שלח - משה רבנו לא אמר אמת?

שאלה שאני נוהג לשאול בשבת זו היא איפה בפרשה שלנו משה רבנו לא אמר אמת. השומעים מופתעים מאד מכך שמשה רבנו חס וחלילה שיקר אבל התשובה היא שהפרשה כולה (ופרשיית ציצית בפרט) מסתיימת במילים "...אני ה' אלוקיכם", כאשר המילה אמת מוזכרת בנביא אחר (המקור הוא ירמיהו י' י ) ומזה נובע שמשה רבנו לא אמר את המילה "אמת".

אחד מהקוראים שלח לי את המקור לשאלה זו: "במדבר טו,מא פעם פגש אדה"ז (האדמו"ר הזקן) את אחד מגדולי הרבנים, ודברו בעמקות בדברי תורה, בתוך הדברים שאל הגדול איפה נמצא פסוק בתורה שלש תיבות בתחילת הפסוק ומסיים באלו השלש תיבות ממש? ויען כ"ק זהו פסוק שגם משה לא אמר אמת, כל הנוכחים תמהו. ויאמר כ"ק הלא הוא פסוק בפרשת ציצית, תחלת הפסוק אני ה' א' וסיום הפסוק גם כן בשלש תיבות אלו. ואנחנו מסיימים בתיבת אמת, שכן ירמי' הנביא [י,י] סיים בתיבת אמת. אבל משה רבינו בתורה אינו מסיים בתיבת אמת (שמעתי מספרים). ושמעתי מחסיד שזהו השאלה הי' בילדותו, שאחד נסה אותו בקושיא זו. ואמר לו אדה"ז התירוץ. וכן עיקר (רשימות דברים ג,פו. אוצר סיפורי חב"ד טו,252)"

בעיון בפרשה, נגלה שבאמת יש מקום בפרשה שמשה רבנו לא אמר אמת. מדובר בהזכרת י"ג מידות, לאחר חטא המרגלים. בחטא העגל, הקב"ה מלמד את משה תפילה לשעת חירום אמיתית, כאשר תפילות רגילות לא יכולות לעזור. הזכרת 13 מידות כתפילה מועילה במיוחד (התפילה מופיעה בצורה חלקית גם בתפילת דוד בספר תהילים ובמקומות אחרים, כל פעם עם שינויים אחרים במידות, השוואת כל המקומות צריכה דיון ארוך ביותר). למעשה בפרשתנו נעשה שימוש ראשוני בתפילה מיוחדת זו אולם שימוש זה אינו מלא. מידות רבות אינן מופיעות: שם ה' מופיע פעם אחת בלבד, המידות אמת, רחום וחנון, נוצר חסד לאלפים וכן הכינוי אל אינן מופיעות כלל והנה הפסוקים עצמם להשוואה.

י"ג מידות בפרשת כי-תשא:

"וַיַּעֲבֹר ה' עַל-פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה'אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים"

ובפרשתנו:

"וְעַתָּה יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:  ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים"

אשכול ענבים - ניקולא פוסן 1660-1664 לובר פריז

הדעה בפרשנים היא שברור שבמצב כזה משה רבנו לא יזכיר את מידות הדין, המתוח ממילא. אבל למה לא נזכרו המידות אל חנון ורחום?
מידת נוצר חסד לאלפים לא נזכרה שכן כל הברית עם האבות היתה על ארץ ישראל. לזרעך אתן את הארץ הזאת, והרי בני ישראל מאסו בארץ, לכן גם משה לא הזכיר בתפילתו את זכות האבות (כמו בעגל) אלא רק מה יאמרו הגויים.

לכאורה נראה שתפילת משה מועילה מאד שכן מיד בסוף התפילה, עונה ה' סלחתי כדבריך, אולם מיד אחר כך מופיע העונש לבני ישראל שימותו במדבר. האם יש סליחה או אין סליחה? בפרשת העגל לא מופיע השורש ס.ל.ח כלל ובמקומו מופיע הפועל נ.ח.מ: "וינחם ה' על רעה אשר דיבר לעשות לעמו" (ומשמע שלא נסלח על החטא). ה' התחרט. חרטה זו באה מתוך רחמים, ואילו סליחה היא פעולה שבאה לא מתוך רחמים, אלא כפעולה שלפנים משורת הדין, שאינה מתיישבת עם מידת האמת.

כדי להבין את הסליחה ואת משמעותה יש צורך לחזור לתפילה של משה ולבחון אותה בעיון. הבדל בולט בין התפילה בחטא העגל לבין התפילה כאן הוא המילים שמשה מוסיף "והמתה את העם הזה כאיש אחד." משה רבנו לא מזכיר את מידת האמת מאחר והוא יודע מה האמת (המייצגת את מידת הדין) ואינו מעונין בה. לפי האמת אכן כל העם צריך למות (ח"ו), אולם בקשת משה היא לעשות את זה בדרך טבעית, בדרך הנמשכת שנים רבות, כך שיוכל לגדול דור המשך שיהיה ראוי להיכנס לארץ. הקב"ה גם יודע מהי האמת ולכן מיד לאחר הסליחה הוא מתאר את העונש, שכולם ימותו במדבר. רק אחר כך בדיבור נפרד, אל משה ואהרן מופיע הפירוט שהעונש יימשך על פני ארבעים שנה במדבר (לכל העם, עד שימותו באופן טבעי) ומוות מיידי במגפה (לעשרת המרגלים שחטאו).

לכן ברור למה מוזכרת המידה פוקד עוון אבות על בנים. משה מבקש שיהיו לעם בנים! ואכן תפילה זו נענית. אבל גם למידה זו שני צדדים, הבנים מחויבים לא פחות מההורים. ידוע שבית המקדש חרב בט' באב, תאריך חטא המרגלים (אמנם בכתובים מופיעים תאריכים שונים במעט ו' באב או י' באב, אך לדב רתירוצים רבים, ובכל מקרה הסמיכות היא גבוהה מאד אף אם אינה מדוייקת). יש פה גלגול ברור של מידת הקב"ה מהאבות שחטאו, אבל נסלח להם, אל הבנים שכשחטאו גם הם, נענשו על עוונם ועל עוון אבותיהם.
ובהקשר הראשון של סוף הפרשה, אנו צריכים ללמוד ולדעת שגם כאשר בני האדם בוחרים להתעלם מהאמת, היא עדיין אמת, והיא קיימת והקב"ה מידתו אמת. את אותה אמת שמשה רבנו לא אמר, השלים הנביא ירמיהו: "וה' אלוקים אמת הוא אלוקים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גויים זעמו", וראוי שנזכור זאת כשאנו אומרים כן כל יום.

ענב גדול במיוחד (4.5 סנטימטר אורך) שיאיר מצא. האם אלו היו הענבים על האשכול שהמרגלים הביאו?

תשובות לחידון נשא

בדף זה מופיעות התשובות לחידות פרשת נשא.
אם טרם ניסיתים את כוחכם בפתרון החידות, אנא גשו קודם כל לעמוד חידות לפרשת נשא


תשובות
50>ס>30 - משוואה זו מייצגת את גיל עבודת הלווים בין 30 ל-50 (המשוואה המדוקית היתה צריכה לכלול גם סימני שיוויון, אבל ניחא). מקור: במדבר ד' כג: "מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד"

הצימוקים וסכין הגילוח, הם דברים האסורים על הנזיר פרק ו' פסוקים ג-ה: "מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל ...: כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ..."

הסל מרמז לסל המצות אותו מביא הנזיר ביום סיום תקופת הנזירות (ו' טו) :"וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם"

אחד עשר בעקבות אחד - הכוונה לפירוט קורבנות כל הנשיאים לאחר פירוט הקורבן של שבט יהודה.

פיני גרשון מרמז לבו של לוי גרשון, שתפקידיו מתוארים בתחילת הפרשה.

הצבת מרמזת על הביטוי הנאמר בפרשיית סוטה (ה' כב) : "וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן"

תמונת הידיים, הינה חלק ממצבה בבית הקברות היהודי של פראג. הסמל מתאר את ברכת כהנים, ומסמל שהמצבה היא קברו של כהן.

מצבת כהן בבית העלמין היהודי בפראג

סדרת המספרים 1 1 1 1 2 5 5 5 מתארת את קורבנות הנשיאים (פר אחד, איל אחד וכו')

הכף והמזרק הם  חלק מקורבנות הנשיאים.

שתי תורות - גם פרשת סוטה וגם פרשת נזיר מכונות בלשון תורה.

השוורים הרתומים לעגלה והצב מרמזים על מתנות הנשיאים למשכן - עגלות צב ושוורים.

תשובות לחידות עזרא מרום
1.  כולם הארוכים ביותר בסוגם וקשורים למספר 176.  בנשא ובתהילים ק"יט יש 176 פסוקים,  במסכת בבא בתרא יש 176 דפים.
2.  לפי הגמרא סוטה ב, " כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין".
3.  30 יום. נרמז מהמילה " נזיר יהיה". יהיה בגימטריא = 30
4 .  א.  נחשון בן עמינדב נשיא יהודה     ב.  אחירע בן עינן נשיא נפתלי
5. היום האחרון נקרא " זאת חנוכה" .מקורו בפסוק : " זאת חנוכת המזבח"  ז,84)
6.   אמר רבי יהושע בן לוי " לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום"
     (סוף מסכת עוקצין)   .
7.  לפי בעל הטורים שלום=עשו.  ללמדנו להקדים שלום לכל אדם ואפילו לגוי.
8. יברכך= בממון   וישמרך= מהליסטים שלא ישדדו אותך
9. זג= קליפת הענב
10.אילים,כבשים ועתודם כנגד : כהנים לויים וישראלים וכן כנגד תורה,נביאים וכתובים.
11.  שמשון היה נזיר, ובפרשה מדובר על נזיר
12. נזירות שמשון היא נזירות מלידה.יש איסור על גילוח ועל שתיית יין ,אך מותר להיטמא למת !
13.  לפי הגמרא סוטה י:  צרעה ואשתאול= 2 הרים גדולים ועקרן שמשון וטחנם זה בזה".
14.   שניהם פגשו את נשותיהם בישוב תמנה.
15.   שמשון= שמש קטנה. הקב"ה נמשל לשמש" כי שמש ומגן ד' א'"(תהילים פ"ד). לפי סוטה דף י " מה הקב"ה מגן על העולם ,אף שמשון מגן על דורו".
16. דלילה= דילדלה את כוחו,את ליבו ואת מעשיו של שמשון (סוטה ט:)
17. אימו של שמשון= צללפונית (בבא בתרא   צ"א.)
18. מהפסוק :  " דן שפיפון עלי אורח"  (לפי סוטה דף  י). שפיפון=פעמיים שפי שפירושו צולע כמו שכתוב אצל בלעם :"  וילך שפי".כידוע שמשון משבט דן

בהעלותך - צורת הבקשה "אל נא"

צורת הבקשה "אל נא" מופיעה בפרשתינו שלוש פעמים. בפעם הראשונה מבקש משה מיתרו:
במדבר י לא: "ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים" ובשתי הפעמים האחרות מבקש אהרון ממשה (י"ב יא-יב):

"וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל-משֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינו חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנו וַאֲשֶׁר חָטָאנו: אַל-נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אמו וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרו"

צורת הפנייה אינה נדירה ומופיעה עוד תשע פעמים בתורה ומעט פעמים בנביא. שאר ההופעות בתורה הן:

בראשית פרק יג ח: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: 
 פרק יח

• פסוק ג: וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.
• פסוק ל: וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבֵּרָה--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, שְׁלֹשִׁים; וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה, אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים. 
• פסוק ל"ב: וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. 

 פרק יט

• פסוק ז: וַיֹּאמַר:  אַל-נָא אַחַי, תָּרֵעוּ. 
• פסוק י"ח: וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם:  אַל-נָא, אֲדֹנָי. 

 פרק לג

• פסוק י: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי:  כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. 

בראשית פרק מז

• פסוק כ"ט: וַיִּקְרְבו יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנו לְיוסף וַיֹּאמֶר לו אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  

במדבר פרק כב

• פסוק ט"ז: וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמְרוּ לו, כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן-צִפוֹר, אַל-נָא תִמָּנַע, מֵהֲלֹךְ אֵלָי. 

הדבר המשותף לכל ההופעות היא שלמבקש היה חשש סביר מאד שהפונה לא ייענה לבקשתו (ובחלק מהמקרים כך אכן קרה). אברהם יודע שהמריבות בין רועין לבין רועי לוט הן בלתי נמנעות ומצד שני, לוט שהתברך בקרבתו לאברהם אולי יסרב להיפרד. אברהם רוצה לקבל את אורחיו, אולם הם אולי ממהרים ולא ירצו להישאר. וכמובן בבקשת הצלת לוט, ה' בהחלט יכול לסרב להציל את העיר וכך הלאה. לוט יודע שיהיה לו קשה לשכנע את אנשי עירו לא לפגוע באורחיו, יעקב חושש מעשו, יעקב יודע שליוסף בתור משנה למלך מצרים יהיה קשה מאד לצאת מגבולות הארץ ולקבור את אביו הרחק ממצרים (חשש שאכן התאמת ויוסף היה צריך לשכנוע מיוחד לפרעה).
בפרשתינו משה רוצה שיתרו יבוא לארץ ישראל, אולם מה ליתרו ולנחלת ישראל? יתרו אינו נוחל בארץ, והוא שייך למדבר. אהרון מבקש ממשה שיסלח למרים, לכאורה מה סיבה יש למשה לסרב, אולם הפרשנים מעירים שמה לכוד במיצר והפתרון הוא בדמות התפילה הקצרה שהוא נוקט. ובלעם יודע שהוא לא צריך ללכת לבלק ואכן מסרב ללכת בפעם הראשונה ובלק מפציר בו עוד ועוד.
מצאנו שצורת הבקשה "אל-נא" רומזת בכל הופעותיה על בקשה שקשה יותר למלאה ושיש סיכוי שתעינה בשלילה.

מאמרים ודברי תורה לפרשת בהעלותך

פרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת וזאת הברכה היא הפרשה ה-54 בתורה וה-11 בחומש דברים. הפרשה נכתבת ב-90 שורות בספר תורה ויש בה 10 פרשיות (מיקום 25), מתוכן 2 פרשיות פתוחות ו -8 סתומות. בפרשה יש 41 פסוקים (מיקום 52),512 מילים (מיקום 54) ו-1989 אותיות (מיקום 54). לפי ספר החינוך יש בפרשת וזאת הברכה 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).

הערות לפרשת וזאת הברכה :פרשת וזאת הברכה שונה מכל שאר הפרשות מאחר והיא נקראת בחג (שמחת תורה) ולא בשבת (למרות שלפעמים החג יוצא בשבת. כמו כן חבוץ לארץ קוראים תמיד את הפרשה יום אחרי ארץ ישראל (ביום השני של חג שמיני עצרת) ולכן בחוץ לארץ לעולם היא לא תיקרא בשבת.

כאשר שמחת תורה בחוץ לארץ ביום שישי (כמו השנה - תשע"א), יום לאחר פרשת וזאת הברכה כבר קוראים את פרשת בראשית!

מאמרים נוספים לפרשת וזאת הברכה

לפרשה הקודמת - האזינו
לפרשה הבאה - בראשית
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה