חידה לפרשת מטות מסעי

דף החידות לפרשת מטות
דף החידות לפרשת מסעי

החידה הפעם קצרה מאד:
"מילה יחידה
שזכתה לשררה
נחשבת לרצויה
אך בפרשתינו דווקא מוזכרת לשלילה"

מה המילה?

לדף הראשי של פרשת מטות

פסוקים קצרים בתורה

הפסוקים הכי קצרים בתורה הם בני שלוש מילים. למרות שבעברית משפט תקין יכול להכיל גם מילה בודדת, אין בתורה פסוקים עם מילה אחת או שתיים, וגם מספר הפסוקים בני שלוש מילים הוא מצומצם מאד. המטרה היא למצוא את כל הפסוקים האלו (בנביאים ובכתובים יש עוד אבל נסתפק בתורה).
נסו לחשוב על פסוקים בני שלוש אותיות. לפחות את חלקם אתם מכירים וזוכרים בעל פה. למצוא את האחרים אין ברירה אלא לעבור על כל הטקסט של התורה, אבל עדיין אפשר למצוא את רובם בדקות בודדות.
שיטה טובה היא להשתמש בתנ"ך שהפסוקים מופיעים בצד, כדוגמת חומש בהוצאת קורן

פסוקים קצרים בתורה

שימו לב לעיגול השחור. כשיש פסוקים קצרים יהיו כמעט תמיד שני פסוקים באותה שורה והדבר נראה בחומש בצורה ברורה. לכן אין צורך לקרוא את הטקטס אלא רק לעבור מהר על השוליים ולחפש מעומדים מתאימים. מקרי קצה ייתכנו (פסוק קצר מתחיל בשורה חדשה, והוא אחרון בפרשה) ולכן לא בטוח שתמצאו את כולם. סקירה של כל החומש תקח בין עשר דקות לרבע שעה.
למי שלא רוצה לנסות, יש בסך הכל 14 פסוקים ואילו הם:










בראשית (5 פסוקים)

1. כ"ה י"ד - וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא
2. כ"ו ו' - וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר
3. מ"ג א - וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ
4. מ"ו כ"ג - וּבְנֵי-דָן חֻשִׁים
5. מ"ט י"ח - לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'

שמות ( 3 פעמים)
6. א' ג' - יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן
7. כ"ב י"ז - מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה
8. כ"ח י"ג - וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב

ויקרא (פעמיים)
9. י"ד נ"ה - וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת
10. י"ד נ"ו - וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת

במדבר (פעמיים)
11. ו כ"ד - יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ
12. כ"ו ח' - וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב

דברים (פעמיים)
13. כ"ח ה' - בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ
14. כ"ח י"ז - אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ

לאחר שרשמנו את הפסוקים, הנה מספר אנקדוטות. שני פסוקים מופיעים ברצף (בויקרא). בפסוק הכי קצר (4) יש רק עשר אותיות (אבל בתנ"ך יש פסוק קצר ממנו - הפסוק הראשון בדברי הימים: "אדם שת אנוש". שני פסוקים בדברים הינם הפכים אחד של השני, אחד מופיע כברכה והשני בקללה. ארבעה פסוקים (1,4,6,12) עוסקים בשמות של אנשים ורק פסוק אחד (7) הינו ציווי.

פרשת מטות מסעי - יהושע ואלעזר כמנהיגי העם

בפרשת פנחס, יהושע נבחר על ידי ה' ליורשו של משה רבנו. לפיכך, היינו מצפים שבכל האירועים החשובים בפרשותינו הוא יהיה נוכח. האירוע הראשון בפרשה הוא המלחמה במדיין. ליהושע יש ניסיון צבאי בהובלת עם ישראל, במלחמת עמלק, וגם לאחר שהוא נבחר למנהיג שיילחם בכל עמי כנען, הרי שמצופה ממנו לעמוד בראש המחנה כבר עתה. במקום זאת אנו מוצאים דווקא את פינחס עומד בראש המחנה.

גם כשמשה יוצא לקראת הלוחמים, היינו מצפים שיהושע יצא מיד אחריו, אולם רק אלעזר הכהן מופיע בשמו. משה מנהל משא ומתן מול שבטי גד וראובן, ויהושע בתור המנהיג הבא שאחראי לקיום ההסכם צריך להיות דמות פעילה אבל גם שם מופיעים רק משה ואלעזר.

יהושע בן נון מופיע פעמיים בצורה עקיפה בפרשת מטות ופעם אחת בפרשת מסעי. בשתי פרשות אלו, אין הוא נוכח ואין הוא מדבר. משה מזכיר אותו בתוכחה לבני גד ובני ראובן, כאחד משני האנשים שמילאו אחרי צו ה', לא הוציאו דיבת הארץ והם היחידים שייכנסו לארץ ישראל - במדבר ל"ב י"ב: "בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'". פעם שניה מופיע כעד להסכם עם שבטי גד וראובן, אולם לאחר אלעזר הכהן (שם כ"ח)": "וַיְצַו לָהֶם משֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן וְאֶת-רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". אפשר להניח שיהושע נבחר לתפקיד העד בגלל גילו המבוגר שכן הוא היה המבוגר ביותר במחנה בני ישראל (פרט למשה) ולא כמנהיג העתידי של עם ישראל. פעם שלישית (בפרשת מסעי כבר) מופיע יהושע כמי שינחיל את הארץ לבני ישראל אולם גם שם רק לאחר אלעזר הכהן! (ל"ד י"ז) "אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן".

קשיים אלו מחזקים את הסברה שהבאנו בעיוננו הקודם על כך שמינוי יהושע התבצע בזמן מאוחר יותר ובזמן מלחמת מדין טרם היה ידוע כי יהושע יהיה המנהיג הבא. במצב זה הגיוני לשלוח את פינחס בראש המחנה מאחר והוא התחיל במהלך ועליו מוטלת המלאכה לסיימו. הדבר היחידי שידוע על יהושע זה שהוא יכנס לארץ ישראל. לכאורה גם כלב יכול להיות מנהיג של כלל עם ישראל. גם הוא לא חטא במרגלים, גם לו הובטח להיכנס לארץ, לפי חישובי הגילאים הוא השני בזקנותו מבין הגברים בכלל עם ישראל (כלב מצהיר על עצמו שהוא בן 85) והוא כמובן משבט יהודה לו הובטחה המלכות, אולם מלכות זו תחכה עוד שנים רבות.

עוד נראה שלכל אורך הפרשות יש לאלעזר הכהן עדיפות על פני יהושע. אלעזר כבר ירש את מקום אביו והוא בניגוד ליהושע מכהן בפועל וכולם יודעים זאת.  הופעתו של אלעזר לאחר משה היא טבעית, כפי שהיה בימי אהרון.

הפסוק שיכול לתת לנו קצת אור בנושא הינו בדיני כלי גויים, המופיע לאחר חזרת הצבא מהמלחמה עם מדיין:
"ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה, זאת חקת התורה אשר ציוה ה'". פסוק זה יחיד בכל התורה שכן לא מצינו שמישהו לימד הלכה לבני ישראל ולא היה משה רבנו. הפרשנים לא מתעלמים מפסוק קשה זה. רש"י: "לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי גויים.." ומצרף מקרים נוספים שהבולט שבהם הוא במי מריבה. לפי גישה זו יש פה שבח לאלעזר שזכה להעביר הלכה. גישה הפוכה לחלוטין מציג החזקוני ואומר: "בשביל שחקת פרה אדומה ניתנה לאלעזר פירשה הוא לישראל והואיל והורה הלכה לפני משה רבו אף על פי שאמרה בשם משה רבו נענש, שהרי כתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ולא מצינו שוב שנצרך לו יהושע".

עיון קצר בספר יהושע מוכיח את טענת החזקוני. יהושע לא נדרש מעולם לאורים ולתומים. היה לו "דיבור ישיר" עם הקב"ה. החזקוני דורש זאת לגנאי של אלעזר אולם בהחלט אפשר לראות פה מעלה יתרה של יהושע, שהצליח להתקרב לדרגת רבו ואולי בנושאים מסוימים (עצירת השמש במלחמת גבעון) אף לעבור אותה.  אלעזר כלל לא מוזכר בספר יהושע בפרקי המלחמות, אלא מוצג לראשונה בפרק י"ד, כאשר מתחילים פרקי נחלת הארץ. ומשם והלאה מופיע פעמים רבות.

החיבור בין יהושע לבין אלעזר אמור להיות כחיבור בין משה לאהרון. ההנהגה המשותפת של העם על ידי שני האישים בתקופת המדבר היתה אמורה לעבוד באותו אופן גם בארץ ישראל. הדבר כנראה לא קרה והיה ריחוק מסוים בין האישים. אין לכך סיבה מפורשת בכתובים אולם חשוב לזכור שאלעזר שימש כבר ככוהן גדול בפועל ביחד עם משה רבנו. באותה תקופה יהושע שנזהר מאד בכבוד רבו (וראו למשל את תגובתו בפרשת המתנבאים) העדיף להתרחק מהזרקורים, וכנראה כמו שנאמר עליו בספר שמות נשאר בתוך האוהל, ולא פיתח כלל התנהגויות של מנהיג עתידי היודע שימיו של המנהיג הנוכחי ספורים והוא רק מחכה לרשת את מקומו. המדרש בדברים רבה מתאר בדרמטיות את יומו האחרון של משה:

קרא את יהושע. אמר לפניו: ריבונו של עולם, יטול יהושע ארכי [=תפקיד] שלי, ואהא חי. אמר הקב"ה: עשה לו כדרך שהוא עושה לך. מייד השכים משה והלך לביתו של יהושע. נתיירא יהושע ואמר: משה רבי בא אצלי?! יצאו להלוך, הלך משה לשמאלו של יהושע. נכנסו לאוהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן, הלך משה אצל יהושע ואמר לו: מה אמר לך הדיבור? אמר לו יהושע: כשהיה הדיבור נגלה עליך, יודע הייתי מה מדבר עמך? אותה שעה צעק משה ואמר: מאה מיתות ולא קנאה אחת... (דברים רבה ט', ה).

יהושע מתיירא מאד מזה שמשה בא לשרתו, אולם משה מסביר לו שזו גזירה, לעומת זאת יהושע מסרב לספר למשה מה אמר לו הדיבור. אין הוא עושה זאת כנגד משה, אלא שאם משה אינו יודע מה הדיבור, הרי שזה רצון ה' ויהושע אינו יכול לפעול נגד רצון זה, גם במחיר פגיעה ברבו האהוב.

בזכות עובדה זו זכה יהושע כשנהיה למנהיג, לדיבור ישיר מאת ה' ולא הזדקק לאורים ולתומים, אולם כשהגיעו לנחלה והיה צורך בגורל, חוזר אלעזר למרכז הבמה עקב כך שהגורל הוא הוא האורים והתומים וכמובן גם לקיים את ציווי ה' שאלעזר ויהושע ינחילו ביחד את הארץ. תקופה זו מציינת התחלה של ריחוק בין ההנהגה לבין הכהונה, שהגיעה לשיאה בתקופת השופטים בפרשת יפתח, עליה קראנו בהפטרה לפרשת חוקת. פרשת חוקת פתחה את כל מעגל הירושה עם מותו של אהרון ומינויו של אלעזר, בפרשת פינחס יהושע נבחר ליורשו של משה, משם החלו ההיפרדות בין הכהונה להנהגה, היפרדות שאוחדה מחדש בימי שמואל שהיה המנהיג ואף שימש תקופה מסוימת בכהונה.

 מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת מטות

בין משה רבנו לשמואל הנביא

כתיבת השם פינחס בתנ"ך

שלושה אנשים בתנ"ך נקראו בשם פינחס ושלושתם כהנים. הראשון הוא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. השני הוא פינחס בן עלי הכהן, ובספר עזרא אנו מוצאים את אלעזר בן פינחס, שגם הוא כהן (עזרא ח' ל"ג): "וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף- וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אֱלֹקינוּ עַל יַד-מְרֵמוֹת בֶּן-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ אֶלְעָזָר בֶּן-פִּינְחָס וְעִמָּהֶם יוֹזָבָד בֶּן-יֵשׁוּעַ וְנוֹעַדְיָה בֶן-בִּנּוּי הַלְוִיִּם".

בכל הפעמים חוץ מפעם אחת מופיע השם בצורת הכתיבה המלאה "פינחס". מאחר וה' נתן לפינחס את ברית שלומו, אפשר לשער כי האות י', שהיא שמו של ה' הוספה לפינחס באופן קבוע.

אכן בפעם היחידה שהשם מופיע חסר, הוא ביחס לפנחס בן עלי, מיד בפתיחת ספר שמואל (א ג'): "וְעָלָה- הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהֹוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַה'".

ייתכן ויש כאן רמז מטרים על חטאיהם של חפני ופנחס (ב' י"ב): "וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת-ה'". גם האות י' חסרה וגם מנוסח הפסוק נראה שהם נמצאים לפני אביהם, שכן השאלה המיידית מהפסוק, היא היכן עלי? ושאלה זו עולה כמובן אחר כך, היכן היה עלי בחינוך ילדיו, ומדוע גם כשהוא בא בביקורת אליהם היא מהוססת ורכה מאד ואינה תקיפה כמו שצריך.

אולם גם בפתיחת פרשתינו, הי' הראשונה בשם פינחס היא י' קטנה יותר (אחת מהאותיות הגדולות והקטנות בתורה), ואולי גם בכך יש לרמז על מעשהו של פינחס שהיה יוצא דופן מאד ואין ללמוד ממנו הלכה למעשה.

מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת פינחס