ברכות לראש השנה

ראש השנה מתאפיין בברכות מרובות היחודיות לחג זה. מיד בסיום תפילת ערבית מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום".
או בלשון נקבה: "לשנה טובה תכתבי ותחתמי לאלתר לחיים טובים ולשלום".
ברכה זו נאמרת רק בערב הראשון. בשאר ימי החג (ועד יום כיפור) מברכים "גמר חתימה טובה". הסיבה היא שהמשפט עצמו (שהרי ראש השנה הוא יום הדין) מסתיים מהר מאד, לאחר תפילת ערבית ולכן אז אפשר לברך לגבי הכתיבה (וגם מדגישים, לאלתר, מייד). לאחר מכן, מחכים רק לחתימה והכתיבה כבר בוצעה.

ברכה נוספת ידועה היא "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", ויש הגורסים "תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה" וזו גירסה יפה מאחר ואין אנו מתלוננים על העבר אלא מקווים למשהו חדש וטוב. מקורה של ברכה זו הוא מספר בראשית פרשת מקץ, פרק מ"א פסוקים נג-נד: "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם" . שתי המילים גם דומות מאד ויש רק הבדל של אות אחד ביניהן. בפרשת מקץ הטוב נגמר והתחלף לרע, ואילו אנו מקווים שהרע יסתיים וייהפך לטוב, או לפי הנוסח השני שהטוב יימשך.

סדר ברכות לראש השנה - מה אוכלים ומה מברכים

באדיבות צוות ספרי משנאות (משה גרוס, גד מכטה, איורים:חננאל תורגמן) ניתן להוריד סדר ברכות לראש השנה מעוצב ומלווה בהסברים בשלוש גרסאות שונות:

• גרסה מעוצבת להדפסה ביתית.  
• אותה גרסה לבית דפוס.

סדר ראש השנה מעוצב

סדר ראש השנה מעוצב

נהוג בארוחת ראש השנה לערוך מעין סדר קטן ולאכול מספר דברים ולומר עליהם ברכות (אמירות יהי רצון). הברכות אינן מהתורה אלא רק מנהג שהתפתח במרוצת הדורות.

יש הנוהגים לכהין את כל הברכות על צלחת מיוחדת, צלחת ברכות לראש השנה.

כמובן שמתחילים באמירת קידוש, וברכת המוציא על הלחם - כמו בכל שבת וחג

מקובל לאכול פירות וירקות שונים. הסדר באכילת הפירות הוא קודם כל משבעת המינים (לפי סדרי קדימות בברכות): זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימון ולאחר מכן פירות אחרים ולאחר מכן ירקות.
לפני אכילת הפרי הראשון מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ"
ולפני הירק הראשון מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה"
 רצוי לייחד פרי או ירק חדש (שלא נאכל זמן רב) ללילה השני של ראש השנה ולכוון בברכת שהחיינו גם על הירק החדש (לחילופין אפשר לקנות בגדים או כלים חדשים ולכוון עליהם)
לאחר ברכה יש לאכול מיד מן הפרי ולאחריה לומר את ה-"יהי" רצון" המתאים.

לכל פרי יש את אמירת ה-"יהי רצון" המקובלת, אולם בחלט ניתן ואף רצוי "להמציא" ברכות יהי רצון נוספות על פירות שאינם ברשימה המסורתית או בכלל ברכות שאתם מאחלים לכם, למשחתכם ולכל עם ישראל לשנה הקרובה.

מילות הברכה מזכירות במקצת את שמו (לפעמים הלועזי!) של המאכל, ובהחלט אפשר לאלתר על כל מאכל ומשקה בסעודה, ולבקש מהילדים להמציא עוד ברכות. כמה ימים לפני ראש השנה, צרו עם הילדים, סדר ברכות אישי משלכם, העתיקו את המשפטים הוסיפו איורים והדפיסו לבני הבית לאמירה משותפת סביב השולחן.
מקובל לענות אמן לאחר כל ברכה וכל אמירת יהי רצון.

רימון

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון"

תמרים

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו"

 תפוח בדבש

"יהי רצון מפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"

דלעת (קרע בלעז)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו"

רוביא (שעועית בתרמיל)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו"

לוף (פרסה - כרשה - כרתי)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו"

סלק

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו"

 גזר

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתגזור עלינו גזרות טובות"

ראש (של דג או כבש)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב"

דגים

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנפרה ונרבה כדגים"

ניתן כמובן להדפיס את הדף הבא:

ברכות לראש השנה

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.
תפזורת לראש השנה  
לדף הראשי של ראש השנה

ראש השנה

מאמרים לראש השנה

סדר ראש השנה - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.

הפטרות לראש השנה - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.

באר מרים - ראש השנה - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.

רעיונות לראש השנה - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.

תפזורת לראש השנה

אודות ראש השנה

ראש השנה נחגג בא' ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.

ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).

ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומיד למחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה  ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.

בסעודות החג מקובל לערוך מעין סדר ברכות (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכירתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.

בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.

בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.

תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.

בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי

פרשת ניצבים וילך

פרשת ניצבים

פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.

פעמים רבות קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים. תקציר פרשת וילך מופיע בהמשך

מאמרים לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים - מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

הפטרת פרשת ניצבים - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים

פרשת ניצבים לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים

תקציר פרשת ניצבים

פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.

לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"

 לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...

פרשת וילך

פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

מאמרים לפרשת וילך

הפטרת פרשת תשובה - הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים

פרשת וילך לילדים - תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים

פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך

תקציר פרשת וילך

משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.

פרשת כי-תצא

פרשת השבוע, פרשת כי תצא היא הפרשה הששית בספר דברים וממשיכה את נאום המצוות הארוך של משה וכוללת עשרות רבות של מצוות ונושאים. תקציר הפרשה בהמשך.

מאמרים לפרשת כי תצא

איסור חרישה בשור וחמור ושעטנז - על הדומה ועל השונה בין שתי מצוות אלו המופיעות בפרשייה אחת בפרשת כי תצא.

ישראל והיחס לאומות העולם - המאמר סוקר את המצוות בין עם ישראל לעמי מצרים אדום עמון מואב ועמלק המופיעים בפרשתנו.

דבר תורה לפרשת כי תצא - דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.

הפטרת פרשת כי תצא - הפרטת כי תצא בספר ישעיהו. המשך הפטרות הנחמה (בתוך הפטרת פרשת נח).

פרשת כי תצא לילדים - סיכום ותקציר קצר של המצוות בפרשה בתוספת דבר תורה מותאם במיוחד לילדים.

חידון לפרשת כי תצא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תצא.

תפזורת לפרשת כי תצא

סטטיסטיקה לפרשת כי-תצא

תקציר פרשת כי-תצא  

פרשת כי תצא ממשיכה את חטיבת המצוות של ספר דברים ומביאה אותה לשיא כללי של כל התורה. בפרשת כי-תצא ישנן לא פחות משבעים וארבע מצוות שונות, רובן בפרשיות קצרות של כמה פסוקים ולעתים פסוק בודד בלבד.

ריבוי הנושאים בפרשה מציב אתגרים בפני הפרשנים המנסים להסביר את הסמיכות בין המצוות ואת הסדר של העניינים השונים, דבר שלא תמיד מצליח, או אפשרי רק בקבוצה קטנה של נושאים.

הפרשה פותחת בדיני אשת יפת תואר וממשיכה את דיני המלחמה מסוף פרשת שופטים. לאחר עניין זה מפורטים דיני איש אשר לו שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה ולאחר מכן דיני בן סורר ומורה. על כך אומר רש"י בהתייחסו לדיני אשת יפת תואר:

"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו". 

התורה מתירה לאדם לשאת אשת שנפלה בשבי במלחמה, אולם עליו לעשות זאת לא מתוך תאוות יצרו בשעת המלחמה אלא לאחר חודש שלם וכאשר הוא בטוח בכך לגמרי. באותה תקופה של חודש על האישה לכער את עצמה כדאי שגם אם היא אכן יפה, באותה תקופה לא תהיה יפה.

כמו כן אם הוא נושא אותה היא הופכת להיות אשה לכל דבר ולא במעמד של שפחה או פילגש. גם אם הוא לא רוצה בה כאשה הוא חייב לשחרר אותה ואין להתייחס אליה כשפחה ולמוכרה בכסף. ולמרות כל זאת התורה ממליצה לא לעשות כן, שכן הכנסת אשה שנייה לביתו, ושלרוב היא צעירה יותר מאשתו המקורית היא רק מתכון לצרות ולבעיות.

בפרשה מצוות רבות בדינים בין אדם לחברו, דיני נזיקין ודיני פלילים, דינים רבים בתחום היחסים בין איש לאשה, דינים בין ישראל לאומות העולם, דיני צדקה ומתנות לעניים וגם דינים בין אדם למקום, שהם לכאורה חסרי הסבר כגון מצוות שילוח הקן ומצוות כלאיים ושעטנז.

מצוות רבות באות שוב לצורך הצדק החברתי וסיוע לחלשים בחברה. לדוגמה, גם כאשר מישהו חייב לך חוב ומועד הפירעון עבר ואין לו איך לפרוע ואתה כבעל חוב רוצה לקחת נכסים בתור משכון, אל לך להיכנס לביתו ולקחת אלא תעמוד בחוץ והוא יביא לך. בצורה כזו הבושה תקטן. אם המשכון הוא חפץ של עני הנחוץ לו מאד, התורה מזכירה שמיכה כדוגמה, עליך להשיב לו את המשכון מדי לילה. ציווי זה נאמר גם בפרשת משפטים בספר שמות (פרק כ"ב כד) והתורה חוזרת עליו שוב.

סיום פרשת המצוות החברתיות מתייחס להגינות במסחר ובמשקולות והדגשה כי שמירה על חוקי הצדק הבסיסיים היא התנאי לאריכות ימים על האדמה.

הפרשה מסתיימת באזכור מעשהו של עמלק. מעשה זה מהווה אנטיתזה מוחלטת לכל חוקי הצדק שהוזכרו קודם. בני ישראל לא סיכנו את עמלק, עמלק נלחם בקצה האחורי של המחנה, בחלשים, וזאת בשעה שהעם היה צמא למים. מעשהו זה של עמלק המנוגד לכל חוקי המוסר הפשוטים אינו מאפשר לו מקום בעולמו של הקב"ה ובני ישראל מצטווים ציווי עתידי על מחיית עמלק, ציווי המתקיים חלקית בימי שאול. בימינו המצווה היא מצוות זכירה ומתקיימת בכך שאנו קוראים את הפרשה מדי שנה בשבת הסמוכה לפורים, הנקראת על כך שבת זכור.

חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים

פרשת שופטים

פרשת השבוע, פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים ובה משה ממשיך את נאום המצוות הארוך. תקציר מלא של הפרשה בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת שופטים
פרשת שופטים- מצוות הציבור והצדק  - המאמר סוקר את המצוות המיוחדות לכלל הציבור בפרשה ודן בנושא הצדק.

חידון לפרשת שופטים - חידת שחמט מיוחדת, וחידות ציורים לפרשת שופטים.

דבר תורה לפרשת שופטים - דבר התורה עוסק בדיני עדים.

הפטרת פרשת שופטים - המשך נבואות הנחמה בישעיהו

עין בעין - הביטוי מופיע בפרשת שופטים ובהפטרה שלה וגם בפרשת שלח. הסבר קצר על הביטוי

סטטיסטיקה לפרשת שופטים  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה

תקציר פרשת שופטים
פרשת שופטים ממשיכה את נאום המצוות של משה רבנו וגם פרשה זו כוללת מצוות רבות. רבות מן המצוות הן בדיני השלטון, והמשפט ולכן השם שופטים יאה לפרשה ולא רק מהווה את המילה הראשונה בה. המצווה הראשונה עוסקת במינוי שופטים והדרישות החמורות מהשופטים. הביטוי "צדק צדק תרדוף" לקוח מהפרשה. לאחר מינוי השופטים יש גם לקבל את מרותם ואת משפטם. בנוסף, כבכל פרשות ספר דברים גם בפרשה זו אזהרות מרובות על עבודה זרה ועונשים חמורים לעובדי העבודה הזרה.

פרשייה מרכזית היא פרשיית המלך, פרשה הדנה בנושא המלוכה בישראל. יחס התורה למלוכה אינו שלילי (למרות שיחסו של ה' לבקשת העם בספר שמואל שלילי ביותר( וראו שמואל א פרק ח פסוק ז) אולם המלך אינו ניבחר על ידי העם אלא על ידי ה' (ואכן, גם שאול וגם דוד נבחרו על ידי ה'). גם על המלך יש מגבלות רבות. לא להרבות לו סוסים, לא להרבות לו נשים ולא להרבות לו כסף וזהב. על המלך חובה לכתוב לו ספר תורה וכלשון התורה "היתה עמו וקרא בו כל ימי חייו..." המלך עצמו אינו מעל העם ואינו מעל החוק. מטרת ההגבלות היא שהמלך יזכור: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".

התורה מפרטת את מתנות הכהונה (ראשית הדגן התירוש והיצהר, ראשית הגז וכן זרוע לחיים וקיבה של כל בהמה) ומזהירה שוב מפני נביאי השקר המסיתים את העם לעבודה זרה ובהם גם האוב והידעוני. משה מדגיש שוב את הציווי להקדיש ערי מקלט בארץ ישראל.

פרשת שופטים מייחסת חלק נכבד לדיני המלחמה. למי מותר לא לצאת למלחמה ובאילו תנאים ועל ההתנהגות במלחמה. התורה דורשת לפתוח עם כל עיר בקריאה לשלום ולכניעה. משה בעצמו קיים זאת כאשר שלח שליחים לסיחון מלך האמורי על מנת להימנע ממלחמה (כזכור, סיחון סירב ונחל תבוסה מוחצת).

בפרשת שופטים מופיע אחד הביטויים המוכרים ביותר ובעלי פרשנות שגויה. הביטוי הוא "כי האדם עץ השדה" ומשמש לדמות את האדם לעץ ולחיבור לטבע. פרשנות שגויה זו שייתכן שהשיר הידוע של נתן זך גרם לה אינה קוראת נכון את הפסוק.

התורה אוסרת לכרות עצי פרי למען שימוש בהם במצור על עיר אחרת. המילה כי בפסוק משמשת כמילת ניגוד וכשאלה והפסוק כולו צריך להיקרא כך: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת. כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור???" התורה מנגידה את העץ לאדם. לך יש בעיות או מלחמה מול האנשים, לא מול העצים. ראוי שמשמעותו המקורית של הביטוי תהיה ברורה. בימינו רצוי להימנע כלל גם מעקירת עצי סרק המשמשים לנוי בלבד.

סיום הפרשה עוסק בעגלה ערופה. עגלה ערופה הוא טקס הנערך כאשר מוצאים גופה בשדה מחוץ לעיר. לאחר שזקני הסנהדרין מודדים לאיזו עיר הגופה קרובה ביותר, זקני אותה עיר צריכים לערוך טקס כפרה על הדם הנקי ואף לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ובכך להכיר באחריותם למעשי הרצח הקורים בתחום שיפוטם.

הדברים נכונים גם לימינו. בנהיגה בדרכים, אם נהגנו בצורה פראית או תחת אלכוהול או סתם לא בתשומת לב ולמרות שלא קרה כלום, בפעם הבאה שנשמע על תאונה מחרידה האם נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". אם אנו מזהים מצב מסוכן כדוגמת אלימות במשפחה המתרחשת בדירה ממול ולא עושים כלום, האם בפעם הבאה שנשמע על רצח מחריד נוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". מעשה עגלה ערופה מראה שגם ובוודאי שזקני העיר לא חשודים חלילה ברצח, אחריות מוסרית יש לכל אחד ועליו להכיר בה.

הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy

פרשת ראה

פרשת השבוע, פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים וממשיכה את נאומו של משה ועוסקת לראשונה ברעיון של בית המקדש המתואר במילים "המקום אשר יבחר ה'".

מאמרים לפרשת ראה

צדק חברתי - פרשת ראה נותנת כמה כללים לצדק חברתי. המאמר ינתח כללים אלו העולים מהפרשה ומהווים חלק מתפיסת עולמה של התורה.

חידון לפרשת ראה - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת ראה.

הפטרת פרשת ראה - המשך נבואות הנחמה בישעיהו.

דבר תורה לפרשת ראה - והפעם על הפסוק הראשון בפרשה

  פרשת ראה לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר והפעם על חודש אלול המתחיל בסמוך או בדיוק בשבת ראה.

תפזורת לפרשת ראה

עיון בפרשת המועדות  - המאמר סוקר בקצרה את פרשת המועדות בסוף פרשת ראה ומציג את השאלה באיזה חלק של היממה הייתה יציאת מצרים.

סטטיסטיקה לפרשת ראה

תקציר פרשת ראה

פרשת ראה ממשיכה את נאומו של משה. בעוד שהפרשות הקודמות עסקו בעיקר באירועים היסטוריים ובאזהרות מפני עבודה זרה, פרשת ראה פותחת רצף פרשות הכוללות מצוות רבות. בתחילת הפרשה מתארים את מעמד הברכה והקללה אותו יש לציין על שני הרים בארץ ישראל, הר הברכה - הר גריזים והר הקללה - הר עיבל. פרטי המעמד עצמו יתוארו בהרחבה בפרשת כי-תבוא ובינתיים מצוין רק המיקום שלהם בארץ ישראל. לאחר מכן מפרק י"ב ואילך הפותח בפסוקים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה" מתחילות פרשיות מצוות ארוכות ובהן כמעט 200 מצוות שונות.

פרשיית המצוות הראשונה מביאה את הרעיון של בית המקדש ומציגה את המונח "המקום אשר יבחר ה'" המופיע רבות בפרשה. עבודת הפולחן תצטמצם למקום אחד שאינו ידוע בשלב זה ומכונה מכאן והלאה המקום אשר יבחר ה' ויש איסור להקריב עולות בכל מקום אחר. לאחר מכן מופיעות חטיבות מצוות נוספות. מופיע היתר לאכילת בשר חולין (עד אותו שלב, כל הבשר נשחט ונאכל בחזקת קודשים - שלמים). הדרישה לאכילת בשר חולין מתוארת בתורה כתאווה. התורה מזהירה שאת דם החיה יש לשפוך כי הדם הוא הנפש, ואת הנפש אסור לאכול. בבשר חלקים נוספים שאסורים באכילה (עד ימינו) וגם לאחר שהותר לאכול בשר, ההיתר אינו סופי ומוחלט וגם לו התורה מציבה מגבלות. התורה מפרטת את דינים של נביאי השקר, המסיתים והמדיחים ובמקרה החמור ביותר של עיר הנידחת, עיר שכולה הפכה לעובדת אלילים. דינם של כל אלו חמור ונידון למיתה. התורה מפרטת שוב את דיני החיות הטהורות והטמאות למאכל (בדומה לפרשת שמיני) ומפרטת את דיני המעשרות (מעשר שני ומעשר עני), דיני שמיטת כספים, החובה לתת הלוואות לאביונים, דיני שחרור עבדים, ודיני הקדשת הבכורות לה'. פרשת ראה מסתיימת בפרשת מועדות נוספת, המתארת את פסח שבועות וסוכות. לכל אורך פרשת ראה מופיע דגש רב על החלשים בחברה: הלוי - לשבט הלוי אין נחלה בארץ והוא חי רק מהמעשרות, הגרים - אנשים ללא משפחת תומכת, אלמנות ויתומים - אנשים שאיבדו את ראש המשפחה. נושא זה חוזר פעמים רבות בחטיבת המצוות עד סוף החטיבה באמצע פרשת כי-תבוא.

ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין

פרשת עקב

פרשת עקב

פרשת עקב היא הפרשה השלישית בספר דברים ומשה ממשיך בה בנאומו בדגשים על ארץ ישראל וחטאי העבר.

מאמרים ודברי תורה לפרשת עקב

ארץ ישראל בין מצרים למדבר - המאמר דן בהבדלים בין ארץ ישראל לבין המדבר ולבין ארץ מצרים.

פרשת עקב - בין מידת הדין למידת הרחמים - המאמר סוקר את הזיקה בין שתי מידותיו של האל המופיעות בסמיכות זו לזו.

הפטרת פרשת עקב - המשך הפטרות הנחמה בספר ישעיהו.

דבר תורה לפרשת עקב - דבר תורה קצר על הדרישה ליראת ה'.

חוש הטעם - בעקבות הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" נצא למסע בחלל הפה על חוש הטעם.

תפזורת לפרשת עקב - תפזורת לילדים עם חידות ומילים מפרשת עקב.

פרשת עקב לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר.

סטטיסטיקה לפרשת עקב  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

חידון לפרשת עקב - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת עקב.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.

תקציר פרשת עקב

משה מזכיר לעם כי התנאי לברכות הרבות הוא שמירה על ברית ה' ומבהיר להם שאין לפחד מפני עמי הארץ מאחר וה' נילחם איתם אך גם שהלחימה תיקח זמן ולא תהיה מהירה מאד על מנת שלא תירבה חיית השדה והארץ תתרוקן יותר מדי. משה מזכיר לבני ישראל את ההליכה הניסית במדבר.

את המן (שמוזכר בתור עינוי, הצורך לאכול אוכל קבוע שניתן מדי יום בלי לדעת שיש מה לאכול גם מחר), את הבגדים שלא בלו. פרשתינו היא מקור לביטוי הידוע "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", אולם המשכו של הפסוק " כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ידוע פחות.

בפרשה מופיעים שבעת המינים בפסוק המפורסם "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש". משה מדגיש כי השפע שיהיה בארץ עלול לגרום להרגשת שכרון כוח. שכרון זה ישכיח מהעם את העובדה שאת הארץ הם קיבלו בזכות ה' ולא בזכות כוחם הצבאי וגם לא בצדקתם.

משה מדגיש כי ירושת הארץ היא עקב רשעות הגויים ועל מנת לקיים את הברית לאבות. למעשה משה שולל מכל ומכל את טענת "המגיע לי". תהיה ראוי תקבל, לא תהיה ראוי, לא תקבל.

משה מזכיר להם את חטא העגל ומקומות אחרים, מסה תבערה וקברות התאווה ושוב את חטא המרגלים (אולם ללא פירוט מאחר והחטא נידון כבר בעבר), בו חטא העם ואת התפילות הרבות שמשה היה צריך לערוך על מנת לכפר על עם ישראל.

משה מדגיש כי ארץ ישראל שונה משאר הארצות (ראו מאמר בנושא) ושעיני ה' תמיד נמצאות בה. מיד לאחר מכן מופיעה פרשיית והיה אם שמוע של שמע ישראל, הפרשה המדגישה כי התנאי לברכות ולעושר הוא בשמירה על תורת ה', ובהמשכה (בפרשייה שכבר אינה חלק משמע ישראל) גם תנאי לירושת הארץ.

ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים. מקור: ויקיפדיה

פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

פרשת השבוע, פרשת ואתחנן היא הפרשה השנייה בחומש דברים ועיקרה תיאור מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מלא מופיע בהמשך

מאמרים לפרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן - בין עשרת הדברות לשמע ישראל  - המאמר סוקר את הזיקה בין שני הטקסטים החשובים המופיעים בפרשתנו.

הפטרת פרשת ואתחנן - הפטרת "נחמו" בספר ישעיהו.

האזכור הכפול של מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן - פעמיים מוזכר מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן בשני נאומים שונים של משה. מה ההבדלים בין האזכורים?

דבר תורה לפרשת ואתחנן - מדוע משה מדגיש פעמיים שהוא לא ייכנס לארץ ישראל?

פרשת ואתחנן לילדים - תקציר עניני הפרשה מותאם לילדים ולמבוגרים בתופסת דבר תורה קצר לפרשה.

צירוף המילים "שמע ישראל" בתורה.

חידות לפרשת ואתחנן - חידון ציורים וחידות מילוליות לפרשת ואתחנן.

תפזורת לפרשת ואתחנן.

סטטיסטיקה לפרשת ואתחנן  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.

תקציר פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן ממשיכה את נאומו הראשון של משה רבנו. משה מספר על התפילות והבקשות שהתפלל על מנת שיוכל להיכנס לארץ ישראל. תשובת ה' למשה נוקטת בלשון "רב לך", אותה לשון בה נקט משה כנגד קרח ועדתו, ומורה לו לא להתפלל יותר. משה מקבל עליו את גזר הדין, ואכן לא מבקש יותר להיכנס לארץ ישראל. מדוע ה' מצווה על משה להפסיק להתפלל? תשובה אפשרית אחת היא שה' אינו מעונין במצב בו תפילות רבות נותרות ללא מענה, ואם כך בתפילות של משה רבנו, מה בתפילותיו של כל אדם אחר. תשובה אחרת היא שמשה הגיע לנקודה שבה עוד תפילה אחת וה' היה "מתרצה" ומאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. ה' למעשה אומר למשה שהדבר תלוי בו.

במדרש על יומו האחרון של משה מסופר כי ה' הציע למשה להיכנס בתור משרתו של יהושע, אולם לאחר ניסיון מועט ומצב בו משה הגיע לכדי קנאה ביהושע, העדיף משה למות באומרו "אלף מיתות ולא קנאה אחת".

לאחר מכן ולמעשה בסיום הסקירה ההיסטורית של מסע בני ישראל במדבר, עובר משה לציוויים ואזהרות ומתמקד בעיקר בציווי נגד עבודה זרה, גם קריאת התורה לתשעה באב לקוחה מתוך הפרשה ומופיע בה הרעיון של הגלות בעמים, של החזרה לארץ ישראל ובעיקר בצורך לשמור על המצוות כתנאי לחיים בארץ ישראל.

בסוף פרק ד' נקטע הנאום של משה לשמונה פסוקים המתארים את יסוד ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי ולאחר מכן מתחיל נאומו השני של משה, נאום שיימשך כמעט עד סוף ספר דברים. אם הנאום הראשון היה נאום היסטורי, הרי שהנאום השני הוא נאום המצוות והוא מתחיל ישירות באזכור מעמד הר סיני ועשרת הדברות (בנוסח שונה מעט מהנוסח ביתרו). גם פסוקי הפרק הראשון של שמע ישראל מופיעים בפרשה ועד סופה ממשיך משה ומזהיר את בני ישראל מפני עבודה זרה ומפני התערות בעמי כנען.

משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת

פרשת דברים

פרשת דברים

פרשת השבוע, פרשת דברים היא הפרשה הראשונה בחומש דברים ופותחת את נאומיו של משה המתייחסים להיסטוריה של נדודי עם ישראל במדבר.

מאמרים ודברי תורה לפרשת דברים

מהי התורה - בפרשה מופיע הביטוי "התורה" במאמר נסקור את הופעת הביטוי בחומשים השונים ובהתפתחות הביטוי בחמש דברים.

הפטרת פרשת דברים - הפטרת חזון ישעיהו.

חידון לפרשת דברים - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת דברים.

פרשת דברים לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים לילדים ומומלצים מאד גם למבוגרים.

פרשת דברים - דברים שרואים משם  - המאמר סוקר  באופן כללי את פרשת דברים ומצביע על מספר שינויים בתיאור האירועים בפרשת דברים ובפרשות אחרות ובפרט בסיפור בקשת בני גד ובני ראובן.

דבר תורה לפרשת דברים העוסק בבחירת השופטים.

תפזורת לפרשת דברים

אסטרונומיה לימי בין המצרים  - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.

סטטיסטיקה לפרשת דברים  - נתונים סטטיסטיים על פרשת דברים.

תקציר פרשת דברים

פרשת דברים פותחת חומש חדש - חומש דברים - השונה מהותית מהחומשים שבאו לפניו. ספר דברים מורכב מנאומים ארוכים של משה. משה רבנו, שבפרשת שמות מתאר את עצמו ככבד פה וכבד לשון מפליא ביכולת נאומיו. סיפורי אירועים (שאינם חלק מהנאומים, אלא דברים שארעו באותה עת) נדירים מאד, ולו רק בגלל העובדה שספר דברים נפתח בא' שבט ומשה נפטר פחות מארבעים יום אחר כך בז' באדר. נאומו הראשון של משה מכיל את כל פרשת דברים והוא מסתיים רק בפרשת ואתחנן.

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם: אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי: בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר"

פתיחת הספר נותנת לנו גם ציון מקום מדויק (אמנם אלו הם מקומות שלא מוזכרים בשום מקום וזיהויים אינו ודאי עד כדי כך שרש"י מציע שמקומות אלו הינם שמות קוד לאירועים שקרו לבני ישראל במדבר), גם תאריך וגם את העובדה המפתיעה שהמיקום נמצא בסך הכל אחד-עשר יום מחורב (מקום מתן תורה). לא פלא שבפתיחת הנאום משה מסביר מדוע דרך של אחד עשר יום לקחה קרוב לארבעים שנה. משה מתחיל את נאומו מהוראת היציאה ממדבר סיני (המופיעה בפרשת בהעלותך) במילים "רב לכם שבת בהר הזה". מתאר את פרשת מינוי הזקנים (שגם מופיעה בפרשת בהעלותך) ואת חטא המרגלים. בתיאור הסיפורים הבדלים משמעותיים ועמדנו על חלקם במאמרנו לעיל (דברים שרואים משם).
גם הציווי להמשיך לנוע לעבר ארץ ישראל לאחר ארבעים שנה מתחיל במילים "רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפונה" (ב' ג), ולאחריו מתוארים מפגשי בני ישראל עם עשו, מואב ועמון (והתיאור נרחב הרבה יותר ממה שנאמר בפרשת חקת) וממשיך משה ומתאר את מלחמותיהם בסיחון ובעוג ואת הכיבושים הנוספים של עבר הירדן המזרחי ומסתיימות בהנחייה ליהושוע (נכתב כך בכתיב מלא רק פעמיים בתנ"ך), יורשו של משה שימשיך את מלחמות ישראל בארץ ישראל, לא לפחד ולדעת כי כמו שניצחו במלחמות אלו כך ינצח הוא במלחמותיו כי ה' הוא הנלחם להם.

משה נואם בפני בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

פרשת מטות ומסעי

פרשת השבוע, פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בספר במדבר והיא עוסקת בדיני נדרים, מלחמת ישראל במדין ובבקשת בני גד ובני ראובן להתיישב בעבר הירדן המזרחי. פעמים רבות קוראים את פרשת מסעי יחד עם פרשת מטות, ופרטיה מופיעים בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת מטות

יהושע ואלעזר כמנהיגי העם - המאמר עוסק בהופעתם של שני המנהיגים העתידיים של עם ישראל יהושע בן-נון ואלעזר הכהן הגדול.

בני גד ובני ראובן - המאמר עוסק בפרק ל"ב בפרשה ובבקשתם של בני גד ובני ראובן לקבל נחלה ממזרח לירדן.

הפטרת פרשת מטות - פתיחת ספר ירמיהו, הפטרה ראשונה לשבתות בין המצרים.

חלוצים לפני ה' - מאמר מאת הרב ירחם שמשוביץ

כימיה בתורה - בפרשת מטות מופיעים מספר יסודות כימיים. תיאור הופעתם ויסודות נוספים במאמר קצר על כימיה בתורה.

דבר תורה לפרשת מטות - מדוע מופיע הציווי החריג לדבר אל ראשי המטות?

פרשת מטות מסעי לילדים - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.

חידון לפרשת מטות - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מטות.

תפזורת לפרשת מטות 

סטטיסטיקה לפרשת מטות - נתונים סטטיסטיים על פרשת מטות.

תקציר פרשת מטות

פרק ל
פרשת מטות פותחת בדיני נדרים. נדרים הם עניין רציני וההנחיה הבסיסית היא שכל מה שאדם נודר או אוסר על עצמו עליו לקיים. לאחר מכן מופיעים דינים שונים ועל האפשרויות השונות להפר נדר שלך או של מישהו אחר (ומתוך כך גם למדו חכמים בדוחק רב את האפשרות להתיר נדר).

עניין נדרים חמור ולכן מקובל מאד להוסיף את הביטוי "בלי נדר" אחר כל אמירה שמשתמע ממנה התחייבות כלשהי. אין הכוונה לזלזל באמירה או להראות שאין שום כוונה אמתית בה, אלא להדגיש שכוונה זו אינו מהווה נדר לפי דיני התורה. לפירוט נוסף עיינו במאמר היחס לנדרים בתורה.

פרק ל"א
ה' מצווה על משה לנקום את נקמת בני ישראל במדיינים. בני ישראל אוספים צבא של 1000 איש מכל שבט (אפילו שראינו שהמגיפה פגעה בעיקר בשבט שמעון) יוצאים למלחמה ונוחלים ניצחון מוחץ. העונש למדיין חמור ומשה מצווה בנוסף גם להרוג את הנשים הבוגרות והזכרים בטף ולהשאיר בחיים רק את הנשים הצעירות.

עונש זה גורם לקורא של ימינו חוסר נוחות, והוא דומה במידת מה לעונשו של עמלק (שם גם את הבהמות היה צריך להרוג). עונשים חמורים אלו אינם חלק מעונשי המלחמה הרגילים, אלא נועדו במקרים מיוחדים כאשר החטא של העמים כלפי ישראל חמור במיוחד ואינו רק מלחמה גרידא, אלא ניסיון לפתות את ישראל ולגרום להם לעבור על עבירות החמורות שבתורה ובמקרה הזה, עבודה זרה וגילוי עריות.

לאחר מכן מופיעה פרשייה קצרה הנאמרת מפי אלעזר הכהן והיא היחידה בתורה שנאמרת מפיו, והוא מונה את דיני הכשרת הכלים שנלקחו בשלל מהגויים. כללים אלו מהווים את הבסיס להלכות טבילת כלים בשינויים מסוימים.

התורה ממשיכה ומתארת את חלוקת השלל בין האנשים היוצאים למלחמה ובין האנשים שנשארו בעורף, וגם את החלוקה לכהנים וללויים שאינם יוצאים למלחמה כלוחמים (אלא כנושאי הארון וכו'). בסיום, באים מפקדי הצבא אל משה ואומרים לו שהם ספרו את החוזרים מהמלחמה וגילו שבאופן ניסי "... ולא נפקד ממנו איש".

כל החיילים שיצאו למלחמה חזרו ממנה בשלום. מפקדי הצבא מרגישים, ובצדק, שזהו אירוע ניסי ומביאים את הזהב שאספו כתרומה למשכן.

פרק ל"ב
סיום הפרשה עוסק בבני גד ובני ראובן. לשבטים אלו כמויות עצומות של מקנה והם רואים שהארץ במזרח הירדן מתאימה להם ומבקשים ממשה לא לעבור את הירדן.

משה נוזף בהם קשות: "האחיכם יבואון למלחמה ואתם תשבו פה?", משה מזכיר להם את חטא המרגלים ותמה, איך הם מתנהגים באותה צורה ולא רוצים להיכנס לארץ.

בני גד ובני ראובן מעלים הצעה חדשה. הם יבנו גדרות לצאנם וערים לטפם ויעברו חלוצים עם כל בני ישראל למלחמה בארץ ישראל ורק לאחר מכן יחזרו למקומם, אולם הם מדגישים כי החלטתם סופית וכי הם ינחלו ממזרח לירדן. משה משנה קצת את ההצעה.

משה מדגיש שקודם יש לבנות את הערים לטף ולנשים ורק אחר כך את גדרות הצאן (ומעמיד אותם על טעותם שנתנו חשיבות יתר לרכושם) וגם מדגיש שהתנאי הוא דו-כיווני ושאם לא יעמדו בתנאים, לא יוכלו לנחול ממזרח לירדן.

בני גד ובני ראובן מקבלים את התנאי, ומשה מצמיד אליהם גם חצי משבט המנשה (השבט שחציו בארץ וחציו ממזרח לירדן והוא המקשר בין השניים), ומציג את התנאי בפני כל ראשי השבטים וממנה את יהושע ואלעזר כעדים לקיום התנאי (ואכן סוף המעשה מופיע בסוף ספר יהושע).

בהמשך התורה מתארת ומונה את הערים שבנו שבטים אלו בעבר הירדן המזרחי.

פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן. גררד' הוט, דמויות מהתנ"ך 1728

פרשת מסעי

מאמרים ודברי תורה לפרשת מסעי

עיר מקלט והכוהן הגדול - לרוצח הנמלט לעיר המקלט, מותר לצאת ממנה רק במות הכהן הגדול. המאמר עוסק בקשר בין הרוצח לכוהן.

הפטרת פרשת מסעי - המשך נבואות התוכחה של ירמיהו

פרשת מטות מסעי לילדים - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.

חידון לפרשת מסעי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מסעי

סטטיסטיקה לפרשת מסעי - נתונים סטטיסטיים על פרשת מסעי

תקציר פרשת מסעי

פרק ל"ג
פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים (בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאים במקרא) מוזכרים. אמנם רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ... ויחנו ב..." אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף. המידע המענין ביותר הוא תאריך פטירתו של אהרון הכהן, יחידי הוא אהרון בכל המקרא שנכתב תאריך פטירתו, א' באב, ופרשת מסעי נקראת תמיד בסמוך לתאריך זה. גם גילו של אהרון מפורט אולם את הגיל אנו יכולים לחשב שכן גילו בעת יציאת מצרים כבר הוזכר בספר שמות. בהמשך הפרשה מופיע ציווי על הורשת והריסת העבודה הזרה של ערי ארץ ישראל. נושא זה יתפוס מקום מרכזי בנאומיו של משה בחומש דברים.

פרק ל"ד
בפרק ל"ד, התורה מפרטת את גבולות ארץ ישראל, רשימה זו של גבולות ומקומות מהווה מקור לפרשנויות ומחקרים מרובים. חלק מן המקורות מזוהים בצורה ודאית (ים כנרת וים המלח) חלקם מוכרים עוד מספר בראשית וחלקם מוכרים לנו מימינו אך אין לדעת איפה היו בעבר (מעלה עקרבים). לאחר פירוט הגבולות, התורה מפרטת בשמות את נשיאי השבטים, שיובילו את בני ישראל לנחלת הארץ.

פרק ל"ה
פרק ל"ה פותח בציווי על נתינת ערים ללווים בכל ארץ ישראל  שהרי לשבט לוי אין נחלה משל עצמו. לאחר מכן התורה עוסקת בנושא הלא סימפטי של רוצח ורוצח בשגגה. התורה מצווה להקצות ערי מקלט לרוצחים בשגגה (שלא ניתן לחייבם בדיני נפשות בבית דין), על מנת שגואל הדם לא יוכל לפגוע בהם. הרעיון העומד בכך שגם מי שחטא בהריגה ולא ברצח, ידע שעליו לגלות למקום מרוחק. אמנם התורה מודעת לכך שהאיש הרג נפש בשגגה, אך הוא עדיין מכונה רוצח ואחריותו ללקיחת החיים קיימת. כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט, לגואל הדם אסור לפגוע בו (אחרת ייחשב גואל הדם בעצמו לרוצח). לרוצח מותר לצאת מעיר המקלט רק לאחר מות הכהן הגדול. עיר המקלט אינה נותנת הגנה באופן אוטומטי, רוצח במזיד הנמלט לעיר מקלט מוצא משם בעל כורחו.

פרק ל"ו
בסיום החומש כולו אנו חוזרים לנושא שהתורה עסקה בו בפרשת פינחס. בנות צלפחד ביקשו לקבל את נחלת אביהן (ולעשות שם לאביהן שלא יישכח). שבט מנשה מודאגים מהאפשרות שבנות צלפחד ינשאו עם בני שבטים אחרים ושתוך דור אחד הנחלה תעבור ליורשי בעליהן ולמעשה לנחלת שבט אחר. משה לפי ה', מדגיש כי בנות צלפחד תהיינה לנשים למי שהן בוחרות, אך החתנים צריכים להיות בני שבט מנשה. בנות צלפחד אכן עושות כך וכולן נישאות (וכנראה זהו המקרה הראשון בתורה בו הכלה בוחרת את החתן). סיום ספר במדבר מסתיים בצורה דומה מאד לספר ויקרא :"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו" אך בועד ספר ויקרא מסתיים במדבר סיני, בחומש במדבר בני ישראל כבר הגיעו לפתחה של ארץ ישראל
חזק חזק ונתחזק

פרשת פינחס

פרשת השבוע, פרשת פינחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר, עיקרה הוא ההבטחה לפינחס, מיפקד בני ישראל, מינוי יהושע למנהיג לאחר משה וקורבנות המוספים.

מאמרים ודברי תורה לפרשת פינחס

פרשת פינחס כפי שלא כתוב בתורה - המאמר מתרכז בצורת כתיבתה הייחודית של פרשת פינחס ומציג אותה ככזו הגורמת להבלטת הנושא העיקרי בפרשה, מינויו של יהושע למנהיג עם ישראל לאחר מות משה.

פרשת פינחס לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה המותאמים לילדים אולם מומלץ מאד גם למבוגרים.

וידבר משה - מאמר קצר על אחד הפסוקים הפשוטים אך המיוחדים ביותר שיש בתורה.

הפטרת פרשת פינחס -  אליהו מתייאש מעם ישראל ומגיע לחורב, הר האלוקים, לשיחה נוקבת עם הקב"ה.

דבר תורה לפרשת פינחס - מדוע היה צריך לצרור את כל בני מדין?

תפזורת לפרשת פינחס

קנאה - רגש הקנאה הוא אחד הרגשות העזים והחזקים ומופיע בתורה ובמקרא לרוב. נראה ששיאו מבוטא במעשהו של פינחס, המאמר בוחן את הקינאה בכלל ואת קינאת פינחס בפרט.

כתיבת השם פינחס - המאמר מתחקה אחר השם פינחס בהופעותיו השונות בתנ"ך ובצורת כתיבתו (מלאה או חסרה).

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס - הוא ביטוי בעברית שמקורו בפרשה. בטור דעה, נביא מדוע יש לסגור את מפעל הפיס והטוטו ומדוע גופים אלו מדגימים היטב את הביטוי.

חידון לפרשת פנחס - חידות ציורים וחידות מילוליות ותפזורת לפרשת פנחס.

הפסוק הנקרא ביותר בתורה - מהו הפסוק הנקרא ביותר בתורה, נתון סטטיסטי מפתיע.

קריאת התורה בסוכות - קריאת התורה בסוכות היא חלק מפרשתנו. המאמר עוסק בקריאה בסוכות, ובהבדלי הניסוח העדינים בין ימי חג הסוכות השונים.

סטטיסטיקה לפרשת פינחס - נתונים סטטיסטיים על פרשת פינחס

תקציר פרשת פינחס

פרק כ"ה (מפסוק י')

פרשת פינחס פותחת ישירות בהתייחסות לאירועי הפרשה הקודמת (פרשת בלק), ובה פינחס דוקר למוות איש ישראלי המקיים איסורי עריות עם אישה מדינית. מעשהו של פינחס חמור ביותר, אך זוכה דווקא לברכתו של ה', בזכות מעשה הקנאה, המגפה תמה, כעסו של ה' שכך והנזקים החמורים יותר שיכלו לקרות (שכן כבר נהרגו עשרים וארבעה אלף איש) נמנעו. פינחס מקבל ברית שלום מה' (ומעניין שדווקא מעשה הריגה מוביל לברית שלום) והבטחה לכהונת עולם.

לאחר מכן ה' מצווה את משה לצרור את המדיינים על כך שפיתו את העם.

פרק כ"ו 

בפסוק הראשון בפרק ישנה תופעה משונה (עליה עמדנו במאמרנו פרשת פינחס כפי שלא נכתבה בתורה) של פיסקה באמצע פסוק (תופעה נדירה אך קיימת בעוד מקומות בתורה). ה' מצווה את משה ואלעזר (ציווי ראשון לאלעזר המחליף את אהרון אביו) למנות את העם.

המפקד מתבצע ובתוכו גם מפורטות המשפחות הראשיות של כל שבט וניתן לנו מידע נוסף, למשל במניין בני ראובן, אנו חוזרים לפרשת קורח ולומדים שבני קורח לא מתו. במפקד בני מנשה אנו לומדים על מקרה של איש שהיו לו רק בנות, ובמניין בני אשר אנו למדים כי שרח בתו עדיין חיה (ובוודאי גילה כבר מבוגר מאד - וראו מאמר על שרח בת אשר). כמו כן אנו רואים כי שבט שמעון קטן מאד ביחס למפקד בפרשת במדבר ומזה אנו לומדים כי רוב החוטאים בחטא בעל פעור היו משבט זה ונספו במגיפה.

המספר הכללי של בני ישראל הוא 601,730 דומה למדי למספרו בפרשת במדבר. לאחר מכן מופיעים מספר פסוקים על נחלת הארץ ונמנה גם שבט לוי שאין לו נחלה בארץ. המפקד מסתיים בכך שבכל הפקודים לא היה איש אחד מאלו שנפקדו במניין משה ואהרון ארבעים שנה קודם לכן למעט יהושע וכלב.

פרק כ"ז

לאחר המפקד מגיעות בנות צלפחד (משבט מנשה), האיש אשר לו רק בנות ושואלות מדוע יגרע חלקן ולא יקבלו נחלה בארץ. בנות צלפחד מדגישות כי האיש מת בחטאו ולא היה בעדת קורח. משה מקרב את דינן לאלוקים שיכריע ואכן ה' מכריע בעדן, שמגיעה להן לקבל נחלה.

הפסוקים לאחר מכן מתארים את ציווי ה' למשה לעלות להר העברים ולמות. פסוקים אלו מזכירים מאד את ימיו האחרונים של משה בסוף ספר דברים (פרשת האזינו) ולאחר מכן מופיעה עיקר פרשת פינחס, משה מבקש מה' למנות מנהיג אחריו לעם ישראל, וה' מצווה למנות את יהושע.

פרקים כ"ח-כ"ט

לאחר פרשת זו באה פרשת המוספים, אלו הקורבנות אותם מקריבים בנוסף לקורבנות הרגילים בשבתות, ראשי חודשים ומועדים. פרשות אלו של המוספים נקראות כתוספת (מפטיר) בכל החגים ובימי חול המועד.

בנות צלופחד  - איור מתוך ספר שיצא ב-1908.

פרשת בלק

פרשת השבוע, פרשת בלק היא הפרשה השביעית בספר במדבר ועיקרה ניסיונו הכושל של בלק לגייס את בלעם לקלל את בני ישראל. תקציר מפורט מופיע בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת בלק

בחירתו החופשית של בלעם - התורה מתארת את בלעם כמעט כצדיק, בכל הזדמנות שיש לו הוא אומר שהוא רק ממלא את רצון ה' ולא מסוגל לעשות שום דבר נגד רצון ה'. המאמר מבאר כיצד לבילעם ניתנת בחירה חופשית לחלוטין והוא מחליט באופן מודע לעשות רע.

חידון לפרשת בלק - חידות ציורים, חידות מילוליות ותפזורת לפרשת בלק לילדים ומבוגרים ולכל המשפחה.

הפטרת פרשת בלק - עיון בהפטרת הפרשה בספר מיכה.

משלי בילעם - משלי בילעם הם מקטעי השירה המיוחדים ביותר בתורה. במאמר זה ננסה לעיין מעט בתוכנם.

תפזורת לפרשת בלק

פרשת בלק לילדים - תקציר ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים וכמובן גם למבוגרים.

סטטיסטיקה לפרשת בלק - נתונים סטטיסטיים על פרשת בלק.

תקציר פרשת בלק

אפשר להאזין לתקציר בסרטון הבא

פרק כ"ב

פרשת בלק יחודית במקרא בכך שכמעט כולה מתרחשת מחוץ למחנה בני ישראל, ולבני ישראל כלל אין מושג על המתרחש. בני ישראל חונים בערבות מואב על ירדן יריחו (ומבלי שהיו מעורבים כלל במלחמה עם מואב). בלק מלך מואב חושש מבני ישראל, פחדו אינו מוצדק מאחר ועל בני ישראל נאסר להילחם במואב ולמעשה שחררו את שטח מואב שכבש סיחון (ולאחר שייכנסו לארץ ישראל, מאד ייתכן שהשטח יחזור למואב), אולם בלק רוצה לצאת נגד עם ישראל ושולח מלאכים לקוסם הגדול של אותו זמן בילעם.

בילעם נמצא בפתורה אשר על הנהר, והכוונה בתורה למילה נהר היא לנהר הפרת המרוחק. בילעם היה רחוק מאד ממחנה בני ישראל ובפנייתו בלק מתאר "...הנה עם יצא ממצרים, הנה כסה את עין הארץ...". בלק מזלזל בעם ישראל, לא קורא לעם בשמו ולמעשה הוא הראשון שטוען שאין דבר כזה עם יהודי וזאת בכפיות טובה שהרי מואב כבני לוט ניצלו אך ורק בזכות אברהם. המשלחת לבילעם כוללת את זקני מואב וזקני מדיין, ובידם קסמים. לא ברור מהם קסמים אלו, אולי כספים, אולי דברים אחרים.

בילעם רוצה מאד לבוא ומחכה ללילה לשמוע את דבר ה' שבאופן לא מפתיע אוסר עליו ללכת, וכך הוא עונה לשליחי בלק. בלק שולח משלחת שנייה, עם שרים מכובדים יותר שכן בילעם לא פירט את סיבת סירובו וכך בלק חשב שבילעם רק מבקש שכר גבוה יותר תמורת שירותיו. בילעם עונה לשרים אלו כי גם אם בלק יתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב לא יוכל לעשות כלום נגד רצון ה'. בילעם מכנה את ה', ה אלוקי ולמעשה ייתכן שבגלל התבטאות זו זכה בהמשך לנבואה אמיתית.

שוב נגלה אלוקים לבלעם בחלום הלילה ומרשה לו ללכת, אך מודיע לו כי הוא ידבר רק מה שה' ישים בפיו. בילעם לא מאבד רגע וקם מוקדם בבוקר וחובש את חמורו. התורה משתמשת בביטוי וישכם בילעם בבוקר, אותו ביטוי בו תיארה את מסירותו של אברהם בדרכו לביצוע ציווי העקדה בפרשת וירא ויש עוד כמה קווי דמיון בין הסיפורים.

כאן מגיע הסיפור אודות אתונו של בילעם, שראתה מלאך עם חרב שלופה וסטתה מהדרך שלוש פעמים עד שלבסוף רבצה תחתיה וקיבלה מכות מבילעם. ה' עושה נס והאתון מדברת עם בילעם ושואלת אותו מדוע היכה אותה, בלעם לא מתבלבל לרגע מהאתון שמדברת וגם עונה לה. האתון שואלת אם אי פעם היא עשתה כדבר הזה ובילעם עונה שלא, אך טרם מבין כי יש משהו מיוחד שגרם להתנהגות המשונה של האתון. רק בנקודת זמן זו, ה' מגלה את עיניו והוא רואה את המלאך שאומר לו שרק בזכות האתון הוא בחיים. האירוניה בסיפור ברורה, בילעם שמתפאר בהמשך על כך שהוא יודע דעת עליון, ניצל בזכות אתון.

בילעם מגיע לבלק ושוב בילעם מודיע לו שרק מה שה' ישים בפיו הוא ידבר.

פרקים כ"ג-כ"ד

בילעם מבקש מבלק להקריב קורבנות רבים במזבחות ופותח בסדרת משליו/נאומיו. אבל למרבה אכזבתם של בלק ובילעם, כל מה שיוצא לבילעם מפיו הן רק ברכות ולא קללות. בלק ובילעם מנסים שוב (ממקומות אחרים) והברכות רק מתעצמות. פירוט של המשלים והברכות ניתן לקרוא במאמר משלי בילעם. לאחר כל כשלון של בילעם, בלק כועס ומתעצבן ואילו בילעם מצטדק ומזכיר לבלק שהוא אמר לו מראש שאין לו יכולת להגיד דברים פרט למה שה' שם בפיו. לאחר הפעם השלישית, בלק יוצא מכליו ומסלק את בילעם.  לאחר פרידה זו בילעם נושא משל רביעי בזכות עם ישראל ועל הדרך גם כמה נבואות אודות שאר העמים. נבואות המשל הרביעי מתייחסות כולן לעתיד הרחוק.

פרק כ"ה (תשעה פסוקים ראשונים)

רק בסיום הפרשה חוזרים למחנה ישראל, ששם, למרות ברכותיו של בלק וביחוד ברכת "מה טובו אוהליך יעקב" המדבר על המשפחה בעם ישראל, קורה מקרה חמור של זנות עם בנות מואב ובנות מדיין. המפרשים אומרים שבילעם שראה שלא יוכל לקלל את עם ישראל הציע לבלק ולמדיין לפתות את בני ישראל לעבודה זרה ולמעשי זימה שכן אלו הם דברים שהאלוקים שונא במיוחד. ה' דורש ממשה להוקיע את ראשי העם אך לא ברור אם ראשי העם הם אלו שחטאו, או שבאחריותם היה למנוע את החטא. משה מצווה על שופטי ישראל להרוג את העובדים עבודה זרה. תוך כדי כך מבוצע אקט עבודה זרה וזימה על ידי איש מבני ישראל, שאחר כך אנו מבינים כי הוא נשיא שבט שמעון, עם אשה מדיינית שאחר כך מתברר שהיא נסיכה בת מלך, מול פני משה ואהרון. פינחס, נכדו של אהרון, דוקר את שניהם למוות. מעשה חמור זה של פינחס, דווקא עוצר את המגיפה. למעונינים, מאמר מורחב בנושא מעשה פינחס. הפרשה מסתיימת בציון העובדה שמספר המתים במגיפה היו 24,000.

בלעם והאתון - רמברנדט 1626, מוזיאון קוגנק-ג'יי פריז. שימו לב לפי האתון הפתוח המראה שהיא מדברת אל בילעם

פרשת חוקת

פרשת חוקת

פרשת השבוע, פרשת חוקת היא הפרשה השישית בספר במדבר. עיקרה פרשיית פרה אדומה וסיום מסעם של בני ישראל במדבר.

מאמרים ודברי תורה לפרשת חוקת

ארבעים שנה מה נשתנה - גם בפרשת חוקת, בה מופיע הדור החדש לאחר ארבעים שנה יש תלונות. המאמר בודק את ההבדלים בין תלונות עם ישראל בדור יוצאי מצרים לבין הדור החדש, דור נוחלי הארץ.

נחש הנחושת - פרשת נחש נחושת חריגה ומעלה שאלות רבות, מה עניין עונש הנחשים לחטא, איך פסל היכול להיתפס כעבודה זרה הוא דווקא המציל ועוד. המאמר מנסה לענות על שאלות אלו ואחרות לפי הפרשנים.

דבר תורה לפרשת חוקת - מדוע היה צריך משה לקחת את המטה בשביל להוציא מים?

הפטרת פרשת חוקת - הפטרת פרשת חוקת וסיפורו של יפתח הגלעדי.

חידון לפרשת חוקת - חידות ציורים וחידות מילוליות למבוגרים ולילדים לפרשת חוקת.

פרשת חוקת לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים.

תפזורת לפרשת חוקת

סטטיסטיקה לפרשת חוקת - נתונים סטטיסטיים על פרשת חוקת.

תקציר פרשת חוקת

ניתן גם להאזין לתקציר בוידאו

פרק י"ט
פרשת חוקת היא השישית בספר במדבר. הפרשה פותחת בציווי פרה אדומה. פרה אדומה נועדה לטהר את המתים מטומאת מת והיא הדרך היחידה להיטהר מטומאה זו (לשאר הטומאות מספיקה טבילה במקווה). מצוות הפרה האדומה מוטלת על אלעזר בן אהרון ובאופן כללי על סגנו של הכהן הגדול. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את הכנת אפר הפרה האדומה וחלקה השני של הפרשייה את השימוש בה לטיהור המתים. פרשת פרה אדומה מכונה חוקה מאחר ואין בה לוגיקה שהשכל יכול להבין. אפילו אמרתו של שלמה המלך (קהלת ז' כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" מיוחסת למצוות פרה האדומה כדוגמה למצווה שאין אפשרות להבינה בשכל.

פרטי המצווה נידונים בהרחבה במסכת פרה שבמשנה. שם גם מסופר כי בסך הכל נעשו תשע פרות אדומות בכל ההיסטוריה כאשר את הראשונה עשה משה רבינו. את השנייה עזרא הסופר (אפר הפרה הראשונה של משה, הספיק עד סוף ימי בית ראשון במשך כ-900 שנה!) והשאר בימי בית שני. ללא ספק מצוות עשה זו היא אחת הנדירות ביותר. פרשיית פרשה אדומה מפסיקה את חומש במדבר בין תיאור דור המדבר לבין תיאורי אירועי שנת הארבעים בהם כבר יש דור חדש, דור נוחלי הארץ.

פרק כ'
פרק כ' מתחיל בנתינת תאריך - החודש הראשון בשנה הארבעים ובו מתה מרים, העם מתלונן שאין מים לשתות (וראו במאמר ארבעים שנה מה נשתנה על ההבדלים בתלונות), ומשה מצווה לדבר אל הסלע ולהוציא מים. משה טועה ומכה בסלע, המים אכן יוצאים, אולם תגובת ה' קשה וה' מודיע למשה כי הוא ואהרון לא יזכו להכניס את בני ישראל לארץ ישראל.

למרות העונש משה ממשיך בהכנות לכיבוש הארץ ופונה בבקשת מעבר לאדום (רק בספר דברים נגלה כי על ישראל נאסר לתקוף את אדום), מלך אדום מסרב ויוצא עם חילו ובני ישראל חייבים לעשות עוד עיקוף ומגיעים להר-ההר. בהר-ההר אהרון מתבשר על מותו הקרוב. משה אהרון ואלעזר עולים להר-ההר, משה מעביר את בגדי אהרון לאלעזר ורק שניהם יורדים. העם מתאבל במשך שלושים יום על אהרון.

פרק כ"א
לאחר מות אהרון מתקיים עימות צבאי עם הכנעני מלך ערד הנלחם בישראל ושובה שבי. צורת הכתיב המשונה "וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" מביאה את הפרשנים לפרש כי נשבתה רק שפחה אחת. בני  ישראל נודרים נדרים ויוצאים למלחמה בכנעני, ומנצחים אותו עד חורמה.

בגלל העיקוף הגדול, קצרה רוחם של בני ישראל והם שוב מתלוננים, בני ישראל נענשים במכת נחשים ורק תפילתו של משה מסירה את המכה. משה מכין את נחש הנחושת לפי ציווי ה', מי שמביט בנחש (ומבין שלמעשה הוא צריך להתפלל למעלה לה') ניצל. בימי בית ראשון, כותת נחש הנחושת לאחר שהחלו לעבוד אותו כעבודה זרה. לאחר מכן מתוארת עוד מלחמות בעבר הירדן המזרחי.

בהמשך ספר דברים יתברר כי גם את מואב ועמון הצטוו בני ישראל לא לתקוף. מופיעה גם שירת הבאר, שירת הודיה של בני ישראל לה'. בני ישראל נלחמים בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצחים אותם בצורה מוחצת. באופן נדיר התורה מצטטת "מקורות זרים" ומביאה דברים הכתובים בספרים אחרים מאותה תקופה. ולבסוף מגיעים לערבות מואב מול ירדן יריחו. פסוק אחרון זה (שנמצא כבר פרק כ"ב, אך רק משיקולי חלוקה של הנצרות) מספר לנו שמסע הנדודים הארוך במדבר תם והגיע לקיצו.

פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע - ניקולא פוסן - 1649 מוזיאון הרמיטאז' סנט פטרסבוג רוסיה. נושא זה של משה המכה בסלע נפוץ מאד באומנות למרות שקשה לרוב לזהות אם התמונות מתייחסות לאירוע בפרשת חוקת או לאירוע של הוצאת המים המתואר בפרשת בשלח. לפוסן עצמו תמונה נוספת באותו נושא, בה נראה משה המנהיג כשהוא צעיר בהרבה ואולי היא מתייחסת לפרשת בשלח

הטקסט המלא של פרשת חוקת