תשובות לחידון מקץ

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת מקץ. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....






עוד קצת....






ועוד קצת....






מתחילים

• יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל מרמז לפסוק ל"ג בפרק מ"א: "וְעַתָּה יֵרֵא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
• הריסון פורד וקלי מקגיליס הם השחקנים הראשים בסרט העד ומרמזים לפסוק ג' בפרק מ"ג: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא-תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם"
• אילן היוחסין הוא הקידוד העברי לקוד מורס. צורת האילן מדגימה את יעילות הקוד. אותיות שכיחות בשפה מקבלות קוד קצר ביותר. קוד המורס שימש עשרות רבות של שנים כדרך להעברת הודעות, אולם לאחרונה בעקבות החידושים הדיגיטליים נזנח כליל. קוד המורס מרמז על כינויו של יוסף "צפנת פענח".
• הגביע מרמז לגביעו של יוסף שהוחבא באמתחת בנימין (מ"ד ב)
• זה יהיה בצרפתית מרמזל על הביטוי ca va ובעברית "שבע" - (מ"א כט): "הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
• חודש הפוך מרמז לדברי יהודה (מ"ג י): "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי-עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם" לולא הפוך יוצא אלול.
• יוסף והמן מרמז על הביטוי ויתאפק (מ"ג לא): "וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם" המופיע גם במגילת אסתר ביחס להמן.
• החצי במפת מצרים מרמז לביטוי (מ"ב א): "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ"
• האיקס על האצבע מרמז לדברי פרעה (מ"א מד): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
• התכשיט על הצוואר הוא רביד (מ"א מב): "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ"
• חלק מהסדר הכוונה למילה מגיד המופיעה בדברי פרעה (מ"א כד): "וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי"
• נכד של נכד - הביטוי העברי לצאצא הוא חימש, מילה המופיעה בפרשה (מ"א לד): "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע"
• תיבת האוצר היא המטמון (מ"ג כג): "וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל-תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת-שִׁמְעוֹן"
• המפתח (KEY) האות N (אין) והמספר חמישים מרמזים לביטוי (מ"א מט): "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר"
• עץ או חיים מרמז לביטוי קורות (מ"ב כט): "וַיָּבֹאוּ אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל-הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר"
• הבוטנים הם חלק מהשי אותו שולח יעקב ליוסף (מ"ג יא): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"
• האיש הרוחץ פנים מרמז על יוסף (מ"ג לא): "וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם"

תפזורת לחנוכה

בעמוד תמצאו שלוש תפזורת לחנוכה. בתפזורת הראשונה מסתתרות ארבעים מילים (ומונחים) מהחג, ניתן להיעזר ברשימת המילים. ניתן להוריד ולשמור את התפזורת ולהדפיסה. הקובץ ברזולוציה גבוהה.

תפזורת לחנוכה

רשימת המילים:

חנוכה, נרות, שמש, אור, נס, גדול, היה, פה, מכבים, רומאים, בית המקדש, כד קטן, חנוכיה, מנורה, שמן, סופגניות, סביבון, לביבה, טבת, כסלו, ראש חודש, על הנסים, אגוזים, יהודה, שמונה ימים, שמן זית, כהן גדול, חשמונאים, מתתיהו, יוחנן, יונתן, אלעזר, שמעון, חג האורים, פיל, אנטיוכוס,  אמאוס, בית חורון, מודיעין, חנה ושבעת בניה.

עברו כמה שנים וגם ישי עשה תפזורת. תהנו.

תפזורת לחנוכה

בתפזורת הבאה יש למצוא כמה שיותר פעמים את המילה חנוכה. יש יותר מ-25!

תפזורת לחנוכה

ועוד תפזורת דומה, הפעם עם המילה שמן, שמופיעה יותר מארבעים פעמים!

תפזורת לחנוכה

עוד חידות לחנוכה

לדף הראשי של חנוכה

לוחות הברית

לוחות הברית - בסוף פרשת משפטים אנו מתוודעים לראשונה ללוחות האבן עליהם כתובים דברי הברית (פרק כ"ד יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". יותר מאוחר בחומש דברים משה מכנה את הלוחות בשם "לוחות הברית" (מקור 6 למטה). במאמר זה נעיין במספר נושאים הקשורים ללוחות הברית.

המקורות בתורה:

פרט למקור שציינו בפרשת משפטים, מופיעים גם המקורות הבאים המתייחסים ללוחות:
1)    ספר שמות פרק לא יח - "וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים"

2)    ספר שמות פרק לב טו-טז: - "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת"

3)    ספר שמות פרק לד א: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" ובפסוק ד' שם: "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם משֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים"

בפסוקים ה-כה מופיעות י"ג מידות, אזהרות על עבודה זרה ומצוות השבת והרגלים (בצורה דומה למה שמופיע בפרשת משפטים) ולאחר מכן חוזרים לנושא הלוחות בפסקום כז-כח: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים"


המקורות הבאים מופעים בחומש דברים
4) ספר דברים פרק ד יג :"וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים"

5) דברים פרק ט ט'-יז:

"בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר-כָּרַת ה' עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי: וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת-שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל: וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן ה' אֵלַי אֶת-שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית: וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן-הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹקיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶתְכֶם: וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם"

6) בדברים פרק י  פסוקים א-ה:

"בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי: וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'"

בתנ"ך מופיעים עוד מספר מקורות במלכים ודברי הימים (פסוק זהה)
7) מלכים א' ח ט: "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לחות הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"


מי כתב את הלוחות?
ברור מהכתובים כי את הלוחות הראשונים כתב ה' בעצמו. הלוחות הם ניסיים ולפי המשנה באבות הוכנו כבר מבריאת העולם (פרק ה' משנה ו): "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות , ואלו הן , פי הארץ , ופי הבאר , ופי האתון , והקשת , והמן , והמטה , והשמיר , והכתב , והמכתב , והלוחות . ויש אומרים , אף המזיקין , וקבורתו של משה , ואילו של אברהם אבינו . ויש אומרים , אף צבת בצבת עשויה". ניסים אחרים שהיו בלוחות הם שהאותיות נראו היטב משני צדדי הלוחות ושהאותיות היו חוקקות לכל עובי הלוחות והאותיות מם סופית וסמך, שהן חלולות, עמדו ולא נפלו.
בלוחות השניים המקורות ברורים פחות. מפורש בכתובים שהלוחות לא היו ניסיים, אלא נחצבו על ידי משה ועלו עמו ההרה, אולם לגבי הכתיבה עצמה ניתן לפרש לפי מקור 3 (שמות ל"ד כ"ה) כי המילה ויכתב מוסבת על משה או על ה'. בחומש דברים במקור מספר 6 המילה ויכתב חייבת להיות מוסבת על ה' (מאחר ובכל שאר הפיסקה משה מדבר בגוף ראשון).


מה כתוב על הלוחות?
בלוחות הראשונים לא ידוע לנו כלל מה כתוב בהם (רק ידוע שהלוחות הם לוחות אלוקיים וגם המכתב הוא אלוקי) אולם תוכנו לא מפורש. בלוחות השניים מפורש שיכתבו אליהם אותם הדברים שהיו בלוחות הראשונים ושאלו הם עשרת הדברים. שימו לב שהביטוי עשרת הדברות אינו מופיע בתורה (הוא מופיע בתלמוד הבבלי). דיבְּר הוא זכר ולא נקבה ואכן אנו אומרים הדיבר הראשון, הדיבר השני וכו' (האת ב' דגושה) ובכל מקרה התורה מציינת עשרת הדברים (ב' רפה ואינה דגושה) ולכן אולי היה צריך לומר הדבר הראשון, הדבר השני וכו'... לאחרונה ראיתי שכותבי מאמרים החלו לחזור לביטוי המקראי "עשרת הדברים".

הגמרא בירושלמי (שקלים י"ד) מביאה עניינים נוספים בכתיבת הלוחות:

"כיצד היו הלוחות כתובים ר' חנינה (בן אחיה ר' יהודה) בן גמליאל אומר חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה הה''ד "ויכתבם על שני לוחות אבנים" חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה ורבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה הה''ד "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה ר''ש בן יוחאי אומר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה דכתיב "ויכתבם על שני לוחות אבנים" עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה דכתיב "מזה ומזה הם כתובים" "

אנו מכירים היום בעיקר את הדעה הראשונה, שהדברים חולקו לשתי מחציות. חמישה דברים בכל צד, אולם דעת רבנן (שהם הרוב) סוברת כי הלוחות היו עותקים מושלמים. מאחר והלוחות נועדו לכריתת ברית, הרי שכל לוח הכיל את כל הברית, ולמעשה אלו היו שני עותקים. עותק אחד לבני ישראל ועותק אחד של ה' (שאכן נשמר בארון שבמשכן ובמקדש מבלי שראתה אותו עין אדם יותר). דעות אחרות מכפילות עוד פעמיים את מספר הפעמים שהדברות היו כתובות.


במאמר מוסגר נציין שהחלוקה המקובלת של הדברות המחלקת בין "אנכי ה'", ובין "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" לשני דיברים, ייתכן ואינה נכונה. צורת הכתיבה בתורה, כוללת את הפסוקים האלו בתוך פרשיה אחת ודווקא הדיבר האחרון של לא תחמוד, מופיע פעמיים בשתי פרשיות שונות ונראה כשני דיברים שונים.  בגירסת עשרת הדברים בפרשת ואתחנן הציווים שונים והם לא תחמוד, ולא תתאווה ומשם נראה שאכן אלו שני דיברים שונים. הבדלים אלו מתבטאים בשתי הכתיבות של עשרת הדרים בתורה, המכונות הטעם העליון והטעם התחתון (השטעמים השונים אינם העיקר אלא הם נובעים מהחלוקה השונה של הפסוקים).

כמו כן יש דעה שעל הלוחות הראשונים היה כתוב נוסח הדברים המופיע בפרשת ויתרו ובלוחות השניים שנשתמרו היה כתוב נוסח הדברים בפרשת ואתחנן ולכן לעיתים נמצא את הכיתוב "שמור את" ליום השבת (הדיבר הרביעי) ולא "זכור את". מאחר ורוב הלוחות מפרידים את הדיבר הראשון לשניים, לא ניתן לבדוק תאוריה זו לגבי הדיבר של "לא תתאווה" וגם תוספת האותיות ו' לפני הדיברים הקצרים לא מופיעה. הרחבה בנושאים אלו ראו במאמר על לוחות הברית בבתי הכנסת בגרמניה מאת פרופ' מאיר שוורץ.

צורת הלוחות
צורת הלוחות אינה מפורטת במקרא כלל ואנו נדרשים לגמרא העוסקת בנושא זה במספר מקומות ובסופו של דבר יש שתי דעות:

בבלי מסכת בבא בתרא יד א, (וכן בירושלמי מסכת שקלים כה א, ובמדרש רבה במדבר פרשה ד פסקה כ): "והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון". הלוחות הם בצורת ריבוע שארוכו 6 טפחים (אמה), ועובין שלושה טפחים. חיבור הלוחות אחד לשני יוצר קוביה מושלמת שאורך צלעה 6 טפחים. לעומת זאת בירושלמי מסכת סוטה (לו א) ובמדרש תנחומא (כי תשא פרק לז) נאמר כי אורכן היה ששה טפחים ורחבן רק שלשה, מה שמקנה להם צורה מלבנית.
ייתכן שהצורה קשורה גם למה שהיה כתוב על הלוחות האם על כל לוח היו כתובים חמישה או עשרה דיברים.
בשתי הדעות צורת הלוחות הינה רבועה ולמרות זאת אנו רגילים לראות את הלוחות עם קצה מעוגל.

הקצה המעוגל של הלוחות הגיע כנראה מהאומנות הנוצרית. לא נראה שיש עניין תיאולוגי בהוספת הקימור, אלא יותר ענין ארכיטקטוני (הלוחות מזכירים את החלונות בבתי התפילה) או אומנותי ליצור צורה המושכת יותר את העין. גם בבתי כנסת רבים מופיעה צורה מעוגלת של הלוחות למרות שבשנים האחרונות יש חזרה יותר ויותר ללוחות מלבניים (אך לא ללוחות רבועיים, אלא אם נניח שמה שמוצג בתור שני לוחות הוא בעצם לוח אחד בלבד)


לוחות הברית מבית הכנסת בעיר לער (Leer)
בית הכנסת הגדול בעיר לער (צפון גרמניה סמוך לגבול עם הולנד), נשרף כמו מאות בתי כנסת אחרים בגרמניה בליל הבדולח ט"ו בחשוון התרצ"ט (9 לנובמבר 1938). את חזית בית הכנסת עיטרו שני לוחות שיש כבדים עליהם היו חקוקים עשרת הדברות (בצד שמאל למעלה בתמונה)

בית הכנסת בעיר לער בגרמניה. נבנה בשנת 1885 נשרף בשנת  1938

בית הכנסת נשרף כליל ושומרים נאצים (בתמונה נראים בבירור שלושה שומרים בפתח בית הכנסת) מנעו  את אפשרות כיבויו.

בית הכנסת בעיר לער בגרמניה בליל השריפה

בית הכנסת בעיר לער למחרת ליל הבדולח. הנאצים מונעים אפשרות כניסה לבית הכנסת

יחיאל הירשברג שהיה אז ילד בן 12 חזה בשריפת בבית הכנסת ומתאר את המאורע: "לעולם לא אשכח את היום הנורא בו נשרף בית הכנסת. גדלתי בעיירה לער, בה היו 300 יהודים. אבי היה מנהל בית הספר וראש הקהל. בלילה ההוא גררו את משפחתנו, תוך כדי מהלומות, לרחבה שלפני בית הכנסת כדי שנחזה בשריפתו. הנאצים איימו עלינו שאם נסב פנינו מהמראה, הם ישליכו אותנו לאש. פרצתי בבכי, כשראיתי כיצד בית הכנסת נשרף. ואז זעקה אמי: 'יחיאל, אל תבכה! אפשר לשרוף בית כנסת אבל לעולם הם לא יוכלו לשרוף את האמונה! היה גאה באמונתך, ואל תבכה' לאחר מכן ריכזו את כולנו בבית השחיטה המקומי, לקחו את הגברים ואת הנשים למחנות ריכוז. הורי ניספו באושוויץ, אני ואחי הצלחנו להגיע לארץ בחנוכה 1939".

בשנת 1982 סיירו יחיאל ויהודית הירשברג בעיר לער עם משלחת של 60 יהודים נוספים שהוזמנו על ידי "החברה לשיתוף פעולה בין נוצרים ליהודים" באחד הערבים אמר הכומר אודו גרונוולד, ראש הארגון, ליחיאל שיש לו הפתעה עבורם. הכומר אודו סיפר על אשה שהתוודתה לפני מספר שנים כי בעלה לקח לוח שיש מבית הכנסת של היהודים לגינתו. הכומר אסף אליו את לוח השיש וגילה לתדהמתו כי על צדו השני של הלוח חקוקה המחצית הראשונה של עשרת הדברות. אותו גרמני לקח את הלוח, ציפה אותו בזפת, הפכו לצידו השני, והניחו בגינתו. מאז המתין הלוח אצל הכומר. יחיאל זיהה מייד את הלוח וביקש מהכומר לתת לו אותו על מנת שיוצב מחדש בבית הכנסת "איחוד שיבת ציון" בית הכנסת של יוצאי גרמניה בתל-אביב, בו התפללתי בילדותי. הלוח הוצב בטקס מרגש, הזכור לי במעורפל מילדותי, בהשתתפות הכומר ושגריר גרמניה בישראל בשנת 1984 והוא מוצב בבית הכנסת (רחוב בן יהודה 86 בתל-אביב) עד היום. למרות שלוח השיש נוקה, הזפת חדרה לתוך האבן ומראה לוח השיש הוא שחור. גורלו של צד שמאל של לוחות הברית אינו ידוע.

תודתי ליחיאל וליהודית הירשברג שנתנו לי את הרשות להשתמש בחומרים המצויים אצלם.

לדף הראשי של פרשת משפטים

יחיאל הירשברג ליד לוח השיש שהוצב מחדש בבית הכנסת איחוד שיבת ציון

לוחות הברית באומנות
לוחות הברית משמשים כפריט עיצובי בבתי כנסת רבים. לעיתים מחוץ למבנה ולעיתים בתוך המבנה ובעיקר מעל ארון הקודש, או רקומים על הפרוכת המכסה את פתח ארון הקודש או כלוח כסף המונח על ספר התורה.

לוחות הברית בבית כנסת בטבריה

לוחות הברית

לוחות הברית - לוח כסף המונח על ספר תורה

בעיר בת ים (בסימטה היוצאת מרחוב אנה פרנק) מוצב פסל מעניין של הפסל אבנר בר חמא, המציג את לוחות הברית ומוטיבים יהודים נוספים

פסל לוחות הברית בבת ים של אבנר בר חמא

חידות לפרשת וישלח

בחידות לפרשת וישלח, חידות ציורים וחידות מילוליות הקשורות לנושאים שנוים בפרשה. החידות מתאימות לכל גיל, אולם קיימת גריסה מיוחדת לילדים הכוללת רק את החידות הקלות ובצירוף המקורות מהפרשה. מומלץ להדפיס ולפתור ביחד סביב שולחן השבת. במוצאי שבת ניתן להיעזר בדף התשובות.

חידות לפרשת וישלח

חידות לפרשת וישלח

חידות נוספות לפרשת וישלח:

מהו האבר הבא בסדרה?
70 40 40 40 6 40 70 40 200 40 ...


חידה שנייה:
מהו המאכל האהוב בפרשה?
(הפתרונות בתחתית העמוד)

מאמרים נוספים לפרשת וישלח

יעקב חוזר לארץ כנען - לוקה גיאורדונו (~1680)

 תשובות
החידה הראשונה הובילה לפסוק בפרק ל"ב טו: "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים". כל המילים מסתיימות באות מם. המספרים מייצגים את הגימטריה של האות הראשונה והאחרונה של כל מילה. הרצף ימשיך 40 40 6 40 7 40...

בתורה קיים פסוק נוסף בו כל המילים מסתיימת באות מם, במדבר כ"ט לג: "וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם".
האם יש קשר? בעל הטורים עונה שכן. מספר החיות שהביא יעקב לעשו מסתכם ב-550. בעל הטורים סופר את קורבנות המוספים על פני שנה שלמה ומגיע לאותו מספר. האם החישוב מדויק? מספר המוספים תלוי בסוג השנה ובמספר השבתות וראשי חודשים שיש בשנה. המספר יכול להיות קצת יותר או קצת פחות ואולי ממוצע שלו הוא בסביבות 550... שימו לב שהפסוק מופיעה ביום האחרון של סוכות - הושענא רבא, ושלצורך הענין שכל המילים יסתיימו במ' המילם כמשפטם שונה משאר ימי סוכות בהם כתוב כמשפט.
הפסוק לא יכול להיות במוסף של שמיני עצרת (הסוגר את כל פרשת המוספים) מאחר ושם מקריבים פר ואיל אחד בלבד (ולא רבים)...
להבדלים נוספים עיינו במאמר על קריאת התורה של סוכות.

בשאלה השנייה שאלנו מה המאכל האהוב בפרשה. עם כל האלופים המוזכרים בפרשה ברור שהמאכל האהוב הוא הפלאפל...

מאמרים נוספים לפרשת וישלח