אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

חידות לפורים

בדף החידות לפורים תמצאו מיגוון חידות ודפים להדפסה ושעשוע בפורים. בתחתית העמוד, שאלות על מנהגי פורים בהצלחה וחג פורים שמח


חידות לפורים. התשובות מופיעות בסוף
  1. אשתו הראשונה של המלך
  2. על כמה מדינות מלך אחשורוש
  3. מלך מהודו ועד ...
  4. שם העיר בה התרחש סיפור המגילה
  5. זכור לטוב
  6. תפקיד חשוב בפרס
  7. רצו להרוג את אחשורוש
  8. החודש השלישי
  9. חלק מלבוש מרדכי
  10. חותמת מלכותית
  11. גובה העץ באמות
  12. שם במגילה המתחרז עם קרש
  13. מקום מושבו של מרדכי
  14. המלך יושב בחצר ה...
  15. מה אחשורוש הציע לאסתר
  16. במה נגעה אסתר
  17. היומן של המלך
  18. סבל מנדודי שינה
  19. סכום העסקה בין המן לאחשורוש
  20. והעיר שושן ....
  21. ליהודים הייתה ....
  22. אביו של מרדכי
  23. אבין של המן
  24. על מה רכב מרדכי
  25. באיזה שנה למלכות אחשוווש התחיל הסיפור
  26. איזו מדינה מודרנית מזוהה עם כוש
  27. שם נוסף של אסתר
  28. אחת מפעולותיו של המן
  29. בושם ידוע (ששימש להכנת שמן)
  30. כמה ימים ארך המשתה הגדול
  31. אביה של אסתר
  32. סבא רבא של מרדכי
  33. במה לא נגעו בכלל?
  34. כמה מצוות בפורים
  35. סריס הפילגשים
  36. ממה היתה עשויה הרצפה
  37. שם למגילה במגילה
  38. את ושתי חיסלו כדי למנוע ...
  39. שר ואבן בחושן
  40. מה מקור השם מרדכי
  41. אחד מסריסי אסתר
  42. אנשים רוכבי סוסים
  43. שומר הנשים
  44. המקור לשם אסתר הוא השם האלילי...
  45. מי רכב על סוס?
  46. מה נתן אחשוורוש להמן ואחר כך למרדכי?       
  47. מהן ששת המצוות שיש בפורים?
  48. מה דומה בין שרה אימנו ומגילת אסתר? 
  49. כמה פעמים מופיע שם ה' במגילה? 
  50. מה אמר המן ברחובות העיר?
  51. מה המילה הכי ארוכה שמופיעה במגילה ובכל התנ"ך?
והתשובות
  1. ושתי
  2. 127
  3. כוש
  4. שושן
  5. חרבונא
  6. סריס
  7. בגתן ותרש
  8. סיון
  9. עטרת זהב
  10. טבעת
  11. 50
  12. זרש
  13. שער המלך
  14. פנימית
  15. חצי המלכות
  16. ראש השרביט
  17. ספר הזכרונות
  18. אחשורוש
  19. 10000 ככר כסף
  20. צהלה ושמחה
  21. אורה ושמחה
  22. יאיר
  23. המדתא
  24. סוס
  25. 3
  26. סודן
  27. הדסה
  28. ויתאפק
  29. מור
  30. 180 יום
  31. אביחיל
  32. קיש
  33. ביזה
  34. 6
  35. שעשגז
  36. בהט
  37. פתשגן
  38. בזיון וקצף
  39. תרשיש
  40. מורדוך
  41. התך
  42. רמכים
  43. הגי
  44. עשתורת
  45. מרדכי
  46. טבעת
  47. מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה, קריאה מיוחדת בתורה, אזכרת הנס (על הניסים).
  48. המספר 127 משותף (127 מדינות ושרה חיה 127 שנים)
  49. אף פעם! שם ה' כלל אינו מופיע במגילה
  50. ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
  51. והאחשדרפנים (11 אותיות!)

שאלות מצחיקות לפורים. משחקי מילים לפורים
  1. איך יודעים שמרדכי היה שוער גרוע בכדורגל?     כי כתוב "ומרדכי יושב בשער המלך"
  2. איך יודעים שלא היו בתי שימוש בשושן הבירה?    כי כתוב "ויתאפק המן"
  3. איך יודעים שלהמן היתה צורה של כדור?            כי כתוב "והמן נבעת"
  4. מה המן אהב לאכול?                                    חמאה, כי כתוב "וימלא המן חימה"
  5. איך יודעים שהמן היה רזה?                            כי כתוב "איש צר... המן הרע הזה"
  6. מה המן אמר כששאלו אותו איך הוא מרגיש?      הוא ענה "תלוי"
  7. כמה מיטות היו בשושן הבירה?                         שש כי כתוב (א' ו): "גלילי כסף ועמודי שש מיטות"
  8. מה היה הסרט האהוב בשושן הבירה?               עשרת בני המן
חידות הוא והיא, או שינוי אותיות באדיבות עזרא מרום
  1. הוא שיכור,  היא מלכה
  2. היא- מירשעת , הוא מנשיאי   ישראל
  3. היא בת אביחיל,  הוא מארבעת המינים
  4. הוא- מזלו דגים, היא מתכת  זולה
  5. היא- פסולת החיטה, הוא- התנזרות מאכילה
  6. היא- פור,   קפד זנבו  והוא בן ארי
  7. היא מעיל, הוא חודש בשנה
  8. הוא- הפסקת שתייה ממכרת, היא קשורה  לפורים ולעצמאות
  9. הוא תיכנן  להתנקש בחיי המלך, היא שדה תעופה בארצנו
  10. הוא שמח, היא קול הסוס.
והתשובות
  1. שתוי,ושתי
  2. זרש,שזר
  3. הדסה,הדס
  4. אדר,ארד
  5. מוץ,צום
  6. גורל,גור
  7. אדרת,אדר
  8. גמילה,מגילה
  9. בגתן,נתב"ג
  10. צהל,צהלה
שאלות ותשובות על מנהגי חג הפורים מאת עזרא מרום


  1. מדוע נקראת המגילה בשם מגילת אסתר, ולא נקראה בשם מגילת מרדכי או הדסה?
  2. מדוע ה' בחר לעשות את נס הצלת היהודים על ידי אישה?
  3. מדוע נקרא החג בשם פורים בלשון רבים, ולא נקרא בשם חג הפור, על שם הפור?
  4. מדוע נקבעה לפורים המצווה לשתות יין רב?
  5. במה שונה פורים מיתר ימות השנה לענין הצדקה?
  6. מדוע נקבעה לפורים מצות משלוח מנות איש לרעהו, מאי נפקא מינה?
  7. מדוע נקבעה בפורים המצווה להרבות בסעודת פורים, ודווקא ביום?
  8. מדוע קוראים את המגילה פעמיים, גם בערב פורים וגם בבקר פורים?
  9. מדוע קוראים ביום פורים את פרשת עמלק מן התורה?
  10. מהו הלקח הנלמד מהסתר הפנים שהיתה בימי מרדכי ?
  11. מה למדים ממעשה רבה ששחט את ר' זירא (מסופר במגילה ז:( 

תשובות

  1. הטעם שנקראה המגילה בשם מגילת אסתר, ולא נקראה בשם מגילת מרדכי. לרמוז שהמגילה היא מגילת סתר. כפי שנאמר, אתה סתר לי (תהילים ל"ב). ללמדנו שבאה הדסה לתקן את הסתר הפנים שהסתיר ה' מעמו שהתחייבו כליה. כפי שנאמר, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא (דברים ל"א).
  2. הטעם שה' בחר לעשות את נס הצלת היהודים על ידי אישה, משום שהגברים חטאו בכך שנהנו מסעודת אחשורוש, ובשל כך לא היו ראויים להינצל. כי לא זו בלבד שחטאו אלא אף נהנו מן החטא. ובזמן שאין ישראל ראויים להיגאל בזכות עצמם, ה' חס עליהם וגואלם בזכות אבות, על ידי הנשים הצדקניות שבאותו דור. כפי שמצאנו בדור דבורה הנביאה, שה' גאל את ישראל על ידי אישה, על מנת להוכיח את ישראל וללמדם, שלא נגאלו אלא בזכות האבות והנשים צדקניות שבדור.
  3. הטעם שנקרא החג בשם פורים בלשון רבים ולא נקרא חג הפור. משום שנס פורים היה מורכב משני סוגי פור.  הפור האחד הוא מלשון גורל, דהיינו, על שם הפור שהפיל המן. והפור השני הוא מלשון מיטה, לפי שתרגום מילת פורים הוא פוריא, וגם תרגום מיטה הוא פוריא. משום שתחילת הנס נעשה במיטה. שנאמר, והמן נופל על המיטה, ובסמוך נאמר, ויתלו את המן על העץ (אסתר ז').  ועוד טעם שנקרא פורים, לפי שפורים היא סיום מילת כיפורים. לרמז שצריך לקיים את מצות הפורים בשמחה בלי לחטוא, אלא ביראה כמו ביום הכיפורים. וכן דרשו חז"ל פורים ככפורים, משום שבפורים ישראל מתקנים את חטא ההנאה האסורה מסעודת אחשורוש, על ידי אכילה כדין ושמחת מצוה. 
  4. הטעם שנצטוו ישראל לשתות יין רב בפורים. משום שיין הוא בגימטריה שבעים שהוא בגימטריה סוד.על התורה נאמר "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהילים כ"ה). דהיינו, ששתית יין בשמחה ולשם מצוה בפורים, מתקנת את עוונם של ישראל שנהנו מסעודת רשע שלא לשם שמים. כי על ידי שתיית יין כמצווה, זוכים לשמוח ולהבין שסוד קיומו של עם ישראל, טמון בקיום מצוות התורה בשמחה. כפי שנאמר, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל (דברים כ"ח).ועוד טעם לשתית היין בפורים, על מנת להזכיר את הנס שנעשה לישראל בפורים. לפי שהיו ישראל אבלים על גזרת המן ושתו יין כדי להפיג את צערם. כפי שנאמר, תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. וכשנהפכה הגזרה וישראל ניצלו מאובדן, ולא נשפך דמם כמים רבים. נצטוו לשתות יין מתוך שמחה. כפי שנאמר, ויין ישמח לבב אנוש (תהילים ק"ד). לפיכך מקפידים לשתות יין אדום כדי לזכור את הצלת דמם של ישראל בימי המן. כי היין משרת שתי מטרות הפוכות, דהיינו, גם לעידוד האבל וגם לשמח את השמח.ועוד טעם לשתית היין בפורים, על מנת לרמוז על התורה שנמשלה ליין. שנאמר, וחיכך כיין הטוב, ונאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט'). כלומר, לימוד התורה גורם לאדם שמחה. שנאמר, פקודי ה' משמחי לב. לפיכך, חייב אדם להתבסם בפורים מלימוד התורה ורמזיה, עד שלא ידע להבין את עימקי סודותיה. כגון: מדוע גימטריה של "ברוך מרדכי" שווה לגימטריה של "ארור המן". וזהו שאמר רבא: מחייב איניש לבסומי (נפשיה) בפוריא, עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן (מגילה ט"ז
  5. הטעם שנקבעה לפורים המצווה לתת מתנות לאביונים, למרות שזו היא מצות הצדקה הנוהגת בכל ימות השנה. כדי ללמדנו שבפורים המצוה היא לתת צדקה בכפילות. כפי שאמרו חז"ל: מתנות לאביונים, שתי מתנות לשני בני אדם (מגילה ז.). דהיינו, שיש צורך אף לחזר אחר האביונים, ולתת לכל אביון לפחות מתנה אחת. הטעם לכך משום שבפורים נעשו לישראל שני נסים. נס ראשון שניצלו ממות וחיו, והנס השני שהרגו בשונאיהם. לכן צריך לתת שתי מתנות, האחת כנגד וצדקה תציל ממות, דהיינו, על שניצלו ישראל מגזרת המן. והמתנה השניה באה כדי לזכות את ישראל מחטא ההנאה מסעודת אחשורוש, שבעטיה החלה הפורענות. לפי שלא היה לישראל זכות להינצל, אלא שעמדה להם זכות האבות. לכן במתת הצדקה הכפולה מתקנים את חטאם של ישראל. כי מצות הצדקה מקנה לאדם זכות לנס. כפי שנאמר, וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת (דברים ו'). ותרגום מילת צדקה הוא "זכותא". 
  6. הטעם שנקבעה בפורים מצות משלוח מנות איש לרעהו. משום שחסה התורה על כבודם של הבריות. לפי שיש דלים הבושים בעונים, או עניים המסתפקים במועט, או אביונים העושים שבתם חול על מנת שלא יזדקקו לבריות. ומשום כך לא תהיה שמחתם של אלה שלמה, על כן תיקנו חכמים לשלוח שתי מתנות לאדם אחד. ובכך אין הדל בוש מלקבל, שהרי אף העשיר מקבל. לביתו. טעם נוסף : כנגד טענתו של המן:ישנו עם מפוזר" " אנו מראים בזה שאנו עם מאוחד ואוהבים איש את רעהו !.
  7. הטעם שנקבעה בפורים המצווה להרבות בסעודת פורים דווקא ביום. משום שתכלית מצות פורים היא להזכיר לישראל שגזרת המן באה בגין שחטאו ישראל כשנהנו מסעודת אחשורוש, ובשל כך נגזרה עליהם כליה ח"ו, אלמלא זכות האבות שעמדה להם.משום  כך מצות סעודת פורים היא דוקא ביום. על מנת שלא ידחק האדם בזמן, אלא יאכל באריכות, בריווח, ידבר דברי תורה בנחת וישתף עמו את כל בני ביתו. כי עיקר המצוה בפורים היא להודות לה' בשמחה, לפרסם את הנס, ולהרבות בסעודה ביום. לפי שסעודה בלילה אין בה פרסומי ניסא, אלא בסעודה שביום.
  8. הטעם שקוראים את המגילה פעמיים, גם בערב פורים וגם בבקר פורים. על מנת לקיים כפל מצות הוכח תוכיח, לפי שעל ידי קריאת המגילה נותנים ישראל את ליבם לסור מרע ולעשות טוב. ובכך מתקנים את שתי העבירות שגרמו לישראל את גזירת השמד של המן. העבירה האחת היתה שישראל היו צריכים לסור מרע ולא להשתתף בסעודת אחשורוש מרצונם. והעבירה השניה היתה שישראל נהנו מסעודת הרשע, ולא נתנו את ליבם לחזור בתשובה, דהיינו, עשות טוב. לפיכך על ידי קריאת המגילה פעמיים גם בערב וגם בבקר, מומחש המסר שלא בכל עת צפוי הנס להתרחש, ואין לסמוך על הנס. אלא, אם חטא האדם מיד יחזור בתשובה.
  9. הטעם שקוראים ביום פורים את פרשת עמלק מן התורה. על מנת להזכיר לישראל שהחטא עלול לגרום לעונש, גם שנים רבות לאחר ביצועו בפועל. כפי שמצאנו ששאול וישראל, חטאו בכך שחמדו את הבקר ואת הצאן, ולא השמידו את עמלק כמצות התורה, וכפי שנצטוו על ידי שמואל הנביא. את העונש לכך קיבלו רק לאחר כחמש מאות ועשרים שנה, על ידי המן שהיה מזרעו של אגג מלך עמלק שלא השמידו שאול המלך מיד.
  10. נמצאנו למדים ממאורעות פורים שכל המתרחש ובא על ישראל הוא תוצאה של מעשה ידיהם. דהיינו, אם היו ישראל מכחידים את זרע עמלק כמצות התורה לא היה נולד המן.
  11. מהמעשה המסופר בגמרא למדים שאי אפשר לסמוך על הנס . להלן דברי הגמרא מגילה ז: מעשה ברבה ור' זירא שעשו סעודת פורים זה עם זה והשתכרו. עמד רבה, ושחט את ר' זירא. בבקר התפלל עליו רבה וחיה. לשנה האחרת, אמר רבה לר' זירא: יבא אדוני ונעשה נא סעודת פורים יחד. אמר לו ר' זירא: לאו בכל שעה ושעה נעשה נס .



עוד דפי חידות לפורים של מר עזרא מרום (החידות מתפרסמות כמובן באישורו של מר מרום)
חידות לפורים

תפזורת לפרשת משפטים

בתפזורת הבאה לפרשת משפטים הוטמנו חמש עשרה מילים מהפרשה, ניתן לחפש ישירות בתפזורות או לענות על השאלות בצד שמאל או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך.
בהצלחה!

חידות נוספות לפרשת משפטים

לדף הראשי של פרשת משפטים


תפזורת לפרשת משפטים


פרשת משפטים לילדים

פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, המהווים את עיקר היהדות וכוללים את האיסורים החמורים ביותר (איסור עבודה זרה ואיסור שפיכות דמים - רצח), היינו מצפים שפרשת משפטים תתמקד בנושאים החשובים, אולי דיני שבת, אולי דינים אחרים, אבל הפרשה מתחילה דווקא בנושא של עבד עברי.
התורה רוצה להזכיר לנו כי אנו בעצמו היינו עבדים. גם בפתיחת עשרת הדברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו לזכור את מצבנו בעבר ולדעת להתנהג ממנו לעתיד ובפרט דרך ההתיחסות לעבדים שאולי יהיו לנו.

התורה אינה בעד עבדות, אולם בתקופת קדם העבדות היה מצב נתון שקשה לשנותו. גם כיום נדמה לנו שאין עבדות, אולם בארצות באפריקה ובאסיה העבדות כמעט קיימת. אנשים אינם עבדים במובן שהם רכוש, אולם הם מועסקים בתנאים גרועים ביותר ובשכר נמוך במיוחד.

התורה יוצאת נגד תנאים אלו. על האדון חובה לספק תנאים מינימלים וסבירים לעבד, ולמעשה ההתיחסות לעבד הינה כמו לעובד שכיר. תקופת העבדות הינה מוקצבת בשנים, ולאחריה צריך לשחרר את העבד, ועוד לתת לו מתנות רבות (מעין שכר על עבודתו). ההלכה מרחיבה עוד את הנושא ואף פוסקת שאם יש לאדון שמיכה אחת, עליו לתת אותה לעבדו.

מטרת התורה היא להראות שהעבד אינו שונה כלל ממך. אם בימי קדם, עבדים היו רכוש לכל דבר, והאדון היה יכול לעשות בהם כרצונו (כולל הטלת עונשים גופניים), באה התורה ושוללת זאת מכל וכל. פגיעה גופנית בעבד מובילה לשחרורו המיידי. התורה רואה בעבדות מצב זמני, הנובע מפשעים שנעשו בעבר או מהדרדרות כלכלית, מצב שיכול להישאר רק שנים מעטות וחייב להסתיים לאחר תקופה לא ארוכה.

הרחבות בנושא עבד עברי

לדף הראשי של פרשת משפטים

פרשת יתרו לילדים

תקציר פרשת יתרו לילדים

פרק י"ח – ביקור יתרו במחנה בני ישראל

יתרו חותן משה, שומע על הניסים שקרו לבני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. יתרו בא למקום חנייתם של בני ישראל, בתחתית הר האלוקים, עם ציפורה אשת משה ועם שני בני משה. התורה מפרטת את שמות בניו של משה גרשם – מאחר והוא היה גר בארץ נוכריה -  במדין, ואליעזר – שאלוקי אביו עזרו והצילו מפרעה.
משה עורך סעודה לכבוד יתרו ומספר לו שוב בדיוק את כל הקורות אותם. מכאן לומדים שלא דומה שמועה ששומעים לשמיעת הסיפור ממישהו שראה בעצמו בדיוק מה קורה. יתרו מתפעל מאד והוא הראשון שמשתמש בביטוי ברוך ה'. 
למחרת רואה יתרו כי משה רבנו עסוק כל היום בשפיטה בין העם. לשאלתו עונה משה כי הוא מלמד את העם את תורת ה' והוא עושה זאת מבוקר ועד ערב. יתרו אומר שמשה עמוס מדי ולא יכול להמשיך ככה לאורך זמן.
יתרו מציע למשה למנות שופטים נוספים. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש. את כל הנושאים הפשוטים הם ישפטו ורק בנושאים הסבוכים שצריכים הכרעה מאת משה, יגיעו אליו. משה מקבל את העצה וממנה את השופטים השונים.

פרק י"ט – ההכנות למתן תורה

בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו. לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.


עשרת הדברות (כ, א-יד)

התורה מפרטת את עשרת הדברות
  • אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
  • לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
  • לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
  • זכור את יום השבת לקדשו...
  • כבד את אביך ואת אמך...
  • לא תרצח.
  • לא תנאף.
  • לא תגנוב.
  • לא תענה ברעך עד שקר.
  • לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושור וחמור וכל אשר לרעך

יש דעות שונות בחלוקה של הדברות כאשר לפעמים הדבורת אנוכי ולא יהיה נספרות כדיבר אחד, והדיבר לא תחמוד מחולק לשניים.

התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח)

העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.

הציוויים שלאחר עשרת הדברות (כ, יט-כג)

הקב"ה מזהיר שוב את בני ישראל מפני עבודה זרה. את המזבח שעליו יביאו קורבנות חובה למלא באדמה ואם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונף עליהן ברזל,  כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש (משטח אלכסוני מאורך - רמפה), ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח. הוראות אלו קוימו ובפרט בבית המקדש שכולו נבנה בלי שהונף כלי אבן במקדש.
 

דבר תורה לפרשת יתרו בנושא כיבוד אב ואם

בפרשת יתרו, ה' נותן לעם ישראל את עשרת הדברות, המהווים את עיקרי היהדות. נתמקד במצוות כיבוד הורים (שמות כ' י"ב): "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ". מצוות כיבוד הורים חריגה בעשרת הדברות. היא אינה מצווה בין אדם לה' (כדוגמת שבת או איסור עבודה זרה) והיא שונה גם מיתר מצוות הלא תעשה בין אדם לחברו (שכולן פותחות במילת האיסור לא). היא מוגבלת כלפי שני אנשים: ההורים שלך (למרות שחכמינו הרחיבו את המצווה גם לכיבוד האחים הגדולים, הסבים, הורי בן או בת הזוג ועוד).
בנוסף זוהי אחת המצוות הבודדות ששכרן מפורש, ולא סתם שכר, אלא שכר רב מאד, למען יאריכון ימיך. מצוות כיבוד ההורים היא מהילדות ועד לבגרות. בגיל הילדות ובגיל הנערות לפעמים ההורים מרגיזים, מעצבנים וכלשון הנוער לא מבינים כלום, עדיין חובה לכבדם. גם כאשר ההורים מבוגרים וזקנים, אסור חלילה להתייחס להורים כאל מעמסה (בחברות קדומות בעולם, היחס לזקנים היה גרוע מאד), אלא תמיד לעזור ולכבד אותם. מכאן ברור גם למה כיבוד הורים מוביל לאריכות ימים, הרי גם לך בעתיד יהיו ילדים, ואם ילדים אלו יראו איך כיבדת ודאגת לצרכי ההורים שלך, הרי כאשר הם יגדלו, הם ידאגו לצרכים שלך בעת זיקנה.
בלשון הפסוק כתוב "יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך". ניתן לפרש זאת בשתי דרכים, הראשונה אריכות ימים, והשנייה, עם ישראל כעם יזכה להאריך ימים על ארצו. התורה מלאה באזהרות מפני הגלות, ובמובן הלאומי, מצוות כיבוד הורים, משמעותה זכירת אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה ודרך זאת את קיום התורה שהיא התנאי ההכרחי לישיבת עם ישראל בארצו. אכן כאשר עם ישראל עזב את דרך התורה, בסופו של דבר, חרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות.
כבד את אביך ואת אימך
כבד את אביך ואת אימך - פיליפ רטנר מוזיאון התנך בצפת


לדף הראשי של פרשת יתרו