אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

פרשת אחרי מות וההתרחקות מהקודש

פרשת אחרי מות יחידה בכך ששמה מתייחס לאירועים שקרו בפרשה אחרת. הפרשה נפתחת כך:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-ה' וַיָּמֻתוּ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל-הַכַּפֹּרֶת: בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל-הַקֹּדֶשׁ..."
ננסה לעיין בפתיחה זו. התארוך בפרשה ברור. שני בני אהרון נפטרו ביום חנוכת המשכן (בחודש ניסן) ופרשה זו נאמרה לאחר מכן. בתורה מופיעות פרשיות רבות בין תחילת פרשת שמיני לבין פרשתינו: המאכלות הטהורים והטמאים בפרשת שמיני, ודיני המצורע ושאר טומאות בפרשות תזריע ומצורע. ההקשר בין הנושאים ברור, לאחר שבני ישראל הוזהרו על עניני טומאות ובפרט מתי מותר ומתי אסור לבוא למשכן/מקדש, מוזהרים גם בני אהרון שגם להם אסור לגשת אל הקודש בכל עת שיחפצו.

התורה החלה בדברים הכלליים לכל עם ישראל ועברה לעסוק לאחר מכן בעניניים הקשורים לכהנים בלבד. פרט לעיתוי, יש פרטים נופסים על מות בני אהרון במלים "בקרבתם לפני ה' וימותו". בני אהרון התקרבו מדי ולכן מתו. הטעם המפורש בפרשת שמיני שונה (פרק י' א): "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם". רבי אברהם אבן עזרא מאחד את שני הטעמים ואומר: "אחרי שהזהיר את ישראל שלא ימותו, אמר השם למשה שיזהיר גם לאהרן שלא ימות כאשר מתו בניו וזאת הפרשה לאות, כי בני אהרן הכניסו הקטורת לפנים מהפרכת". מדובר בשני איסורים, גם ההקרבה עצמה אסורה ובודאי מפנים לפרכת בקודש הקודשים שאסורה. הרמב"ן חולק על כך ואומר:
"ואינו כן על דעתי, כי הכתוב שמזכיר תמיד העוון אומר (במדבר ג ד): בהקריבם אש זרה, ואם תהיה ראיה שנכנסו לפנים בעבור האזהרה שהזהיר למשה על אביהם שלא ימות, כל שכן שתהיה ראיה שנכנסו שתויי יין בעבור האזהרה שנאמרה לאהרן עצמו מיד.
ועוד כי איך יעלה על דעתם לבא היום אל המקום אשר לא נכנס שם אביהם, כי אהרן הקטיר הקטורת על המזבח הפנימי, ולמה יכניסו הם הקטורת שלהם לפנים משלו. וכבר רמזתי (לעיל י ב): על חטאם, ולשון הכתובים יורה עליו.
אבל מלת "בקרבתם", כפי הפשט, כמו (או): בקרבתם אל המזבח (לשרת): (שמות מ לב), יאמר כי בשרתם לפני ה' מתו, אם כן יזהיר אהרן שלא ישרת אלא במקום אשר יצווה ובעת אשר יצווה"
מיד לאחר מות בני אהרון מופיעה אזהרה לכהנים שלא לשתות יין ושיכר כאשר הם משרתים בקודש. סמיכות זו מעלה את האפשרות כי זה היה חטאם של בני אהרון. האזהרה לאהרון הכהן המזכירה לו את מות בניו אינה לצורך קישור בין כניסה לקודש הקודשים למעשי בניו אלא על מנת להזכיר לו שהסכנה רצינית ומוחשית כפי שמביא רש"י את המדרש:
"(א) וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' -
מה תלמוד לומר?
היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא.
אמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב.
בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני.
זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן"
ואכן מלאכת הקודש מסוכנת. כבר בפרשת תצווה בה מופיעים ציווי המשכן אנו מוצאים את האזהרה הבאה (שמות שמוכת כ"ח לה): "וְהָיָה עַל-אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָֹה וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת". לכאורה ממקור זה אהרון רשאי להיכנס לקודש כאשר הוא חפץ בכך אולם דרך הפעמונים בבגדיו הוא מודיע מראש על כוונה זו וזאת עלמנת שלא ימות. הרמב"ן מפרש שכמו שבכניסה למלך מודיעים מראש על בואך ולא מתפרצים סתם הרי כך גם במשכן ובמקדש. ואזהרות נאמרו גם בפרשת צו (ח' לה) וגם לשבט קהתי (נושאי כלי המשכן ולכן חייבים בזהירות מיוחדת) בחומש במדבר פרק ד' פסוקים יז-כ ובמקומות נוספים.

בתחילת הפרשה אנו מבינים מהמילים "בכל עת" שהאיסור לבוא אל הקודש הוא מוחלט, אולם מיד לאחר מכן התורה מבהירה לנו שיש אפשרות לבוא אל הקודש אך היא בעלת דרישות מיוחדות: "בזאת יבוא אל הקודש..." גם סיום פסוק ב': "...כי בענן אראה על הכפורת" נתון לפרשנות כפולה, האם מדובר בסיבה בה אסור לבוא אל הקודש (זהו מקום השכינה), או שמילת כי משמעותה אלא, והיא הקובעת את התנאי בו מותר דווקא לבוא אל הקודש (ענן הקטורת). האפשרות הראשונה יוצאת מפורשת מפסוק י"ג: "וְנָתַן אֶת-הַקְּטֹרֶת עַל-הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת-הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת". נתינת הקטרות והענן שעולה בעקבותיה הם המונעים את מות הכהן הנכנס. האפשרות השנייה נסמכת על פסוקים אחרים מהתנ"ך. שתי אפשרויות אלו מופיעות בפרשנים ונביא למשל את דברי ראב"ע:
"כי בענן - הטעם שלא יכנס כי אם בקטרת שיעשה ענן ולא יראה הכבוד פן ימות. והנה טעמו: לא אהיה נראה אליו כי אם בענן .ויש אומרים: כי פירוש כי בענן - בעבור כי אני דר בענן על הכפורת, כטעם: ה' אמר לשכון בערפל"
פרשת אחרי מות ממשיכה בתיאור כל הפעולות הנדרשות על מנת להיכנס לקודש (המרוכזות כולן במילה זאת). עדיין אנו יכולים לחשוב שאהרון רשאי להיכנס לקודש בכל עת שיחפוץ ובלבד שיקיים את כל ההוראות והנה בא סוף העניין (פסוק לד) ומבהיר לנו שני דברים:
בפסוק כט: "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם" אנו לומדים כי טקס זה הינו חובה בעשירי לחודש השביעי (יום הכיפורים) ומפסוק לד:
"וְהָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת-משֶׁה" אנו לומדים כי טקס זה מותר שיהיה רק פעם אחת בשנה בלבד. נחזור לתחילת הפרשה ונבין את המשפט "ואל יבוא בכל עת" כמאפשר ומחייב כניסה לקודש הקודשים רק ביום אחד בשנה. כניסה זו מותרת אך ורק לכהן הגדול ועליו להיות יחידי.
פרשות אלו מסיימות מקבץ של פרשיות שכולן הרחקות מהקדושה. התורה לא מעונינת שאנשים יהיו קרובים מדי לקודש. לבני ישראל יש זמנים רבים בהם אסור להם להיכנס למשכן/מקדש. זאת על מנת שיחוו חוויה רוחנית גבוהה יותר כאשר יוכלו להיכנס אליו והשהייה במקומות הקדושים לא תהפוך להרגל בו אנו לעיתים מזלזלים. זוהי מצוות מורא מקדש. אותו דבר גם לגבי הכהנים שצריכים לדעת שאמנם עבודתם במקדש אולם גם להם יש גבולות ואין הם רשאים לעשות כרצונם. בפועל בזמן המקדש, הכהנים היו מחולקים למשמרות כהונה ועשו תורנות בינם כך שכל משמר עבד שבועיים בשנה, גם משמר התחלק לבתי אב כאשר כל בית אב עבד רק יום אחד בשבוע וביום השבת, יוצא מכך, שרוב הכהנים עבדו במקדש ימים ספורים בשנה בלבד והעבודה במקדש הייתה מושא להמתנה במשך חודשים ארוכים. ונחזור לאהרון הכהן. אהרון שרק החל לעבוד במקדש ובודאי רוצה להכינס לקודש הקודשים, חייב להתאפק לפחות כחצי שנה עד החודש השביעי. הפרק והפרשייה מסתיימים בפסוק: " |הָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה". אהרון, אכן לא נכנס כלל לקודש וחיכה ליום הכיפורים וסיום הפרשה מאשר לנו (כמו בכל מלאכות הקמת המשכן ובפרט בפרשת פקודי) שאהרון קיים את המצווה במלואה. לעומת זאת, מדרש ספרא (תורת כהנים), מבין את ההדגשה של הציווי דווקא לאהרון, שהיה חריג אחד הרשאי לבוא אל הקודש בכל עת. אדם זה הוא משה רבנו, שאינו נמצא "בבל יבוא", והוא יכול להיכנס אל הקודש ולדבר עם ה' כנאמר בפרשת תרומה שמות פרק כ"ה כב: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

מאמרים נוספים לפרשת אחרי מות
קודש הקודשים
קודש הקודשים - JONES 1879 אוסף ספריית הקונגרס האמריקאי. שם הציור מטעה. הציור מראה את הכהן בתוך הקודש עוסק בהקרבת הקטורת היומית על מזבח הזהב. קודש הקודשים ובו ארון הברית נראה ברקע. ביום הכיפורים ובו בלבד, הקרבת הקטורת הייתה בקודש הקודשים על גבי ארון הברית.

תשובות לחידון קדושים

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתי םלפתור את החידות, אנא גשו קודם לדף חידות לפרשת קודשים ונסו לפתור לבד.
למי שצריך חילוץ, הפתרונות בהמשך העמוד

  • יין בוזולה הוא היין הראשון של הבציר הוא יין צעיר מאד ומכונה גם יין ביכורים, או "יין הילולים" כפי המופיע בפרק י"ט כד ביחס למצוות עורלה: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל-פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'
  • תמונת הגנב היא האיסור לגנוב המופיע בי"ט יא: "לא תגנבו..."
  • החליל עם סימן האיקס עליו רומז למילים "אל תחלל" בי"ט כט.
  • המשקל, אבני המשקל, המשורה ומזל חודש תשרי (מאזניים) רומזים כולם למצווה החשובה של מאזני צדק המופיעהבפסוקים לה-לו: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". חשיבותה של מצווה זו רבה ועצם אזכור גם של שם ה' בתוכה וגם של יציאת מצרים מוסיפים לחשיבותה. גם תמונת כוכב הלכת צדק מרמזת לפסוקים אלו.
  • טופס הטוטו עם סימון האיקס מורה על האיסור לנחש המופיע בפרק י"ט פסוק כו.
  • 1,3,5,7,9 - מספרים אי-זוגיים או מספרי פרט כמופיע בי"ט י: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם"
  • שני הכסאות הראשונים באוטובוס שמורים לנוסעים המתקשים בעמידה ובפרט לקשישים. לרוב מופיעה לידם מדבקה עם הכיתוב "מפני שיבה תקום". גם הבול המופיע בתמונה מכיל את הפסוק הידוע מפרשתינו (י"ט לב): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקיךָ אֲנִי ה'"
  • הכי מאוחר בתשיעי לחודש - האיסור להלנת שכר שכיר מופיע בפרשתינו (ובמקומות נוספים בתורה): "לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בֹּקֶר". אמנם בפרשה מדובר על שכיר יום שעליו לקבל משכורות מיד ביום בו הוא עובד אולם בזמננו רוב השכירים הם שכירי חודש והמועד האחרון לתשלום שכרים לפי חוק הוא בתשיעי לחודש שאחריו. העובר על חוק זה עובר גם (ובעיקר) על איסור תורה.
  • המסכה היא כנגד האיסור לעשות אלוהים אחרים כמופיע בפסוק ד': "אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֱלִילִם וֵאלֹקי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם"
  •  לפעמים צריך לשבור שמירה והלל ורבי עקיבא מכוונים לפסוק  יח: "א-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". תטר=לשמור. הלל הזקן כשרצה ללמד את כל התורה הזכיר כלל זה וגם רבי עקיבא אומר שכלל זה הוא כלל גדול בתורה.
  • אחת, שתיים, אש - מרמז על הציווי לשרוף את שאריות הקורבן ביום השלישי ולא לאוכלו.
  • סט ההבדלה מופיע בסיום פרשת קדושים (פרק כ' כד): "וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים"

אפיית מצות

המצות הן עיקרו של חג הפסח. אפיית המצות דורשת דינים וקפדנות רבה ונעשית מזה אלפי שנים בשיטות ידניות מסורתיות. תחילת הכנת המצות בכמות קמח ומים. כל הכלים והשולחנות חייבים להיות יבשים ונקיים. הבצק צריך להיות כל הזמן בתנועה שלא יחמיץ, והמצות חייבות לצאת מהתנור יבשות תוך 18 דקות. העבודה צריכה להיעשות מהר וביעילות.

במאמר מוסגר - השאלה למה בכלל אוכלים מצות בפסח אינה כל כך פשוטה כפי שחושבים.

בסרטון המצורף מוצגת אפיית מצות משנת תשע"ח במעלה לבונה. העבודה מתבצעת בסבבים. על שולחן אחד עובדים וכאשר מסיימים מיד מנקים ועוברים לשני, וכך הלאה, כמובן תוך כדי כך מכינים אנשים אחרים בצק חדש, לשים ומרדדים במהירות, והרב יאיר שחור, נמצא בעמדת התנור, עושה את החריצים במצות ודואג להכניס ולהוציא מהתנור בזמן, שיאפה כמו שצריך, לא פחות מדי ולא יותר מדי. הסרטון מוצג במהירות פי 60, כך שכל שנייה מציגה שדקה שלמה!


הנה תיאור של אפיית מצות משנת תשע"א

בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל ברשות הרב יוסי שרם יזמו אפיית מצות קהילתית בגבעת שמואל, בה יכולים אנשים לקחת חלק בחוויה ולהבין אותה. לאחר סקירה קצרה של התליך, כולם לובשים סינרים וכפפות וניגשים לעבודה. הכל נעשה במהירות וברגע שמסיימים את העבודה בתחנה מסוימת, מייד מנקים אותה ומכינים אותה לסיבוב הבא. את הזמן מתחילים למדוד מיד ברגע בו מערבבים את המים עם הקמח. הכנת המצות הינה תהליך קשה, גם המהירות, גם העבודה פיזית וגם נדרש דיוק רב בהכנת המצות ובאפייתן. פחות מדי זמן בתנור והמצה רטובה (ויכולה להחמיץ) יותר מדי זמן בתנור והמצה פשוט נשרפת (בסופו של דבר קמח הוא בעיקר פחמימות, חומר דלק מעולה, התנור חם מאד וחמצן באוויר קיים בשפע - שלושת מרכיבים אלו גורמים למצה לבעור כאילו שפכו עליה נפט). בכל שלב של ההכנה יש לומר "לשם מצת מצווה". אנו אופים את המצות, לא בשביל שיהיה מה לאכול, אלא על מנת לקיים איתן את מצוות אכילת מצה, ואמירה זו חשובה להזכיר לנו לכוון בכל שלב של אפיית המצות לקיום המצווה.בסיום אוספים את כל המצות, ומקיימים מצוות הפרשת חלה (המצות פסח, הפרשת החלה נעשית בסוף התהליך ולא בתחילתו)



מה נשתנה הפסח הזה? שבכל הפסחים אנו אוכלים מצות והשנה נאכל את מה שאפינו בעצמנו. יישר כח לרב שרם ולכל צוות בית המדרש על פועלם המבורך בפסח ובכל השנה.
פסח כשר ושמח
המצות הראשונות שיצאו. ככל שמתנסים בתהליך המצות יוצאות טובות יותר

תשובות לחידון שבועות

בדף זה מופיעות התשובות לחידון שבועות. אם טרם ניסיתם את כחכם, אנא גשו לעמוד החידות לשבועות ונסו לפתור לבד והיעזרו בדף הפתרונות רק במקרה הצורך. כך הנאתכם תגבר.



מתחילים!

  • ! - סימן מתימטי שפירושו עצרת, אחד משמות החג.
  • L - האות L ערכה 50 בספרות רומיות. שבועות נחגג 50 יום לאחר פסח.
  • תמונת הקציר מרמזת על שמו של החג, חג הקציר
  • שני הלחמים מרמזים על קורבן שבועות המיוחד - שתי הלחם.
  • לוחות הברית והר סיני מרמזים על מתן תורה
  • תמונתו של בועז שרעבי מרמזת לבועז ממגילת רות
  • בא לפני - מרמז לפיוט האקדמות הנאמר בקהילות אשכנז לפני קריאת התורה
  • הגבינה והחלב מרמזים על מנהג אכילת מאכלי חלב בחג
  • הנעל משמשת חפץ חשוב במגילת רות. הקניין והאישור ביצוע העסקאות בתקופת המגילה בוצע על ידי מתן נעל כפי שנאמר ברות ד' ז: "זֹאת- לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל-הַגְּאֻלָּה וְעַל-הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל"
  • טוסט? - במגילת רות מסופר שבועז צבט קלי. כנראה מקבילה לטוסט של ימינו.
  • סל הביכורים מרמז על שם החג ועל מצוות הבאת הביכורים
  • אין צורך בשעון מעורר מאחר ונשארים ערים כל הלילה ולא צריך לקום בבוקר
  • פסלו של דוד מרמז על דוד המלך שלפי המסורת נולד ונפטר בשבועות 
  • דיין או גביזון - הכוונה לרות, גיבורת המגילה.

תשובות לחידות של עזרא מרום
 תשובות

1. 7 שמות: חג הקציר, מתן תורה, יום החמישים,שבועות, ביכורים,עצרת ויום הקהל.
2. עצרת = עצור מלעשות מלאכה   ב. בעצרת נידונים על פירות האילן  (ראש השנה א, משנה א)
3. א. סיום 7 שבועות לספירת העומר   ב.  2 שבועות אמונים שנשבעו ישראל והקב"ה
4. בגמרא שבת פ"ח נאמר: " ברוך שנתן תורה משולשת (=תורה, נביאים וכתובים) לעם משולש
    (כהן,לוי וישראל) בחודש השלישי (סיון)  ע"י שלישי לבטן (משה) ביום השלישי  
    ( לימי ההגבלה)
5. בשבועות נידונים על פירות האילן, וכן זכר למעמד הר סיני שהיה מעוטר בעשבים.
6. רמוז בראשי תיבות :" בכל יום יהיו בעיניך כחדשים "  = חלב, דבש, שמן,יין, מים.
7. על שם הר סיני  שנקרא " הר גבנונים "  (תהילים ס"ח,17)
8.  משה רבנו נולד ונפטר באותו תאריך : ז' אדר.
9. א. סלים של כסף וזהב   ב. סלי נצרים מקש

                                 תשובות על מגילת רות

10. שמואל הנביא  (בבא בתרא י"ד :)
11. שניהם חלים בתקופת הקציר  ב.התורה היא תורת חסד וגם מגילת רות תוכנה חסד.
      ג. דוד המלך נולד ונפטר בשבועות, ובמגילת רות מספרים על יחוסו.
12. א. בועז      ב.  רות
13. דוד היה נכד של עובד  ונין של בועז.
14. על הפעולה של : "שלף איש נעלו ונתן לרעהו " (ד',7 )
15 "שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו" (שמואל ב , א 23)


שתי חידות נשארו ללא פתרון: תמונות הגומיות ובלש מספר מסע מפורסם.