מהי הציפור המוזכרת בשיר השירים תחת השם זמיר: "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ". זוהי מילה יחודית במקרא והציפור המכונה כיום בשם זה לא נפוצה כל כך בישראל. כבר כמה שנים שלדעתי הזמיר הוא ציפור השחרור, למרות שאין לי הוכחות כלשהן פרט להשערות וראיות נסיבתיות שקיבלו חיזוק לאחרונה.
נציין שיש המפרשים את המילה זמיר כעת הזמירה של ענפי הענבים ואינה קשורה כלל לציפורים. הגפנים מתוארות כסמדר מצב של ראשית פריחה בלבד ואולי זה הזמן להוריד ענפים מיותרים וכאלו שרק יעמיסו על הגפן ויפריעו לגידולים. אנשים העוסקים בכרמים מעידים שאכן זו התקופה בה יש לבצע את פעולת הזמירה.
נציין שיש המפרשים את המילה זמיר כעת הזמירה של ענפי הענבים ואינה קשורה כלל לציפורים. הגפנים מתוארות כסמדר מצב של ראשית פריחה בלבד ואולי זה הזמן להוריד ענפים מיותרים וכאלו שרק יעמיסו על הגפן ויפריעו לגידולים. אנשים העוסקים בכרמים מעידים שאכן זו התקופה בה יש לבצע את פעולת הזמירה.
פרשנים אחרים מפרשים כי מדובר בזמרה כללית של ציפורים. זהו הסבר אפשרי אך אני אנסה להרחיק ולטעון כי מדובר בציפור ספציפית והזמרה המדוברת היא בעיקר של המין שחרור. הסיבה הראשונה לכך שאולי מדובר בשחרור היא ציון קולה היפה של הציפור. אין הרבה ציפורים בארץ ששירתם יפה כמו השחרור. אתם מוזמנים להקשיב:
ואכן בשבוע שעבר, בדיוק לקראת ט"ו בשבט, ולקראת סוף החורף, עונה שבהתאם לכתוב בשיר השירים: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" ולמרות שעדיין יש גשמים, ואפילו גשמים חזקים הרי שכבר רוב גשמים ירדו, ומתחילים לראות ניצנים, וזהו בדיוק הזמן בו ציפורי השחרור (וגם יתר הציפורים מה שמאפשר הבנתה הביטוי זמיר, כביטוי כללי לשירת ציפורים) מתחילים לשיר. בעיקר בבקרים ולפני השקיעה. גם ברחובות עיר סואנת, אפשר לשמוע ולהנות משירתם.
כיום השחרורים נפוצים בארץ במשך כל השנה אולם בעבר הם היו מין חורף, שהגיעו מאירופה לפני החורף ועזבו בתחילת האביב, לא לפני שהשמיעו את קולם היפה בתקופת סוף החורף.
ציפור נוספת המוזכרת בפסוק היא התור, וגם ציפור זה נצפת בישראל בדיוק באותו זמן בו השחרור מתחיל לשיר, ובשבת האחרונה, ימים מעטים לאחר ששמעתי לראשונה העונה את שירת השחרור, ראיתי זוג יפה של תור צווארון.
סמיכות האירועים של הגעה לחלקו האחרון של החורף, פריחת הניצנים וקולות הציפורים או אם תרצו פהעולה החקלאית של זמרית הכרם, מראים לנו שהפסוקים העתיקים משיר השירים, כוחם יפה גם לימינו, בהם רוב האוכלוסייה היא אוכלוסיה אורבנית המנותקת כמעט לגמרי מהטבע.
ואכן בשבוע שעבר, בדיוק לקראת ט"ו בשבט, ולקראת סוף החורף, עונה שבהתאם לכתוב בשיר השירים: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" ולמרות שעדיין יש גשמים, ואפילו גשמים חזקים הרי שכבר רוב גשמים ירדו, ומתחילים לראות ניצנים, וזהו בדיוק הזמן בו ציפורי השחרור (וגם יתר הציפורים מה שמאפשר הבנתה הביטוי זמיר, כביטוי כללי לשירת ציפורים) מתחילים לשיר. בעיקר בבקרים ולפני השקיעה. גם ברחובות עיר סואנת, אפשר לשמוע ולהנות משירתם.
כיום השחרורים נפוצים בארץ במשך כל השנה אולם בעבר הם היו מין חורף, שהגיעו מאירופה לפני החורף ועזבו בתחילת האביב, לא לפני שהשמיעו את קולם היפה בתקופת סוף החורף.
ציפור נוספת המוזכרת בפסוק היא התור, וגם ציפור זה נצפת בישראל בדיוק באותו זמן בו השחרור מתחיל לשיר, ובשבת האחרונה, ימים מעטים לאחר ששמעתי לראשונה העונה את שירת השחרור, ראיתי זוג יפה של תור צווארון.
סמיכות האירועים של הגעה לחלקו האחרון של החורף, פריחת הניצנים וקולות הציפורים או אם תרצו פהעולה החקלאית של זמרית הכרם, מראים לנו שהפסוקים העתיקים משיר השירים, כוחם יפה גם לימינו, בהם רוב האוכלוסייה היא אוכלוסיה אורבנית המנותקת כמעט לגמרי מהטבע.
