הספר "השבת" של אברהם יהושע השל יצא במהדורה חדשה בהוצאת ידיעות ספרים. הספר המקורי יצא לאור לפי למעלה משישים שנה בשנת 1951 וכותרת המשנה שלו היא: "משמעותה לאדם המודרני". כדאי מראש לחשוב האם האדם של 1951 הוא מודרני במונחים של ימינו? לכאורה התשובה שלילית. התרבות הייתה שונה לגמרי, שנות החמישים, ובוודאי בתחילתן, היו עוד שנים רגועות, שנים בהן העולם ניסה לשקם את עצמו מזוועות מלחמת העולם השנייה. רק בשנות השישים קרה כל כך הרבה: המתירנות, ילדי הפרחים, וודסטוק, ויטנאם, הפלישה לצ'כיה, המלחמה הקרה, כיבוש החלל, מהפכות הסטודנטים ובהמשך המאה מהפכות אחרות רבות כך שנדמה שלפני שעוסקים במשמעות השבת לאדם המודרני צריך לדון בשאלה מה משמעות ספר שנכתב לפני שישים שנה לאדם המודרני...
אולם לאחר קריאה בספר נראה שהספר רלוונטי לימינו אף יותר והשאלות בהן התחבט השל לא ממש השתנו, אולי רק התעצמו יותר. השל מנסה לנתח את משמעות השבת, את השוני שלה משאר ימי השבוע, את המימדים המיוחדים שלה, את החיבור בין מימד המרחב לבין מימד הזמן (בהתאם להתפתחות הפיזיקה שטבעה את המושג מרחב-זמן ביחס לתורת היחסות). את ההבחנות בין השבת לשאר ימי השבוע מסכם השל (עמ' 54) כך:השבת
- היא יום בו אדם זוכה לחופש.
- היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי חורבן והרס.
- היא יום בו נוכל להיות עם עצמנו.
- היא יום בו נשתחרר מרדידות.
- היא יום בו נשתחרר מהתחייבויות חיצוניות.
- היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של הציווליזציה הטכנולוגית.
- היא יום בו לא נשתמש בכספים.
- היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים - ביננו לבין זולתינו ובינינו לבין כוחות הטבע.
בקריאת הנקודות למעלה רואים שבהחלט הספר רלוונטי, נושא השבת הוא בין הנושאים הטעונים ביותר במתח הדתי-חילוני בישראל. גם אצל השל החופש בשבת הוא ערך חשוב, אולם לא מדובר רק על החופש מעבודה אלא גם על החופש מהרגלי היום יום, הרדידות (שבוודאי תיחשב לסוגת מופת לעומת תוכניות הטלוויזיה של היום) והטכנולוגיה (שרק השתעבדנו לה יותר), ובעיקר על הצורך להשתמש בכספים.
בסיום הסופר מופיעה אחרית דבר של דרור בונדי, שערך כתבים וספרים של ועל השל, באחרית הדבר מנותחים דברי השל ומוסברים בצורה נהירה יותר לקורא בן ימינו וגם לקורא החילוני שאינו מצוי בשפתו הדתית של השל. וגם דרור בונדי מבחין בחשיבות הספר לקורא הישראלי במילות הסיום:
"ואולי דווקא בעת הזו, ודווקא כאן, בארץ התנ"ך, תמצא לה לפתע רוח השבת את נתיביה, תבוא בשערי לבבות פתוחים להתעלות ואחדות, ותכונן את השמים על הארץ, את הארמון בזמן".הספר יצא לאור במהדורה חדשה גם בשפת המקור שלו,אנגלית, ונוספה לו הקדמה מאת בתו של השל, פרופ' סוזנה השל. דבריה מוזכרים בהערות לספר, אולם למיצער, הקדמה זו לא תורגמה ושולבה במהדורה העברית ועל כך יש להצטער.
את הספר מלווים איוריו של האמן איליה שור, וכתמונה לסקירה בחרתי לצרף תמונה מפורסמת משנות ה-60 המראה את השל צועד ביחד עם מרטין לותר קינג בהפגנת מחאה למען זכויות השחורים, שוב דבר המראה עד כמה היה השל מחובר לסביבתו ואדם אוניברסלי בדעותיו.
 |
| השל ומרטין לותר קינג במצעד משנת 1965: מקור סוכנות AP |
 |
| השבת - אברהם השל |
השבת
משמעותה לאדם המודרני
אברהם יהושע השל
הוצאת ידיעות ספרים
תשע"ב 2012
מהודרה מחודשת
174 עמודים
