בעיתוי מעניין, יצאו בהוצאת דביר שני ספרים העוסקים באגדות חז"ל. הראשון, האגדות שלנו מיועד לילדים ונכתב על ידי שהם סמיט והשני, אגדתא, נכתב על ידי שמוליק פאוסט.
האגדות תופסות מקום חשוב בספרות היהודית, במדרשים ובתלמוד. בהקדמתה לספר האגדות שלנו, מזכירה שהם סמיט את "ספר האגדה", יצירתם של ביאליק ורבניציקי כמקור ההשראה שלה ועל הקשיים שהיו לה בהקראת הסיפורים לילדיה. לשון התלמוד שונה מלשון ימינו וללא לימוד קבוע ורגיל של המקורות, קשה להכיר אותה. עשתה שהם מעשה, אספה מבחר אגדות ושכתבה אותן בלשון עשירה ויפה, אך בת ימינו, תוך שיבוץ פירושים, ביאורים והרחבות מאירות עיניים בשוליים. אפשר לקבל את הפירושים האלו או להתווכח איתם אך הדבר מוסיך עניין רב גם למבוגרים המקריאים את הסיפור לילדים. לדוגמה בסיפור המבול משובצות הערות והארות על עץ הגופר, על סיפורי המבול בשאר תרבויות העולם העתיק, על עץ הגופר, הר אררט ועוף החול, ובנוסף גם מוצגות מבחר אפשרויות ודעות שונות של חכמי ישראל בנוגע לצורת התיבה.
הספר מתאים מאד לילדים בראשית הקריאה לקריאה עצמית (בני בכיתה ב' נהנה מהקריאה וסיים את הספר, וגם הילדים הגדולים יותר מעיינים בו) וכמובן להקראה לילדים קטנים יותר וללימוד משותף.
הספר מעוצב בצורה שונה מספרי ילדים, צורה שמבהירה שהוא ספר שונה ומיוחד. הפורמט גדול ואלבומי, אולם לא צעקני וצבעוני מדי, אלא עיצוב קפדני ויפה המצליח להראות שמדובר בקנקן נאה וחדשני לתוכן ישן נושן ומלווה באיורים רכים בצבעים עדינים של ולי מינצי.
יש לקוות שספר זה ימצא את מקומו בבתים רבים וילדים רבים יחזרו להינות מהעושר הגדול הטמון במקורות היהודים העתיקים.
נציין עוד שהספר זכה בפרס אקום לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים (ציטוט מגב הספר):
להלן דוגמה לדף מהספר (באדיבות ההוצאה). לחצו להגדלה
האגדות שלנו
אוצר האגדה העברית לילדים
שהם סמיט
איורים: ולי מינצי
הוצאת דביר
תשע"א 2011
128 עמודים
הספר השני, אגדתא, נכתב על ידי שמוליק פאוסט. ספרי עיון רבים מתחילים את דרכם באחת משתי האפשרויות הבאות: פישוט של עבודת דוקטורט, או כינוס ואיסוף והרחבה של טורים שבועיים. אגדתא, שייך לסוג השני והוא מקבץ מבחר טורים שפורסמו במהלך כמה שנים בעיתון מקור ראשון (בו פאוסט משמש כעורך מדור הספרות). כינוס המאמרים ועריכתם מאפשר חלוקה לנושאים והתבוננות באגדות שונות ולפעמים בעלי מסר שונה, על נושא אחד. גם פאוסט מתייחס לעבודתו של ביאליק ומצטט ממנו: "אני הייתי רוצה שהבחורים שלנו והמורים שלנו יהיו מצויים יותר אצל האגדה שלנו וישתדלו לקרוא את הטכסט בעינים חדשות ולשאול את עצמם כל פעם: הנה יש כאן רעיון... לאיזה מושג של זמננו מכון הרעיון הזה..."
כדרכם של טורים עיתונאיים, המאמרים קצרים (המחבר מתייחס לכך במפורש בהקדמה לספרו ומתאר את ההבדלים בין הספר לבין מחקר אקדמאי מסודר, הדורש כתיבה שונה לחלוטין, השוואה מתודית של מקורות מקבילים ועוד), ברורים, מעלים שאלות ודילמות הלכתיות ומוסריות ומדגישים גם את מקומה של האגדה בספרות חז"ל ומלווים בגוון דק של הומור. ניתן לקרוא את המאמרים ללא סדר מסוים, ניתן לקרוא אותן לפי נושאים, אך בעיקר רצוי וניתן גם להשתמש בהם כמעין שער לעיסוק במעשה מסוים (למשל, למעשי אלישע בן אבויה ותנורו של עכנאי, נכתבו ספרים שלמים וארוכים, וברור שמאמר של עמודים בודדים מהווה רק קמצוץ מהעיסוק במעשים אלו).
בתור דוגמה לעיון נביא את הפרק העוסק במעשה הבא (כתובות ס"ט)
והנה רעיון: בפעם הבאה שאתם נתקלים במבצע 1+1 ודומיו, ריכשו את שני הספרים הנ"ל, כך שכל המשפחה תוכל להינות מהעושר הטמון באגדות חז"ל, מגיל 3 ועד 120.
אגדתא
סיפורי הדרמה התלמודית
שמואל פאוסט
הוצאת דביר
תשע"א 2011
498 עמודים
האגדות תופסות מקום חשוב בספרות היהודית, במדרשים ובתלמוד. בהקדמתה לספר האגדות שלנו, מזכירה שהם סמיט את "ספר האגדה", יצירתם של ביאליק ורבניציקי כמקור ההשראה שלה ועל הקשיים שהיו לה בהקראת הסיפורים לילדיה. לשון התלמוד שונה מלשון ימינו וללא לימוד קבוע ורגיל של המקורות, קשה להכיר אותה. עשתה שהם מעשה, אספה מבחר אגדות ושכתבה אותן בלשון עשירה ויפה, אך בת ימינו, תוך שיבוץ פירושים, ביאורים והרחבות מאירות עיניים בשוליים. אפשר לקבל את הפירושים האלו או להתווכח איתם אך הדבר מוסיך עניין רב גם למבוגרים המקריאים את הסיפור לילדים. לדוגמה בסיפור המבול משובצות הערות והארות על עץ הגופר, על סיפורי המבול בשאר תרבויות העולם העתיק, על עץ הגופר, הר אררט ועוף החול, ובנוסף גם מוצגות מבחר אפשרויות ודעות שונות של חכמי ישראל בנוגע לצורת התיבה.
הספר מתאים מאד לילדים בראשית הקריאה לקריאה עצמית (בני בכיתה ב' נהנה מהקריאה וסיים את הספר, וגם הילדים הגדולים יותר מעיינים בו) וכמובן להקראה לילדים קטנים יותר וללימוד משותף.
הספר מעוצב בצורה שונה מספרי ילדים, צורה שמבהירה שהוא ספר שונה ומיוחד. הפורמט גדול ואלבומי, אולם לא צעקני וצבעוני מדי, אלא עיצוב קפדני ויפה המצליח להראות שמדובר בקנקן נאה וחדשני לתוכן ישן נושן ומלווה באיורים רכים בצבעים עדינים של ולי מינצי.
יש לקוות שספר זה ימצא את מקומו בבתים רבים וילדים רבים יחזרו להינות מהעושר הגדול הטמון במקורות היהודים העתיקים.
נציין עוד שהספר זכה בפרס אקום לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים (ציטוט מגב הספר):
מִתּוֹךְ נִמּוּקֵי הַשּׁוֹפְטִים: "הָאַגָּדוֹת נִכְתְּבוּ בְּלָשׁוֹן פְּשׁוּטָה, נְהִירָה, סִפּוּרִית וּנְעִימָה, לֹא מִתְיַלֶּדֶת וְלֹא מִצְטַעֲצַעַת, וְהַמַּחְשָׁבוֹת וְהַהֶעָרוֹת הַמְּלַוּוֹת אוֹתָן מַעֲשִׁירוֹת אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד... לְדַעְתֵּנוּ, סְמִיט הִתְמוֹדְדָה הֵיטֵב עִם הָאֶתְגָּר שֶׁהִצִּיבָה לְעַצְמָהּ, וְהִצְלִיחָה לִיצֹר מַאֲרָג עַדְכָּנִי וּמוֹשֵׁךְ לֵב שֶׁל אַגָּדוֹת, לִשְׁאֹב מְעַט מִן הַיָּם הָאַדִּיר שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית וְלָצֶקֶת לִכְלִי חָדָשׁ." - חַיִּים בְּאֵר, מַאיָה בֵּזֵ'רָנוֹ, אֲבִירָמָה גּוֹלָן"
 |
| האגדות שלנו - שהם סמיט |
להלן דוגמה לדף מהספר (באדיבות ההוצאה). לחצו להגדלה
 |
| עמוד לדוגמה |
האגדות שלנו
אוצר האגדה העברית לילדים
שהם סמיט
איורים: ולי מינצי
הוצאת דביר
תשע"א 2011
128 עמודים
הספר השני, אגדתא, נכתב על ידי שמוליק פאוסט. ספרי עיון רבים מתחילים את דרכם באחת משתי האפשרויות הבאות: פישוט של עבודת דוקטורט, או כינוס ואיסוף והרחבה של טורים שבועיים. אגדתא, שייך לסוג השני והוא מקבץ מבחר טורים שפורסמו במהלך כמה שנים בעיתון מקור ראשון (בו פאוסט משמש כעורך מדור הספרות). כינוס המאמרים ועריכתם מאפשר חלוקה לנושאים והתבוננות באגדות שונות ולפעמים בעלי מסר שונה, על נושא אחד. גם פאוסט מתייחס לעבודתו של ביאליק ומצטט ממנו: "אני הייתי רוצה שהבחורים שלנו והמורים שלנו יהיו מצויים יותר אצל האגדה שלנו וישתדלו לקרוא את הטכסט בעינים חדשות ולשאול את עצמם כל פעם: הנה יש כאן רעיון... לאיזה מושג של זמננו מכון הרעיון הזה..."
כדרכם של טורים עיתונאיים, המאמרים קצרים (המחבר מתייחס לכך במפורש בהקדמה לספרו ומתאר את ההבדלים בין הספר לבין מחקר אקדמאי מסודר, הדורש כתיבה שונה לחלוטין, השוואה מתודית של מקורות מקבילים ועוד), ברורים, מעלים שאלות ודילמות הלכתיות ומוסריות ומדגישים גם את מקומה של האגדה בספרות חז"ל ומלווים בגוון דק של הומור. ניתן לקרוא את המאמרים ללא סדר מסוים, ניתן לקרוא אותן לפי נושאים, אך בעיקר רצוי וניתן גם להשתמש בהם כמעין שער לעיסוק במעשה מסוים (למשל, למעשי אלישע בן אבויה ותנורו של עכנאי, נכתבו ספרים שלמים וארוכים, וברור שמאמר של עמודים בודדים מהווה רק קמצוץ מהעיסוק במעשים אלו).
בתור דוגמה לעיון נביא את הפרק העוסק במעשה הבא (כתובות ס"ט)
"שלח ליה רב ענן לרב הונא הונא חברין שלם כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה עישור נכסי הוה יתיב רב ששת קמיה אמר ליה זיל אימא ליה ובשמתא יהא מאן דלא אמר ליה ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא אזל רב ששת לקמיה דרב ענן אמר ליה מר רבה ורב הונא רביה דרבה ושמותי שמית מאן דלא אמר ליה ואי לאו דשמית לא הוה קאמינא ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא א"ל חזי מר היכי שלח לי רב הונא ענן ענן ועוד מרזיחא דשלח לי [לא ידענא] מאי ניהו א"ל אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה א"ל הכי והכי הוה מעשה אמר ליה גברא דלא ידע מאי ניהו מרזיחא שלח ליה לרב הונא הונא חברין".בתחילת כל אגדה מופיע עמוד הקדמה קצר המהווה מעין פרומו מעורר תיאבון לאגדה עצמה (לעיתים בסוף ההקדמה תהיה הפניה להערה בסוף הספר, בה יופיעו הפניות מדויקות לספרים אחרים העוסקים באותה אגדה). האגדה עצמה מופיעה כבר מתורגמת מארמית לעברית (ישירות בתרגום, כנראה לא להאריך את הספר יותר מדי בהבאת המקור כלשונו). לאחר מכן מופיע הסבר בעברית פשוטה של הסיפור ושל ההתרחשויות השונות בו. הפרק הבא נותן רקע על האישים השונים המופיעים בסיפור. מי הם היו ומה מעמדיהם. לאחר מכן עוסק פאוסט בניתוח עצמו, מה חשב רב הונא, מה חשב רב ענן. בסיום מנסה פאוסט לבדוק האם האגדה עצמה מנסה להגיד לנו רק עד כמה צריך להיזהר בכבודם של חכמים, או האם גם ברמיזה דקה, מנסה לומר לנו שלמרות הזהירות הנדרשת, תגובתו של רב הונא, עד כדי נידוי, הינה מוגזמת.
והנה רעיון: בפעם הבאה שאתם נתקלים במבצע 1+1 ודומיו, ריכשו את שני הספרים הנ"ל, כך שכל המשפחה תוכל להינות מהעושר הטמון באגדות חז"ל, מגיל 3 ועד 120.
 |
| אגדתא - שמואל פאוסט |
אגדתא
סיפורי הדרמה התלמודית
שמואל פאוסט
הוצאת דביר
תשע"א 2011
498 עמודים
