו כל זמן המלחמה. מאחר "וידי משה היו כבדים" (כך הכתיב בפסוק) הביאו לו אבן לשבת עליה ואהרון וחור תמכו את ידיו. וכשהיה משה מרים ידיו בתפילה ניצחו ישראל וכשהיה מרפה ניצחו עמלק ורק בערב בסופו של היום הצליח ישראל לגבור על עמלק. הפרשה מסתיימת במצווה למחות את זכר עמלק.

אומנות בפרשת בשלח

פרשת בשלח מהווה מקור והשראה למאות תמונות אומנות. הנושאים של חציית ים סוף, נס המן והשלו, ומלחמת עמלק היוו השראה לאומנים רבים. הפעם נביא את ציורו של ניקולא פוסן  Nicolas Poussin המתאר את המלחמה בעמלק. שימו לב לבליל הדמויות, למשה אהרון וחור בפינה הימנית העליונה ולשמש העומדת לשקוע בפינה השמאלית העליונה.

מלחמת יהושע בעמלק - ניקולא פוסן 1625 מוזיאון הרמיטג' סנט-פטרסבורג

הפרשה הקודמת
פרשת בא
הפרשות הבאות

פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה

פרשת בא

פרשת בא 

פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות ועיקרה שלושת המכות האחרונות, ההכנות לפסח וכמובן יציאת מצרים. תקציר מפורט של הפרשה לאחר המאמרים.

מאמרים ודברי תורה לפרשת בא

החודש הזה לכם ראש חודשים - על מצוות קידוש החודש, לוח השנה העברי, שמות החודשים, ריחוק המולד האמיתי מהאמצעי ועוד אסטרונומיה יהודית.

למה אוכלים מצות בפסח - עיון בפרשה, מראה שהתשובה אינה כל כך פשוטה כפי שמקובל לחשוב

דברי תורה לפרשה - על קידוש החודש, ועל כך שבשני ישראל שיקרו למצרים

ודבר תורה נוסף של יואב, לכבוד הבר מצווה, על הפסוק: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש"

כמה שנים ישבו בני ישראל במצרים - דבר תורה לילדים עם הרחבה למבוגרים העוסק בשאלה כמה שנים ישבו בני ישראל במצרים?

האם מכות מצרים היו נס? - מהי ההגדרה של נס, ומה היו מכות מצרים?

הפטרת פרשת בא - הסבר בהפטרת פרשת בא בספר ירמיהו העוסקת במפלת מצרים.

פרשת בא לילדים - תקציר הפרשה מעובד במיוחד לילדים.

ליל שימורים - על הביטוי המופיע לתיאור ליל יציאת מצרים ובמסגרת הסדרה מדע בפרשה על שימור מזון מימי קדם ועד ימינו.

מכת חושך - על המשותף לשלושת המכות בפרשת בא ומדוע דווקא החושך מפחיד כל כך?

ההיסטוריה הצבאית של מצרים - על נפוליאון ופרנצ'סקו מאיסיזי - במאמר אורח מרתק זה, מנתח בקצרה ידידי חובב ההיסטוריה, פיני קרישר, שני מסעות צבאיים כושלים לכיבוש מצרים ועומד על השווה והשונה ביניהם.

חידון לפרשת בא - חידות ציורים לפרשת בא, להנאת כל בני המשפחה קטנים וגדולים.

תפזורת לפרשת בא 

סטטיסיטיקה לפרשת בא - נתונים סטטיסטיים על מספר המילים הפסוקים והפרשיות בפרשת בא.

תקציר פרשת בא

בפרשת בא, מגיעה ישיבת בני ישראל בארץ מצרים לסיומה. עדיין נצרכות שלוש מכות נוספות עד שפרעה יסכים לשחרר את בני ישראל. פרעה הולך ומתרכך ברגעי המכות ולאחר מכת ארבה מוכן לשחרר את בני ישראל בתנאים מגבילים, משה דורש שחרור מלא ולזאת פרעה לא מוכן כלל.

לאחר מכת חושך פרעה אף מוסיף אזהרה למשה, שלא יראה יותר את פניו אחרת ימות. משה מקבל נבואה בעודו אצל פרעה על מכת בכורות, מוסר אותה לפרעה ועוזב את ארמון המלך בחורי אף.

רק בפרק י"ב, מופיע סוף סוף ציווי לבני ישראל וזו הפנייה הראשונה לבני ישראל מאז שהחלו המכות בפרשת וארא. הפנייה הראשונה היא בת פסוק אחד (פרק י"ב ב) ועוסקת בענייני קידוש החודש אבל לאחריה מגיעים לעניין המרכזי של חג הפסח ומופיעות ההנחיות המדויקות לגבי קורבן הפסח, מה יקרה במכת בכורות וחגיגת חג הפסח לדורות.

שימו לב שאיסור אכילת חמץ מופיע כבר בפסוקים אלו כאיסור לדורות לפני היציאה עצמה, ולא כמצווה שבאה לאחר שבני ישראל לא הספיקו להכין לחם.

משה מעביר את הדברים לבני ישראל. פעולה מרכזית באותו לילה הייתה שבני ישראל נצטוו למרוח את משקופי בתיהם בדם קורבן הפסח, וזאת על מנת למנוע מהמשחית לבוא אל בתיהם.

מיהו אותו משחית? אין זה ה' עצמו, שהרי כתוב בפירוש שה' הכה כל בכור בארץ מצרים בעצמו ולא על ידי מלאך או שליח. המשחית הוא מלאך המוות הרגיל. בעם גדול,  מתים מדי לילה אנשים באופן טבעי ונורמלי. המיוחד באותו לילה הוא שבו לא מת אף אחד מבני ישראל כלל. דבר זה בא להוכיח לפרעה עד כמה ההבדלה וההפרדה בין ישראל למצרים ממשית ויכולתו של ה' לשלוט בחיים ובמוות גבוהה. מספיק היה שימות אחד מבני ישראל כדי שפרעה לא ישתכנע. נקודה זהה מופיעה גם במכת דבר (פרק ט' ו): "... וממקנה בני ישראל לא מת אחד". אפילו שבאופן טבעי פרטים מסוימים במקנה מתים מדי יום, באותו פרק זמן לא מת אף פרט אחד וכל זאת על מנת להגדיל את רושם הנס.

פרעה קורא למשה ואהרון בלילה, לאחר חצות ולפני הזריחה וסוף סוף מורה להם לצאת . שימו לב אבל שבני ישראל נצטוו לא לצאת מהבתים עד הבוקר - וראו מאמר בשאלה מתי הייתה יציאת מצרים.

התורה מונה את מספר בני ישראל היוצאים כשש מאות אלף רגלי ומדגישה שאותו לילה יהיה ליל שימורים לדורות. לאחר תיאור יציאת מצרים התורה מפרטת עניינים נוספים במצוות קורבן הפסח ובנושא קדושת הבכורות בשתי פרשיות ומצווה לשים דברים אלו לאות ולזיכרון על הידיים ובין העיניים. זהו המקור למצוות תפילין (ואכן שתי פרשיות אלו בנוסף לפרשיות שמע ישראל הן הפרשיות הנכתבות בתוך התפילין).

אומנות בפרשת בא

להשלמת הפסקה נביא תמונה נוספת של מכות מצרים מאת הצייר האנגלי גוזף וויליאם טרנר (ראו תמונה גם בפרשת וארא). התמונה היא של מכת בכורות והיא מאפיינת את תמונותיו של טרנר. חלוקה של התמונה בין השמים לארץ, רקע ענקי, דרמטיזציה בשמים ודמויות קטנות במרכז.

מכת בכורות - ג'וזף וויליאם טרנר -1802 - מוזיאון טייט לונדון

הפרשה הקודמת
פרשת וארא
הפרשות הבאות
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים

פרשת וארא

פרשת וארא

פרשת השבוע,  היא הפרשה השנייה בספר שמות ועיקרה עוסק בשבע מתוך עשר המכות. תקציר מפורט לאחר רשימת ההפניות למאמרים.

מאמרים לפרשת וארא

על ההתגלות למשה בפרשת וארא והביטוי אני ה' - המאמר סוקר את ההבדלים בין שליחות הסנה הראשונה לבין השליחות המופיעה בתחילת פרשת וארא.

הרחבה על הקשיים בפתיחת פרשת וארא (מאמר זה הינו הרחבה למאמר הקודם ומומלץ לקרוא אותו אחריו).

ושמי ה' לא נודעתי להם - המשך העיון בתחילת פרשת וארא והסבר מהי אותה אי ידיעה של שם ה' שהייתה אצל האבות ותתחדש אצל משה. (מאמר זה הוא הרחבה נוספת לשני המאמרים הקודמים) 

דבר תורה לפרשת וארא - דבר תורה קצר על המכה שלפני מכת הדם - מכת התנין

הפטרת פרשת וארא - עיון בהפטרת פרשת וארא בספר יחזקאל

פרשת וארא לילדים - דבר תורה קצר לפרשת וארא המתאים במיוחד לילדים.

על דו-חיים וצפרדעים - בסדרת מדע בפרשה

תפזורת לפרשת וארא

חידת ציורים לפרשת וארא - חידות ציורים וחידות מילוליות לילדים ולמבוגרים בנושא פרשת וארא

סטטיסטיקה לפרשת וארא - נתונים סטטיסטיים על פרשת וארא

תקציר הפרשה

פרשת וארא ממשיכה מהמקום בו פרשת שמות הפסיקה. משה חוזר לדבר עם ה' (כנראה באותו המקום בו הייתה ההתגלות בסנה) ומתלונן כי הגאולה לא מגיעה. ה' מדגיש כי הוא יוציא את בני ישראל ביד חזקה ושב ומספר למשה את ההיסטוריה של האבות. ה' מחזק את דבריו ואת ההבטחות למשה ושולח אותו - שוב - לדבר אל בני ישראל ואל פרעה. בני ישראל לא יכולים לשמוע אל משה הם עסוקים בעבודה הקשה, משה שוב שואל את ה' איך פרעה ישמע אליו אם אפילו בני ישראל לא שמעו אליו.
כאן עושה הפרשה הפסקה ונותנת לנו פרשייה גניאולוגית שעיקרה להציג את משה ואהרון. אמנם הפרשה מתחילה בשבט ראובן ומונה גם את שמעון, אבל שם מונים רק דור בנים אחד ואילו בשבט לוי מונים כמה דורות, מפרטים את הגילאים של ראשי השושלת (לוי, קהת ועמרם) ומגיעים אפילו עד פינחס נכדו של אהרון.

לאחר תיאור השושלת, מופיעה חזרה על דברים שכבר היו בעבר (מאמר נרחב על הקשיים הנובעים מהחזרות בתחילת פרשת וארא). בסופו של דבר משה ואהרון מקבלים את שליחותם והולכים שוב אל פרעה.
לפני תחילת עשרה המכות ניתנת לפרעה הזדמנות נוספות לחזור בו והפעם מציגים גם אליו אות (האותות הראשונים בפרשת שמות הוצגו לבני ישראל בלבד). הפעם מטה אהרון הופך לתנין (חשוב לשים לב להבדל הזה. מטה משה נהפך לנחש מול בני ישראל ואילו מטהו של אהרון נהפך לתנין מול פרעה, וראו עוד באומנות למטה), חרטומי מצרים עושים גם הם כן ומטה אהרון בולע את מטותיהם אולם פרעה לא מתרשם מאותות אלו כלל.

עשרת המכות

כאן מתחילות עשרת המכות ששבע הראשונות מתוכן הן בפרשת וארא. חשוב לשים לב למספר דברים במכות. מי ביצע את המכה (משה, אהרון או שניהם), האם המכה הייתה לעיני פרעה? האם לוותה באזהרה? מה הייתה תגובת העם, תגובת החרטומים ותגובת פרעה עצמו? כמה זמן לקחה כל מכה? נעלה כאן רק מספר נקודות לדוגמה וקריאה איטית וזהירה מאד של הפרשה מומלצת.

שתי המכות הראשונות בוצעו על ידי אהרון, משה לא יכול היה להכות את היאור שכן היאור שמר והציל אותו (מידת הכרת הטוב). חרטומי מצרים הצליחו במכת דם ובמכת צפרדע (לא חוכמה גדולה, כל המים כבר היו דם וגם הצפרדעים עלו בעצמם מן היאור). במכת כינים הם כושלים ולא מצליחים להפוך חול לכינים. פרעה היה בעל יכולת סבילות גבוהה. כאשר משה מציע לסיים את מכת צפרדע ואפילו נותן לפרעה את האפשרות לבחור מתי המכה תיפסק, עונה פרעה מחר (כנראה חשב שמשה כיוון לזמן שממילא הצפרדעים יפסיקו לעלות).

רק במכת ערוב מתחילה ההפרדה בין עם ישראל למצרים (ראייה חזקה יותר למציאות של השגחה פרטית, מציאות בה פרעה כפר, היכולה לתת מכה מן השמים וגם לקבוע במי המכה תפגע ובמי המכה לא תיפגע). במכת הדבר ההבדל בין מקנה מצרים למקנה ישראל ברור והתורה מדגישה שממקנה בני ישראל לא מת אף אחד (נעסוק בנושא זה שוב בפרשת בא), גם במכת שחין שכמו מכת כינים באה מן העפר לא יכלו החרטומים לעמוד בפני משה (השחין פגע גם בהם) ומכת ברד מסיימת את פרשתנו באפיון חקלאי של מיני הדגן ותאריך צמיחתם (מידע שניתקל בו שוב בספר ויקרא). כמו כן במכת הברד האפשרות ניתנה גם למצרים להכניס את מקנם לדיר ולא להשאירו בשדה ואכן מתואר שהיו גם מצרים שכבר יראו את דבר ה' והגנו על רכושם. כמובן פרעה לאחר כל מכה רואה כי הוא הצליח לעבור אותה בשלום ולא משחרר את בני ישראל כלל, למרות הבטחותיו לשחרר ונכונותו לשחרר חלקים גדולים יותר של העם.

אומנות בפרשה

לשם המחשת הבלבול בין הנחש לתנין הבאתי את התמונה של ניקולא פוסן בה רואים כי מטה אהרון נהפך לנחש ולא כפי הכתוב בפסוקים לתנין. שגיאה זו חוזרת כמעט בכל היצירות בנושא זה. ייתכן והתרגום ללטינית/יוונית ומשם לשפות אירופאיות לא הבחין בין נחש לבין תנין. ייתכן גם וההוראה המיידית לאחר אירוע זה  למשה רבנו היא (שמות ז' ט"ו): "...והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך" פורשה בצורה מוטעית שמדובר באותו מטה (למרות שאנו רואים הבחנה ברורה בין המטה של אהרון לבין מטהו של משה, המכונה גם מטה האלוקים).

מטה אהרון נהפך לנחש - ניקולא פוסן 1647, לובר פריז 

הפרשה הקודמת 
פרשת שמות 
הפרשות הבאות

פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו

פרשת שמות

פרשת שמות

פרשת השבוע, פרשת שמות היא הפרשה הפותחת את חומש שמות ועיקרה תיאור שיעבוד בני ישראל במצרים, בלידתו של משה רבנו, גידולו בבית פרעה ובריחתו למדבר וההתגלות האלוקית בסנה שהחלה את המהלך של יציאת מצרים. תקציר מפורט של הפרשה מופיע לאחר ההפניות המאמרים.

מאמרים לפרשת שמות 

משה והסנה - ההתגלות של ה' למשה בסנה היא אירוע דרמטי המגולל בתוכו את כל סיפור יציאת מצרים.

על הצפנות, צפנים וקודים בפרשת שמות ובתורה - בסדרת מדע בפרשה.

הפטרת פרשת שמות (אשכנז ותימן) - עיון בהפטרות הפרשה לפי מנהגי אשכנז (ישעיהו) ותימן (יחזקאל).

הפטרת פרשת שמות (ספרד) - עיון בהפטרה לפי מנהג ספרד (ירמיהו).

דברי תורה לפרשת שמות -  דברי תורה של יואב לפרשה ומאמר אורח מאת ד"ר אמיר שוורץ .

פרשת שמות לילדים - דבר תורה מעובד לילדים ותקציר של הפרשה.

למה דווקא הסנה - דבר תורה לנוער לפרשת שמות העוסק בשאלה למה דווקא נבחר הסנה כאמצעי ההתגלות בעקבות פרשנים ומדרשים.

בין משה לשמואל - המאמר סוקר את הדמיון בין הנביאים הגדולים משה ושמואל החל מרגע לידתם ומביא מקבילות רבות ביניהם.

חידות לפרשת שמות

תפזורת לפרשת שמות

 סטטיסטיקה לפרשת שמות - סטטיסטיקות שונות על פרשת שמות

תקציר פרשת שמות

פרשת שמות נפתחת בחזרה על שמות בני ישראל היורדים למצרים. 

פרק א'

ברשימה המופיעה בתחילת הפרק נמנים רק בני יעקב עצמם (ללא נכדים) תוך חזרה על המספר המכונן של שבעים נפש.

לאחר שיוסף ואחיו מתים ובני ישראל מתרבים מתחלפת המלוכה במצרים. במצרים שושלות המלוכה התחלפו לעתים קרובות והאפשרות של מלך חדש שבאמת לא הכיר את יוסף כלל היא הגיונית  (מובאת גם דעה שנתחדשו הגזרות של מלך שהכיר אבל "החליט" לשכוח את יוסף).

המצרים מוטרדים שמא עם ישראל יצטרף בשעת מלחמה לאחד מאויבי מצרים. לצורך דיכוים מחליטים למסות אותם ולהפכם לעבדים. השעבוד רק הולך ומחריף והעבודה נהיית קשה יותר ויותר, עד שבסוף פרעה מצווה את המיילדות (בכתוב מופיעות רק שתיים מהן אבל יש להניח שהן פרט המייצג את הכלל) להמית את הבנים. לאחר שגם תכנית זו לא מצליחה פרעה גוזר גזירה כללית לכל עמו שכל בן הנולד יש להשליכו ליאור.

פרק ב' 

בדיוק בתקופה סוערת זו נולד משה רבנו. לאחר הלידה אמו מחביאה אותו בביתה אולם כאשר היא אינה יכולה להחביאו יותר היא מכינה לו תיבת גומא מוגנת ממים ומשאירה אותו על שפת היאור ומשאירה את אחות הילד לראות מה יקרה.

שימו לב, בניגוד לשירי הילדים התיבה לא מונחת ביאור עצמו אלא מוחבאת על שפת היאור. המדרשים אומרים כי יוכבד, אם משה, ילדה לפני זמנה ולאחר שלושה חודשים פחדה מחיפושים בביתה. נראה כי התיבה הוחבאה בצורה שתאפשר לה לקחת את משה בחזרה. ליאור מגיעה בת פרעה. בת פרעה רוחצת ביאור ורואה את מה שנערותיה ההולכות על יד היאור לא יכולות לראות. את התיבה מוחבאת בתוך קני הסוף. בת פרעה לוקחת את התיבה ורואה מיד שמדובר בילד עברי (ומבינה מיד שלפי ציווי אביה על הילד הזה לסיים את חייו בתוך היאור) אך היא מרחמת עליו. אחותו של הילד מגלה תושייה ומציעה להביא מינקת לילד וכמובן מביאה את אמה. אם הילד מניקה אותו במשך זמן מה (בביתה) ולאחר מכן מוסרת את הילד לידי בת פרעה.

מדוע אם משה לא השאירה אותו אצלה? ייתכן וגם שעבר זמן מה מהלידה משה עדיין לא היה מוגן והיה יכול להיתפס על ידי חיילי פרעה, אבל כאשר הילד הוא של בת פרעה, הוא מוגן וגורלו בטוח. בת פרעה מכנה את הילד משה.

משה גדל ויוצא אל אחיו ורואה אותם סובלים. משה רואה איש מצרי מכה איש עברי וכתגובה הורג משה את המצרי. הדבר מגיע לידיעת פרעה ופרעה מבין שהצרה ממנה חשש מתרחשת ממש בתוך ביתו. קשה להאמין שפרעה היה מוטרד מהרג המצרי (שהרי חיי אדם לא נחשבו יותר מדי בממלכת מצרים של אז) אלא מכך שהנסיך העברי, הורג איש מצרי בשביל להציל איש עברי אחר.

משה בורח למדין ושוב נתקל במקרה של חוסר צדק, הרועים הגברים מגרשים את בנות יתרו מהבאר. משה נחלץ לעזרתן ומשקה את צאנן. משה מגיע לבית יתרו , נושא את ציפורה בתו לאשה ואף נולד לו בן הנקרא בשם גרשם. במקביל מסופר כי מלך מצרים מת ובני ישראל נאנחים ואלוקים שומע את נאקתם וזוכר את בריתו. יש לשים לב כי עד מקום זה בפרשת שמות לא נזכר שם ה' כלל. נזכר רק שם אלוקות.

פרק ג' 

משה משמש כרועה צאן (מקצועם של כל אבות האומה) ומגיע לאזור שיתברר כי הוא הר האלוקים ורואה שם מחזה מוזר של שיח סנה שבוער ואינו מפסיק לבעור (למרות שסנה הוא שיח שנאכל במהירות). כשמשה מתקרב הוא שומע את קול אלוקים מדבר אליו ומספר לו שהוא האלוקים של אברהם יצחק ויעקב וכי עליו מוטלת השליחות של הוצאת בני ישראל ממצרים והבאתם אל ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש. זוהי הופעתו הראשונה של הביטוי הידוע בתורה.

משה מנסה להתחמק מהשליחות ללא הצלחה. האלוקים מגלה למשה את שמו, שם ה' ומוסר עליו לדבר אל בני ישראל תוך שימוש בשם זה וכמובן את מילות הצופן "פקד פקדתי". בהמשך ה' מגלה למשה את התכנית, את העובדה שמצרים ופרעה יקבלו מכות, את הצורך לשאול כלים ממצרים על מנת לצאת בעושר ונותן למשה שלושה אותות להראות לבני ישראל (פרק ד').

עוד מוסיף ה' שמשה לא יהיה לבד ואהרון אחיו יעזור לו בשליחות. משה חוזר למצרים ומדבר אל בני ישראל ומראה להם את האותות ונראה שיש הצלחה. בני ישראל מאמינים כי הגאולה מתקרבת.

פרק ה' 

בפרק זהב באים משה ואהרון לפרעה שכלל אינו מתרגש ולא מוכן לשמוע מכלום. פרעה אינו יודע מי זה ה' ואין לו שום כוונה לשלח את בני ישראל. להפך, פרעה אפילו מקשה את הגזרות שלו וגורם למירמור רב אצל בני ישראל כלפי משה ואהרון. הפרשה מסתיימת ונראה שהמצב רק נהייה גרוע יותר, ה' מרגיע את משה ואומר לו שהתכנית רק החלה ובסופו של דבר פרעה לא רק שישלח את בני ישראל אלא יגרש אותם מארצו.

אומנות בפרשת שמות

משה ואהרון לפני פרעה - בנג'מין ווסט - מוזיאון אוניברסיטות בוב ג'ונס

 הטקסט המלא של פרשת שמות מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת ויחי
הפרשות הבאות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח