דבר תורה לפרשת בלק

דבר התורה לפרשת בלק עוסק מעט באופיו הגרוע של בלעם.

אני רוצה לדבר על היחסים בין בלעם לבלק.

מסופר כך: "וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ לִקְרֹא-לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי".

אנחנו רואים שבלעם גר בפתורה, אנחנו לא יודעים איפה זה פתורה ולכן מסופר לנו שהוא גר בארץ בני עמו.
יש שתי אפשרויות להסביר את המילים ארץ בני עמו:

1. רש"י אומר בני עמו של בלק, כלומר בלעם גר בארץ של בלק. 
2. האבן עזרא אומר בארץ של בלעם ובני ארצו של בלעם היו ארמים. לפי הסבר זה, לבלעם אין אינטרס לעשות מה שבלק אומר לו והוא גם לא חייב כי בלק הוא לא המלך שלו. 

בפסוק ז' מתואר שזקני מואב ומדין באים אל בלעם: "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל-בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק". לפי הפסוק נראה שמדובר באנשים חשובים מאוד, אנשים שהם זקנים, חכמים ויודעים לעשות קסמים.

אבל לבלעם לא אכפת ל"יבש" אותם והוא אומר להם לחכות ללילה כי רק אז הוא יכול לדבר עם ה'.
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-מוֹאָב עִם-בִּלְעָם"
אפשר לראות בפסוק שזקני מדין לא מופיעים מדוע?

רש"י עונה שזקני מדין התייאשו ולא רצו לחכות, ואילו שרי מואב היו חייבים לחכות שהרי מי ששלח אותם הוא המלך שלהם ואם הם לא יעשו כדבריו עונשם יהיה חמור. שימו לב ששמם הפך מזקני מואב להיות שרי מואב שם קצת פחות נכבד.

ה' מתגלה לבלעם בחלום שואל אותו מי האנשים האלה ובלעם עונה לו: "בלק בן ציפור מלך מואב שלח אלי" . מלך מואב- אין לי קשר אליו.
 
או אולי כוונתו שלח אלי, דווקא אלי הוא שלח, ופה מתחילה הבעיה, בלעם חושב את עצמו קצת יותר מדי.

ה' אומר לבלעם שהוא לא יכול ללכת, ובלעם אומר לאנשים "לכו אל ארצכם", אפשר להבין שהם לא גרים באותה ארץ.
בלק מבין שלבלעם אין אינטרס לבוא ולקלל את ישראל ולכן הוא מציע לו כל מה שהוא רוצה, ושולח אנשים נכבדים יותר, אולי כדי להראות לו שהוא רציני. "וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה" אבל כל אלה לא עוזרים ובלעם עונה שהוא יכול רק אם ה' ירשה לו.
 
את הזלזול שהוא מביע בשליחים שלו רואים בפסוק הבא: "וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל-עַבְדֵי בָלָק". השליחים ירדו בדרגה משרים לעבדים, למרות שמתואר שבלק שולח שרים יותר נכבדים.
לבלעם לא אכפת  מכבוד השליחים מבחינתו כולם אותו דבר, עבדים של בלק.

על זלזול זה יש שאלה גם אם אתה לא מהארץ שלהם וגם אם אתה לא קשור אליהם תכבד אותם בדיפלומטיות.

לדעתי בלעם מזלזל בהם כי הוא רוצה להראות מי צריך את מי. הוא יודע שיש לו כל מיני כוחות הוא מרגיש את עצמו מאוד נכבד לעומת אנשים אחרים, והוא מרגיש שכל מי שאינו לפחות כמוהו לא שווה.
ובגלל זה הוא יכול להתנהג בזלזול.

בסוף ה' מרשה לבלעם ללכת ובלעם הולך בשביל הכסף. וכשהוא לא מצליח לקלל את עם ישראל מתעצבן עליו בלק. בלעם עונה שכאשר המלאכים שלו באו אז הוא אמר להם שהוא לא יכול לעבור את פי ה'. כלומר מה אתה רוצה ממני, ניסיתי לא הצליח . לסיכום אפשר לראות שלבלעם  לא אכפת בכלל ממואב ובלק והוא אפילו מרשה לעצמו לזלזל בו.
 
ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איך רכבת קשורה לפרשת חוקת?
והתשובה היא: שמסופר בבקשת משה לעבור בארץ אדום  "ויאמרו אליו בני ישראל במסילה נעלה..."
ומסילה כמובן קשורה לרכבת.

והחידה השבועית השבוע היא: אבא של בלק נקרא ציפור, אילו שני אנשים בתורה נקראים על שמות של ציפורים?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
 אל תשכחו להירשם לערוץ היוטיוב לקבלת הסרטונים מיד כשהם עולים.
 נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!

לדף הראשי לפרשת בלק

דבר תורה לפרשת חוקת

דבר התורה של יואב עוסק בעניין המטה שלקח משה.

אני רוצה לדבר על הפסוק שה' מצווה את משה להוציא מים מהסלע. כתוב כך: "וַיְדַבֵּר ה' אל משה לאמור, קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע  לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם".

אני רוצה לשאול מדוע ה' מצווה את משה לקחת את המטה כאשר הוא לא צריך להשתמש בו, ויותר מזה המטה הוא זה שהכשיל את משה אם ה' לא היה אומר למשה לקחת את המטה משה לא היה נכשל, אז למה הוא אמר לו לקחת את המטה?

החזקוני אומר שעם ישראל עכשיו מתלונן, ובעצם בתלונתו הוא מורד בה' וזה נקרא בן מרי, אז ה' אומר למשה להביא את המטה כי בפרשת קרח אחרי שהמטה של אהרון מוציא שקדים ופרחים ה' אומר למשה כך: "הָשֵׁב אֶת-מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ" כלומר המטה הוא בעצם הזכרה למי שמורד בה', שה' הוא האל האמיתי. ולכן ה' אומר למשה להביא את המטה כדי שבני ישראל ייזכרו בנס שהיה עם מטה אהרון ויפסיקו להתלונן.

הכלי יקר אומר שה' אמר למשה להביא את המטה כדי להגיד שכמו שממטה זה ה' נתן מים כשיצאו שקדים ופרחים כך גם בסלע ה' יתן מים.

אפשרות נוספת היא שאם משה היה מדבר לסלע בלי מטה לא בטוח שבני ישראל היו חושבים שזה בזכות ה', אבל כאשר משה לוקח את המטה שעשה כל כך הרבה ניסים הוא מצהיר ומראה שה' איתו וה' עשה את הנס, ולכן כשהוא יוצא בהצהרה "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", גם הוא וגם כל העם יודעים שזה נכון כי המטה איתו.

אפשר גם לומר שהתלונה של עם ישראל לא הייתה ברוגע מן הסתם הם צעקו התלוננו ואף אולי איימו על משה, אולי ה' אומר למשה קח את המטה בכדי להפחיד את העם, כי כשהם יראו את המטה הם ייזכרו בכל הניסים והם יפחדו מהמטה כי הם יודעים שהמטה יכול להרוג אותם.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה פרשן של התורה והגמרא מופיע בפרשת קרח? והתשובה היא: בכור שור, או בשמו המלא רבי יוסף בכור שור שהיה מבעלי התוספות במאה ה-12 והוא כתב פירושים לתורה ולגמרא.

והוא מופיע בפרשת קרח שכתוב (פרק י"ח יז): "אַךְ בְּכוֹר-שׁוֹר אוֹ-בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ-בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם".

והחידה השבועית השבוע היא: איך רכבת קשורה לפרשה?

לדף הראשי של פרשת חוקת

דבר תורה לפרשת קרח

דבר התורה של יואב עוסק בשאלות העולות משני הפסוקים הראשונים בפרשה.

בשני הפסוקים הראשונים בפרשה כתוב כך:  "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן :וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם".

על פסוקים אלו יש שאלות רבות.

שאלה ראשונה:  מדוע רשום "ויקח קרח" כאשר לא מפורט מה הוא לקח?

רש"י עונה לקח את עצמו לצד אחר להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה.
כלומר הוציא את עצמו מתוך עם ישראל כדי לחלוק על משה.

על פירוש זה של רש"י יש שאלה אם כן מדוע לא כתוב "ויצא קרח" אלא כתוב "ויקח קרח".
בן אדם לא לוקח את עצמו מאיפה שהוא היה יותר נכון לומר ויצא קרח.

החזקוני אומר שהוא לקח את דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת. אבל גם על תירוץ זה יש קושיה מדוע כתוב בפסוק: "ודתן ואבירם" כלומר גם הם לקחו.

אפשר לומר את התירוץ הקרוב לפשט שהיה צריך להיות כתוב "ויקחו קרח ודתן ואבירם ואן בן פלת -חמישים ומאתים נשיאי העדה". כלומר קרח ודתן ואבירם לקחו את חמישים ומאתים נשיאי העדה.

רבי סעדיה גאון אומר שהמילה ויקח פירושה ויגש.

השאלה השנייה מדוע ומה פירוש התארים "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם".

הפשט הוא שקרח רצה להראות שעם ישראל איתו, ולא רק האנשים הפשוטים אלא גם אנשים חשובים.

הספורנו אומר שהם לא באו ביחד אלא בחרו שעה שכולם יהיו שם ויראה כאילו המאתיים וחמישים האנשים, לא קשורים לקרח ואז כולם יהיו מסכימים לדבריו ומשה יבין שכולם חושבים כמו קרח.

המפרשים מבארים את התארים שניתנו למאתיים וחמישים האנשים.
נשיאי עדה - אליצור בן שדיאור וחבריו כלומר הנשיאים שהוזכרו קודם. אבל ר"ח חולק ואומר שכולם היו משבט לוי כי רשום רב לכם בני לוי, ומשה לא היה אומר את זה אם לא כולם היו משבט לוי.

קריאי מועד- רבי סעדיה גאון אומר: אנשים שמזמינים אותם לאסיפות לוועדות ולכינוסים.
והאבן עזרא אומר אנשים שהיו נקראים אל אוהל מועד.

אנשי שם- הכלי יקר אומר שהם נקראו אנשי שם על זה שאמרו: נעשה לנו שם פן נהיה לבוז, כלומר נפרסם את עצמנו פן ידחיקו אותנו.

לסיכום: קרח לוקח אנשים שהם חשובים, מרכזיים ומייצגים את העם, או לפחות חושבים שהם כאלו, מעין ידוענים, כדי שמשה ישתכנע מטיעונו.
 
ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא?
והתשובה היא אברהם כשהוא אומר לעפרון : "ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא"

והחידה השבועית השבוע היא:
איזה פרשן על המקרא והגמרא מופיע בפרשה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
 אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!


לדף הראשי של פרשת קרח

דבר תורה לפרשת שלח

דבר התורה של יואב לפרשת שלח עוסק במקושש:

בפסוק שפותח את פרשיית המקושש עצים בשבת כתוב כך: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת".

על פסוק זה יש שאלה?  מדוע הזכירה התורה את זה שבני ישראל היו במדבר? הרי אנחנו יודעים את זה כי לפני שנייה ה' העניש אותם להישאר במדבר 40 שנה אז למה זה רשום? ושאלה נוספת מה בעצם היה החטא של המקושש? 

החזקוני אומר שבגלל שעל המצוות שהוזכרו בפסוקים הקודמים רשום "וכי תבואו אל הארץ" אז היית חושב שמצוות שבת גם חלה רק בארץ ולכן הוצרך לרשום "במדבר" כדי שתבין שמצוות שבת היא גם במדבר וגם בארץ ישראל.

לפי דעתי התירוץ של החזקוני לא פותר את הבעיה, מכיוון שברור שצריך לשמור שבת  גם במדבר, כי כשמצווים על השבת לא מוזכר שום דבר על ארץ ישראל. 

 

הכלי יקר נעזר במסכת שבת ואומר שהחטא של המקושש היה, שהוא העביר את העצים ארבע אמות ברשות הרבים ולכן הוא חייב מיתה. אבל אם לא היו ישראל במדבר לא היה נחשב לו לחטא שהרי סתם מדבר לא נחשב רשות הרבים שאין הרבה אנשים הולכים שם מדי יום. ולכן הוצרך להזכיר שבני ישראל במדבר כדי שתבין שהמדבר באותה תקופה היה נחשב רשות הרבים, כי כל בני ישראל היו שם, ובגלל זה מה שהמקושש עשה נחשב לעבירה. 

האברבנל אומר שמכיוון שלא היו במחנה עצים הוא לא יכל לאסוף אותם במקומו. והמילה לקושש משמעותה לאסוף, ללקט והמקושש יצא ללקט עצים ויצא מתחום שבת וזה החטא שלו. ולכן כתוב שזה היה במדבר שתבין שאין עצים והוא לא כרת עצים אלא אסף אותם ויצא מתחום שבת. 

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: באיזה פסוק מופיע הביטוי "בני ישראל" חמש פעמים? 

והתשובה היא בפרק ח' פסוק י"ט: "וָאֶתְּנָה אֶת-הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֹּדֶשׁ".

והחידה השבועית השבוע היא: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא? שימו לב בתורה המילה נכתבת הוא, אבל נקראת היא.

לדף הראשי לפרשת שלח