פרשת שמות לילדים ונוער

דבר תורה לפרשת שמות - דבר התורה נערך על ידי בתי הדר לפי דפי עבודה שנלמדו בבית הספר.

דבר תורה לפרשת שמות יעסוק בסנה. הסנה היה דרך התגלותו של ה' אל משה,  דרך הסנה דיברו בפעם הראשונה כשה' בחר במשה להיות לשליחו.  למה דווקא בסנה? למה דווקא בצמח שפל שלא עושה כלום? וגם, למה דווקא בסנה בוער באש?
ישנם כמה הסברים לשאלות אלו:

"ולמה הראה לו הקב"ה למשה בעניין הזה? לפי שהיה משה מחשב בליבו ואומר: 'שמא יהיו המצרים מכלין את ישראל?' לפיכך הראהו הקב"ה אש בוערת ואינה אוכלת. אמר לו: 'כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, כך מצרים אין יכולים לכלות את ישראל". (שמות רבה, ב, י)

"אות כנגד מצרים וישראל, כי האויב נמשל לאש וישראל לסנה וכמו שהאש לא היה בוער את הסנה, כך לא יוכל האויב לכלות את ישראל" (חזקוני)

 שני הסברים אלו מבהירים את הנקודה למה הסנה בוער.  הם מסבירים שכמו שהאש לא אכלה את הסנה כך מצרים לא יוכלו לכלות את עם ישראל. הסבר נוסף מסביר את הנקודה למה דווקא בסנה.

"למה הקב"ה דיבר עם משה מתוך הסנה? כי הסנה קשה מכל האילנות שבעולם, וכל ציפור שנכנסת לתוכו אינה יכולה לצאת בגלל הקוצים, עד שנחתכת אברים אברים. כך היה שעבודם של ישראל במצרים – קשה מכל שעבוד בעולם" (מכילתא דרשב"י ,ריש שמות)

לפי ההסבר הזה הסנה נמשל למצרים והציפור לעם ישראל (לעומת המשל הקודם בו דווקא הסנה הומשל לישראל). עם ישראל נכנסו למצרים והתחילו לעבוד אותם, ולא יכלו לצאת ממצרים (כציפור שנלכדת בענפי הסנה).  וכמו הציפור שנחתכת אברים אברים, כך שיעבוד זה היה קשה מכל שעבוד בעולם. וגם הגאולה תהיה גדולה יותר, מאחר ובאופן טבעי לא הייתה אפשרות לצאת ממצרים.

בנוסף, כשמשה התקרב לסנה ה' אמר לו " של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא." במסכת ברכות פרק ט' כתוב "לא יכנס במקלו, ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו". מדובר במשנה על הצורה בה ראוי שאדם יכנס לבית המקדש, ללא מקלו, ללא נעליו, ללא תיקו, ויזהר להתנקות ממאבק הדרך. וכל זה בגלל קדושת בית המקדש. ה' מצווה על משה להוריד את נעליו מפאת קדושת המקום בו הוא עומד. לאחר מכן ה' יספר למשה שבאותו מקום ממש בני ישראל יעבדו את ה' כשיצאו ממצרים ולמעשה זהו הר סיני ומקום קבלת התורה ומכאן קדושתו.


דברי תורה נוספים לפרשת שמות

משה מול הסנה הבוער - לואי קומפורט טיפאני Louis Tiffany חלון מעוטר בבית האיחוד מונטקלייר ניו ג'רזי ארצות הברית

אנשים רגילים

לרגל י' בטבת, שני ספרים שקראתי השנה על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. שני הספרים עוסקים באנשים רגילים ולכן ההבנה הבסיסית היא שהגרמנים, למרות הכל, ברובם הגדול היו אנשים רגילים. הסיפור הראשון נהיה רב מכר והוא "לבד בברלין" הוא מספר את סיפורם של זוג אנשים פשוטים מהמעמד הנמוך, המזועזעים מנפילת בנם ומגיעים למסקנה כי היטלר לא מוביל את גרמניה לשום מקום חיובי. צעד המחאה היחידי שהם יכולים לחשוב עליו הוא כתיבת גלויות תעמולה והשארתן במקומות בולטים, תוך כוונה שגלויות אלו יועברו מיד ליד, יגיעו לתפוצה גדולה ויחוללו שינוי כלשהו. כמובן שבגרמניה של שנות הארבעים, ללא פייסבוק וטוויטר, ועם שליטת טרור מוחלטת ואווירת מלשנות ברחובות, שום גלויה לא מגיעה ליעדה (בני הזוג המפל הקדימו את זמנם בשבעים שנה) וכולן נמסרות למשטרה ומשם לגסטפו שפותחים במצוד. סופו של הספר ברור וידוע, אולם הדרך אליו פתלתלה. הספר ארוך, יש בו דמויות ודמויות משנה רבות, כל אחת מהן מוסיפה משהו להבנה על התקופה ועל האנשים שחיו בגרמניה ועל האווירה, אולם הסיפור המבוסס על סיפור אמיתי של אוטו ואליזה המפל, מראה שהיו גם אנשים רגילים, אנשים אחרים, בתקופת השואה ושפשוט לא היה שום דבר שהם יכלו לעשות. לעיתים נשמעת ביקורת על הנס פלאדה בכך שהוא מתאר את כל הזוועות כשייכים ל-"משטר" ואת כל הגרמנים כמסכנים. ביקורת זו נכונה בצורה חלקית, אולם רוב הדמויות המתוארות בספר מתוארות בצורה שלילית וככאלו ששמח להצטרף למשטר ולא רק סבלו ממנו.

* אזהרת ספוליר * - 
עלילת הספר כוללת נקודות מפנה רבות, אולם הסוף המר ברור מראש, דווקא נקודת האמצע של הספר, הנקודה בה האדם היחידי שהושפע מהגלויות של אוטו, קצין האס-אס שפיענח את המקרה (והשופל קשות תוך כדי, באופן המסמל את יחסו של גבלס לפאלאדה עצמו) מתאבד, היא הנקודה החזקה ביותר בספר ואפשר היה להפסיקו שם. המשפט שתוצאותיו כמובן ידועות מראש והמאסר הבאים מאחוריו באים בעיקר להראות שבגרמניה הנאצית, אפילו לבחור איך ומתי תמות אי אפשר

לבד בברלין

 לבד בברלין
הנס פאלאגדה
הוצאת ידיעות

הספר השני משלים את התמונה. אם לבד בברלין מראה שהיה מעט אנשים רגילים, שלא נכנעו למשטר הנצאי והעדיפו לשלם על כך בחייהם, כבחירה מוסרית טובה יותר מאשר לחיות, הספר "אנשים רגילים" של כריסטופר בראונינג, מראה בדיוק את התופעה ההפוכה, הנפוצה הרבה יותר של האנשים הרגילים שאימצו לחלוטין את הקו של המשטר. הספר עוסק ביחידה 101 של משטרת הסדר הגרמנית. אלו הם כוחות משטרה, לא לוחמים, בוודאי לא של אנשי אס-אס, שנמצאים בשירות מילואים בתקופת המלחמה. הספר מתאר בצורה מצמררת ופלסטית איך מילואימניקים אלו הפכו למכונת הרצח היעילה ביותר בשירות הפיהרר והרייך השלישי ואיך רק "בזכות" כוחות אלו, התאפשר חיסולה של יהדות אירופה. הספר אינו עושה הנחות. הוא פותח בצורה נוראה בתיאור פעולת ההרג הראשונה ולאט לאט ככל שפעולות ההרג, הרצח הגירוש והאקציות נמשכות, מעט המוסר (ולא היה הרבה מוסר להתחיל ממנו, אבל משהו היה) נעלם,  האנשים הופכים אדישים וירי ביהודים מטווח קרוב הופך להיות שגרתי כמו לערבב את הסוכר בקפה. אבל החוזק שבספר הוא החוויה הכמעט דומה שהוא מעביר לקורא. הקורא מתחיל מזועזע כולו מהתיאורים וההרג ולאט לאט, גם לקורא ההרג נראה בנאלי שגרתי ואפילו מובן בקריאת משפט כמו "בסוף נובמר הצטברו כ-200,000 יהודים המחכים בתור להשמדה" בנקודה זו הקורא תופס את עצמו מבועת ומזועזע אף יותר ולא מצליח להבין כלל איך זה קרה. קריאת הספר קשה ומטלטלת ולפעמים יש הרגשה שפושט בא להקיא.
בתקופה בה נשמעות לעיתים השוואות בין חיילי צה"ל לנאצים, וברמיזות שספר זה מעודד לכאורה את ההשוואה, קריאת הספר תראה עד כמה ההשוואה מגוחכת וחסרת בסיס.

אנשים רגילים

אנשים רגילים
כריסטופר בראונינג
ספרי עליית הגג וידיעות אחרונות

(נכתב בערב י' בטבת - יום הקדיש הכללי)

תפזורת לפרשת ויחי

בתפזורת הבאה לפרשת ויחי מסתתרות 15 מילים מהפרשה. אפשר למצוא את המילים ישירות בתפזרות, או להיעזר בשאלות או להיעזר ברשימת המילים עצמן המופיעה במהופך
חידות נוספות לפרשת ויחי

תפזורת לפרשת ויחי

הדף הראשי של פרשת ויחי

תשובות חידון יתרו

למי שטרם ראה את החידות עצמן נא לגשת לדף החידות לפרשת יתרו לאחר שניסיתים את כוחכם הינה הפתרונות המלאים. אם חשבתם על פתרון אחר, אנא הודיעו לי.

• אליעזר בן יהודה – רומז לבנו של משה אליעזר
• לפיד ושופר – קול השופר והלפידים במעמד הר סיני (שמות כ' טו): "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק"
• גבי גזית – רמז לפסוק (שמות כ' כב): "וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ"
• נשר – רמז לפסוק (י"ט ד): "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי"
• חמסה - חמסה היא אחת מהסגולות הידועות נגד אין הרע רמז לפסוק (י"ט ה): "וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ"
• ברווז - רומז לעור ברווז שאולי זה מה שקרה ליתרו כאשר נאמר עליו: "ויחד בשרו".
• גיגית כביסה ישנה מאד (מישהו עוד זוכר שהיו פעם כאלו) – רמז לציווי לעם לכבס את הבגדים לפני מעמד הר סיני.
• MCLX - האותיות המייצגות בספרות רומיותא את המפסרים אלף מאה חמישים ועשר רמז לפסוק (י"ח כא): "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"
• שופט - רומזן למשה רבנו ששופט את העם מערב עד בוקר.
• מד זוית - מכונה גם מד מעלות רמז לפסוק (כ' כג): "וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"
• שלושה כבדים אצל משה? – מצאנו שמשה היה כבד פה וכבד לשון, בפרשת בשלח במלחמת עמלק מסופר שידי משה כבדים, וגם יתרו אומר שלשפוט את כל העם כבד ממשה רבנו…
• בעל החרם? – החרם המפורסם ביותר ביהדות הוא חרם דרבנו גרשם – רמז לבנו הבכור של משה.
• X+X²+X³+X⁴ – רמז לפסוק מעשרת הדברות: "לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי"
• פוליגרף - מכונת אמת רומז לדיבר: "לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"
• נרות שבת – רומזים למצוות השבת בעשרת הדברות
• ברק אובמה רומז לפסוק (וגם השופר נזכר בו): "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה"