פרשת השבוע, פרשת כי תצא היא הפרשה הששית בספר דברים וממשיכה את נאום המצוות הארוך של משה וכוללת עשרות רבות של מצוות ונושאים. תקציר הפרשה בהמשך.
מאמרים לפרשת כי תצא
איסור חרישה בשור וחמור ושעטנז - על הדומה ועל השונה בין שתי מצוות אלו המופיעות בפרשייה אחת בפרשת כי תצא.ישראל והיחס לאומות העולם - המאמר סוקר את המצוות בין עם ישראל לעמי מצרים אדום עמון מואב ועמלק המופיעים בפרשתנו.
דבר תורה לפרשת כי תצא - דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.
הפטרת פרשת כי תצא - הפרטת כי תצא בספר ישעיהו. המשך הפטרות הנחמה (בתוך הפטרת פרשת נח).
פרשת כי תצא לילדים - סיכום ותקציר קצר של המצוות בפרשה בתוספת דבר תורה מותאם במיוחד לילדים.
חידון לפרשת כי תצא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תצא.
תפזורת לפרשת כי תצא
סטטיסטיקה לפרשת כי-תצא
תקציר פרשת כי-תצא
פרשת כי תצא ממשיכה את חטיבת המצוות של ספר דברים ומביאה אותה לשיא כללי של כל התורה. בפרשת כי-תצא ישנן לא פחות משבעים וארבע מצוות שונות, רובן בפרשיות קצרות של כמה פסוקים ולעתים פסוק בודד בלבד.ריבוי הנושאים בפרשה מציב אתגרים בפני הפרשנים המנסים להסביר את הסמיכות בין המצוות ואת הסדר של העניינים השונים, דבר שלא תמיד מצליח, או אפשרי רק בקבוצה קטנה של נושאים.
הפרשה פותחת בדיני אשת יפת תואר וממשיכה את דיני המלחמה מסוף פרשת שופטים. לאחר עניין זה מפורטים דיני איש אשר לו שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה ולאחר מכן דיני בן סורר ומורה. על כך אומר רש"י בהתייחסו לדיני אשת יפת תואר:
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".התורה מתירה לאדם לשאת אשת שנפלה בשבי במלחמה, אולם עליו לעשות זאת לא מתוך תאוות יצרו בשעת המלחמה אלא לאחר חודש שלם וכאשר הוא בטוח בכך לגמרי. באותה תקופה של חודש על האישה לכער את עצמה כדאי שגם אם היא אכן יפה, באותה תקופה לא תהיה יפה.
כמו כן אם הוא נושא אותה היא הופכת להיות אשה לכל דבר ולא במעמד של שפחה או פילגש. גם אם הוא לא רוצה בה כאשה הוא חייב לשחרר אותה ואין להתייחס אליה כשפחה ולמוכרה בכסף. ולמרות כל זאת התורה ממליצה לא לעשות כן, שכן הכנסת אשה שנייה לביתו, ושלרוב היא צעירה יותר מאשתו המקורית היא רק מתכון לצרות ולבעיות.
בפרשה מצוות רבות בדינים בין אדם לחברו, דיני נזיקין ודיני פלילים, דינים רבים בתחום היחסים בין איש לאשה, דינים בין ישראל לאומות העולם, דיני צדקה ומתנות לעניים וגם דינים בין אדם למקום, שהם לכאורה חסרי הסבר כגון מצוות שילוח הקן ומצוות כלאיים ושעטנז.
מצוות רבות באות שוב לצורך הצדק החברתי וסיוע לחלשים בחברה. לדוגמה, גם כאשר מישהו חייב לך חוב ומועד הפירעון עבר ואין לו איך לפרוע ואתה כבעל חוב רוצה לקחת נכסים בתור משכון, אל לך להיכנס לביתו ולקחת אלא תעמוד בחוץ והוא יביא לך. בצורה כזו הבושה תקטן. אם המשכון הוא חפץ של עני הנחוץ לו מאד, התורה מזכירה שמיכה כדוגמה, עליך להשיב לו את המשכון מדי לילה. ציווי זה נאמר גם בפרשת משפטים בספר שמות (פרק כ"ב כד) והתורה חוזרת עליו שוב.
סיום פרשת המצוות החברתיות מתייחס להגינות במסחר ובמשקולות והדגשה כי שמירה על חוקי הצדק הבסיסיים היא התנאי לאריכות ימים על האדמה.
הפרשה מסתיימת באזכור מעשהו של עמלק. מעשה זה מהווה אנטיתזה מוחלטת לכל חוקי הצדק שהוזכרו קודם. בני ישראל לא סיכנו את עמלק, עמלק נלחם בקצה האחורי של המחנה, בחלשים, וזאת בשעה שהעם היה צמא למים. מעשהו זה של עמלק המנוגד לכל חוקי המוסר הפשוטים אינו מאפשר לו מקום בעולמו של הקב"ה ובני ישראל מצטווים ציווי עתידי על מחיית עמלק, ציווי המתקיים חלקית בימי שאול. בימינו המצווה היא מצוות זכירה ומתקיימת בכך שאנו קוראים את הפרשה מדי שנה בשבת הסמוכה לפורים, הנקראת על כך שבת זכור.
חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים |