פרשת במדבר לילדים

תקציר פרשת במדבר

ביום א' באייר, בשנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, פוקד שוב הקב"ה על משה למנות את בני-ישראל, את הגברים מגיל עשרים ומעלה. הדבר היה חודש ימים לאחר הקמת המשכן (בא' בניסן).
לעריכת המפקד יהיו לצד משה כל שניים עשר ראשי השבטים, אותם מונה התורה בשמותיהם אחד לאחד.

וכך התורה מסכמת את מניין הגברים בכל שבט ושבט:
ראובן: 46,500 שמעון: 59,300 גד: 45,650 יהודה: 74,600 יששכר: 54,400 זבולון: 57,400 אפרים (יוסף): 40,500 מנשה (יוסף): 32,200 בנימין: 35,400 דן: 62,700 אשר: 41,500 נפתלי: 53,400
סך הכול נמנו: 603,550

שבט לוי שנבחר לשרת במשכן לפני ה', לא נמנה יחד עם בני ישראל. הם ממונים על פירוק המשכן, נשיאתו במסעות בני ישראל במדבר והקמתו בכל חניה. תפקידם גם לשמור על המשכן מכניסת זרים.
ה' מצווה על משה ואהרון לערוך את סדר חנייתם של שניים עשר השבטים סביב המשכן, כאשר הם מתחלקים לארבע קבוצות בארבע רוחות השמיים, כל שבט על דגלו:

• בצד מזרח מחנה יהודה, ואליו נלווים השבטים יששכר וזבולון.
• בצד דרום מחנה ראובן, ואליו נלווים השבטים שמעון וגד.
• בצד מערב מחנה אפרים, ואליו נלווים השבטים מנשה ובנימין.
• בצד צפון מחנה דן, ואליו נלווים השבטים אשר ונפתלי.
• לשבט לוי - מחנה מיוחד ועצמאי בין כל המחנות, סמוך לאוהל מועד - המשכן.

וכך, על-פי סדר חנייתם, נוסעים גם בני ישראל לכל מסעותיהם במדבר: כאשר עולה הענן מעל המשכן, אות הוא כי יוצאים למסע. לאחר פירוק המשכן ועריכת כל ההכנות ליציאה לדרך, יוצאים ראשונה שבט יהודה ואיתם שני השבטים הנלווים. אחריהם כל שבטי ישראל על-פי סדר חנייתם.

עם סיום מפקד בני ישראל, מספרת התורה על משפחת הכהונה. בראש המשפחה אהרון הכוהן-הגדול אחיו של משה רבנו. בניו שנמשחו איתו לכהונה הם נדב ואביהו, אשר מתו ללא ילדים לאחר שהקריבו אש זרה, ואלעזר ואיתמר (לאלעזר, בנו של אהרון, נולד בן נוסף, פינחס, אך הוא נולד לאחר משיחת הכוהנים ולכן לא נמנה איתם. רק מאוחר יותר נתמנה על-ידי הקב"ה לכוהן באופן מיוחד, בגלל מסירות נפשו לה' כפי שנלמד בפרשת פינחס).

לשבט לוי תפקיד מיוחד בעם ישראל. הלויים שאינם כוהנים, מצווים על שמירת המשכן ואילו משפחת הכוהנים מצווה על כל עבודות ההקרבה.התורה מסבירה כי בעצם בכורי ישראל היו אמורים לעבוד במשכן, שכן הקב"ה 'קנה' אותם בעת הפרשתם מבכורי מצרים ב'מכת בכורות'. אך משחטאו ישראל בחטא העגל, ובתוכם כל בכורי ישראל, זכו בעבודה ובמשמרת הקודש בני לוי של השתתפו בחטא.
כאמור, לא התפקדו בני לוי במפקד הכללי של בני ישראל, ועתה מצווה משה למנותם, כל הזכרים מבן חודש ומעלה. אגב מניינם מתארת התורה את מקום חנייתם ומסעם של משפחות בני לוי - גרשון, קהת ומררי ואת חלוקת התפקידים ביניהם:

• משפחת גרשון מנתה 7,500 זכרים מגיל חודש ומעלה, אנשיה חנו ממערב למשכן ותפקידם היה לשאת בזמן המסעות את יריעות המשכן ואת קלעי החצר ואת אביזריהם.
• משפחת קהת מנתה 8,600 זכרים. הם חנו דרומה למשכן והופקדו על נשיאת השולחן, המנורה, המזבחות וכלי הקודש.
• משפחת מררי מנתה 6,200 זכרים, היא חנתה צפונית למשכן ונשאה את קרשי המשכן, בריחיו, אדנו וכל כלי עבודתו בזמן המסעות.

סיכום  מפקד שלוש משפחות הלוי  מגיע לפי חישוב פשוט ל-22,300 נפש, אך התורה מסכמת ואמרת כי מניינם 22,000 נפש...?! ההסבר הוא, כי הסיכום נועד לחישוב פדיון בכורות ישראל מול הלויים הנוטלים את תפקידם (כפי שהתורה תבהיר מייד בהמשך). כיוון ש-300 מהלויים שנמנו הם עצמם בכורים, וממילא העבודה מוטלת עליהם בלאו הכי, התורה לא כללה אותם בסיכום.

לפני המשכן, מזרחית לו, חנו משה, אהרון ומשפחותיהם. הם הובדלו וחנו בנפרד למרות השתייכותם המשפחתית לקהת, אבי אביהם עמרם.

משה מנה את בכורי ישראל מגיל חודש ומעלה ומצא כי הם מונים 22,273. לאחר ש-22,000 בני שבט לוי נכסים תחתיהם לעבודה (לא כולל כאמור את 300 הלויים שהם עצמם בכורים), נשארים 273 בכורים שיש לפדותם בכסף - חמשה שקלי כסף לאחד. משה מקיים הגרלה בין כל בכורי ישראל, ומהם עולים 273 הבכורים העודפים המחויבים בתשלום דמי הפדיון.

תפקיד בני קהת לשאת את הכלים המקודשים ביותר - המזבחות, המנורה, שולחן-לחם-הפנים וכלי הקודש. למילוי התפקיד יבחרו רק מי שמלאו לו שלושים שנה וטרם הגיע לגיל חמישים.

כיוון שמדובר בכלים המקודשים ביותר הנמצאים בתוך המשכן, מקום המותר בכניסה רק לכוהנים,לא יוכלו הקהתים לקחת אותם כפי שהם. לכן מצווים אהרון ובניו לכסות את כל הכלים הקדושים, ורק לאחר שיפורק המשכן יוכלו הלוויים-הקהתים לשאת את הכלים המכוסים. הקב"ה מטיל את האחריות על שלומם וגורלם של בני קהת על אחיהם הכוהנים - בהקפידם על כיסוי נאות של הקודש, ימנעו חלילה את מותם

הדף הראשי של פרשת במדבר

באדיבות צעירי חב"ד

טיולים ליום העצמאות

יום העצמאות הוא הזדמנות מצוינת לטיולי מורשת. אם גם אתם רוצים לצקת תוכן ליום ולא רק להופכו ליום המנגל הלאומי, יש עשרות ומאות אתרים שאפשר לבקר בהם, רובם גם בחינם (חלקם דורשים תיאום מראש). במאמר זה נפרט מספר מקומות בהם ביקרנו בשנים האחרונות ומה יש שם. טיולים אלו דורשים הכנה וכדאי להדפיס חומר בבית ולהקריא לילדים בזמן הטיול ולא רק להסתמך על השילוט במקום. רוב המסלולים הם באיזור המרכז, למרות שארצנו כל כך קטנה שפינות מורשת יש לדאבוננו, בכל מקום.

לטרון - מוזיאון השריון - מוזיאון השריון ואתר ההנצחה לחללי חיל השריון. המוזיאון הוא אחד מהגדולים בעולם ומוצגים בו עשרות רבות של טנקים, על רובם אפשר לטפס, לחלקם להיכנס. קיר ההנצחה של השריון, מזעזע באורכו וברשימה הבלתי נגמרת של הנופלים. בבניין המשטרה הישן, תערוכות, סרטים והדגמות על השריון. לרוב מתקיים מחוץ לאתר ובחנייה הרגילה שלו תצוגת חיילות צה"ל עם כלים שונים. במקום חנייה בשפע אבל מומלץ להגיע מוקדם.

גבעת התחמושת - אתר מורשת ממלחמת יום העצמאות. מוזיאון, סרטים, ואפשרות להליכה בתעלות ובבונקרים. לפני הביקור מומלץ להוריד את השיר גבעת התחמושת למכשירים הניידים, ואת ההסברים הנלווים אליו ולשמוע את תיאור הקרב בשיר במקום ההתרחשות עצמו. גם בגבעת התחמושת יש חניון צהל"י.

טיול בעקבות חטיבת גבעתי במלחמת השחרור - מתחילים בפארק עד הלום ליד אשדוד, המקום בו נבלם הצבא המצרי במלחמת השחרור. במקום עצמו אובייקט ייחודי, אנדרטה לזכר חללי הצבא המצרי, אנדרטה זו, שהיא חלק מהסכמי השלום בין ישרא למצרים (ויש אנדרטאות דומות גם בסיני אולם איני יודע אם הן עדיין עומדות על תילן) היא מבנה יחודי בצורת אובליסק שחלק מהכיתוב עליו הוא בכתב חרטומים (הירוגליפים). משם ממשיכים לגבעה 69 מול ניצנים ולסיפור המקום. אין הרבה מה לעשות שם והאתר הפך לחורשת פיקניקים, עוצרים וממשיכים ליעד הבא, קיבוץ נגבה, בית הקברות הצבאי בו קבורים חללי קרבות נגבה ובראשם סא"ל יואב דובנו, על שמו נקרא כל המבצע, מבצע יואב. לא לוותר על הפסל של נתן רפפופרט, על הטרקטור, על מגדל המים ועל אתרים נוספים בקיבוץ עצמו. ממשיכים דרך הקיבוץ למשטרת עיראק סוידאן, אתר חטיבת גבעתי. במקום תערוכה צבאית וסרטי מורשת והנצחה.

דרך בורמה - לדרך שני חלקים, מבית מאיר ועד כביש 38 והחלק השני מכביש 38 ועד הראל. אפשר לעשות רק חצי אחד בכל פעם. לדעתי החלק הנמוך (בין לטרון לבין כביש 1) הוא המעניין יותר. יש כמה כניסות. אפשר להיכנס מכביש 38 מיד לאחר הפנייה לבית שמש (מכיבש 1) דרך עפר כמאה מטר לפני תחנת הדלק משם ממשיכים לפי השלטים (באתר קקל מפות מדויקות של דרכי היער), עד מצודת הראל. הערה: למתחילים את המסלול בבית מאיר, מומלץ לעלות למוצבים המשקיפים על כביש 1 למרות שהדרך לא כל כך טובה. כמו כן ייתכן שביציאה יש רק פנייה ימינה חזרה לכביש אחד (התוואי השתנה מעט לאחרונה), וכדאי לבדוק זאת מראש.

דרך דיפנבייקר - הדרך קרויה על שמו של ראש ממשלת קנדה. מתחילים מחניון פורצי הדרך לירושלים וממשיכים לפי השילוט. הדרך מקבילה לכביש מספר 1 וגבוהה ממנו. מגיעים גם לחניון המשורינים. בעבר המשורינים היו זרוקים כמו שהיו בצידי הדרך. כיום רוכזו למקום אחד, נצבעו, ונוספה תאורה מלאכותית. לטעמי השינוי אינו מוצלח והאוטנטיות הלכה לאיבוד. הדרך דרך עפר מתאימה לכל כלי רכב. יש כמה מוצבים בצידי הדרך והיציאה היא ליד תחנת הדלק בשער הגיא

הקסטל -  פארק לאומי ואתר הנצחה לאחד ממוקדי הקרבות המרים במלחמת השחרור. במקום יש שלטי הסבר אולם מומלץ להוריד מהרשת חומר רב יותר על הקרבות. לאחרונה נוספו מספר פעילויות חברתיות לקבוצות בדרך העולה למבצר. לא להחמיץ הליכה בתוך התעלות ותצפית מהגג.

גבעת הראדאר בהר אדר - דוגמה מצוינת איך יישוב מקבל את שמו העברי ממילה לועזית. באתר מגדל תצפית על ירושלים, ומספר טנקים שאפשר להיכנס אליהם. בדרך להר אדר, נמצאת אנדרט הצבי ישראל.

בית הגדודים - במושב אביחיל שנמצא בעצם בתוך נתניה נמצא בית הגדודים מוזיאון המספר את סיפורם של הגדודים העבריים מלפני קום המדינה ממלחמת העולם הראשונה ועד המתנדבים שלחמו בגרמנים באיטליה ב-1945. המוזיאון מעניין מאד ולפחות בחגים יש פעילויות גם לילדים הקטנים. היינו עם ילדים בגילאי 7 ו-9 ונהנו מאד. לקראת סוף התצוגה יש עמדות אישיות בהן ניתן לראות סרטי וידאו. בקשו לראות את הסרט בו מספרים ותיקי הגדודים על הדרך בה חילצו יהודים לאחר השואה וסייעו להם לעלות לארץ ישראל, תוך שימוש בקוד מבצע TTG שעשה רושם רב על השומרים הבריטים החדשניים אבל פירושו למעשה היה טיזי טוכס גאשפטן.... מאז הצפייה הפך להיות TTG שם קוד אצלנו בבית.

מכון איילון - על גבול נס ציונה רחובות נמצא מכון איילון, אתר הייצור הסודי הראשון של תע"ש שהוסווה כמכבסה של קיבוץ. הביקור במקום מרתק. סיפור הקמתו המהירה מדהים, ולשמוע את המכונות שעדיין עובדות ועושת המון רעש מומלץ. האתר עמוס ומצריך רישום מראש כך זמן רב לפני, אבל מומלץ לבקר בו גם שלא ביום העצמאות. אם כבר נמצאים בסביבה למה לא לבקר במכון וייצמן ובבית הנשיא חיים וייצמן?

באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל תמצאו עוד עשרות אתרים ומידע.

פרשת מצורע לילדים

תקציר פרשת מצורע


כאשר נקבע אדם כמצורע, עליו לצאת אל 'מחוץ למחנה', כלומר אסור לו להיכנס לעזרת המקדש, למחנה מגורי הלווים ואף ליישוב כל ישראל אסור לו להיכנס.
כאשר סר ממנו הנגע יצא אליו הכהן. רק כשיפסוק הכוהן כי אכן חלף נגע הצרעת, יתחיל תהליך טהרתו: לוקחים שתי ציפורים טהורות, מקל עץ ארז, פיסת צמר צבועה ואגודת צמח האזוב.
שוחטים את אחת הציפורים ואת דמה נותנים לכלי חרס ובו מי-מעיין. לאחר שאוגדים את מקל הארד והאזוב בפיסת הצמר, טובלים אותם בכלי החרס שבו דם הציפור השחוטה וכך טובלים גם את הציפור החיה. מתיזים באצבע על המצורע שבע פעמים מתערובת הדם והמים ואת הציפור החיה משלחים לחופשי.
לאחר טקס זה, טובל המצורע וממתין עוד שבעה ימים. בתום ימי ההמתנה, עליו לגלח את כל שער ראשו וגופו. למחרת, ביום השמיני לטבילתו, מביא המצורע את קורבנו - שני כבשים זכרים, כבשה אחת, מנחת סולת בלולה בשמן ולוג שמן נוסף. לאחר הקרבת הקורבנות השונים, כל קורבן על-פי מתכונתו, נותנים מדם אחד הכבשים על תנוך אוזנו הימנית של המצורע וכן על בהוני ידו ורגלו הימניים, ועליהם נותנים גם מן השמן לאחר שמזים ממנו לכיוון המקדש. את יתרת השמן שופכים על ראשו של המצורע.
מצורע שאין ידו משגת לכל אלו, יכול להביא במקום אחד הכבשים והכבשה, שני יונים.
כאשר תופעת הצרעת נראית בבית מגורים, היא תופיע במין מראה ירוק או אדום. יש לקרוא לכהן ועל-פי החלטתו יוסגר הבית לשבעה ימים. אם התופעה מתפשטת לאחר ימי ההסגר, הכהן יצווה להוציא את האבנים הנגועות ולהרחיקן מחוץ לעיר. במקומן יניחו אבנים חדשות ויטויחו כראוי. אם תשוב התופעה, תוגדר התופעה כצרעת ממארת, ויאלצו להרוס את הבית עד ליסוד ולהרחיק את ההריסות אל מחוץ לעיר.
כל הנמצא בבית, אדם וכלים, בימי ההסגר טמא וזקוק לטהרה בטבילה.
אם לאחר ההסגר מתברר כי הבית נרפא מהצרעת, יטהר אותו הכהן בדומה לדרך טהרת המצורע: לוקחים שתי ציפורים טהורות, מקל עץ ארז, פיסת צמר צבועה ואגודת צמח האזוב. שוחטים את אחת הציפורים ואת דמה נותנים לכלי חרס ובו מי-מעיין. לאחר שאוגדים את מקל הארד והאזוב בפיסת הצמר, טובלים אותם בכלי החרס שבו דם הציפור השחוטה וכך טובלים גם את הציפור החיה. מתיזים באצבע על הבית המצורע שבע פעמים מתערובת הדם והמים ואת הציפור החיה משלחים לחופשי.


לדף הראשי של פרשת מצורע
פרשת מצורע נקראת פעמים רבות עם פרשת תזריע - תקציר פרשת תזריע

פרשת תזריע לילדים

תקציר פרשת תזריע

היולדת בן זכר, בזמן שהמקדש קיים ונוהגים דיני טהרת-קדושה והקרבת קורבנות, טמאה שבעה ימים. בסוף היום השביעי תטבול, אך טהורה תהיה רק בתום ארבעים יום כאשר תביא את קורבן היולדת. יולדת נקבה תטבול מקץ שבועיים ללידתה ואת קורבנה תביא לאחר שישים וששה ימים נוספים, סך הכול שמונים יום מהלידה.
ביום השמיני יש למול את הבנים.
התורה מבארת את דיני האדם שנגע בצרעת, תופעה שאינה מצויה בימינו. הצרעת על סוגיה השונים מופיעה כחברבורות או שינוי בצבע העור או השער. החשוד בנגע הצרעת צריך להגיע אל הכהן, שרק הוא מוסמך לדון בעניין. במקרים מסוימים, כאשר עדיין לא ניתן לאבחן אם מדובר בצרעת או בתופעה אחרת חולפת, הכהן יסגיר את הנגוע לשבוע, ורק אחרי כן, ולעיתים לאחר שבוע נוסף, יקבע לפי התפתחות והתפשטות התופעה אם אכן מדובר בטומאת מצורע.
בכל מקרה, כאשר יש חשד לצרעת, גם אם הכהן פוסק שאין מדובר במצורע, על האדם לטבול לטהרה. אם הנגוע נקבע כמצורע, הוא יורחק מן המחנה וינהגו בו כל הדינים המפורטים בהמשך, בפרשת מצורע.
נגע הצרעת עלול להגלות גם בבגדים. כאשר מופיעים כתמים ירוקים או אדומים בבגד יש להביאו אל הכהן. אם הכהן רואה כי יש חשד לצרעת, הוא יסגיר את הבגד לשבעה ימים ואז יראה אם יש התפשטות של הנגע. כאשר מתברר כי אכן הבגד נגוע בצרעת יש לשרוף אותו. לעיתים יצווה הכהן לכבס את הבגד ואז יפסוק שוב לפי התוצאות. במקרים אחרים יסתפק הכוהן בחיתוך מקום הצרעת ויאפשר לעשות שימוש בחלק הנקי.
כאשר לאחר הכיבוס סר הנגע והכוהן מטהר את הבגד, יש לטובלו בכל מקרה לצורך טהרתו המוחלטת.

לדף הראשי של פרשת תזריע
תקציר לפרשת מצורע