אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

פרשת השבוע לפי תאריך - מחשבון בר מצווה


פרשת שבוע לפי תאריך

להלן לוח שבתות השנה כולל מחשבון תאריכים עברי לועזי וזמני הדלקת הנרות לשנת  תשפ"ב (2021-2022). מי שחוגג בר מצווה, בת מצוה, חתונה השנה, צריך לראות מהי השבת החלה לאחר תאריך הולדתו העברי!  חתנים לעומת זאת נוהגים לעלות לתורה בשבת לפני או אחרי תאריך החתונה ואפשר לראות איזו שבת זו גם לפי תאריך עברי וגם לפי תאריך לועזי מאחר והנתון חשוב לשנה זו. בנוסף תמצאו לכל שבת מאמרים ודברי תורה.

אם הינכם רוצים להתכונן וללמוד על ההפטרה המתאימה אני ממליץ לכם לעיין בספרי "הפטרה לעניין" המכיל פירושים על כל ההפטרות והוא מתאים מאד לנערי בר מצווה וכמתנה לבר מצווה.
כריכת הספר הפטרה לעניין
לרכישת הספר "הפטרה לעניין"

מחשבון בר מצווה

אם תאריך הלידה העברי ידוע, אפשר למצוא בלוח למטה את השבת הראשונה שלאחר תאריך זה (או לפני לשבת חתן). אם התאריך לא ידוע אפשר להשתמש במחשבוני התאריך בהמשך.

על מנת לחשב תאריך של שבת בר או בת מצווה הקישו בשורה של תאריך לועזי את תאריך הלידה הלועזי כולל השנה הלועזית. שימו לב שבמקרה של לידה בערב לאחר השקיעה תאריך העברי מתקדם ביום לעומת הלועזי.

לאחר הכנסת התאריך, בשדה התחתון של התאריך העברי יופיע תאריך הלידה העברי בשנת הלידה. שנו בו את השנה לשנה הנוכחית (ושימו לה שיש לכתוב ה'תשפ"ב עם הגרש והגרשיים) ויופיע תאריך לועזי אותו תוכלו לבדוק בלוח בהמשך. כמובן שתוכלו לבדוק גם ישירות לפי התאריך העברי.
דגשים נוספים יש לתת לתאריכים שכוללים את חודש אדר שיכול להיות מעובר או לא. הכלל אומר שאם שנת הלידה אינה מעוברת ושנת בר הבת מצווה מעוברת, התאריך הקובע יהיה באדר השני. אם שתי השנים זהות, אין בעייה ואם בשנת היעד יש רק אדר אחד, גם אז אין בעייה.

בעייה נוספת היא תאריכים שלא תמיד קיימים בכל שנה ( ל' מרחשוון ו-ל' כסלו). בתאריכים אלו מומלץ לברר בצורה פרטנית מתי יש לציין את האירוע.

 מחשבון תאריכים עברי לועזי


מחשבוני התאריך נכתבו על ידי ארז דניאל והשימוש בהתאם לרישיון קוד פתוח.

תאריך לועזי  -   שנה: חודש: יום:
תאריך עברי  -   שנה: חודש: יום:

דוגמה: יש לי בר מצווה השנה ונולדתי בתאריך 6 ליולי 2009. אני ממלא תאריך זה בשורה תאריך לועזי והתאריך בשורת תאריך עברי משתנה ל: ט"ז בתמוז התשס"ט. אפשר לחפש תאריך זה ישירות בטבלה ולראות ששבת בר המצווה תהיה בפרשת פנחס. אפשר לשנות את השנה במחשבון לשנת התשפ"ב ולהגיע לתאריך לועזי של יום בר המצווה שהוא 15 ליולי 2022

לוח שנה וזמני הדלקת נרות התשפ"ב 2022


תאריך לועזי עברי פרשה/חג ירושלים   תל אביב   חיפה   באר שבע  
07.09.2021 א' תשרי ראש השנה 18:17 19:34 18:39 19:36 18:28 19:36 18:38 19:35
08.09.2021 ב' תשרי ראש השנה 18:15 19:33 18:37 19:35 18:27 19:35 18:37 19:34
11.09.2021 ה' תשרי וילך 18:12 19:29 18:33 19:31 18:23 19:30 18:33 19:30
16.09.2021 י' תשרי יום כיפור 18:05 19:22 18:27 19:24 18:16 19:24 18:27 19:23
18.09.2021 י"ב תשרי האזינו 18:02 19:19 18:24 19:21 18:13 19:21 18:24 19:21
21.09.2021 ט"ו תשרי חג הסוכות 17:58 19:15 18:20 19:17 18:09 19:17 18:20 19:17
25.09.2021 י"ט תשרי שבת חו"מ סוכות 17:53 19:10 18:15 19:12 18:04 19:11 18:15 19:11
28.09.2021 כ"ב תשרי חג שמחת תורה 17:49 19:06 18:11 19:08 18:00 19:07 18:11 19:07
02.10.2021 כ"ו תשרי בראשית 17:44 19:01 18:06 19:03 17:55 19:02 18:06 19:02
09.10.2021 ג' חשוון נח 17:35 18:52 17:57 18:54 17:46 18:53 17:57 18:54
16.10.2021 י' חשוון לך לך 17:27 18:44 17:48 18:45 17:37 18:44 17:49 18:46
23.10.2021 י"ז חשוון וירא 17:19 18:36 17:41 18:38 17:29 18:37 17:41 18:38
30.10.2021 כ"ד חשוון חיי שרה 17:12 18:30 17:34 18:31 17:22 18:30 17:35 18:32
06.11.2021 ב' כסלו תולדות 16:06 17:24 16:28 17:26 16:16 17:24 16:29 17:27
13.11.2021 ט' כסלו ויצא 16:01 17:20 16:23 17:21 16:10 17:19 16:24 17:22
20.11.2021 ט"ז כסלו וישלח 15:58 17:17 16:19 17:18 16:07 17:16 16:21 17:19
27.11.2021 כ"ג כסלו וישב 15:56 17:15 16:17 17:16 16:04 17:14 16:18 17:17
04.12.2021 ל' כסלו מקץ 15:55 17:14 16:16 17:16 16:03 17:13 16:18 17:17
11.12.2021 ז' טבת ויגש 15:56 17:15 16:17 17:16 16:04 17:14 16:19 17:18
18.12.2021 י"ד טבת ויחי 15:58 17:17 16:19 17:19 16:06 17:16 16:21 17:20
25.12.2021 כ"א טבת שמות 16:01 17:21 16:22 17:22 16:09 17:20 16:24 17:23
01.01.2022 כ"ח טבת וארא 16:06 17:25 16:27 17:26 16:14 17:24 16:29 17:28
08.01.2022 ו' שבט בא 16:11 17:30 16:32 17:31 16:19 17:29 16:34 17:33
15.01.2022 י"ג שבט בשלח 16:17 17:36 16:38 17:37 16:25 17:35 16:40 17:38
22.01.2022 כ' שבט יתרו 16:23 17:41 16:44 17:43 16:32 17:41 16:46 17:44
29.01.2022 כ"ז שבט משפטים 16:30 17:47 16:51 17:49 16:39 17:47 16:52 17:50
05.02.2022 ד' אדר א' תרומה 16:36 17:53 16:57 17:55 16:45 17:53 16:58 17:56
12.02.2022 י"א אדר א' תצוה 16:42 17:59 17:03 18:01 16:52 17:59 17:05 18:01
19.02.2022 י"ח אדר א' כי תשא 16:48 18:05 17:10 18:06 16:58 18:05 17:10 18:07
26.02.2022 כ"ה אדר א' ויקהל 16:54 18:10 17:15 18:12 17:04 18:10 17:16 18:12
05.03.2022 ב' אדר ב' פקודי 16:59 18:15 17:21 18:17 17:09 18:16 17:21 18:17
12.03.2022 ט' אדר ב' ויקרא 17:04 18:20 17:26 18:22 17:15 18:21 17:26 18:22
19.03.2022 ט"ז אדר ב' צו 17:09 18:25 17:31 18:27 17:20 18:26 17:31 18:26
26.03.2022 כ"ג אדר ב' שמיני 18:14 19:30 18:36 19:32 18:25 19:31 18:35 19:31
02.04.2022 א' ניסן תזריע 18:19 19:35 18:40 19:37 18:30 19:37 18:40 19:36
09.04.2022 ח' ניסן מצורע 18:23 19:40 18:45 19:42 18:35 19:42 18:45 19:41
16.04.2022 ט"ו ניסן חג הפסח 18:28 19:45 18:50 19:47 18:40 19:47 18:49 19:46
22.04.2022 כ"א ניסן שביעי של פסח 18:32 19:50 18:54 19:52 18:44 19:52 18:53 19:50
23.04.2022 כ"ב ניסן אחרי מות 18:33 19:50 18:55 19:53 18:45 19:53 18:54 19:51
30.04.2022 כ"ט ניסן קדושים 18:38 19:56 19:00 19:58 18:50 19:59 18:59 19:57
07.05.2022 ו' אייר אמור 18:43 20:02 19:05 20:04 18:55 20:05 19:03 20:02
14.05.2022 י"ג אייר בהר 18:48 20:07 19:10 20:10 19:00 20:11 19:08 20:08
21.05.2022 כ' אייר בחוקותי 18:52 20:13 19:15 20:15 19:05 20:16 19:13 20:13
28.05.2022 כ"ז אייר במדבר 18:57 20:18 19:19 20:20 19:10 20:22 19:17 20:18
04.06.2022 ה' סיוון נשא 19:01 20:22 19:23 20:25 19:14 20:26 19:21 20:22
05.06.2022 ו' סיוון חג השבועות 19:01 20:23 19:24 20:25 19:15 20:27 19:22 20:23
11.06.2022 י"ב סיוון בהעלותך 19:04 20:26 19:27 20:29 19:18 20:30 19:25 20:26
18.06.2022 י"ט סיוון שלח 19:07 20:29 19:29 20:31 19:20 20:33 19:27 20:29
25.06.2022 כ"ו סיוון קרח 19:08 20:30 19:31 20:33 19:22 20:35 19:29 20:30
02.07.2022 ג' תמוז חקת 19:09 20:31 19:31 20:33 19:22 20:35 19:29 20:31
09.07.2022 י' תמוז בלק 19:08 20:30 19:30 20:32 19:21 20:34 19:28 20:30
16.07.2022 י"ז תמוז פנחס 19:06 20:27 19:28 20:30 19:19 20:31 19:26 20:27
23.07.2022 כ"ד תמוז מטות 19:03 20:23 19:25 20:26 19:16 20:27 19:23 20:24
30.07.2022 ב' אב מסעי 18:58 20:18 19:20 20:21 19:11 20:22 19:19 20:19
06.08.2022 ט' אב דברים 18:53 20:12 19:15 20:14 19:05 20:15 19:13 20:12
13.08.2022 ט"ז אב ואתחנן 18:46 20:05 19:08 20:07 18:58 20:08 19:07 20:05
20.08.2022 כ"ג אב עקב 18:39 19:57 19:01 19:59 18:51 20:00 19:00 19:58
27.08.2022 ל' אב ראה 18:31 19:48 18:53 19:51 18:43 19:51 18:52 19:49
03.09.2022 ז' אלול שופטים 18:22 19:39 18:44 19:41 18:34 19:41 18:43 19:40
10.09.2022 י"ד אלול כי תצא 18:13 19:30 18:35 19:32 18:25 19:32 18:35 19:31
17.09.2022 כ"א אלול כי תבוא 18:04 19:21 18:26 19:23 18:15 19:22 18:26 19:22
24.09.2022 כ"ח אלול ניצבים 17:55 19:11 18:17 19:13 18:06 19:13 18:16 19:13
26.09.2022 א' תשרי ראש השנה 17:52 19:09 18:14 19:10 18:03 19:10 18:14 19:10
27.09.2022 ב' תשרי ראש השנה 17:51 19:07 18:13 19:09 18:02 19:08 18:13 19:09

ברכת כוהנים בסוכות ופסח תשפ"ד בכותל

מסורת ארוכה מדי שנים היא לקיים מעמד ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי באחד מימי חול המועד סוכות וחול המועד פסח. במעמדים אלו משתתפים מאות כהנים המברכים את אלפי ואף עשרות אלפי המתפללים בברכה המסורתית
"יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אילך ויחנך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". המעמד נוסד על ידי רבי מנחם מענדל גפנר זצ"ל ומתקיים זה כארבעים שנה. המקור למעמד בדברי בעל הרוקח שכתב על סגולה מיוחדת בברכת כהנים שנאמרת על ידי שלוש מאות כהנים סמוך למקום המקדש.

בחול המועד פסח תשפ"ד תתקיים ברכת הכהנים המסורתית בשני מועדים
ביום חמישי י"ז בתשרי 
25.4.2024 
בשעות (משוערות - כדאי להקדים!)

8:45  תפילת שחרית
9:30 ברכת כהנים של שחרית
10:15 תפילת מוסף
10:30- ברכת כהנים של מוסף


לצפייה ישירה בכותל (24 שעות ביממה)

מאמרים לסוכות
מאמרים לפסח




ברכת כהנים בכותל פסח תשפ"ג
ברכת כהנים בכותל פסח תשפ"ג

אברהם מנסה להציל את סדום

כאשר אברהם שומע כי גורלן של סדום ועמורה ויתר ערי הכיכר נגזר, הוא פונה לקב"ה בניסיון לבטל את גזר הדין. במאמרנו על "לוט ומידת הרחמים" הראנו שאברהם אינו פונה בבקשת רחמים על אותן ערים, אלא מנסה למצוא להן זכות כלשהי. ננסה כעת להבין מדוע אברהם לא פנה לקב"ה באמצעות מידת הרחמים.

נזכיר כי לאחר שאברהם חזר ממצרים, היה ריב בין רועי לוט לרועי אברהם, והם נפרדו כאשר לוט בוחר לשבת באזור סדום, אפילו שהם אנשים רעים וחטאים, וכנראה המוניטין שלהם בתחום היה ידוע כפי שמעידה התורה (יג יג): "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד". בכל זאת לוט כנראה לא ישב עדיין בסדום ממש כפי הנאמר בפסוק קודם: "אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם", עד ולא עד בכלל.

שנים עברו ואברהם נאלץ להתערב במלחמה שלו אין חלק בה. סכסוך אזורי על ענייני מיסים מסתיים במלחמה ובה לקחים אנשי סדום ורכושם כשלל. גורלו של מלך סדום אינו ברור מהפסוק (יד י): " וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֵרָה נָּסוּ" ניתן להבין שהמלכים עצמם הצליחו לנוס ולהתחבא ולא נלקחו כחלק מהשלל. באותו מקום מתואר כי לוט כבר יושב ממש בתוך סדום. אם מקודם לוט רק היה ליד סדום עכשיו הוא כבר חלק מהם.

בכל אופן, אברהם שומע על האירועים מארגן צבא קטן ויוצא למטרה שלא נכתבה, אולם בפועל, אברהם מכה את ארבעת המלכים ומשחרר את כל השבויים. 

כאן כבר עולות כמה שאלות. מה הייתה מטרתו של אברהם? לו אברהם רצה לשחרר אל לוט, הרי שלא היה צורך לצאת כלל למלחמה, אברהם ידוע כאיש עשיר, והיה אפשר לארגן עסקה בה אברהם היה קונה (פודה) את לוט ומשפחתו.

תשובה אפשרית היא כי אמנם אברהם התעניין בעיקר בלוט, בכל זאת הוא בן משפחה, אולם ידע שלא משנה מה יקרה, ללוט אין יותר מקום במשפחת אברהם. לוט לא יוכל להשתלב מחדש תחת אברהם, והמחשבה שאולי הייתה קיימת בעבר שלוט יהיה היורש של אברהם, כבר אינה אפשרית. 

ועדיין אברהם אינו יכול להשלים עם המצב שלוט הוא חלק מסדום עצמה וניסה לייצר עבור לוט מציאות אחרת, בה לוט עדיין יהיה קשור לדרכו של אברהם ולא יתנתק ממנה לחלוטין, מה שבוודאי יקרה לו יגלה ויימכר לעבד הרחק במזרח. לצורך כך, אברהם משחרר את כל אנשי העיר במטרה ליצור הזדמנות חדשה עבור כולם, ולהפוך אותם למקומות יישוב, כדוגמת ידידי אברהם, שאמנם לא קיבלו עליהם את דרך ה' אך בוודאי היו אנשים טובים, ובלשוננו נאמר שהקפידו על שבע מצוות בני נח.

ואכן הדבר נראה כמתאפשר. אברהם מחזיר את הרכוש, מלך סודם יוצא לקראתו, מה שמחזק את ההשערה שהמלך ברח באמצע הקרב והתחבא במקום כלשהו תוך כדי נטישת שאר אנשי העיר, ומלכיצדק המתואר ככהן לאל עליון מברך את אברהם. נראה לכאורה שזו התחלה של משהו חדש, אולם בטרם אברהם יכול לענות לברכתו של מלכיצדק, מתפרץ מלך סדום וטוען: 

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" - כוונותיו הטובות של אברהם מתנפצות באחת על רקע המציאות. מלך סדום, במקום להכיר תודה ולקבל עליו דרך אחרת, רוצה את הנפש. על הרכוש הוא מוותר, כסף בא וכסף הולך, אבל על האנשים, ובעיקר על דרכי ההתנהגות שלהם הוא אינו מוכן לוותר. מלך סדום אומר לאברהם בצורה גלויה, אל תתערב בחיים שלנו, אל תנסה לשנות אותנו, אנחנו נישאר כמו שהיינו.

כאשר אברהם יוצא לארץ כנען אומרת התורה: "ויִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן". ורש"י במקום מפרש: "אשר עשו בחרן - שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום". זה בדיוק מה שמלך סדום לא רצה, הדבר האחרון שמעניין אותו הוא להתגייר או אפילו קצת לשפר את מעשיהם הרעים ולקבל את שבע מצוות בני נח.

אברהם מבין מה עומד מולו ומבין שהמצב אצל אנשי סדום אבוד תגובתו: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" המתפרשת לרוב על כך שאינו מוכן לקחת רכוש, מקבלת משנה תוקף. הרכוש כלל לא מעניין את אברהם, יש לו מספיק רכוש משלו, ואין לו מה לעשות עם רכוש נוסף. למרות שהביטוי "הֲרִמֹתִי יָדִי" הוא בפשט לשון של שבועה, אפשר לומר שאברהם למעשה "מרים ידיים" ונכנע מהאפשרות שיצליח לשנות משהו באנשי סדום. אברהם היה מוכן לקחת אחריות על אנשי סדום ולהנחותם בדרך הישר, אבל שינוי כלשהו, ולו הזעיר ביותר, צריך לבוא מהאנשים עצמם (וזה כמובן המקום להזכיר את אנשי נינוה בספר יונה).

ועדיין כאשר אברהם שומע על כוונתו של הקב"ה להפוך את סדום הוא מזדעק. הרעיון שערים שלמות יחרבו חורה לאברהם והוא מטיח דברים לא פשוטים, אמנם בצורה מכובדת, כלפי מעלה: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע". ומכאן מתחיל משא ומתן על מספר הצדיקים הדרוש להציל את הערים, אולם אברהם יודע, מתוך היכרותו עם אנשי סדום שההצלה תוכל לבוא רק מתוך העיר. אפשר בהחלט לבקש במידת הרחמים שבעבור חמישים צדיקים או אפילו אחד, הערים יינצלו, אולם אותו גרעין המאפשר הצלה אינו יכול להיות חיצוני לערים אלא פנימי בתוכם. בסופו של דבר כאשר אין אפילו עשרה צדיקים, לערים עצמם אין זכות קיום, ואם יש פחות צדיקים, הם כבר יינצלו.

אברהם יכל לבקש מה' שלא יהפוך את סדום, ייתכן אפילו שהקב"ה היה נענה לבקשתו של אברהם, אולם מה המטרה בכך, גם למידת הרחמים חייבת להיות הצדקה כלשהי, פתח ולו הזעיר ביותר שיאפשר אותה, אפשרות שלאחריה יבוא שינוי כלשהו לטוב. כל אלו לא היו קיימים כלל.

ובכל אופן, צדיק אחד בסדום היה, לוט עצמו וזכותו וזכות אברהם אכן הצליחו להציל את העיר צוער, אבל זאת בגלל תפילתו ובקשתו של לוט עצמו, שהיה חלק מהצרה, ואמנם את עירו לא הצליח, ואולי גם לא רצה או יכל אחרי החוויות הקשות שעבר שם בלילה הקודם, אבל לפחות עיר אחרת ניצלה, ובכך התקיימה גם הבטחתו של הקב"ה "לא אשחית".

סדום ועמורה - ג'ייקוב דה וט השני 1680
סדום ועמורה - ג'ייקוב דה וט השני 1680