הספר ותצא דינה של חיים חיון עוסק בפרק אחד בפרשת וישלח הידוע כמעשה דינה. בפרק ל"ד מסופר על דינה שיצאה לראות בבנות הארץ. דינה נחטפת על ידי שכם בן חמור נשיא החוי ונאנסת בעינויים. באופן מפתיע, לאחר האונס, שכם מתאהב בנערה, ורוצה לשאתה לאשה בצורה חוקית ומהוגנת. שכם וחמור באים אל יעקב לדון בתנאים. בני יעקב דורשים מכל אנשי שכם למול את עורלתם ולאחר שלושה ימים שמעון ולוי באים על העיר, מחריבים אותה ומשחררים את דינה. יעקב נוזף בבניו, בניו עונים לו והפרשה נגמרת בשתיקה.
קיצור הדברים בתורה, מעשם החמור של שמעון ולוי, תגובתו הפאסיבית של יעקב גם למעשה החטיפה עצמו וגם למעשה של בניו והסיום הלא ברור של הפרשה גורמים לקשיים בהבנתה. הספר המסכם את עבודת הדוקטורט של המחבר, אוסף את המקורות השונים הדנים בנושא ומציג אותם.
הספר נוקט בשיטת ביקורת המקרא ומנסה לשחזר את מרכיביו. כך פותח חיון את ספרו:
למצער, עיסוק זה במקורות המהווה את ליבה של תורת חקר המקרא המודרני (המכונה גם ביקורת המקרא) לוקה בחסר, שכן הוא עוסק רק במציאת המקורות השונים ולא בפרשנותם. גם אם נניח שכותב הסיפור הוא מאוחר מאד והוא לקח חומרים מסיפורים אחרים, מה הייתה כוונתו ומה הוא בא ללמדנו ולמה כתב כמו שכתב? על שאלות אלו ביקרות המקרא כלל אינה מתיימרת לענות וחיון עונה עליהן רק באופן חלקי ובצורה המאמצת את הקורא למצוא פרשנויות אלו בחלקי הספר השונים.
לדוגמה, המחבר מציין ובצדק, שמעשה דינה, הוא המשך רביעי של שלושה מעשים בהם אחת מהאמהות נלקחת לבית שליט זר (שרה ופרעה, שרה ואבימלך, רבקה ואבימלך), עומד על ההבדלים בין המקרים (דינה היא היחידה שאכן נלקחת וכבודה מחולל), אולם לא מציע משהו חדש מעבר לציון עובדות אלו. גם ציון המקומות בהם יש צדדים של "מידה כנגד מידה" במעשה מפורטים בהרחבה ומוסברים, אולם לא באים לכדי אמירה מגובשת אחת. במקומות אחרים, המחבר מתייחס לדברי יעקב לשמעון ולוי בפרשת ויחי לפני מותו, כבאים על מעשה שכם, ומתעלם מכך שפרשנים רבים רואים דברים אלו כבאים על מכירת יוסף, בעוד שלמעשה נאלץ יעקב בעקיפין להודות שבניו צדקו (וגם עצם העובדה שזכות המילה האחרונה בסיפור שמורה לשמעון ולוי מראה שמחבר המעשה אולי סובר שהצדק איתם), ובדיון על חומרת העונש לא מזכיר המחבר כלל, את הדין המהווה דגם לעונש (או יותר נכון, מעשה דינה מהווה דגם לדין) של עיר הנידחת, עליו כבר עמדו מספר מפרשים.
לאור זאת, נראה שלספר חסר פרק מסיים האוסף את כל המקומות ומציע פרשנות וקריאה מלאה במעשה. החל מאפיון הדמויות ההיסטוריות, דינה כממשיכה של האמהות, מצבו הפוליטי של יעקב כראש משפחה קטנה וחסרת הגנה (לאחר עזיבתו של עשו על גדודיו לארץ שעיר), מדוע דינה בכלל יצאה, איפה היו כל האחים, מה הפאסיביות של יעקב באה ללמדנו, מדוע ראובן הבכור נעדר מהמעשה (בדומה ובשונה למה שיקרה במעשה בלהה ובמכירת יוסף). כל אלו הן שאלות בגוף המעשה ועליהן הספר היה צריך להציע תשובה, אבל לאמיתו של דבר, הצגת המעשה כמנותק מחיי יעקב אינה אפשרית, ומעשה דינה הוא רק אפיזודה אחת בשאלה העיקרית באמת, עליה ייתכן וצריך לכתוב ספר נוסף, מדוע היו ליעקב אבינו צרות רבות כל כך (נולד שני, גניבת הברכות, בריחה מלבן, נשיאת האשה שלא רצה, בעיות עקרות עם רחל, בעיות ובריחה מלבן, מאבק במלאך, בעיות עם עשו, מעשה שכם, מעשה בלהה, מותה המוקדשם של רחל והשיא במכירת יוסף ובהפיכתו של יעקב למת חי למשך שנים רבות), ומה עלינו ללמוד מכך.
ותצא דינה
קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו
חיים חיון
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
176 עמודים
קיצור הדברים בתורה, מעשם החמור של שמעון ולוי, תגובתו הפאסיבית של יעקב גם למעשה החטיפה עצמו וגם למעשה של בניו והסיום הלא ברור של הפרשה גורמים לקשיים בהבנתה. הספר המסכם את עבודת הדוקטורט של המחבר, אוסף את המקורות השונים הדנים בנושא ומציג אותם.
הספר נוקט בשיטת ביקורת המקרא ומנסה לשחזר את מרכיביו. כך פותח חיון את ספרו:
"רבים הם חוקרי המקרא שפתחו את דיונם בפרק ל"ד שבבראשית בהצהרה על הקושי הניצב בפני המבקשים לנתח פרק זה ולהתחקות אחר מרכיביו. היו מי שטענו שזה הפרק הקשה ביותר לניתוח בתורה כולה ואף הצהירו שנדמה שלעולם לא וכל המחקר המקראי לשחזר את מרכיביו".לאחר מכן חיון עובר לתאר את הקשיים, מציע קריאה בספר ומסכם בעמוד 48 שמרבית הקשיים אין בהם ממש. מכאן ואילך עובר המחבר לדון במקביליות לסיפור בספר בראשית עצמו, בשאר ספרי התורה, הנביאים ובספרות החיצונית וההיסטוריונית של ימי בית שני. כאשר יש מקומות בהם ההקבלה בולטת ובפרט מעשה אמנון ותמר. במעשה זה המופיע בספר שמואל, אמנון התאהב עד כלות באחותו למחצה, תמר, אולם בניגוד לשכם, לאחר שהוא מבצע בה את זממו בצורה המתוארת כאכזרית במיוחד, הוא שונא אותה וזורק אותה. זוהי דוגמה חמורה ולעומתו שכם נראה כמעט כצדיק, שאמנם חטא וכשל בעוון חמור, אולם לפחות מוכן לשלם על מעשיו, בצורה הראויה ולקחת את דינה לאשה. מקורות אחרים הם בעלי דמיון מועט יותר, לפעמים עד כדי מילה או ביטוי המופיעים בהם למשל ההקבלה למעשה עכן (עמודים 87-88) שנראית קלושה למדי, בעיקר לאור העובדה שהמחבר לא מביא, פרט להקבלות, משמעות כלשהי להקבלות אלו היכולות לשפוך אור נוסף על הסיפור.
למצער, עיסוק זה במקורות המהווה את ליבה של תורת חקר המקרא המודרני (המכונה גם ביקורת המקרא) לוקה בחסר, שכן הוא עוסק רק במציאת המקורות השונים ולא בפרשנותם. גם אם נניח שכותב הסיפור הוא מאוחר מאד והוא לקח חומרים מסיפורים אחרים, מה הייתה כוונתו ומה הוא בא ללמדנו ולמה כתב כמו שכתב? על שאלות אלו ביקרות המקרא כלל אינה מתיימרת לענות וחיון עונה עליהן רק באופן חלקי ובצורה המאמצת את הקורא למצוא פרשנויות אלו בחלקי הספר השונים.
לדוגמה, המחבר מציין ובצדק, שמעשה דינה, הוא המשך רביעי של שלושה מעשים בהם אחת מהאמהות נלקחת לבית שליט זר (שרה ופרעה, שרה ואבימלך, רבקה ואבימלך), עומד על ההבדלים בין המקרים (דינה היא היחידה שאכן נלקחת וכבודה מחולל), אולם לא מציע משהו חדש מעבר לציון עובדות אלו. גם ציון המקומות בהם יש צדדים של "מידה כנגד מידה" במעשה מפורטים בהרחבה ומוסברים, אולם לא באים לכדי אמירה מגובשת אחת. במקומות אחרים, המחבר מתייחס לדברי יעקב לשמעון ולוי בפרשת ויחי לפני מותו, כבאים על מעשה שכם, ומתעלם מכך שפרשנים רבים רואים דברים אלו כבאים על מכירת יוסף, בעוד שלמעשה נאלץ יעקב בעקיפין להודות שבניו צדקו (וגם עצם העובדה שזכות המילה האחרונה בסיפור שמורה לשמעון ולוי מראה שמחבר המעשה אולי סובר שהצדק איתם), ובדיון על חומרת העונש לא מזכיר המחבר כלל, את הדין המהווה דגם לעונש (או יותר נכון, מעשה דינה מהווה דגם לדין) של עיר הנידחת, עליו כבר עמדו מספר מפרשים.
לאור זאת, נראה שלספר חסר פרק מסיים האוסף את כל המקומות ומציע פרשנות וקריאה מלאה במעשה. החל מאפיון הדמויות ההיסטוריות, דינה כממשיכה של האמהות, מצבו הפוליטי של יעקב כראש משפחה קטנה וחסרת הגנה (לאחר עזיבתו של עשו על גדודיו לארץ שעיר), מדוע דינה בכלל יצאה, איפה היו כל האחים, מה הפאסיביות של יעקב באה ללמדנו, מדוע ראובן הבכור נעדר מהמעשה (בדומה ובשונה למה שיקרה במעשה בלהה ובמכירת יוסף). כל אלו הן שאלות בגוף המעשה ועליהן הספר היה צריך להציע תשובה, אבל לאמיתו של דבר, הצגת המעשה כמנותק מחיי יעקב אינה אפשרית, ומעשה דינה הוא רק אפיזודה אחת בשאלה העיקרית באמת, עליה ייתכן וצריך לכתוב ספר נוסף, מדוע היו ליעקב אבינו צרות רבות כל כך (נולד שני, גניבת הברכות, בריחה מלבן, נשיאת האשה שלא רצה, בעיות עקרות עם רחל, בעיות ובריחה מלבן, מאבק במלאך, בעיות עם עשו, מעשה שכם, מעשה בלהה, מותה המוקדשם של רחל והשיא במכירת יוסף ובהפיכתו של יעקב למת חי למשך שנים רבות), ומה עלינו ללמוד מכך.
ותצא דינה
קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו
חיים חיון
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
176 עמודים
