פרשת פקודי

 פרשת פקודי

בשנים רבות פרשות אלו נקראות ביחד ורק בשנים מעוברות הן נפרדות (וגם אז לא תמיד).

פרשת פקודי היא הפרשה האחת עשרה והאחרונה בחומש שמות. הפרשה מסכמת את הקמת המשכן,  בנייתו בפועל ואת ההכנות לחנוכת המשכן ומסתיימת בכך שהשכינה שורה על המשכן. תקציר מלא ומאמרים בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת  פקודי

דברי תורה לפרשות ויקהל ופקודי - מדוע משה ביקש להפסיק להביא תרומות למשכן? האם הפרשות חשובות או מיותרות?

צדקה ותרומה - על מצוות הצדקה והתרומה וחשיבותן

פרשת ויקהל פקודי לילדים - דבר תורה קצר המתאים במיוחד, אך לא רק, לילדים. 

פרשת פקודי כמבוא לספר במדבר - פרשת פקודי נראית כחוזרת על עניני המשכן אולם יש בה מספר חידושים מפתיעים המהווים הקדמה ישירה לספר במדבר.

הפטרת פרשת פקודי - על הפטרת פרשת פקודי בספר מלכים

חידון לפרשת פקודי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת פקודי

תפזורת לפרשת פקודי

סטטיסטיקה לפרשת פקודי - נתונים סטטיסטיים על פרשת פקודי

תקציר פרשת פקודי

פרשת פקודי היא הפרשה האחרונה בחומש שמות והיא מסכמת את מלאכת המשכן. כמו פרשת ויקהל נראה שהפרשה חוזרת על העניינים שנאמרו בפרשות תרומה ותצווה אולם בפרשת פקודי מופיעים דגשים מיוחדים. הפרשה נאמרה לאחר איסוף כל החומרים והיא נותנת דין וחשבון על הכמויות המדויקות שנאספו כמו גם תיאור הכנתם של הפריטים האחרונים במשכן. מטרת דין וחשבון זה היא להראות שאכן כמויות הזהב והכסף האדירות שנאספו הלכו אך ורק למטרות המשכן ולא לידיים פרטיות. אמנם אין לחשוד במשה רבנו חלילה, אולם משה והתורה מראים לנו שכל אחד העוסק בצרכי ציבור צריך להציג שקיפות מלאה כדי שכולם יראו בדיוק מה מעשיו. על כך נאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל". העוסקים במלאכות הציבור חייבים להקפיד על רישום נאות ועל שקיפות ולהציג נתונים מדויקים על הכנסותיהם והוצאותיהם לעיני כל דורש וכמה רחוקה דרישה זו ממציאות ימינו ומשיטת הסמוך עלי....

בהכנת כלי המשכן ובבנייתם מופיע מוטיב חוזר בכל הפרשה והוא הסיומת "כאשר צוה ה' את משה". סיומת זו חוזרת כשלושים פעם בפרשה. התורה מדגישה כי כל הקמת המשכן הייתה לפי ציווי ה'. לאחר חטא העגל הדגשה כזו חשובה ומה גם שלמרות שבהכנת הכלים היו מעורבים אנשים רבים ובדרך כלל במלאכה כבירה כל כך כל אחד רוצה לתת חותם אישי מדעתו, כל האומנים וגם משה רבנו עשו רק ובדיוק את מה שה' ציווה.

כאשר המלאכה תמה ומשה סוקר את כל המלאכה שנעשתה, משה מברך את בני ישראל, התורה לא מציינת מהי ברכת משה אולם חכמים מייחסים את פרקים צ' (ובמיוחד מפסוקו האחרון) ופרק צ"א במזמורי תהלים לברכתו של משה. הפרשה נותנת תאריך מדויק להקמת המשכן, ביום הראשון בחודש הראשון. א' בניסן הוא יום הקמת המשכן והתורה מציינת  זאת גם כציווי וגם מספרת בפועל על ההקמה ביום זה. הפרשה מסתיימת בתיאור חזרת השכינה למשכן. אותה שכינה שהסתלקה ממחנה בני ישראל לאחר חטא העגל חוזרת באמצעות העננים למרכז מחנה בני ישראל והיא ממלאת את המשכן.
חזק חזק ונתחזק

הענן שורה על אוהל מועד - יורם רענן 2016

האמן יורם רענן אישר לי להציג את תמונתו באתר. בשריפה הגדולה של נובמבר 2016, נשרף הסטודיו של האמן ולעמלה מ-2000 תמונות הפכו לאפר. מומלץ להיכנס לאתר של האמן להתרשם מעבודתו היפה, בתקווה שיזכה לצייר עוד יצירות רבות.

הפרשות הבאות

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני

פרשת ויקהל

פרשת ויקהל היא הפרשה העשירית בחומש שמות. הפרשה עוסקת בציווי לעם על בניית המשכן, באיסוף כל חומרי המלאכה ויצירת כלי המשכן. תקציר ומאמרי עיון בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת ויקהל

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

חידון לפרשת ויקהל - חידות ציורים ומילוליות לפרשת ויקהל.

דברי תורה לפרשות ויקהל ופקודי - מדוע משה ביקש להפסיק להביא תרומות למשכן? האם הפרשות חשובות או מיותרות?

הפטרת פרשת ויקהל - על הפטרת פרשת ויקהל (ופקודי) בספר מלכים

הפטרת פרשת שקלים (לעתים במקום ההפטרה הרגילה של הפרשה)

תפזורת לפרשת ויקהל

צדקה ותרומה - על מצוות הצדקה והתרומה וחשיבותן

פרשת ויקהל פקודי לילדים - דבר תורה קצר המתאים במיוחד, אך לא רק, לילדים. 

סטטסיטקה לפרשת ויקהל - נתונים סטטיסטיים על פרשת ויקהל


תקציר פרשת ויקהל


  פרשת ויקהל פותחת את שתי פרשיות בניית המשכן (ביחד עם פרשת פקודי שבשנים שאינן מעוברות נקראת ביחד איתה) ויש בה קווי דמיון מרובים לפרשת תרומה, כאשר חלק מהטקסט נראה זהה לחלוטין פרט ממעבר מלשון ציווי בפרשת תרומה ללשון הווה או עבר בפרשת ויקהל.

הפרשה נפתחת בציווי על שמירת השבת. בניית המשכן אינה דוחה את השבת ואכן המלאכות האסורות בשבת הן המלאכות שעסקו בהן בבנית המשכן. תפעול שוטף של המשכן דווקא כן דוחה את השבת. הקרבת קורבנות בשבת היא מצווה.

משה מודיע לבני ישראל מהם חומרי הבנייה של המשכן, התיאור דומה מאד עד זהה לפרשת תרומה. התורה מתארת איך בני ישראל הביאו את התרומות, את תרומת הנשיאים (האבנים היקרות ביותר לאפוד ולחושן. בתורה נכתבה המילה נשיאים בצורה חסרה ללא אותיות י'. רש"י מביא את ר' נתן הדורש זאת לגנאי מאחר והנשיאים היו צריכים להביא ראשונים אך הביאו אחרונים. הנשיאים מתקנים זאת במעמד חנוכת המשכן המתואר בפרשת נשא.

התורה מדגישה כי מלאכת המשכן, גם תרומת החומרים וגם ההקמה עצמה פתוחים לכל. לאנשים ולנשים כאחד, כל איש ואשה חכמי לב יכולים למצוא את מקומם במלאכה. משה ממנה את בצלאל ואהליאב לאחראים על המלאכה ומסתבר שתוך יומיים בלבד (מדייקים מהפסוק "...והם הביאו עליו עוד נדבה בבקר בבקר" נאספו כל החומרים הדרושים והיה צריך להעביר קול במחנה שאין צורך בהבאת תרומות נוספות.

הפרשה מתארת איך נבנה המשכן מבחוץ פנימה. קודם המשכן עצמו, אחר כך היריעות אחר כך הקרשים ולבסוף הכלים, ארון, שולחן, מנורה ומזבח הקטורת. ולאחריו הכלים בחצר (מזבח העולה, הכיור ועמודי החצר). הסדר שונה מפרשת תרומה המתחילה בכלים. רש"י מתייחס לנושא זה דווקא בפרשת פקודי (פירושו לפסוק כ"ב בפרק ל"ח):

"אשר ציווה משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר ציווה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה ציווה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן.
אמר לו בצלאל: מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו.
אמר לו: כך שמעתי מפי הקב"ה. אמר לו משה: בצל אל היית, כי בוודאי כך ציווה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים"

בצלאל בונה את המשכן כדרך העולם, קודם את המבנה ואחר כך את מה שבתוכו וזוכה על כך לשבחים ממשה (שהסדר שהוא נקט היה סדר החשיבות מבפנים החוצה).

הפרשה הקודמת
פרשת כי תשא
הפרשות הבאות
פרשת פקודי
פרשת ויקרא
פרשת צו

פרשת כי תשא

פרשת כי-תשא 

פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית בחומש שמות. הפרשה מסיימת את ענייני המשכן, ומצווה על איסוף מחצית השקל והבשמים לעבודת הקטורת. עיקר הפרשה עוסק באירוע החמור של חטא העגל, המעשה, העונש והחזרה בתשובה. תקציר מפורט ומאמרים לעיון מופיעים בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת כי תשא

עיונים בחטא העגל - המאמר עוקב אחרי דברי הפרשנים ועוסק בנושאים רבים הקשורים לחטא העגל. מה היה עיקר החטא, מה גרם למשה לשבור את הלוחות, מה היה העונש ואיך התבצע התיקון לחטא.

משה רבינו בחטא העגל - על פעולותיו היחודיות של משה שהצילו את עם ישראל

חידון לפרשת כי תשא - חידות לפרשת כי תשא לכל המשפחה

הפטרת פרשת כי-תשא - עיון בהפטרת פרשת כי תשא - אליהו נגד נביאי הבעל בהר הכרמל.

תפזורת לפרשת כי תשא

עגל הזהב - מה היה גודלו וצורתו של עגל הזהב ומה עשו עם השאריות שלו?


דבר תורה של יואב בנושא בקשת הסליחה של משה

דבר התורה של יואב בנושא למה אהרון שיתף פעולה בחטא העגל

 פרשת כי תשא לילדים - דבר תורה קצר המותאם במיוחד לילדים (אך כמובן גם למבוגרים)

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

פרשת כי-תשא ותאריכו המקורי של יום הכיפורים - המאמר עוסק במצוות מחצית השקל המתוארת בתחילת פרשת כי תשא ומנסה לקשר אותה ליום הכיפורים. המאמר מציע אפשרות שונה לתאריכו של יום הכיפורים, אפשרות שהייתה קיימת לפני חטא העגל.

סטטיסטיקה לפרשת כי-תשא - נתונים והערות סטטיסטיים על פרשת כי תשא.

תקציר הפרשה

פרשת כי תשא פותחת במספר עניינים נוספים הקשורים למשכן. הציווי הראשון הוא מצוות מחצית השקל - כספי ציבור שנועדו לתחזוקה שוטפת של המשכן. התורה מדגישה כי כל אחד בעם ישראל חייב לתת את תרומת מחצית השקל וכי גובה התרומה צריך להיות זהה לכולם.

התורה רוצה שכל עם ישראל יהיו שותפים במידה שווה במשכן ובמקדש ולא ליצור מצב בו עשירים תורמים סכומים גבוהים ומרגישים עקב כך כבעלי הבית של המקום על חשבון יתר הציבור. לאחר מכן התורה מתארת את כיור הרחצה בחצר המשכן ואת החומרים הדרושים לרקיחת שמן המשחה ולקטורת הסמים.

לאחר שתמו כל ציווי המשכן ה' מודיע למשה על האנשים המתאימים ביותר לבניית המשכן. בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך ממטה דן ממונים כאחראים הראשיים לבניית המשכן. סופם של כל ציויי המשכן הוא במצוות השבת הפותחת במילים: "...אך את שבתותי תשמרו.." הבאה להדגיש כי מלאכת בניית המשכן אסור לה לגורם לחילול שבת (ואכן, המלאכות האסורות בשבת, הן מלאכות ששימשו בבניית המשכן).

לאחר סיום זה, עוברת התורה לתאר את האירוע המוכר בתור חטא העגל. משה רבינו מקבל מה' את הלוחות והתורה עוברת לתאר את המתרחש בעם ישראל (להרחבה בנושא החטא ראו הפניה למאמר בראש העמוד). העם רואה כי משה לא מגיע ודורש מאהרון לעשות להם אלוקים אחרים, אהרון מבקש מהעם את תכשיטי הזהב שלהם ומייצר מהם עגל מסכה.

אהרון מצליח למשוך זמן עד למחרת בוקר בו קם העם ומעלה עולות בפני העגל. בינתיים בהר סיני ה' אומר למשה לרדת כי שיחת העם ועשו להם עגל. משה עוד לא יודע את גודל הרעה אולם נחרד מתוכניתו של ה' להרוג את עם ישראל ומתפלל על עם ישראל.

מאחר ומשה עוד לא ראה בכלל מה קרה טענתו העיקרית היא מה יאמרו הגויים אם עם ישראל שיצא בכאלו נפלאות ממצרים, יומת במדבר. ה' ניחם על הרעה לעמו, אבל לא רשום שה' סולח על החטא.

משה מתכונן לרדת מההר וכאשר הוא רואה מה קרה הוא משליך מידיו את הלוחות ומשבר אותם, לוקח את העגל וטוחנו דק, וקורא לאנשים שנשארו נאמנים לה'. שבט לוי בא אליו ומשה מצווה עליהם להרוג את העובדים לעגל.

באותו יום נהרגים שלושת אלפים איש, מספר המהווה כחצי אחוז בלבד ממחנה עם ישראל (מה שמראה כמה נזק יכול לעשות מיעוט קטן, כאשר הרוב הדומם נגרר אחריהם).

מאותו רגע מתחיל דיאלוג בין משה לבין ה' על תנאי הסליחה והכפרה לעם. בסופו של דבר משה מצטווה לעלות להר סיני שוב לארבעים יום וארבעים לילה. ה' מלמד את משה גם את שלוש עשרה מידות הרחמים.

ה' מצווה על משה להכין שני לוחות אבנים חדשים עליהם יכתבו שוב את דברי הברית. משה עולה להר סיני שוב לתקופה של ארבעים יום וארבעים לילה ובסוף פרשת כי תשא אנו מקבלים שוב רשימה של מצוות המתחילה בדגש על איסור עבודה זרה (ובמיוחד בכניסה לארץ שם הפיתויים יהיו גדולים הרבה יותר), מצוות החגים, מצוות שבת (פעם שניה בפרשה) וענינים נוספים.

סיום הפרשה מספר על עור פני משה שקרן ונהיה בוהק עד כדי כך שמשה היה צריך לשים מסווה על פניו כאשר דיבר עם בני ישראל. התרגומים תרגמו מילה זו כקרניים ולכן ביצירות אומנות רבות נראה משה עם קרניים בראשו.

משה - מיכאלאנג'לו 1513. שימו לב לקרן על ראש משה, פירוש לא נכון של תרגום הוולגטה

הטקסט המלא של פרשת כי תשא מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת תצווה
הפרשות הבאות
פרשת ויקהל
פרשת פקודי
פרשת ויקרא

פרשת תצווה

פרשת תצווה

פרשת תצווה היא הפרשה השמינית בחומש שמות וממשיכה את ציווי המשכן: הדלקת הנרות, הבגדים המיוחדים של הכוהנים ואת ההקדשה של אהרון ובניו לכוהנים. הפרשה מסיימת בשלוש מצוות שיהיו במשכן - קורבנות התמיד, הדלקת הנרות (שמופיעה גם בתחילת הפרשה) והקרבת הקטורת. מאמרים נוספים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת תצווה

הדלקת הנרות - המאמר עוסק בשתי ההופעות בתורה של פרשת ציווי ההדלקה, בפרשות תצווה ואמור ובהבדלים ובחידושים ביניהם.

דבר התורה של יואב לפרשה והרחבה שלנו במאמר  אהרון הכהן - פרשתנו מציגה לראשונה את מינויו של אהרון לכהן, מה כולל תפקיד זה ומדוע אהרון קיבל את התפקיד.

המצוות החשובות בפרשת תצווה - המאמר עוסק במצוות חשובות וקבועות שאנו מכירים מפרשות אחרות אך מופיעות לראשונה כבר בפרשת תצווה.

הפטרת פרשת תצווה - עיון בהפטרת פרשת תצווה בספר יחזקאל.

הפטרת שבת זכור - אם פרשת תצווה לפני פורים, קוראים הפטרה בספר שמואל על מלחמת שאול בעמלק.

מדע בפרשה - על אבני חן, גמולוגיה ומכרות פתוחים בעולם.

פרשת תצווה לילדים - דבר תורה קצר לפרשת השבוע המותאים לילדים (אבל לא רק).

חידון לפרשת תצווה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשה להנאת כל המשפחה

תפזורת לפרשת תצווה

סטטיסטיקות לפרשת תצווה 

תקציר פרשת תצווה

פרשת תצווה ממשיכה את פרשת תרומה בדיני והלכות המשכן. לאחר שפורטו הלכות כלי המשכן עוברת התורה לתאר את הציוויים הקשורים לעובדים במשכן, אהרון הכהן וארבעת בניו. הפרשה פותחת במצוות העלאת נר התמיד ולאחריו מתארת את הבגדים והמלבושים שיש לעשות לכהנים: חושן ואפוד, מעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט.

לאחר תיאור הבגדים עוברים לתיאור טקס החניכה של הכהנים המלווה בהכנות הנמשכות שבוע שלם ובקרבנות רבים ובשימוש הייחודי בשמן המשחה, שמן שנועד למטרה זו בלבד (משיחתו של כהן גדול).

בפרשה מוזכרות מצוות כהונה חשובות (הרחבה במאמר לעיל) כגון, מצוות קורבנות התמיד, מתנות כהונה, הקטרת הקטורת במשכן ועבודת יום הכיפורים.

הכהן הגדול וכלי המשכן מתוך תנך הולמן 1890

הטקסט המלא של פרשת תצווה מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת תרומה
הפרשות הבאות
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי